"It’s really made me wonder about Civil
Rights. Maybe it's not supposed to happen right now"
28 באוגוסט, 1963. מרטין לותר קינג נושא את
נאום "יש לי חלום" המפורסם שלו, ותקווה חדשה לשוויון נוצרת בקרב רבים.
בדיוק באותו זמן, בעולם של "מד מן" אין שום תקווה ושום חידוש. נשים,
שחורים והומואים ממשיכים לחיות בעולם בו הם אזרחים סוג ב', בעוד הגברים הלבנים
העשירים עדיין שולטים בכל. ובעוד המדוכאים מקבלים את גזר דינם בשתיקה, דווקא אלה
שלא נלחמים על זכויות אלא רק על גחמות אישיות, מתלוננים וחשים קיפוח.
קונרד הילטון הוא מולטי מיליונר, ולכן הוא מקבל את כל מה שהוא רוצה,
תמיד. וכשהוא מתקשר לדון באמצע הלילה כדי לקשקש על ההשראה שלו, או אפילו כדי לגרור
אותו עד אליו כדי לדבר על פנטזיות המלון על הירח שלו, הוא זוכה לתשומת לב מלאה,
וכמובן לא טורח להתנצל.
הילטון לא יודע את זה, אבל בזכות ההשכמה שלו, דון פוגש את סוזן פארל
בריצת ה"בוקר" שלה. אנחנו יודעים שדון מעוניין בה כבר די הרבה זמן, וכעת
הוא מנצל את ההזדמנות. הוא לוקח אותה הביתה במכונית, בה נשמע נאומו של ד"ר
קינג ברדיו. את דון זה לא מעניין, היא דווקא רוצה להקשיב ויודעת שבתחילת שנת
הלימודים, היא תקריא את הנאום לילדים. ברור שבעולם של דון אין שום חשיבות לזכויות
או למאבקים מהסוג הזה. הוא לא צריך להלחם על כלום במצבו ובמעמדו, אבל סוזן היא
אישה, והיא יודעת מה זה להיות נחותה ולכן היא נרגשת. הדיווח הבא ברדיו הוא על רצח נשות הקריירה, ודון מיד מכבה את הרדיו, כנראה כאקט של הגנה. הוא מסוקרן ממנה והיא
מקסימה אותו, וברור שדון מסמן סופית את המטרה.
 |
| באמת, מזמן לא היה לו איזה רומן. דון וסוזן (צילום מהאתר הרשמי) |
בזמן שדון מתכנן את הרומן הבא שלו, לשם שינוי גם בטי לא נשארת נאמנה.
בניגוד לדון, היא אשה נשואה ולא יכולה להרשות לעצמה לאסוף אף גבר במכונית שלה, או
לארח אותו בבית, ולכן היא והנרי מתכתבים בסתר. למרות שברור שבטי מאוהבת בו, היא
מנסחת את עצמה בזהירות ובמתינות. הנרי מתקשה לעמוד בפיתוי ומגיע לביקור בבית,
ושניהם ממציאים תירוץ כדי שקרלה לא תחשוד. קרלה היא אמנם "רק" אשה, ועוד
אשה שחורה, אבל היא לא מטומטמת, ובטי עושה מאמצים כדי לשדר תמימות ובסופו של דבר
נאלצת לקיים אירוע התרמה לרוקפלר בביתה כדי להשלים את ההצגה. דווקא לדון אין שום
חשד.
לי גרנר ג'וניור הוא לקוח חשוב מאוד, שמחזיק בתקציב של 25 מיליון דולר
ובגורלה של "סטרלינג קופר". לכן, הוא לעולם יקבל את מה שהוא רוצה. לגרום
לפיט לעשן בניגוד לרצונו ולהיחנק, לשנות את הפרסומת בצורה לא מקצועית בעליל וכן,
גם הטבות מיניות מהבמאי בחדר העריכה. סאל המסכן מבועת ודוחה את נסיונותיו של גרנר,
שלעולם לא מוכן לשמוע "לא", ולכן הוא מבקש לפטר אותו ומיד. ומכיוון שלי
גרנר הוא הלקוח הכי חשוב, וסאל הוא העובד המסכן שנאבק בנטייתו המינית הלא מקובלת
(ודון הרי יודע את זה), לאף אחד לא אכפת מכך שסאל בעצם הוטרד על ידי הלקוח (הטרדה
מינית? מה זה?) והוא הולך הביתה. אין לו שום דרך למחות על כך והוא בטח לא יכול
לספר לאחרים מה קרה ולחשוף את עצמו. מאוחר יותר אנחנו רואים אותו מתקשר לקיטי
מטלפון ציבורי ומעמיד פנים שהוא במשרד. הוא אפילו לא יכול לספר לה על פיטוריו,
מחשש שהיא תרצה לדעת את הפרטים.
 |
| הטרדה מינית גורמת לפיטורין. של המוטרד. סאלווטורה ולי גרנר ג'וניור (צילום מהאתר הרשמי) |
אחרי הרבה לחץ ופסילת כל רעיון אפשרי, דון וצוות הקריאייטיב חושפים
בפני הילטון את הקמפיין שלהם. הילטון מתרשם, אבל מאוכזב מכך שלא קיבל את מה שרצה –
הירח. לא מעניין אותו שהאפשרות עדיין לא קיימת, הוא המיליונר והוא זה שמחליט וחייב
לקבל כל משאלה, ולו הדמיונית ביותר. הלכו כל התשבחות לדון ("אתה כמו בן
בשבילי") והוד מעלתו הולך כלעומת שבא.
בטי עורכת את אירוע ההתרמה המאולץ שלה, כשנחמתה היחידה היא שלפחות
תזכה לפגוש שם את הנרי. הנשים באירוע מדברות על גורל השחורים בארה"ב –
מבחינתן הבעיה היא בדרום, רחוק מאוד, והן חושבות שחוקי ההפרדה הם לא תרבותיים.
בזמן שהן מרגישות כל כך נאורות ומתקדמות, האשה השחורה היחידה בבית, קרלה, בבגדי
משרתת, פותחת את הדלת לאורחים וזוכה להתעלמות. ללא ספק היא שומעת אותן, אבל אין לה
שום זכות להתערב. בטי מתאכזבת לגלות שבמקום הנרי מגיעה אישה לנאום, והיא עצבנית
ומלאת בוז כלפיה. היא מוציאה את העצבים על הנרי למחרת, במשרדו (כמובן שהגיעה
בתירוץ של הבאת התרומות מהאירוע, כי הרי היא לא יכולה לפגוש אותו סתם כך). בטי
מחליטה לסיים את הקשר בינה לבין הנרי, מתוך הבנה שאין שום דרך שבה הם יוכלו להיות
יחד.
בבית, קרלה מקשיבה לרדיו. שוב שומעים את ד"ר קינג נואם, אבל הפעם
בהלוויה של שתי ילדות שנרצחו על רקע גזעני. בטי מודה, בחוסר טקט מוחלט, שהיא חושבת
ש"אולי זכויות אזרח זה משהו שלא נועד לקרות עכשיו". היא בכלל לא מבינה
שיש קשר בין שוויון זכויות לבין מעמדה כאשה, מבחינתה אין לנושא הזה משמעות בחייה.
היא כל כך שקועה במציאות שלה שהיא אפילו לא מבינה שהיא ראויה ליותר. קרלה שוב
שותקת בהכנעה. באופן סמלי, ברגע שדון מגיע, בטי עוזבת אותה ועוברת לצד שלו וקרלה
נשארת לבד בפריים. בכל הקשור לזכויות, בטי מתחברת לצד של הגבר הלבן.
בסוף הפרק, דון מחליט לפצות על התבוסה שלו מול גבר חשוב ממנו, ופונה
לחלשה ממנו – סוזן. ממש כמו קונרד הילטון ולי גרנר, גם דון דרייפר יודע מה הוא
רוצה, והוא הולך להשיג את זה, בלי שום חשיבה על ההשלכות. סוזן מנסה לשכנע אותו שזה
רעיון גרוע אבל בסופו של דבר, גם דון הוא גבר חזק וחשוב, שלא אכפת לו משום דבר
מלבד הרצונות של עצמו.
נקודות למחשבה:
- אפילו בתוך קבוצת המקופחים, יש היררכיה. בטי היא אשה לבנה שלא רואה
אפילו דרך למחות על מצבה. היא משלה את עצמה שהיא נחשבת יותר מאחרים ("קרלה
עובדת בשבילי", היא אומרת לבובי). ואכן, מתחתיה נמצאת האשה השחורה, קרלה,
שעדיין לא יכולה לעשות דבר כדי לשפר את מצבה, אבל שינויים שמתחוללים במדינה נותנים
לה תקווה ואמונה. בתחתית הסולם העגום הזה נמצא סאל, הומוסקסואל שעליו אף אחד עדיין
לא חושב וגם אם הוא היה רוצה, הוא לא יכול אפילו להעז לדבר בעד עצמו. גם בין הגברים הלבנים יש מעמדות: הילטון, גרנר, דרייפר. לפי כמות ההון.
- קונרד הילטון מצהיר שמטרתו היא להביא את אמריקה לעולם. בעיניו אמריקה
היא מושלמת, כי הוא גבר לבן, עשיר וסטרייט. אין לו שום קשר לאמריקה המפלה כפי
שקרלה, בטי או סאל חווים אותה.
- במקרה הרצח שדון מצנזר מפני סוזן, אחת הנרצחות הייתה מורה בבית ספר.
הנאשם ברצח היה ג'ורג' וויטמור, אדם שחור בעל איי קיו נמוך שהופלל.
- שני סודות מתגלים על אנשים בסדרה ועומדים תלויים מעל ראשם: קופר מגלה
על זהותו האמיתית של דון, ודון מגלה על נטייתו המינית של סאל. גם קופר וגם דון
מחכים לרגע הנכון כדי לעשות במידע שגילו שימוש (לרעה).
עתידות (ספוילרים, בלע"ז):
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד
- הנסיון של בטי לסיים את הרומן, לא רק שלא הצליח, אלא ייגמר בנישואין.
- דון אמור להזהר מהקרבה של סוזן למשפחתו, אבל הוא לא חולם שהרומן
ביניהם ייגמר דווקא כשבטי תגלה את הסוד הגדול שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה