עונה 7, פרק 2: על יריבות, אהבה ואמת

"Just tell the truth"

הפרק השני בעונה מתרחש ביום האהבה, אך כמובן שבסדרה כמו מד מן, שום דבר אינו מושלם ומלא לבבות ורודים בלבד, ולכן יום האהבה רק מדגיש את השנאה והתסבוכות, כשהדמויות בפרק נעות כל הזמן בין רגשי נאמנות, אהבה והערכה לבין יריבות, שנאה ותחרות, לשני הכיוונים. מה שמניע את הדמויות על הציר הזה הוא שקרים, הסתרת האמת וחשיפתה. יש מי שהאמת מקדמת אותו (דון דרייפר, דון המזכירה, ג'ואן) ויש מי שלא יכול לשאת אותה (פגי, לו אייברי וכמובן טד, שנרדף על ידי הרגשות האמיתיים שלו כבר חודשים).

השעון המעורר של דון מצלצל כבר בשבע בבוקר, אך הוא נמצא לבד, ואין טעם שישקר לעצמו ולכן הוא ישן עד הצהריים. אנחנו מתחילים לראות סימנים נוספים של כנות שלו כלפי עצמו, כשהוא מסמן על הבקבוק את הכמות ששתה, ובהמשך, כשהוא נפגש עם חבר/ יריב ממשרד פרסום אחר, כדי לנסות ולגשש אחר עבודה. כדאי לשים לב, שבפגישה הזו דון לא משקר לרגע, גם לא מול השמועות אודותיו. הוא בוחר להתעלם מהן אבל לא אומר שהן לא נכונות. נראה שדון מבין שיש לו בעיה, ולמרות שהוא עדיין לא מטפל בה באופן אקטיבי – גם בתחום השתייה וגם בתחום התעסוקה - הוא מכיר בה. בינתיים, את האשליה הוא שומר למזכירתו, שבשבילה הוא לובש חליפה, מסתרק ונראה ייצוגי כתמיד. אנחנו מגלים שדון המזכירה היא בעצם "סוכנת כפולה" שאמנם עושה את עבודתה באופן רשמי עבור לו אייברי, אבל גם מדווחת לדון על המתרחש במשרד, מנהלת את חייו (קפה, לו"ז המנקה) ובעיקר שומרת שמייגן לא תדע שום דבר. היא עושה את זה, אנחנו רואים, מתוך רצון לעזור ומתוך נאמנות לדון שחורגת בהרבה מהגדרת תפקידה, ולא כדי להרוויח תוספת תשלום.

פגי מגיעה למשרד, ולאחר שסטן וגינזבורג מתעללים בה קלות על היותה רווקה ממורמרת, היא מגלה זר פרחים על השולחן, ומניחה מיד שהם עבורה, ושהם מטד. למרות שפגי עושה עניין שלם מהאפשרות ודואגת להעביר מסר כועס לטד, בסתר לבה היא רוצה שהוא ישלח לה פרחים, כי למרות שהיא מתעקשת ליצור את הרושם שהם יריבים, היא עדיין מאוהבת בו. ויותר מכך, היא מאוד רוצה להרגיש שהיא בסדר, שהיא לא הרווקה הבודדה שכולם יודעים שהיא.

אבל הפרחים כמובן לא שייכים לפגי, אלא לשירלי. פגי כל כך רוצה שהפרחים יהיו שלה, וכל כך שבויה בתחושת החשיבות העצמית שלה (שהיא כל מה שנותר לה, ללא אהבה), שהיא לא עצרה לרגע לחשוב שאולי האישה *המאורסת* שיושבת בשולחן היא זו שקיבלה אותם. ושירלי הולכת להתמרמר עם הבחורה היחידה שמבינה אותה במשרד – דון. שתי הבנות מרגישות בנוח לרכל ולהגיד את האמת על הבוסים שלהן זו לזו, אבל לא בוטחות במזכירה הלבנה שנכנסת לרגע – ושותקות. דון מייעצת לשירלי שלא להגיד לפגי את האמת על הפרחים, כדי לא לסכן את עבודתה.

במקום להשלים עם האמת, פגי בוחרת לפתוח במלחמה עם יריבה מדומינת. פגי ושירלי (צילום מהאתר הרשמי)

אבל כל זה קורה, לפני שדון מגלה שבעצם, אי אפשר לפטר אותה. כזכור לנו מהעבר, ארגוני זכויות האדם לא רואים בעין יפה את פיטוריהן של השחורות הבודדות במשרד ולכן מעמדן בעצם מובטח. המעמד הזה הוא שמאפשר לדון להגיד ללו אייברי בדיוק את מה שהיא חושבת עליו. לו מבקש לפטר את דון אחרי שסאלי הגיעה למשרד והוא לא ידע מה לומר לה. התפקיד של דון היה להסתיר את האמת והיא לא הייתה שם, וכשהיא שומעת על הביקור של סאלי, הדבר הראשון שהיא עושה הוא להתקשר לבוס ה"אמיתי" שלה ולהזהיר אותו. הנאמנות הזו של דון המזכירה לדון הבוס לשעבר, מביאה את לו להתקף קנאה, והוא מכריז יריבות על המשרתת הנאמנה שלו, שמתפרצת ומספרת לו שהיא לא יכולה לעשות את העבודה שלה, כשהיא צריכה לקנות בשבילו בושם לאשתו ביום האהבה, כי הוא לא הואיל בטובו לעשות את זה בעצמו.

כשלפגי נמאס מהפרחים ומנסיונותיו של טד ליצור קשר (כדי לברר מהו התקציב המסתורי שהיא טענה שאיבדה, בתוך סבך אי ההבנות שיצרה בהודעתה המקורית אליו), היא מבקשת משירלי לזרוק את הפרחים ואומרת "אני הייתי צריכה לקנות לך פרחים, לאות הערכה". אך ברגע ששירלי מספרת את האמת – ההערכה הולכת לפח ופגי מסמנת את שירלי כיריבה אישית שלה. אבל לא בגלל השקר, כפי שהיא טוענת, אלא כי שירלי מאורסת, ומזכירה לפגי שאין לה לאן לברוח מהאמת על עצמה – היא לבד. והדבר האחרון שפגי רוצה לראות בכל יום זה את האושר של מזכירתה, הנחותה ממנה, העומדת להתחתן, ולכן היא מבקשת להחליף אותה. מה שפגי כנראה עוד לא מבינה הוא, שהמרמור והכעס שבתוכה הם היריב האמיתי שלה ושאין לה את מי להאשים מלבד את עצמה.

פיט מצליח להשיג תקציב ענק למדי – התאחדות סוחרי שברולט בדרום קליפורניה. מכיוון שהמשרד כבר ביחסים עם שברולט, עולה האפשרות שחתימת החוזה תגיע לאחר אישור ה"מפקדים" בדטרויט, מה שאומר שעל פיט לעבוד עם בוב בנסון, ושבניו יורק מתעקשים לקחת ממנו את התהילה ולייחס אותה למאמץ משותף של כולם. פיט מרגיש שהשותפים בניו יורק הם היריבים שלו, למעט רוג'ר, שמבין אותו ונאבק על זכותו לקבל קרדיט על מה שהשיג, אבל רוג'ר עסוק במלחמה מול יריב משל עצמו – ג'ים קאטלר. בעונה החמישית, פגי מספרת למייגן שקאטלר הוא כמו רוג'ר, והיריבות ביניהם מתחילה להיראות כאילו מישהו מבין השניים יצטרך ללכת בסופו של דבר. קאטלר ורוג'ר חולקים את אותו שטח בפריים – גם בסצינת הוויכוח וגם במעלית, בסוף הפרק, ונראים כמו שני אנשים שהם אותו אדם, אך למרות האינטרס המשותף שלהם, ולמרות שקאטלר מעמיד פנים שזה לא כך עדיין, הם יריבים. היריבות הזו לא פועלת לטובתו של רוג'ר, כשקופר מתנגד אליו, דון איננו ופיט נמצא בצד השני של המדינה.

פיט מרגיש שכולם בניו יורק נגדו, ומתחיל לפקפק בנאמנות שלו כלפי החברה, או בכדאיות של הכל. לטד לא ממש אכפת, כמובן, והישועה מגיעה באופן בלתי צפוי דווקא מבוני. אנחנו מגלים שאכן בוני היא לא רק סוכנת הנדל"ן של פיט, אבל מצד שני, הם נמצאים במערכת יחסים של ממש והיא אוהבת אותו. אבל בוני, כפי שהיא מזכירה לפיט, אינה טרודי. היא בעצמה אשת מכירות והיא לא תתן לפיט לשקוע בדכאון, תנחם אותו לפי דרישה ותגיד לו כמה הוא נפלא. בוני מכירה את העסק והיא אומרת לו חד וחלק – אתה שולט בדברים, אין לך באמת יריבים כפי שאתה מדמיין. ואז אנחנו מגלים את הקסם של בוני, שאותו לטרודי לא היה מעולם – היא מצליחה להפוך את פיט הזועף שתמיד חושב שכל העולם נגדו, ליצור אוהב ונחמד. לא רע.

כתוצאה מיריבויות המזכירות והבוסים, ומגזענותו של קופר שלא מוכן שמזכירה שחורה תקבל את פני המבקרים בלובי (אפשר לראות אותה מהמעלית. הו לא, רק לא זה), ג'ואן מאבדת את העשתונות ומתפרצת על ג'ים קאטלר. הרגע האמיתי הזה מאפשר לה לקבל, סוף סוף, הצעה לעבור למשרד חדש ולתפקיד חדש. לא עוד אחראית כח אדם עם כמה תקציבים, אלא תקציבאית במשרה מלאה. ג'ואן מאושרת, אבל אי אפשר שלא לחשוד שהסיבה שקאטלר מציע את ההצעה, היא פחות מתוך הערכה לג'ואן ויותר כדי להרגיז את רוג'ר. אחרי הכל, נראה שהוא צריך היה להיות חלק בהחלטה הזו.

השקרים יצרו את היריבות, האמת השיבה את האהבה. דון וסאלי (צילום מהאתר הרשמי)

אבל בפרק הזה, כל הסיפורים עומדים בצל מול הסיפור של דון וסאלי. כשסאלי מוצאת את עצמה בניו יורק, בלי כסף ובלי ספר הטלפונים שלה (אבידה ששקולה לאובדן הטלפון הנייד בימינו, כנראה), היא פונה למי שנמצא בסביבה, או לפחות כך היא חושבת. היא מגלה שדון אינו במשרד ושעל הדלת יש שם חדש, ומבינה שכנראה דון איבד את עבודתו. כשהיא מגיעה אליו הביתה, הוא בוחר שוב בדרך הישנה שלו, ומשקר לה. אבל אז הוא מגלה, באמצעות דון המזכירה, שהיא ביקרה במשרדים.

דון וסאלי הם יריבים של ממש, כבר כמה חודשים. מאז שתפסה אותו עם סילביה, סאלי מסרבת לבקר את דון, או לדבר איתו. לכן, בנסיעה במכונית בחזרה לבית הספר, הוא מגלה שהיא יודעת שהוא שיקר לה, אבל מאשים אותה בכך שהיא בדיוק כמו בטי, נותנת לו לשקר לה ושותקת.

אבל סאלי היא לא בטי, ולכן, במקום לשתוק ולהדחיק כמוה, היא מספרת לו בדיוק כמה חששה להגיע לבניין ולהתקל בסילביה. בנקודה זו, דון מבין שהוא לא יכול לשקר יותר, ושהוא עלול לאבד את בתו בדיוק כמו שהוא איבד את אמה. כשהם יושבים יחד בדיינר, הוא מחליט לספר לה את האמת על  הסיבה שאין לו עבודה, על כך שאיש אינו יודע ושהוא מתבייש במה שעשה. כשדון סיפר את האמת על עצמו בעבודה, הוא גרם לכך שיהפוך ליריב של שותפיו, אך כשהוא מספר את האמת לסאלי, הוא מצליח דווקא לקרב אותה אליו. היא מצליחה להיות כנה איתו בשיחה על ההלוויה, ונראה שהם מנהלים שיחת אבא ובת נורמלית לחלוטין. בסיום הפרק, סאלי מפתיעה את דון ברגע אמיתי ויפה, שבו היא יוצאת מהמכונית ואומרת לו שהיא אוהבת אותו. וכך, האמת שחררה את דון מהכאב שגרם לסאלי, והיריבות הגדולה ביותר בחייו תמה.

נקודות למחשבה

- כל הכבוד לג'ואן ש"גומלת" לגזענותו של קופר בקידומה של דון

- מי שמנסה, כנראה לשווא, להפוך מיריב לחבר של דון, הוא ג'ים הוברט ממקאן, ממנו נמלט דון כבר פעמיים בעבר בשל שנאתו לחברה

- במסע שלהם, דון וסאלי שומעים שלושה שירי אהבה קיטשיים לוולנטיין, בראשון, הבחור מבקש מאלינור, הבחורה, להגיד לו את שעל ליבה, וזה בדיוק מה שסאלי עושה. בשיר השני בדיינר, מדובר על זוג אוהבים שמתרפקים על אהבתם, ושם סאלי מצליחה להכיר באהבתה לדון, ובסיום הפרק, כשסאלי אומרת לדון שהיא אוהבת אותו, נשמע המשפט "This will be our year", כמעין הבטחה לעתיד הטוב שלהם.

- סאלי אומרת לדון "I'm so many people". היא כנראה מדברת על ההתבגרות, שדורשת ממנה למלא תפקידים שונים אצל אנשים שונים, ולעשות דברים שהיא לא רוצה, רק בשם הלחץ החברתי, אבל קשה להתעלם מכך שזה רמז לדון, שגם הוא, בפירוש, יותר מאדם אחד.

- דון לא עונה על שאלתה של סאלי, למה הוא לא אומר למייגן שהוא לא רוצה לעבור לקליפורניה. בהתחשב בכך שדון החליט לומר אמת, כנראה שלא הייתה לו תשובה אמיתית שנעים לשמוע.

- השנה היא אולי 1969, אבל לא רק שאף אחד לא באמת מאמין בשוויון לשחורים, אלא מישהי גם מכנה את רוג'ר "יהודון".

אין עתידות, יש שאלות

- האם הרגע שבו קאטלר מתייחס לדון כאל נטל, גרושה שעדיין משלמים לה מזונות, מעיד על כך שהוא ירצה להעיף את דון מהחברה באופן סופי?

- האם קאטלר מנסה להשתלט על המשרד בכלל, כשהוא יוצא נגד דון, רוג'ר ופיט, והופך את ג'ואן לבת חסותו בפרק אחד?

- לו אייברי נמצא בסדרה רק שני פרקים וכבר מעצבן בצורה בלתי נסבלת. מתי ניפטר ממנו, אם בכלל?

- האם אמירת האמת של דון ותחושת השינוי שמגיעה בפרק הזה, תמשיך ותגאל אותו מייסוריו?

- האם חלק מהסיבה שפגי כל כך מזלזלת בשירלי היא בשל העובדה שהיא שחורה? 

- האם נראה את בטי מתישהו בחצי העונה הזו?

והפרומו

לפרק הבא

עונה 6, פרק 11: הטובה הרעה

"I can't believe you would do this for me"

- "you know I have children too

"I know that's not why you're doing it"

חברויות בין אנשים מעולם לא היו הצד החזק ב"מד מן", ולכן גם בפרק שסובב כולו סביב בקשות לטובות אישיות, הסיבות לבקשות האלה, וגם התוצאות שלהן, יהיו מעוותות לחלוטין. הגבולות בין עזרה לניצול מיטשטשים (ותמיד קשורים למין ככלי להשגת מטרה), כך שדווקא צעד שאמור לשדר בטחון הדדי ורצון להועיל, יזיק בסופו של דבר לכל המעורבים בעניין.

נראה שפיט הצליח להשיג את השקט מאמו עם המטפל החדש, מנולו. כזכור, מנולו הגיע לספק את השירות דרך בוב בנסון, שטוען שהוא טיפל באביו עד להחלמה מלאה (וזה למרות שבפרק השני הוא מספר לקן שאביו מת) והאם נראית מרוצה ושמחה מתמיד. בשיחה עם פגי (שהאם, דוט, חושבת בטעות שהיא טרודי וכמובן מעלה את נושא התינוק המשותף וגורמת לפגי להחסיר פעימה לרגע) דוט טוענת שמנולו והיא מנהלים יחסים שחורגים בהרבה מיחסי מטפל – מטופל. היא נראית רצינית, אבל מצד שני, בדיוק באותו זמן, האח החביב בודק דווקא את ישבנו של פיט.

מטפל או מנצל? האח מנולו, דוט ופיט (צילום מהאתר הרשמי)

בדרך חזרה מפגישה עם לקוח, פגי מספרת לפיט בשדה התעופה על השיחה עם אמו, והוא נחרד לחשוב שהיא נהנית יותר מדי מהטיפול שהיא מקבלת. הוא מרגיש שהיא מנוצלת ולכן מתחקר אותה. את התסכול הוא מוציא על מקור העזרה, בוב. כאן בוב מפתיע בשאלה "עד כמה זה מופרך להתאהב במי שדואג לך, ולא משנה מי הוא?" תוך כדי מגע קל עם פיט, ובעצם מראה את תקוותו שפיט יגמול לו על העזרה שהוא עצמו סיפק, ללא קשר למה שקורה או לא קורה בין מנולו ודוט. המסר של פיט ברור למדי: "תגיד לו שאני מפטר אותו" (כי בשום אופן פיט לא רוצה להיות חייב טובה לבוב) ו"תגיד לו שזה מגעיל" (כלומר: תגיד לעצמך שזה מגעיל).

פגי מגלה בביתה עכברוש. בלילה היא מגלה שלכידתו הסתבכה והיא מתקשרת באימה לסטן. "אני לא החבר שלך", הוא מודיע לה, ולכן זה לא התפקיד שלו לצוד עכברושים באמצע הלילה. פגי מחליפה את הטובה בעסקה "אני אגרום לכך שזה ישתלם לך", היא אומרת בלי להסס, ואפילו להצעה הזו סטן מסרב. הוא לא צריך אותה, הוא לא ישן לבד. האם היא רצינית? קשה לחשוב שלא, כשמדובר בפגי, בחורה שרחוקה מלהיות חסודה. האם היא עד כדי כך מפחדת מהעכברוש, שהיא מציעה לו לנצל את מצבה בכזו קלות, או שזה עוד נסיון להתחמק מהבדידות? אחרי הכל, מה מזכיר לך יותר עד כמה את לבד, ממזיק בבית.

אשתו של טד מתלוננת שהוא לא נמצא מספיק בבית. היא יודעת שהרבה יותר נעים לו להסתובב כל היום עם קופירייטרית צעירה, ולעבוד באופן קבוע עם דון דרייפר הדגול. מה שהיא לא יודעת זה, שעם שניהם אין לו את היחסים שהיה רוצה. פגי נראית יותר נינוחה עם פיט קמפבל, ודון מנסה לנצח אותו במלחמות על לקוחות. בעוד שהוא מנסה להמנע מיחסים עם פגי, הוא מנסה לתקן את הקשר עם דון. הוא לא מבין שבעצם לדון אין שום דבר נגדו, הוא בסך הכל בחור עצלן למדי שלא אכפת לו מהעבודה, שוכח פגישות ולא קורא הודעות, והרושם שנוצר, כאילו הוא מנסה להרוס לו את העסקים עם לקוח מתחרה, נובע אך ורק מחוסר תשומת לב ולא מכוונה. טד מנסה ליצור "הפסקת אש", שדון מסכים לה למרות שהוא יודע שאין באמת שום מלחמה ביניהם. הוא בסך הכל מנצל את רגשותיו של טד כדי לזכות בטובה ממנו.

וזו טובה גדולה מאוד. מיטשל, בנם של ארנולד וסילביה רוזן, הפסיק ללמוד וכעת בכל רגע הוא יכול להיקרא למלחמה. בני הזוג רוזן בהיסטריה ולמרות שדון לא רוצה להתערב בנושא, הוא לא מצליח לעמוד מול ארנולד השבור, ומחליט לנסות. הקשרים של פיט כבר לא עומדים לרשותו, ונסיונו להעלות את הנושא מול נציגי ג'נרל מוטורס גרמו למבוכה. בסופו של דבר, הישועה מגיעה מטד, שמבטיח לנסות ולסדר לילד דרך מילוט – להפוך לטייס. זו הטובה שהוא עושה לדון תמורת "הפסקת האש" ביניהם, שכאמור, לא באמת קשורה לשום מלחמה אישית.

מזועזעת, ובצדק. סאלי דרייפר וחברתה הביצ'ית, ג'ולי (צילום מהאתר הרשמי)

כשדון מחפש את ארנולד בטלפון, הוא מגיע אל סילביה ותוך כדי השיחה ביניהם הוא מבין שלמרות רצונו הכן לעזור לבני הזוג, הוא יכול לקבל תגמול לא רע בכלל על הטובה העצומה שהוא עושה בשבילם. סילביה הנרגשת מעבירה את השיחה לפסים אישיים, דון משתף פעולה בקלות, ודי ברור שהיא הולכת להחזיר לו טובה על ההצלה.

אבל דון כנראה היה חמדן מדי והעובדה שלא יכל להסתפק בתודה פשוטה התנקמה בו בדרך הכי איומה שיש – תמיד היה ברור שהרומן שלו עם שכנה הוא מסוכן מדי ועשוי להתפוצץ לו בפנים, אבל הפעם הוא לא צריך להתמודד עם בת זוג שמגלה, אלא דווקא עם בתו, סאלי, שבמהלך נסיון לעצור "טובה" שחברתה חסרת הבושה ג'ולי עושה בשבילה, ולמנוע מעצמה מבוכה ענקית מול מיטשל, נכנסת לבית הרוזנים ותופסת אותו ואת סילביה בשעת מעשה.

ואת מה שהיא ראתה היא כבר לא תוכל להשיב, לא משנה עד כמה דון ינסה למרוח אותה בתירוצי "חשבת שראית משהו" ו"ניחמתי את גברת רוזן". למרות שאנחנו יודעים בוודאות שסאלי חסרת נסיון בכל הקשור לבנים וסקס, ברור לנו שהיא כבר לא ילדה קטנה שאפשר לשקר לה, ומה שהיא יודעת עכשיו יהיה חייב לצאת מתישהו - התפרצות הזעם שלה בארוחת הערב כבר הייתה קרובה מאוד לחשיפת המידע הזה. נותרו רק עוד שני פרקים לסיום העונה. האם דון יכול לסמוך עליה, או שהוא שוב ימצא את עצמו לבד?

נקודות למחשבה

- דלתות ומפתחות מככבים בפרק. ומה מגלים מאחורי הדלתות? בגידה, בדידות, כעס, מבוכה ועכברוש אחד.

- בטי אומרת לסאלי בתחילת הפרק "אבא שלך גיבור", בדיוק בפרק שבו היא מגלה עד כמה הוא לא.

- אירוניה: בטי מונעת מסאלי להתארח בבית מלון כדי לשמור על תמימותה, ולכן היא בכלל מגיעה לישון בדירתו של דון.

- פגי יורה לכל הכיוונים: טד, פיט, סטן, אבל לא משיגה אף אחד מהם בפרק הזה. נראה שיותר מכל, היא פשוט רוצה להרגיש נאהבת ולא משנה לה על ידי מי.

- רוג'ר בטוח שתוך שנה האמריקאים מנצחים במלחמה. רוג'ר טועה כמובן.

- בחדר השינה של סטן מככב פוסטר של לא אחר ממשה דיין. בניגוד למנהיגים בארה"ב, זה בחור שידע לסגור מלחמה תוך פחות משבוע. לא פלא שהוא מודל להערצה מול טראומת ויאטנם.

- זה כבר המראה המיני – טראומטי השני שסאלי נחשפת אליו, אחרי רוג'ר ומארי בעונה הקודמת. אולי הגיע הזמן להחזיר את הילדה לטיפול.

- פיט לא רוצה לחשוב על אמו מקיימת יחסי מין – סאלי ממש צריכה להתמודד עם המראה האמיתי.

אין עתידות, יש שאלות

- פיט מזהה מיד מה קורה בין פגי לטד. טד מסתכל על השניים ומבין שיש ביניהם קשר יותר עמוק מעמיתים לעבודה. האם הוא מבין? ויותר מזה, האם הוא מקנא?

- האם סאלי תספר למייגן את מה שראתה? או לבטי? האם דון ייאלץ לספר בעצמו?

- למה פגי עדיין גרה בדירה האיומה ההיא?

- והאם נזכה לראות שוב את קן לפני שהעונה תיגמר?

והפרומו

לפרק הבא

עונה 6, פרק 3: אמון, בגידה, אשמה

"You don’t mind, sitting across the table from your wife and my husband"

- "I don’t think about it"

בגידות הן לא עניין חדש במד מן, ואנחנו רואים אותן כדבר מובן מאליו עוד מתחילת הסדרה, אבל הפרק השלישי של העונה השישית מראה לנו צד קצת שונה, עמוק יותר, של הבגידה – זה הרבה יותר מסקס עם מישהו אחר. הבגידה בפרק הזה היא בעיקר הפרת אמון, לא בהכרח של בן הזוג, ואשמה, שלא תמיד מגיעה מהצד הבוגד.

פיט קמפבל מעולם לא היה נאמן לאשתו, טרודי (כבר בפרק הראשון בסדרה הוא בוגד בה עם פגי, עוד לפני שהתחתנו), ובשלב הזה של חייהם המשותפים הוא כבר לא חושש לפלרטט עם נשים אחרות (ונשואות) בזמן שהיא נמצאת איתם בבית. אחת מהן, ברנדה, מגיעה לביקור בדירה הניו יורקית שפיט אכן קנה בסופו של דבר. הביקור מתגלה כנראה לבעלה של ברנדה, והיא נמלטת לביתם של פיט וטרודי בלילה, כשהיא מוכה ומדממת. טרודי המבוהלת מטפלת בה ומסיעה אותה לבית מלון, בזמן שפיט בעיקר נלחץ מהאפשרות שאשתו תגלה מה קרה ביניהם.

אפילו לבגוד כמו שצריך הוא לא מצליח. פיט (צילום מהאתר הרשמי)

אבל פיט כנראה מזלזל באשתו ולמחרת בבוקר מתגלה האמת – היא תמיד ידעה שהוא בוגד בה. היא לא טיפשה והדבר היחיד שהיא רצתה להמנע ממנו הוא השפלה. בצעד אמיץ היא זורקת אותו מהבית ומודיעה לו שמעכשיו היא זו ששולטת ביחסים ביניהם. מה שמדהים הוא, שמבין שניהם, טרודי היא זו שחשה בושה, בעוד פיט ממשיך בהתנהגות השחצנית שלו ואפילו לא מנסה להתנצל.

מי שמבין את מחיר הבגידה, ועדיין נופל אליה שוב הוא דון, כמובן. הנאמנות יוצאת הדופן שלו כלפי מייגן בעונה שעברה נעלמה כלא הייתה, ובדיוק כמו פיט (ולא במקרה. פיט תמיד עושה את מה שדון עושה. אבל לא בהצלחה כמוהו), גם הוא בחר לו מאהבת שגרה בשכנות. במקרה שלהם הבגידה היא כפולה – דון בוגד גם בארנולד, חברו הטוב, וסילביה בוגדת גם במייגן, שמחבבת אותה מאוד ומרגישה שהיא יכולה לחלוק איתה סודות.

דון רואה במעלית את סילביה וארנולד מתווכחים. ארנולד אומר שהוא נותן לה כסף והיא כנראה שולחת אותו לבן שלה. כלומר, הוא חושב שהיא מפרה את האמון שהוא נותן בה. הוא צודק, אבל היא מפרה את האמון הזה כשהיא בוגדת בו עם דון – בדיוק האדם שהוא מרגיש בנוח לספר לו על ענייניו האישיים.

דון הולך לדירה שבה הוא יודע שסילביה נשארה לבד, וכשהיא פותחת לו את הדלת בחלוק פתוח, אנחנו רואים פלאשבק שלו אל דמותה של זונה. בזכרון, דיק הצעיר מגיע עם אמו החורגת אל הבית של אחותה ובן זוגה, מק. הבית הוא לא סתם בית אלא מקום עבודתן של זונות (בעונה החמישית, דון אכן מזכיר שהוא "גדל במקום כזה"). האם כך דון רואה את סילביה? אולי כן, אם זה מה שהיא מזכירה לו. שלא לדבר על כך שמיד אחרי שהוא קם ממיטתה, הוא נותן לה כמה דולרים כדי שתעמיד פנים שמצאה אותם, בעקבות הוויכוח עם בעלה.

כמו שארנולד בוטח בדון, גם מייגן בוטחת בסילביה, ואחרי שהיא מפטרת את המנקה שלה ומתחילה לבכות, סילביה היא זו שמנחמת אותה וגורמת לה להיפתח. מייגן מספרת לה שעברה הפלה ושלא סיפרה לדון. למרות שלא עשתה דבר, מייגן חשה אשמה על כך שבניגוד לחינוך הקתולי שקיבלה, היא לא רצתה ללדת תינוק, ושההפלה חסכה ממנה החלטה קשה, וסילביה, שבעצמה עברה הפלה בעבר, לא מקבלת את הרגשתה, מכיוון שגם היא קיבלה חינוך קתולי. חבל רק שהיא מעזה לשפוט את מייגן ולתת לה להתבייש, כשמה שהיא עושה לה מאחורי גבה לא בדיוק מאושר על ידי הכנסייה.

באופן לא מתוחכם ביותר, דון וסילביה נשארים לבד בארוחת ערב שתוכננה לשני הזוגות, אחרי שמייגן מחליטה להשאר בבית בדכאון וארנולד נקרא למקרה חירום רפואי. סילביה, שגילוי ההיריון של מייגן כנראה הזכיר לה שדון אמנם שוכב איתה, אבל לא רק איתה, מחליטה להפגין קנאה ונראה שהיא מתחילה להתאהב בדון בניגוד לרצונה (ולמרות שדון, כפי שגילינו קודם, רואה בה מקור לסיפוק מיני בלבד). העובדה שהיא יודעת את הסוד של מייגן לא גורמת לה לרחם עליה, אלא להפך, להרגיש שהיא זו שסובלת מהמצב. אין לה שום רחמים כלפי האשה חסרת האונים שחושבת שהיא חברה שלה.

כשדון מגיע הביתה, מייגן מספרת לו על ההיריון וההפלה. היא הרגישה רע על שלא גילתה לו. הוא אומר שהייתה צריכה לעשות זאת. דון מפריד לחלוטין בין הכנות שהיא צריכה לגלות כלפיו לבין הכנות שהוא צריך לגלות כלפיה. היא מרגישה רע ולא מצליחה לישון, בדיוק באותו זמן שהוא נמצא עם אשה אחרת.

בין שני חברים תפריד תמיד אישה. הזוג רוזן ודון (צילום מהאתר הרשמי)

במשרד, הרב רנט הידוע לשמצה מגיע לביקור. הוא מטריד את ג'ואן והיא נמלטת למשרדו של האדם היחיד שהיה לצדה בכל הפרשה איתו – דון. רנט רוצה לשקר לבוסים שלו ביגואר (עוד הפרת אמון), ולהציג רעיון שהוא הגה, כרעיון של החברה. דון, ששונא את רנט על מה שעשה לג'ואן, מחריב את הצגת הרעיון בכוונה כנקמה. בדיוק כמו סילביה, גם הוא מוכיח דו פרצופיות כשהוא רואה את הבושה של ג'ואן ומנסה להגן על כבודה ובאותה נשימה פוגע בכבודה של אשתו. מבחינתו אין קשר בין הדברים.

הבגידה השלישית בפרק שייכת לפגי. בניגוד לדון ופיט, היא לא מתכוונת לבגוד אבל התמימות שלה מפילה אותה בפח. סטן מספר לה בשיחה טלפונית ביניהם (שיחד עם זו מהפרק הקודם, אנחנו מבינים שמדובר בשגרה של השניים), על לקוח פוטנציאלי חדש – קטשופ היינץ. ריימונד, הלקוח הותיק שמייצג את שעועית היינץ, לא רוצה שהוא יצטרף לחברה והוא רואה בכך בגידה אישית אם סטרלינג קופר דרייפר פרייס יציעו לו את שירותיהם. פגי מספרת את הסיפור לבוס שלה, טד, והוא רואה בכך הזדמנות לחטוף את הלקוח לעצמם. בכך פגי בוגדת באמון של סטן ("האויב" לפי טד), האדם היחיד שמחבב אותה, המפלט שלה מצוות שמתנכל אליה ולועג לה, למרות שלא הייתה לה כוונה לפגוע בו. טד מסביר לה שככה הדברים עובדים בעסק, והטעות הגדולה של סטן הייתה להמעיט בערכה. האם זה הרגע שבו פגי תהפוך לחסרת רחמים כמו פיט ודון, או שתישאר שונה ותגלה חרטה על הבגידה שלה?

בסוף הפרק, דון בא אל סילביה, אבל ארנולד נמצא בבית. בפלאשבק נוסף, דיק מציץ בחור המנעול ורואה את אמו החורגת, אביגיל, שוכבת עם מק – שניהם יחד בוגדים באחותה של אביגיל, שפתחה את ביתה בפני האלמנה המסכנה. אולי כמו מה שקרה לפגי, זה הרגע שבו דון הבין איך דברים מתנהלים בעולם המבוגרים. הבגידה והשקר מושרשים כל כך עמוק בחיים שלו עוד מילדות, והוא לא מכיר שום דבר אחר.

בסצנת הסיום, דון עומד להכנס הביתה, אבל מתיישב על הרצפה מול דלת הכניסה בייאוש. אולי זו ההבנה שלא מחכה לו שום דבר טוב בבית, אולי זה חוסר רצון להמשיך ולשקר. ואולי זו אפילו תחושה קלה של אשמה. אולי.

נקודות למחשבה

- בפרק היו שלושה אזכורי זנות לפחות: ג'ואן והרב רנט, הפלאשבק של דון, המתיחה של הקופירייטרים כלפי פגי. לא ממש הצלחתי להבין את פשרם. רעיונות?

- לפני שארנולד עוזב את הארוחה, הוא ודון מדברים על נסיון המתקפה בשגרירות ארה"ב בסייגון, במסגרת מתקפת טט, שתמציתה הוא – כוחות הברית נתנו באויב אמון והפסקת אש לרגל חג, והוא בתגובה הפר את האמון ותקף אותם בעוצמה.

- בדיוק ברגע שבו מייגן אומרת לעוזרת שלה "אני עוזבת לעבודה בכל יום ותוהה מה תהרסי בבית שלי", סילביה, הורסת הבית שלה, נכנסת לחדר הכביסה.

- מייגן, שהייתה סרבנית עישון גדולה בעונה הקודמת, התחילה לעשן.

- לפיט באמת יש הכל מבחינה חומרית. שדרוגים מהעונה הקודמת: בריכה, ספה מודרנית, טלוויזיה צבעונית ודירה במנהטן.

- התינוק ברחמה של אביגייל בפלאשבק הוא כמובן אדם.

- משעשע לראות את התגובות הציניות של ג'ואן להרב. לידו היא לא מרשה לעצמה להיראות פגועה.

אין עתידות, יש שאלות:

- ההתפרצות של טרודי כלפי פיט היא כמובן רק הקדמה לתגובה של מייגן כשתגלה על הרומן, שמן הסתם צפויה להיות קשה יותר. מעניין יהיה לראות איך ומתי הגילוי הזה יגיע (והוא יגיע).

- סילביה מתחילה להתאהב בדון. אחרי התקף הקנאה, האם היא תמשיך לכיוונים קיצוניים יותר ביחסה כלפיו?

- והאם טרודי תחזיק מעמד בחיים ללא פיט, או שתיכנע, כמו שהוא חושב שיקרה? 

והפרומו

לפרק הבא

עונה 5, פרק 12: מי אתה באמת

"I liked the guy I saw yesterday, I missed him"

הפרקים האחרונים בעונה מתחילים להוביל להתמוטטות, שהיו לה סימנים כבר בפרקים מוקדמים יותר. חוסר הרלוונטיות של דון ורוג'ר, ההתפטרות של פגי, הריקבון המוסרי שהצליח לחלחל בקלות פנימה ועכשיו, בשיא חדש, ההתמוטטות של ליין שהובילה אותו להתאבדות. הדמויות מתחילות לפעול מתוך מצוקה ובעיקר אימה, והתחושות האלה חושפות את מי שהן באמת, ושמאחורי הבטחון העצמי לכאורה, מסתתרות כל החולשות. 

דון וליין מתחילים את היום שלהם, כל אחד בנפרד, בהערכה מקצועית שבאה מבחוץ, בעקבות השגת תקציב יגואר (לו רק מישהו ידע איך התקציב הזה הושג). משם, אפשר כנראה רק לרדת. וכשקופר מגלה את הצ'ק המפליל של ליין, ההידרדרות בלתי נמנעת. 

דון מתעמת עם ליין בנוגע לחתימתו המזויפת על הצ'ק, ולמרות שליין מנסה להכחיש, אין לו הרבה ברירות. דון מצדו יודע הרבה על שקרים וזיופים, ולכן מנסה לעשות את הדבר הנכון ולתת לליין להתפטר באלגנטיות ובשקט, בלי ליצור סקנדל במשרד ובעיקר, בלי שהעבירה הפלילית שביצע תיחשף. דון בעצם נותן לו הזדמנות שנייה, אבל ליין לא מבין כמה מזל יש לו, אלא בוחר לצעוק, למחות ובסופו של דבר, לבכות בהכנעה. זה לא ליין הרשמי, הממלכתי והאסרטיבי שמנהל את כל העניינים שאף אחד לא מבין בהם. זה איש מבוגר ועצוב, שברגע זה נלקחו ממנו מעט הדברים שהוא חי בשבילם. וכשליין נחשף ברגע השפל שלו, גם דון מוכרח לחזור אחורה, למי שהוא באמת – גם הוא היה שם. גם הוא מכיר את תחושת ההקלה שבגילוי האמת, ואת האימה שבצורך להתמודד איתה. לרגע הוא שוב חוזר להיות דיק וויטמן חסר האונים. 

מה אתה בוכה, הייתי שם לפניך. ליין ודון (צילום מהאתר הרשמי)

כתוצאה מהשיחה הקשה עם ליין, דון מבין שלא כולם יכולים להרשות לעצמם לבזבז כספים והוא מעוניין להשיג לקוחות גדולים יותר. "מה כל זה שווה אם אנחנו לא יכולים לתת בונוסים לחג?" הוא שואל, והרגישות הזו שהוא מגלה פתאום, מביאה אותו לחשוף את הסיבה להידרדרות המקצועית שלו – הוא באמת חשב שאיש לא ירצה לעבוד איתו אחרי "המכתב". דון פשוט פחד שהרס לעצמו את הקריירה, והפחד הזה שיתק אותו עד כדי כך שאפילו לא טרח לנסות. דון מוכן לחזור לדרכו הישנה, להיות "הכל יכול" שכולם מעריצים, אבל בשינוי אחד – הפעם הוא יודע למה הוא עושה את זה, ובשביל מי.

ליין מגיע הביתה שיכור בסוף היום הקשה שלו, ואשתו מפצירה בו לראות את הישגיו הטובים, אבל כנראה שזה כבר מאוחר מדי. מבחינתו, החיים בניו יורק הם הכל, והוא איבד אותם. הוא אפילו לא יכול לדבר על כך עם רבקה, כי היא כל כך מנותקת ממנו וממציאות חייהם. הוא שוקע בחובות והיא הולכת וקונה יגואר. 

"כתבתי צ'ק!" היא מודיעה בשמחה, כאילו מדובר בנייר קסמים שאין מאחוריו שום סכום ממשי. מה לעולם שלה ולבעיות שלו. הוא רואה מולו את ההישג הגדול שנלקח ממנו זה עתה – יגואר, ואת החיים שאיתם הוא נאלץ להתמודד – מצב כלכלי שרחוק מאוד מיכולת לקנות מכונית יקרה, ואשה שהוא לא אוהב בכלל, שנכפה עליו לחיות איתה ושהוא צריך למצוא דרך לספר לה מה קרה, מבלי לחשוף את עצמו. ליין פשוט לא יכול לעמוד בכל זה והוא מקיא במגרש החנייה. וברור שזה לא האלכוהול כמו גודל המועקה.

וכמה לא מפתיע, שכשליין מנסה להתאבד בתוך היגואר החדשה, הנסיון נכשל והיגואר מסרבת להתעורר לחיים. בכל פעם שהמכונית הזו צצה, כשל מגיע יחד איתה – כשל מוסרי, כשל בהבנת המציאות, ואפילו ברגע הכי שפל של ליין – המכונית לא מצליחה להביא לו שום תועלת. בסופו של דבר, ליין משאיר אחריו שני דברים – גופה ומכתב התפטרות בסיסי, תבניתי, שלא חושף כלום – מבחינת ליין, התפטרות ומוות הם אותו דבר. דון הוא היחיד שיודע את האמת, ומרגיש אחריות ואשמה. הוא מתיר את ליין מחבל התלייה שלו, רק שבדיוק כמו עם ג'ואן ופגי בפרק הקודם – גם הפעם זה כבר מאוחר מדי. 

בסיפור השני של הפרק, מתנהל קרב בין בטי למייגן על אהבתה של סאלי, שנראה שלגמרי עשתה את הבחירה שלה, והקנאה אוכלת את בטי. " It's your child bride she wants to spend time with", היא מבהירה לדון, וגם סאלי דואגת שלא יהיו ספקות, ואומרת למייגן שהיא שונאת את בטי המזויפת, וכשהיא מתקשרת לגלן, היא לא אצל אבא שלה, אלא "אצל מייגן". סאלי מרגישה, מתנהגת ומתלבשת כמו בחורה בוגרת (שימו לב למיני ולאותם מגפיים בדיוק שדון דרש ממנה להסיר רק לפני כמה פרקים). היא לא נרתעת מדיבורי המבוגרים של מייגן וג'וליה ומספרת שיש לה חבר. 

סאלי מקבלת את פניו של גלן במראה נשי. אבל הכוונות שלו כלפיה תמימות - הוא רק רוצה לבקר במוזיאון. גלן הוא בסך הכל ילד שהגדולים מציקים לו בבית הספר, וצריך להגיד שהוא נוסע "לעשות את זה" עם סאלי כדי שיניחו לו לנפשו. סאלי מנסה להתנהג כאילו היא כבר מבוגרת, אבל ברגע שהיא באמת "הופכת לאשה" – הבהלה שלה מובילה אותה לרוץ ישר לזרועותיה המהוססות של אמא. וסת או לא, היא עדיין ילדה. 

למרות הכל, הילדה רצה לאמא. סאלי ובטי (צילום מהאתר הרשמי)

והריצה הזו היא כל מה שבטי רק חלמה עליו. מתחת לכל הצעקות, העצבים, המריבות והקרירות הלא אמהית בעליל – בטי רצתה להרגיש שהיא המועדפת, האהובה. "כנראה שהיא הייתה זקוקה לאמא שלה", היא אומרת למייגן בגאווה. ברגע האמת, בטי ניצחה. ומסתבר שכשבטי מקבלת את מה שרצתה, היא אפילו אמא טובה. 

נקודות למחשבה

- אי אפשר שלא להתייחס למשפט של גלן:

"Everything you wanna do, everything you think is gonna make you happy, just turns to crap"

ליין נותן כסף כדי לחפות על הפסדי החברה מלאקי סטרייק, ומוצא את עצמו בחובות. דון מנסה לתת לליין הזדמנות שנייה, ונותר עם גופה ורגשות אשמה. גלן מנסה להיות חבר טוב לסאלי ונשאר בבית זר אחרי שהיא נעלמת. סאלי מנסה להיות אשה בשביל גלן ודווקא הנשיות שלה גורמת לה לברוח ממנו.

- "כבר אמרתי לא, או שאני אעזוב כדי שתוכלו לעשות מה שאתם רוצים" – דון עוקץ בישיבת השותפים

- בפרק הזה אנחנו מגלים גם כמה דברים על קן – הוא מוכן לשקר ולהסתיר את המציאות מאשתו כדי להצליח, ועוד על חשבון פיט. הוא כבר לא חביב ובלתי מזיק כמו שנראה עד עכשיו. 

- גלן וסאלי מבקרים במוזיאון להיסטוריה של הטבע. הביקור נקטע על ידי הטבע.

- רוג'ר: "אף אחד לא רוצה יותר להיות בעסקי הסיגריות. הממשלה מחסלת אותם". כמה תמים.

- סאלי "הופכת לאשה" בהדרכתה של בטי, גלן נוהג ברכב בעזרתו של דון – יש פה ממש העברת שרביט מהמבוגרים לצעירים.

- דון מסרב, בכל שלבי הפרק, לזלזל בכבודו של ליין. אפילו אחרי מותו הוא לא מגלה את הסוד, ומבקש להתיר את החבל ולא לבזות את הגופה.

- גם ג'ואן מתחילה את הפרק כשותפה מלאת בטחון, אחת מחבורת הגברים, ומסיימת אותו כשהיא היחידה שבוכה על ליין, ומתייפחת בזרועותיו של אחד מהם (קן).

- יכול להיות שזו הפעם הראשונה בסדרה, שבה בטי מחבקת את סאלי?

אין עתידות, יש שאלות

- מה יקרה לחברה בעקבות ההתאבדות? איך יגיבו הלקוחות? מי יצליח להבין את המושגים הכספיים המוזרים שרק ליין הכיר? ואיך ג'ואן הולכת להתמודד עם כל זה?

- האם בטי וסאלי פתחו דף חדש ביחסים? האם בטי סוף סוף תהפוך לאמא נורמלית?

- הפרק האחרון בעונה הוא תמיד מטלטל, אבל אחרי שני פרקים כאלה, מה עוד יכול לקרות?

והפרומו

לפרק הבא והאחרון 

לדיון בפרק בפורום "מד מן" בתפוז 

  

 

 

עונה 5, פרק 8: אבודים

"Have you seen those pictures of Earth from space?"

 - "Of course."

"Do they make you feel small and insignificant?"

אובדן הדרך והמשמעות לחיים מוביל את הפרק השמיני. אך בעוד פיט ומייגן מנסים למצוא לעצמם דרך חדשה, דון מאבד את עצמו והופך מהכוכב הנערץ שהיה, לגבר מזדקן ולא רלוונטי יותר ויותר, בתהליך שכבר התחיל בפרקים האחרונים ומגיע כאן לשיאו. 

אין הרבה חדש בגילוי שלחברו של פיט, הווארד, יש מאהבת צעירה בעיר. אנחנו הרי יודעים שהוא לא מאוד מאושר בנישואין שלו, אחרי העצות שנתן לפיט בפרק הראשון על איך להגיע הביתה מאוחר. פיט עדיין חדש בעסקי הבגידות ושואל בתמימות "אתה לא מפחד להתפס?" מה שהוא עוד לא מבין זה, שאשתו של הווארד מודעת היטב לעובדה שהוא בוגד בה, הוא נתפס כבר מזמן ולא אכפת לו. 

בזמן שמייגן בורחת לנהל שיחת טלפון סודית, דון נוכח בפרזנטציה לסרט פרסומת שמקבל השראה מהסרט "לילה של יום מפרך" של הביטלס. הלקוח מאוד אוהב את הרעיון, אבל מכיוון שהביטלס ידועים כלהקה שלא ניתן להשמיע את שיריה, צריך למצוא חלופה דומה. ובעוד סטן ומייקל זורקים שמות של להקות לאוויר, ברור לכולם שדון לא מכיר אף אחת מהן ושאין לו סיכוי לתרום לדיון. "ממתי המוזיקה הפכה להיות כל כך חשובה?" הוא שואל את מייגן מאוחר יותר. זה לא רק עולם המוזיקה שהוא לא מצליח להבין, זה גם כבר לא עולם הפרסום שהוא מכיר, שבו אף אחד לא עשה עניין ממציאת שיר לסרטון, והכל היה הרבה יותר פשוט. בעצם, זה בכלל לא העולם שהוא מכיר, משום בחינה. 

מסתבר שלמרות הכל, מעמדו של פיט בעבודה השתפר ולקוחות כבר מבקשים לעבוד איתו בלי לפגוש אותו אפילו. הוא כמובן מאוד מרוצה מכך, אבל הוא עדיין לא קיבל את מה שרצה. ומה שהוא רוצה, זו אהבה. כשפיט פוגש את בת', אשתו של הווארד (הלא היא אלקסיס בלדל המעולה) בתחנת הרכבת, הוא מרחם על מצבה – ננעלה מחוץ לרכב כשהיא יודעת שאין למי לחכות. הווארד כבר לא יבוא הביתה והיא לא משלה את עצמה ויודעת שהוא נמצא עם אישה אחרת. 

רורי גילמור לא הייתה נותנת לזה לקרות. בת' (צילום מהאתר הרשמי)

פיט מסיע את בת' הביתה ומתוך דאגה גם מלווה אותה פנימה ומוטרד ממצבה, בצורה מאוד לא אופיינית לו. בת' מנצלת את טוב לבו כדי להתנקם בבעלה ולשכב עם פיט, אבל בניגוד לכל הפעמים האחרות שבהן בגד באשתו, הפעם נראה שלפיט באמת אכפת מבת'. הוא נשאר לידה, מדבר איתה ומקשיב לה. אולי אפילו מתאהב בה. אירוני מאוד שדווקא בזמן שהוא מרחם על אשה עצובה ונבגדת, אנחנו זוכרים שיש לו אחת כזו בבית בדיוק (וכמובן שהשאלה המתבקשת היא, איך הוא היה מגיב אם הווארד היה שוכב עם אשתו מאותה סיבה). בניגוד למנהגו, פיט לא מסתפק באירוע החד פעמי וממשיך לרדוף אחרי בת'. כרגע, היא מה שהוא חולם ומנסה להשיג. והוא לא מוכן לקבל את העובדה שלא בטוח שהוא באמת יצליח. 

אחרי שמייגן משקרת לדון ולפגי לגבי המקום שאליו הלכה, הוא מחפש אותה ומתקשר למשרד לשאול היכן היא. במידה מסוימת, דון מאוד מזכיר בסיטואציה הזו את בטי, כשהייתה מחכה לו שישוב הביתה בערב, בזמן שהוא היה משקר לה ובוגד בה. מייגן ממשיכה לשקר גם כשהיא חוזרת, אבל למחרת מתוודה בפני פגי על כך שהיא רוצה לחזור ולנסות להגשים את חלומה להיות שחקנית. העובדה שפגי לא מצליחה להבין אותה נובעת מכך, שפגי כנראה כבר הגשימה את חלומה – לצאת מהמשרה הנשית הטיפוסית ולהוכיח שהיא שווה בעולם של גברים, ואולי בחלום הזה היא גם מסתפקת, אבל החלום של מייגן הוא אחר לגמרי. וכשכולם מתכנסים לדון בפרסומת של Cool Whip, פגי ממשיכה לכעוס על מייגן שמוכנה לוותר על ההזדמנות האדירה שפשוט ניתנה לה.  

מייגן מעירה את דון באמצע הלילה  ומספרת לו על ההחלטה שלה לנסות ולהפוך לשחקנית. היא אומרת שהיא לא מבינה בכלל מתי היא הפסיקה לנסות. גם דון, בדומה לפגי, לא מצליח להבין אותה, אבל אצלו הסיבה היא שונה – לו לא היו חלומות כאלה והוא מרגיש בר מזל שבכלל יצא מהמקום הנורא שחי בו ולהפוך לדמות מצליחה ונערצת בתחומה. פגי ודון לא מבינים את הרצון הפשוט של מייגן לעשות את מה שהיא אוהבת, מכיוון ששניהם היו עסוקים במלחמות לצאת מהמקום שלהם ולכבוש מקום שלא יועד להם, ואילו היא פשוט מנסה משהו כי היא באמת אוהבת אותו. אבל בסופו של דבר, כמו שהוא אומר לרוג'ר, דון לא רוצה שמייגן תגמור כמו בטי, אומללה וממורמרת על כך שלא הגשימה את עצמה, והוא מציע לה להתפטר ולעזוב כבר למחרת. 

בחדר הקריאייטיב, מייגן מספרת לפגי, סטן ומייקל שהחליטה לעזוב. הכעס של פגי מתחלף בהערצה על המעשה שלה. סטן מציין שזה באמת לא להיט להשקיע את כל כולך בשביל קמפיין לשעועית, ומהמבט של פגי בתגובה לדבריו, נראה שאולי גם לה זה כבר לא מספיק. הבעיה היחידה היא, שלפגי אין בעל עשיר שיפרנס אותה אם היא תיכשל. 

אתם תמשיכו לכתוב סלוגנים לשעועית, אני עפתי מכאן. מייגן, מייקל, סטן ופגי (צילום מהאתר הרשמי)

ונראה שהעבודה של דון היא לא המקום היחיד שבו הוא מתחיל לאבד רלוונטיות. הוא מרגיש שגם הזוגיות שלו בסכנה, למרות שהרגיע את חששה של ג'ואן ש"היא לא הולכת לשום מקום". מייגן הולכת להגשים את חלומה במקום שבו הוא לא נמצא, ולכן דון מבין שלא רק שהוא לא הדבר היחיד שמספיק לה כדי להיות מאושרת, היא גם הולכת למצוא את האושר הזה במקום שבו הוא לא יכול לראות אותה, וגם לא יבין מה עובר עליה. אולי אפילו יאבד את הדבר היחיד שמחבר אותם. אחרי הכל, הוא גבר בן 40 שלא מבין כלום במוזיקה עכשווית והיא בחורה צעירה שמקשיבה לביטלס ומסתובבת בין אנשי תאטרון ומציגה את עצמה בשם הנעורים שלה. כשדון מלווה את מייגן החוצה, הוא קורא למעלית, וכשהדלת נפתחת הוא מוצא את עצמו כמעט נכנס לפיר הפעור והריק. שנייה אחרי שמייגן עצמה ירדה למטה וכביכול "השאירה" לו את הריקנות הזו. ואם זה לא היה מספיק נורא, קן, מייקל וסטן משמיעים לו את השיר שהלקוח בחר לפרסומת, ולא רק שהוא מתבלבל וחושב שזה שיר של הביטלס, מייקל המבועת מביך אותו לגמרי ומזדעזע מהעובדה שזה שיר מאוד ישן. 

פגי, קן ודון הולכים לפגוש את אנשי Cool Whip. מכיוון שמייגן כבר לא נמצאת, פגי מחליפה אותה בתפקיד אשתו של דון בפרזנטציה המתוסרטת של הבעל, האשה והקינוח (עוד רמז לעזיבה אפשרית של מייגן?). בניגוד למייגן, פגי לא זוכרת את השורות שלה והורסת את הכל לחלוטין. אבל כשדון מאשים אותה בכשלון, היא לא נשארת חייבת וצועקת עליו בחזרה "אתה לא כועס עלי, אז תשתוק". וכך דון מאבד את האדם האחרון שעוד רחש לו כבוד אמיתי בחברה. דרך החיים שלו וכל מה שהפך אותו למוצלח, מתחיל ללכת לאיבוד. העולם הזה נשלט על ידי אנשים אחרים, ואה, כן, אסור לעשן פה. זו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים את המשפט הזה בסדרה, ויותר מכל הוא מראה שהעולם הישן מתחיל להיעלם, ואיתו כל מי ששלט בעולם הזה.  

למרות שפגי לחלוטין מוקסמת ממייגן ומהחלטתה לעזוב, ג'ואן לא מאמינה שהיא תצליח בעולם המשחק. היא מספרת לפגי שגם בטי הייתה דוגמנית בעבר וזנחה את הקריירה למען דון והמשפחה. "היא תהיה שחקנית כושלת עם בעל עשיר", מסכמת ג'ואן, שבעולם שלה בכלל אין מקום לחלומות, אלא רק שימוש בנשיות כדי להשיג את מה שאת רוצה, ולכן מבחינתה זו דרך פעולה שברור שגם מייגן משתמשת בה. 

אבל נראה שדווקא מייגן היא לא זו שתיפול לחיי עקרת הבית המשועממת, שמחכה לבעלה בבית, אלא דווקא דון. היא משאירה אותו לבד עם Revolver של הביטלס, שאמור לעזור לו להתעדכן במוזיקה החדשה, ומבקשת ממנו להתחיל דווקא עם השיר האחרון באלבום – Tomorrow Never Knows. על רקע השיר, שמסמל יותר מכל שינוי – בביטלס, בתקופה, במחשבה, בחיפוש -  אנחנו רואים את כל החלומות: פגי חולקת ג'וינט עם סטן, כמו אחת מהחבר'ה, פיט מקבל מסר של אהבה מבת' ומייגן שרועה על רצפת כיתת המשחק. רק דון, שלא מצליח להבין את החלומות האלה, וודאי שלא מצליח להבין את השיר ואת כל מה שהוא מייצג, מרים את המחט והולך לישון, כמו זקן טיפוסי.

נקודות למחשבה

- כל הפרק מלא ברמזים למוות: שם הפרק, ליידי לזרוס, שמתייחס לשיר של סילביה פלאת' ועוסק במוות, פיט מספר ברכבת שהביטוח שלו מכסה התאבדות, דון כמעט נכנס לפיר מעלית ריק ושם האלבום של הביטלס הוא Revolver – אקדח, והשיר מצטט מתוך "ספר המוות הטיבטי" (אותו ספר שעליו מדובר בזמן שרוג'ר לוקח LSD לפני שני פרקים) 

- מצד שני, השיר גם אומר "It is not dying"

- הבחירה בשיר, שהשמעתו הייתה אירוע היסטורי ויקר בפני עצמו, (הרי אמרו לנו כבר פעמיים, אי אפשר להשמיע את הביטלס!) היא כמובן לא מקרית בכלל. זהו השיר הפסיכדלי הראשון של הביטלס, שגם הופך את הקביעה בפרק, לפיה יש המון להקות דומות לביטלס, ללא רלוונטי, וגם מבטא את השינוי שחל בתקופה ומשתקף בפרק: כל הסדר הקיים מוטל בספק ומתחילה בחינה חדשה של המציאות. 

אין עתידות, יש שאלות

- האם רמזי המוות באמת יובילו למוות? האם רמזי העזיבה של מייגן יובילו לעזיבה?

- האם באמת מייגן תהפוך למובטלת כושלת ומרירה, סוג של בטי, או שכמו שפגי אמרה, היא באמת מוצלחת בכל? 

- והאם דון ימשיך להתרסק, או שיצליח למצוא את מקומו החדש?

 

והפרומו

לפרק הבא 

לדיון בפרק בפורום "מד מן" בתפוז