יום שלישי, 6 במרץ 2012

עונה 2, פרק 12: אנשים לא משתנים



 
"I have been watching my life. It's right there. I've been scratching at it trying to get into it, but I can't."

בהמשך לשינויים שעוברים על הדמויות בפרק הקודם, הפעם כמעט כל אחת מהדמויות מנסה להיות מישהו אחר, להשתנות או להתאים לתפקיד, צורת חיים שונה. ולא תמיד בהצלחה, יש לציין.

בטי חותמת על צ'ק בשמו של דון, היא מנסה לנהל את הבית בהיעדרו גם בתחומי האחריות שלו. היא תופסת את סאלי מעשנת ומיד מענישה אותה – כמובן, לא מתוך דאגה לילדה אלא כי "יכולת לשרוף את הבית". סאלי צועקת עליה שדון עזב את הבית כי היא טיפשה ורעה. היא מנסה להיות המבוגרת – לעשן, לעמת את בטי עם המציאות, ודווקא בטי מתנהגת כמו ילדה קטנה, צועקת ומנסה לשקר – אבא נסע בענייני עסקים, היא אומרת.

בסטרלינג קופר, פגי מכנסת ישיבה בהיעדרו של דון, וכולם מנסים למצוא רעיון לפרסום ארטיקים. פגי וסאל מעלים זכרונות על אמא ששוברת את הארטיק לשניים ומחלקת אותו באהבה בין ילדיה, בטקסיות כמעט דתית. הנקודה האמהית והרגישה מגיעה מאשה (שהיא סוג של אמא בעצמה) ובחור הומו. קן לא זוכר חוויה כזו. 

פיט מגלה דרך הילדי, המזכירה שלו, שנקבעה לו פגישה עם סוכנות האימוץ. קשה לדעת ממה הוא פחות מרוצה – מהעובדה שטרודי קבעה את הפגישה בלי להתייעץ איתו, או מכך שהילדי יודעת על כל העניין ועוד מתרגשת כל כך מהאבירות שבאימוץ ילד "נטוש". בבית, פיט מתפרץ על אשתו ומודיע לה שהם לא הולכים לאמץ שום ילד. העניין מגיע לצעקות ובסופו של דבר הוא זורק את ארוחת הערב מהחלון. השאלה היא האם פיט עד כדי כך לא רוצה לאמץ ילד, או שהוא מרגיש מושפל מכך ששתי נשים מנהלות את החיים שלו מאחורי גבו.  

אחותו של קופר מגיעה לביקור – היא היחידה שמותר לה לנעול נעליים במשרד – והם דנים במיזוג עם PPL. הוא מפחד שלא יהיה בו צורך יותר עם ההנהלה החדשה. הבעיה היא, שהוא לא מבין כל כך שכבר היום הוא לא בדיוק הבן אדם הכי נחוץ במשרד. קופר רוצה להרגיש שהוא עדיין חלק מהמקום, למרות שבסופו של דבר, הוא תקוע במשרד שלו רוב הזמן ולא יודע מה מתרחש סביבו. 

דון, עדיין בקליפורניה, עדיין לא בחליפה, דופק בדלת כלשהי. משם מתחיל פלאשבק ההיכרות שלו ושל אנה, אשתו של דון דרייפר האמיתי, שמנסה להבין מה עלה בגורלו ושמגלה שהוא נהרג ושדיק לקח את הזהות שלו. כל מה שדיק וויטמן רוצה זה להיות דון דרייפר. הוא לא חשב שיפגע באף אחד. 


החברים הכי טובים. דון/דיק ואנה (צילום מהאתר הרשמי)


למרות האווירה המתוחה בעבר, כשדון מגיע אל ביתה של אנה, נראה שהם החברים הכי טובים. היא מיד מזנקת עליו ומחבקת אותו באהבה, אבל גם שואלת אותו אם הוא בצרות. אחר כך הם יושבים במרפסת (עליה, אנחנו מגלים, דון שילם), והוא מנסה להסביר לה מה קרה, בכנות מפתיעה שלא אופיינית לו – אולי כי כרגע, הוא דיק וויטמן ולא דון דרייפר. "הרסתי הכל. את המשפחה, אשתי, הילדים". החיים שלו, הוא אומר, עומדים מול עיניו והוא יכול רק להתבונן בהם ולא להכנס פנימה. דיק מאוד רוצה להיות דון דרייפר המוצלח והמאושר, אבל הוא לא מצליח. 

שגרת עקרת הבית התמימה והמושלמת שג'ואן מנסה ליצור בחייה, מתחילה להסדק כשגרג רומז לה שהוא לא יכול להשלים עם הניסיון המיני שלה ולא יודע לתת לה את "מה שהיא רוצה", לדעתו. ג'ואן אומרת לו שמבחינתה לא היה שום דבר לפניו. עד כדי כך היא מתאמצת להיות מישהי אחרת בשבילו. 

אביה של טרודי מתקשר אל פיט למשרד ומודיע לו שהוא שוקל אם להשאיר את קלירסל בטיפול החברה. לא משום סיבה מקצועית, כי המכירות נהדרות, אבל בבית טרודי לא מקבלת את מה שהיא רוצה. פיט לא נכנע לסחיטה שלו ודורש להפסיק להתערב בעניינים הפרטיים שלו ושל אשתו. כרגע הוא היחיד שלא מתנצל על מי שהוא או מה שהוא עושה.

בפלאשבק הבא לעבר של דון/ דיק ואנה, הוא מספר לה שפגש בחורה נהדרת והוא עומד להתחתן איתה. הוא מדבר עליה באהבה וכולו שמח ומאושר (ואי אפשר שלא לתהות לאן כל זה נעלם ומה השתבש בדרך). הוא צריך להתגרש ממנה כדי להתחתן עם בטי, אבל מבטיח לדאוג לה תמיד, מה שאגב, מסביר את עניין המרפסת. "תהיה לך הזדמנות לחיים חדשים", אנה מקווה. הוא באמת קיבל אותה, אבל גם הרס אותה. 

אבל עם כל הכבוד לדון, ההתקדמות הגדולה בפרק הזה שייכת לפגי. היא סימנה לעצמה מטרה – להצליח כאשה בעולם הגברי – והיא כובשת אותה, צעד אחרי צעד, לאורך הפרק. אנחנו רואים אותה נשארת בעבודה בשעה מאוחרת וגונבת סיגריה מאחת המזכירות – וברור שלא בפעם הראשונה. היא מובילה את הפרזנטציה ללקוח, בהצלחה רבה, באמצעות רעיון "טקס הארטיקים" שהיה כולו שלה, ולסיום היא מחליטה שנמאס לה לחלוק חדר עם מכונת צילום והיא ניגשת לרוג'ר ומבקשת לקבל את המשרד הריק של פרדי. להפתעתה, היא גם מקבלת אותו. רוג'ר מתרשם מכך שיש לה אומץ שלגברים שסביבה אין. ובאמת, כשהם מגלים שהיא קיבלה משרד משלה, הם מאבדים את העשתונות. 

בטי מתקשרת לחברתה שרה בת' כדי לשאול על בית ספר פרטי לסאלי. היא עדיין לא רואה שהבעיה לא בילדה, אלא בה. אבל שיחת הטלפון כנראה גורמת לה להתפכח – שרה בת' מספרת לה שנסיון השידוך שלה בינה לבין ארתור, גרם לה לשכב איתו, ובטי מזועזעת. היא מנסה להתנער מאחריות ומתעצבנת כמו ילדה קטנה, עד ששרה בת' צועקת עליה "את אישה נוראית". ממש כמו סאלי בתחילת הפרק. כנראה שמשהו כן מחלחל פנימה ובטי מנסה להפוך לאמא טובה שמתייחסת לבת שלה כמו אל ילדה גדולה. היא מעניקה לסאלי מגפי רכיבה ומספרת לה את האמת על המשבר עם דון. בסיום השיחה, סאלי מבחינה בכך שהיא מדממת. בטי לא נראית נסערת במיוחד אבל העניין חשוד ביותר.

ג'ואן מביאה את גרג למשרד ומשוויצה בו בפני פגי ורוג'ר. גרג מגלה שרוג'ר יודע עליה "יותר מדי" ומתנקם בה בדרך הכי אכזרית שיש – אונס אותה על רצפת המשרד של דון, כשהוא שואל "זה מה שאת רוצה, לא?" אחרי שהיא מבינה שהיא לא מצליחה להתנגד לו, המבט של ג'ואן קפוא ומצמרר. כשהם יוצאים מהמשרד, הוא מתנהג כאילו לא קרה כלום והיא עדיין בהלם. הפרחים שנתן לה נשארו על השולחן.


איזה חמוד גרג, וגם ג'נטלמן שמביא פרחים. ג'ואן וגרג, רגע לפני (צילום מהאתר הרשמי)


דון מתעניין בעבודה בתיקון מכוניות, הוא מציג את עצמו כדיק ולא ברור אם הסצנה היא פלאשבק או שמתרחשת בהווה – כנראה גם לא במקרה. דון כבר ממש הפך להיות דיק ויטמן והשתנה כל כך מהגבר בחליפה משדרות מדיסון. אולי הוא בכלל רוצה לוותר על האיש הזה. 

פגי מנהלת שיחה עם ג'ואן על גרג. הוא מאוד נאה, היא אומרת. כמו הרופא שמקווים לראות אבל קיים רק בסרטים. ג'ואן לא נראית נלהבת לדבר עליו, אבל מול הקופירייטרית שעומדת מולה בכניסה למשרדה החדש, היא חייבת להיות מוצלחת איכשהו, ולכן היא משבחת אותו בסופו של דבר. פגי מקנאה בג'ואן על הבחור, ג'ואן מקנאה בפגי על המשרד. אף אחת מהן לא יודעת מה השנייה הקריבה כדי להגיע לשם. 

דון מתקן כסא בבית של אנה, בזמן שהיא קוראת בקלפים. הוא מוצא אצלה את הספר ששלח לה, Meditation is an Emergency (וכך אנחנו יודעים שלא מדובר בפלאשבק). אנה מסבירה לו, בהשפעת הקלפים או שלא, שהדבר היחיד שמונע ממנו להיות מאושר, זו המחשבה שהוא לבד. אתה יכול להשתנות, היא אומרת. אנשים לא משתנים, הוא עונה.

פיט מבקר את פגי במשרדה החדש. היא מנצלת את הבר שפרדי השאיר, יושבת לשולן ושותה, כמו הגברים בדיוק. חוגגת את נצחונה. איך השגת את המשרד הזה? הוא שואל. "אני שוכבת עם דון. זה עובד יופי" – היא כבר לא מפחדת להגיד את מה שהיא רוצה. פיט אומר לפגי שלדעתו לא בטוח שדון יחזור (ולפי מה שראינו, דון בעצמו לא בטוח גם כן) אבל פגי מאמינה שאם הוא יעשה את זה, יש לו סיבה טובה. היא לא מוכנה להטיל שום ספק בדון. הוא היחיד שמאמין בה. 

הפרק מסתיים כשדון נכנס לתוך הים, עומד ונותן לגלים להכות בו. הטבלה? לידה מחדש? ובאיזה זהות? נראה שדון הגיע להחלטה. רק לא ברור עדיין איזו. 

נקודות למחשבה:

-          - לאחותו של קופר קוראים אליס. כלומר, אליס קופר.

-          - אנה קונה לדון בגדים, בפרק אחר ג'יין קונה לדון בגדים. בטי לעולם לא קונה לדון בגדים.


-          - לפני שהוא אונס אותה, גרג אומר לג'ואן "תדמייני שאני הבוס שלך". אבל ברור שרוג'ר לעולם לא היה עושה לה כזה דבר.

-          - יכול להיות שההתקדמות הגדולה של פגי נובעת מהעובדה שדון לא בסביבה? הוא מאיים עליה? 



עתידות (ספויילרים, בלע"ז): 
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד


עונה 3:

-          דון אומר שאנשים לא משתנים. ולמרות שהוא מנסה, הוא באמת לא משתנה וחוזר לבגוד בבטי למרות כל החרטה שלו בפרק הנוכחי.
 

2 תגובות:

  1. הנה פרק שאני מסוגל לשתוק לגביו מלבד הערה קטנה :)
    אהבתי את דון מצולם מהגב, יושב על הספה בבית של אנה עם הסיגריה ביד - באותה דרך שהוא מאויר בפתיח של הסדרה. זו היתה קריצה חמודה (ורק הסיגריה נמצאת בצד השני)

    השבמחק
  2. נכון, זה היה שוט מעולה :)

    השבמחק