"I liked the guy I saw yesterday, I
missed him"
הפרקים האחרונים בעונה מתחילים להוביל להתמוטטות, שהיו לה סימנים כבר
בפרקים מוקדמים יותר. חוסר הרלוונטיות של דון ורוג'ר, ההתפטרות של פגי, הריקבון
המוסרי שהצליח לחלחל בקלות פנימה ועכשיו, בשיא חדש, ההתמוטטות של ליין שהובילה
אותו להתאבדות. הדמויות מתחילות לפעול מתוך מצוקה ובעיקר אימה, והתחושות האלה חושפות
את מי שהן באמת, ושמאחורי הבטחון העצמי לכאורה, מסתתרות כל החולשות.
דון וליין מתחילים את היום שלהם, כל אחד בנפרד, בהערכה מקצועית שבאה
מבחוץ, בעקבות השגת תקציב יגואר (לו רק מישהו ידע איך התקציב הזה הושג). משם, אפשר
כנראה רק לרדת. וכשקופר מגלה את הצ'ק המפליל של ליין, ההידרדרות בלתי נמנעת.
דון מתעמת עם ליין בנוגע לחתימתו המזויפת על הצ'ק, ולמרות שליין מנסה
להכחיש, אין לו הרבה ברירות. דון מצדו יודע הרבה על שקרים וזיופים, ולכן מנסה
לעשות את הדבר הנכון ולתת לליין להתפטר באלגנטיות ובשקט, בלי ליצור סקנדל במשרד
ובעיקר, בלי שהעבירה הפלילית שביצע תיחשף. דון בעצם נותן לו הזדמנות שנייה, אבל
ליין לא מבין כמה מזל יש לו, אלא בוחר לצעוק, למחות ובסופו של דבר, לבכות בהכנעה. זה
לא ליין הרשמי, הממלכתי והאסרטיבי שמנהל את כל העניינים שאף אחד לא מבין בהם. זה
איש מבוגר ועצוב, שברגע זה נלקחו ממנו מעט הדברים שהוא חי בשבילם. וכשליין נחשף
ברגע השפל שלו, גם דון מוכרח לחזור אחורה, למי שהוא באמת – גם הוא היה שם. גם הוא
מכיר את תחושת ההקלה שבגילוי האמת, ואת האימה שבצורך להתמודד איתה. לרגע הוא שוב
חוזר להיות דיק וויטמן חסר האונים.
 |
| מה אתה בוכה, הייתי שם לפניך. ליין ודון (צילום מהאתר הרשמי) |
כתוצאה מהשיחה הקשה עם ליין, דון מבין שלא כולם יכולים להרשות לעצמם
לבזבז כספים והוא מעוניין להשיג לקוחות גדולים יותר. "מה כל זה שווה אם אנחנו
לא יכולים לתת בונוסים לחג?" הוא שואל, והרגישות הזו שהוא מגלה פתאום, מביאה
אותו לחשוף את הסיבה להידרדרות המקצועית שלו – הוא באמת חשב שאיש לא ירצה לעבוד
איתו אחרי "המכתב". דון פשוט פחד שהרס לעצמו את הקריירה, והפחד הזה שיתק
אותו עד כדי כך שאפילו לא טרח לנסות. דון מוכן לחזור לדרכו הישנה, להיות "הכל
יכול" שכולם מעריצים, אבל בשינוי אחד – הפעם הוא יודע למה הוא עושה את זה,
ובשביל מי.
ליין מגיע הביתה שיכור בסוף היום הקשה שלו, ואשתו מפצירה בו לראות את
הישגיו הטובים, אבל כנראה שזה כבר מאוחר מדי. מבחינתו, החיים בניו יורק הם הכל,
והוא איבד אותם. הוא אפילו לא יכול לדבר על כך עם רבקה, כי היא כל כך מנותקת ממנו
וממציאות חייהם. הוא שוקע בחובות והיא הולכת וקונה יגואר.
"כתבתי צ'ק!"
היא מודיעה בשמחה, כאילו מדובר בנייר קסמים שאין מאחוריו שום סכום ממשי. מה לעולם
שלה ולבעיות שלו. הוא רואה מולו את ההישג הגדול שנלקח ממנו זה עתה – יגואר, ואת
החיים שאיתם הוא נאלץ להתמודד – מצב כלכלי שרחוק מאוד מיכולת לקנות מכונית יקרה, ואשה
שהוא לא אוהב בכלל, שנכפה עליו לחיות איתה ושהוא צריך למצוא דרך לספר לה מה קרה,
מבלי לחשוף את עצמו. ליין פשוט לא יכול לעמוד בכל זה והוא מקיא במגרש החנייה. וברור
שזה לא האלכוהול כמו גודל המועקה.
וכמה לא מפתיע, שכשליין מנסה להתאבד בתוך היגואר החדשה, הנסיון נכשל
והיגואר מסרבת להתעורר לחיים. בכל פעם שהמכונית הזו צצה, כשל מגיע יחד איתה – כשל מוסרי,
כשל בהבנת המציאות, ואפילו ברגע הכי שפל של ליין – המכונית לא מצליחה להביא לו שום
תועלת. בסופו של דבר, ליין משאיר אחריו שני דברים – גופה ומכתב התפטרות בסיסי,
תבניתי, שלא חושף כלום – מבחינת ליין, התפטרות ומוות הם אותו דבר. דון הוא היחיד
שיודע את האמת, ומרגיש אחריות ואשמה. הוא מתיר את ליין מחבל התלייה שלו, רק שבדיוק
כמו עם ג'ואן ופגי בפרק הקודם – גם הפעם זה כבר מאוחר מדי.
בסיפור השני של הפרק, מתנהל קרב בין בטי למייגן על אהבתה של סאלי,
שנראה שלגמרי עשתה את הבחירה שלה, והקנאה אוכלת את בטי. " It's your child bride she wants to spend time with", היא מבהירה לדון, וגם סאלי דואגת שלא יהיו ספקות, ואומרת
למייגן שהיא שונאת את בטי המזויפת, וכשהיא מתקשרת לגלן, היא לא אצל אבא שלה, אלא
"אצל מייגן". סאלי מרגישה, מתנהגת ומתלבשת כמו בחורה בוגרת (שימו לב
למיני ולאותם מגפיים בדיוק שדון דרש ממנה להסיר רק לפני כמה פרקים). היא לא נרתעת
מדיבורי המבוגרים של מייגן וג'וליה ומספרת שיש לה חבר.
סאלי מקבלת את פניו של גלן במראה נשי. אבל הכוונות שלו כלפיה תמימות -
הוא רק רוצה לבקר במוזיאון. גלן הוא בסך הכל ילד שהגדולים מציקים לו בבית הספר,
וצריך להגיד שהוא נוסע "לעשות את זה" עם סאלי כדי שיניחו לו לנפשו. סאלי
מנסה להתנהג כאילו היא כבר מבוגרת, אבל ברגע שהיא באמת "הופכת לאשה" – הבהלה
שלה מובילה אותה לרוץ ישר לזרועותיה המהוססות של אמא. וסת או לא, היא עדיין ילדה.
 |
| למרות הכל, הילדה רצה לאמא. סאלי ובטי (צילום מהאתר הרשמי) |
והריצה הזו היא כל מה שבטי רק חלמה עליו. מתחת לכל הצעקות, העצבים, המריבות
והקרירות הלא אמהית בעליל – בטי רצתה להרגיש שהיא המועדפת, האהובה. "כנראה
שהיא הייתה זקוקה לאמא שלה", היא אומרת למייגן בגאווה. ברגע האמת, בטי ניצחה.
ומסתבר שכשבטי מקבלת את מה שרצתה, היא אפילו אמא טובה.
נקודות למחשבה
- אי אפשר שלא להתייחס למשפט של גלן:
"Everything you wanna do, everything you think is gonna make you happy, just turns to crap"
ליין נותן כסף כדי לחפות על הפסדי החברה מלאקי סטרייק, ומוצא את עצמו
בחובות. דון מנסה לתת לליין הזדמנות שנייה, ונותר עם גופה ורגשות אשמה. גלן מנסה
להיות חבר טוב לסאלי ונשאר בבית זר אחרי שהיא נעלמת. סאלי מנסה להיות אשה בשביל
גלן ודווקא הנשיות שלה גורמת לה לברוח ממנו.
- "כבר אמרתי לא, או שאני אעזוב כדי שתוכלו לעשות מה שאתם
רוצים" – דון עוקץ בישיבת השותפים
- בפרק הזה אנחנו מגלים גם כמה דברים על קן – הוא מוכן לשקר ולהסתיר את
המציאות מאשתו כדי להצליח, ועוד על חשבון פיט. הוא כבר לא חביב ובלתי מזיק כמו
שנראה עד עכשיו.
- גלן וסאלי מבקרים במוזיאון להיסטוריה של הטבע. הביקור נקטע על ידי
הטבע.
- רוג'ר: "אף אחד לא רוצה יותר להיות בעסקי הסיגריות. הממשלה מחסלת
אותם". כמה תמים.
- סאלי "הופכת לאשה" בהדרכתה של בטי, גלן נוהג ברכב בעזרתו של
דון – יש פה ממש העברת שרביט מהמבוגרים לצעירים.
- דון מסרב, בכל שלבי הפרק, לזלזל בכבודו של ליין. אפילו אחרי מותו הוא
לא מגלה את הסוד, ומבקש להתיר את החבל ולא לבזות את הגופה.
- גם ג'ואן מתחילה את הפרק כשותפה מלאת בטחון, אחת מחבורת הגברים,
ומסיימת אותו כשהיא היחידה שבוכה על ליין, ומתייפחת בזרועותיו של אחד מהם (קן).
- יכול להיות שזו הפעם הראשונה בסדרה, שבה בטי מחבקת את סאלי?
אין עתידות, יש שאלות
- מה יקרה לחברה בעקבות ההתאבדות? איך יגיבו הלקוחות? מי יצליח להבין את המושגים הכספיים המוזרים שרק ליין הכיר? ואיך ג'ואן הולכת להתמודד עם כל זה?
- האם בטי וסאלי פתחו דף חדש ביחסים? האם בטי סוף סוף תהפוך לאמא נורמלית?
- הפרק האחרון בעונה הוא תמיד מטלטל, אבל אחרי שני פרקים כאלה, מה עוד יכול לקרות?
והפרומו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה