עונה 5, פרק 13: משהו רקוב

"His life with this family was like a temporary bandage on a permanent wound"

העונה החמישית מגיעה לסיומה, ולמרות שלא מדובר בפרק דרמטי כמו השניים שקדמו לו, הוא מסכם את מצבן של הדמויות, והמצב עגום. כמו שפיט מתאר במדויק בציטוט שלמעלה, כולן מנסות לרפא את הבעיות הגדולות שלהן בדרך לא נכונה, לא מספיקה. והבעיה של כולם היא אותה הבעיה: בדידות. גם כשנדמה שיש מישהו לצדן, הדמויות לא מצליחות להשען זו על זו. 

דון סובל משן כואבת, אבל ברור שזו לא הבעיה האמיתית שלו, במיוחד כשהוא רואה את אחיו המת, אדם, נכנס למעלית. הבעיה האמיתית של דון היא ייסורי המצפון, שהתעוררו מחדש עם התאבדותו, באותה דרך ממש, של ליין פרייס. דון, כצפוי, לא מטפל בבעיה אלא בטוח שהיא תעבור לבד. כנראה שהוא בטוח ששתי הבעיות יעברו לבד.  

מי שמנסה להתמודד עם בעיות משל עצמה, היא מייגן, שמתקשה לקבל תפקידים ומסתירה את הדחיות שלה מדון. מארי, אמא שלה, שנמצאת בביקור, לא מעודדת אותה להצליח אלא חושבת שהיא לא מספיק טובה וצריכה להסתפק במה שיש לה (בית יפה, ובעל שנותן לה את כל מה שהיא רוצה "למרות שאת לא מעניקה לו משפחה"). מייגן פונה לפתרון השפל ביותר, ולא רק שהיא בוגדת בחברתה אמילי, אלא מבקשת להשיג תפקיד בפרסומת דרך דון, שמתקשה לשתף פעולה עם הרעיון. "את רוצה להיות תגלית של מישהו, לא אשתו של מישהו", הוא אומר לה. היא בטוחה שהוא מנסה לחבל בנסיונות שלה להצליח במשחק, כי הוא לא מעוניין לתת לה את החופש לעשות מה שהיא רוצה. ויכול מאוד להיות שהיא צודקת, אבל התפקיד הזה, בפרסומת הזו ובדרך הזו, זה לא הפתרון למצבה של מייגן. זה לא מה שהיא רוצה באמת. היא פועלת מתוך פחד.

במשרדים, מתחילים לדבר על מעבר למשרדים חדשים. המצב הכלכלי טוב מאי פעם והאדם היחיד שמתנגד להוצאות, ליין, כבר איננו. ג'ואן מרגישה חובה למלא את מקומו בנושא אבל מגלה שקשה להזהר כשבכל יום החברה מרוויחה יותר ויותר כסף. כספי הביטוח ממותו של ליין מגיעים, והיא מייסרת את עצמה בשאלה מדוע הוא התאבד, ומה היא יכלה לעשות כדי למנוע זאת. "הייתי צריכה לתת לו את מה שהוא רצה", היא אומרת. ג'ואן לא מבינה שזה לא הפתרון הנכון – לא למצבו ובטח לא למצבה שלה. הבעיה של ליין הייתה עמוקה יותר מהדחייה שלה כלפיו, והבעיה שלה רצינית הרבה יותר מעוד משהו שאפשר לפתור באמצעות מין. אם כבר, הפתרונות האלה הם הבעיה שלה.

דון הולך אל רבקה, אלמנתו של ליין, ומחזיר לה את הכסף שהוא נתן לחברה – 50,000 דולר. היא מאשימה אותו בכך שנתן לליין להתמלא בשאיפות, מה שכנראה היה אסור לו לעשות, לדעתה. רבקה מראה לו את תמונתה של דולורס שמצאה בארנק שלו - היא רואה רק בגידה, היא לא מבינה שהוא פשוט הרגיש בודד. הכסף לא עוזר לה, זה ברור. "אל תחשוב שעזרת למישהו מלבד עצמך", היא אומרת לו כשהוא יוצא מהבית. למרות שדון טוען שזה סכום משמעותי, ודאי שזה כבר לא מה שיפתור את הבעיות של ליין, או של רבקה.

כסף לא פותר מוות, או בדידות. דון ורבקה (צילום מהאתר הרשמי)

כשדון מבין שכאב השיניים לא הולך לעבור מעצמו, וגם הוזה את אדם בפעם השנייה, יושב במשרד, הוא הולך לרופא השיניים שעוקר לו את השן. בזמן שהוא מורדם, דון רואה שוב את אחיו המת, שפוסק "אתה במצב גרוע, דיק. זו לא השן שלך שרקובה". דון מתחנן בפני אדם שלא יעזוב אותו. 

אחרי הביקור אצל רופא השיניים, דון הולך לקולנוע ופוגש שם את פגי. את הרעיון ללכת לסרט כדי "להפטר מקורי העכביש" היצירתיים שלה, היא למדה ממנו, כמובן. פגי ודון מאושרים לראות אחד את השני ודון שמח שהיא מצליחה. "זה מה שקורה כשאתה עוזר למישהו", הוא אומר. "הוא מצליח וממשיך הלאה". דון טיפח את פגי והיא הלכה ממנו, וזה מסביר את חוסר הרצון שלו לעזור למייגן. הוא לא רוצה להשאר לבד. במשרד, הוא צופה במבחן שלה ומחייך. דון מבין שהוא חייב לתת למייגן את מה שהיא רוצה. הבחירה היא בין אשה שלא תשאר לצדו תמיד, אבל תהיה מאושרת, לבין אשה משועממת שמחכה לו בבית, שיכורה, אחרי שויתרה על חלומותיה. כבר הייתה לו אחת כזו פעם וזה לא באמת עבד. 

הקשר בין פיט לבת' מתחדש. הפעם היא זו שמבקשת לראות אותו. כמו השן הכואבת של דון, גם בת' נמצאת שם כדי להראות את הבעיה האמיתית של פיט. היא עצובה לאחרונה והפתרון שנמצא למצבה הוא טיפול בהלם חשמלי. מחיקה של כל הזכרונות, במקום להתמודד איתם. אחרי המפגש האחרון שלהם יחד, פיט מגיע לבקר את בת' בבית החולים והיא לא זוכרת אותו. הוא מספר לה שבא לפגוש חבר, מישהו שנכנס לקשר עם אשה נשואה, וחשב שזה יגרום לו להרגיש טוב עם חייו. אבל במקום לשפר את מצבו, הרומן גרם לו לשברון לב. הוא הבין שאין לו שום דבר טוב, ושחייו עם משפחתו היו "חבישה זמנית לפצע קבוע". פיט מבין שיחסיו עם בת' הם לא הפתרון האמיתי, ושחייו עם טרודי הם לא האושר האמיתי. הוא אומלל, הוא בודד והוא מחפש פתרונות זמניים שלא עוזרים לו. בדיוק כמו כל השאר.

בסוף היום, ברכבת, הוא לא מתאפק ומתעמת עם הווארד על שהתעלל בבת'. הווארד מבין שזה פיט ששכב עם בת' ומכה אותו. פיט לא מסתפק במריבה עם הווארד ומצליח להסתבך גם עם עובד הרכבת, ומגיע הביתה חבול ומדוכא. טרודי חושבת שעבר עוד תאונת דרכים ומחליטה שהוא יכול לקבל את הדירה שרצה בעיר. זה הפתרון שהוא רצה, כשעוד חשב שיעזור. אבל פיט כבר מבין שעם כל החופש שיקבל עם הדירה הזו, הבעיה שלו גדולה יותר. 

אחרי יום שלם של צלצולים וניתוקים, רוג'ר מצליח לדבר עם מארי בטלפון ולבקש להפגש איתה ל"שיחה". הכוונות של רוג'ר הן ליותר משיחה, ואפילו יותר ממין – הוא רוצה שהיא תיקח איתו LSD. "אני צריך לקחת את זה שוב כדי להעריך את המקום הזה". הוא לא יודע להתמודד עם העולם, הוא נסער ממותו של ליין, והוא מחפש פתרון בבריחה, אבל מפחד, כמו כולם, להיות לבד. 

הצלחה גדולה. בדידות גדולה יותר. השותפים. (צילום מהאתר הרשמי)

כל השותפים עולים לבדוק את הקומה החדשה. "יהיה לי נוף כמו שלך, דון" אומר פיט. הוא עדיין לא מוותר על השאיפה להיות דומה לו, למרות שברור ששניהם נמצאים במצב לא טוב ושלאף אחד אין מה לקנא בשני. כל השותפים עומדים בשורה אחת, בשוט נהדר וסימטרי וצופים החוצה, כל אחד מול חלון, לבד. נראה שהחברה עומדת להפוך להצלחה מסחררת, אבל באיזה מחיר? 

על סט הפרסומת, מייגן, שקיבלה את התפקיד, אומרת לדון שהיא אוהבת אותו. מיד לאחר מכן היא נקראת לאיפור, בשם נעוריה, "מיס קאלווה". דון נוטש את הסט אל החושך, כשמייגן נשארת מאחור, באור. הוא עזר לה וכעת הוא משחרר אותה לדרכה. אדם עזב, פגי עזבה, ועכשיו גם מייגן.

בסיומו של הפרק, כולם נמצאים לבד, כל אחד לעצמו, כמו שרוג'ר אמר כבר מזמן. דון בבר, פגי במלון, רוג'ר בחדרו, כנראה על LSD, פיט בבית, מקשיב למוזיקה. היחידים שלא נמצאים לבד הם הכלבים בחלונה של פגי. בחורה ניגשת אל דון ושואלת שאלה שמסכמת את העונה כולה. "אתה לבד?" 

נקודות למחשבה:

- בת': "ידעתי שתגיע". פיט: "כי אני פתטי". למרות שהוא הצטייר כנבל לאורך כל העונה, פיט מתגלה כאומלל ועצוב, או בקיצור - רק בן אדם.

- פגי מתלבשת שונה, מבוגר מדי ולא מתאים לה, ומתעקשת שהיא לא מעשנת. היא השתנתה, אבל בסופו של דבר עם דון, היא מרגישה בבית וקרובה מאוד להודות שהיא מתגעגעת. קשה להאמין שטוב לה באמת בתפקידה החדש. אולי גם היא מצאה פתרון זמני לבעיה גדולה יותר.

- עד שמתגלה שרוג'ר הוא המנתק הסדרתי, קל לחשוב שאולי דון לא הוזה ואדם עדיין בחיים ומנסה למצוא אותו. או לפחות ככה לי זה נראה.

- קופר שואל בישיבה: "מצאת לי משרד?" - גם הוא חושב שזה הדבר היחיד שחסר לו, ולא עוצר לחשוב בשביל מה בכלל הוא צריך משרד. איזה תועלת יש בו?

אין עתידות, יש שאלות

האם פגי תחזור? מה יעלה בגורל קריירת המשחק של מייגן? האם פיט יקבל אומץ ויעזוב את הבית, או שימשיך להדרדר לתהומות של אומללות? כמה נזכה לראות את בטי בעונה הבאה? והאם, לכל הרוחות, דון באמת בגד במייגן? נשאר רק לחכות לעונה הבאה.

  

לדיון בפרק בפורום "מד מן" בתפוז