יום שבת, 31 במרץ 2012

עונה 3, פרק 10: נקודות מבט



"People may see things differently, but they don't really want to."

האם כל אחד רואה את אותו דבר באותו אופן כמו האחר? צ'רלי, התלמיד בן ה – 8 של סוזן שואל אם הצבע הכחול נראה לכולם אותו דבר. דון טוען שיכול להיות שאנשים רואים את אותו דבר בצורה שונה, אבל לא באמת רוצים. ובפרק הזה האנשים השונים בחייו של דון רואים אותו, כל אחד בצורה שונה, מה שהופך אותו לדמות כל כך מיוחדת ומסתורית. בסוף הפרק, רוג'ר מציג את דון כ"מנהל קריאייטיב, שותף, אב, בעל וחבר", ואלו רק חלק מהתפקידים בהם אנחנו רואים אותו במהלך הפרק.

בתור בעל, דון מעולם לא הצטיין, ובטי יודעת את זה. לאחרונה הוא כנראה גם לא ישן הרבה בבית, והיא כבר רגילה. "אתה עובד יותר מדי", היא אומרת. אבל אנחנו לא באמת יודעים אם בטי חושבת שדון אכן עובד, או שהיא מנסה, שוב, להדחיק את הרפתקאותיו בחוץ? מה שבטוח, התחושה היא תמיד שבטי לא ממש יודעת עם מי היא חיה, ולקראת סוף הפרק הזה היא גם תבין עד כמה באמת אין לה מושג. לדון אין שום בעיה להיעדר מהבית, עם או בלי הודעה מוקדמת, לשקר לאשתו בלי למצמץ ובסוף עוד להתקשר אליה ולדרוש שתגיע למסיבה בערב במראה מיליון הדולר שלה, כי "אני רוצה להשוויץ בך". הוא מתייחס אליה כאל קישוט ולא יותר.

בתפקיד המאהב, מצבו של דון לא יכול להיות טוב יותר. סוזן פארל, שעוד ניסתה להיות קשה להשגה בעבר, נפלה ברשתו לחלוטין. "לא אכפת לי מהנישואין שלך, או העבודה שלך או שום דבר אחר, כל עוד אני יודעת שאתה איתי", היא אומרת לו. היא רוצה שיפגוש את אחיה, שחושב שהוא "יהיר", ומגינה עליה בפניו: "אתה לא מכיר אותו". לא ברור עדיין מה גורם לסוזן לחשוב שהיא כן מכירה אותו, כשאין אף אחד שיודע מי הוא באמת (אולי חוץ מאנה דרייפר). דון, מצדו, מתנהג כאילו הוא מתאהב בסוזן בעצמו, או לפחות מתחיל להרגיש כלפיה הרבה יותר ממשיכה מינית בלבד.

בנסיעה, דני מספר לדון שהוא לא מתכוון לנקות שירותים כל חייו ולא הולך לקבל את העבודה שסידרה לו אחותו. דון מבין ללבו, בתור אחד שבעצמו שינה את חייו חסרי העתיד מקצה לקצה והפך למצליחן (אולי הדמיון בין השמות שלהם אינו מקרי, אגב?), ולכן לא מתעקש ומשחרר אותו לדרכו. באותה הזדמנות, הוא גם מנסה לתקן את העוול שעשה עם אחיו, אדם, ומבקש מדני שיתקשר אליו אם יצטרך משהו בעתיד. הנסיעה הזו כנראה גם מנקה את המצפון של דון מטעות העבר ואולי הוא רואה את עצמו בצורה טובה יותר עכשיו.


(כשאתה מקבל חמשת אלפים דולר רק כי חתמת על חוזה, כנראה שאתה ממש חשוב. דון (צילום מהאתר הרשמי

במשרד, דון הוא מנהל הקריאייטיב המוצלח שצ'ק בונוס על סך 5,000 דולר זה הדבר היחיד שגורם לו לחייך (או כך לפחות חושב ליין), שהולך להיות מרכז הערב במסיבה לרגל 40 שנה לחברה וששני קופירייטרים מתחרים על אהבתו ועל אישורו. פול מאשים את פגי בכך שהיא זוכה ביחס מדון רק כי היא אשה, אבל לא באמת משקיע בעבודה שלו – שוכח לכתוב את הרעיון ה"נפלא" שהוא מגלה באמצע הלילה, ובשני קמפיינים שונים, בשימוש ברעיונות שלו, פגי היא זו שמצילה את המצב בזכות חשיבה נכונה ומקורית, ואכן זוכה להערכתו של דון, למרות שהיא חוששת, לאור אירועי הפרק הקודם, שהוא שונא אותה.

לעומת פגי ופול, שחפצים ביקרו, רוג'ר עדיין לא יכול לסבול את דון, ולא רוצה להגיע למסיבה רק כדי לא לראות אותו "מקבל פרס על אנושיותו" וכועס על כך שהוא דמות חשובה אפילו יותר ממנו, בחברה שהוקמה על ידי אביו. הרי רוג'ר הוא זה שמצא אותו "עובד בחנות פרוות ולומד בבית ספר ערב", כפי שהוא עצמו מעיד. רוג'ר מרגיש שהתלמיד התעלה על המורה והוא כועס מאוד. כמובן שבסופו של דבר, לא רק שהוא מגיע למסיבה, הוא גם זה שמציג את דון, אחרי נאום חנופה מזהיר והתחזות של שניהם לחברים. דבר אחד ניתן להגיד על שניהם, הם יכולים להיות מקצוענים כשצריך.

כאבא, דון הוא מושא להערצה. הוא מגיע הביתה ושואל את ילדיו על בית הספר. הוא עומד איתם בחדר השינה כשבטי יוצאת אליהם ומתפעל יחד איתם "תראו כמה אמא יפה". אין ספק שהמבט של דון אכן מתרשם מיופיה של בטי, אבל זה כל מה שהיא הפכה להיות בעיניו. הפרס לגבר המושלם שהוא כבר התרגל לחשוב שהוא.
אבל בעוד דון מרגיש על גג העולם, עם אשה מדהימה להציג לראווה, מאהבת שמעריצה אותו, ילדים שנושאים אליו עיניים, מצפון שקט ועובדים שמתחרים על תשומת לבו – בטי כבר יודעת שמשהו לא כפי שהוא נראה. 

דון בפרצוף "אני מלך העולם, בטי בפרצוף "אני עוד אראה לו מה זה". הדרייפרים. (צילום מהאתר הרשמי)

במספר סצינות שבנו בשקט את המתח, בטי מוצאת במייבש הכביסה את המפתח למגירה של דון. כשהיא פותחת אותה, היא מחייכת חיוך של "סוף סוף אני אגלה מי אתה", אבל כשהיא באמת מגלה, היא בהלם והיא זועמת. לא ברור אם היא מקשרת בין שני השמות של דון, אבל גילוי מסמך הגירושין של דון ואנה מספיק כדי להכות בה ולהבין שיש סיבה טובה שהיא הרגישה עד עכשיו שהיא לא באמת יודעת מי הוא דון דרייפר. למרות שהיא לא מצליחה להביא את הנושא לשיחה (כי דון, שוב, לא מגיע הביתה), ברור לנו שזה לא הסוף. בטי לא תשמור את המידע לעצמה ולא תחזור לחיות כאילו הכל כרגיל. לקול תשואות הקהל, דון עומד לדבר במסיבה, מרגיש על גג העולם, ולא יודע שבעוד רגע הוא ייפול, ובגדול. 


נקודות למחשבה:

- בתחילת הפרק סאלי שואלת למה קרלה הולכת לכנסייה בכל יום ראשון, והם לא. בטי עונה: "אנחנו לא צריכים ללכת כל שבוע". מה בדיוק היא רומזת על קרלה, אם ככה?

- הלחם שדון אוכל בישיבת הקריאייטיב, הוא מעשה ידיה של סוזן. הידיעה שהיא דאגה לו לאוכל לפני שיצא למשרד מחזקת את ההבנה שהיא מאוהבת בו לגמרי.

- אם הנרי לא התקשר לבית, וסוזן לא התקשרה לבית – מי התקשר?




עתידות (ספוילרים, בלע"ז):
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד

סוף עונה 3:
הפרק מתחיל לזרוע את הרמזים הראשונים לסיום העונה: החברה עומדת למכירה, מה שיגרום להקמת החברה החדשה, היריבות בין פגי ופול מתגברת ופגי מנצחת בגדול, ולכן די ברור שברגע האמת דון יבחר בה כקופירייטרית בחברה שהוא מקים, ובטי מגלה על קיומו של דיק וויטמן, ויחד עם העובדה שהיא מאוהבת בהנרי, הדרך לגירושין קצרה. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה