10 הרגעים שעשו את העונה החמישית של "מד מן"

מד מן, עונה 5 (צילום מהאתר הרשמי)

10. דון רוצח מאהבת מהעבר. או לפחות הוזה את הכל / פרק 4

מייגן ודון החולה פוגשים במעלית את אנדריאה, עוד אשה מעברו של דון. מאוחר יותר היא מגיעה אליו הביתה ולאחר שהם שוכבים הוא רוצח אותה. כל החלק האחרון הוא כמובן רק הזיה של דון הקודח מחום, אבל המעשה סמלי ביותר, לעונה שבה אנחנו רואים את דון נאמן לאשתו, באופן לא טיפוסי בעליל.

9. ליין עושה את מה שכולם רוצים לעשות – מכסח את פיט במכות / פרק 5

ויכוח והעלבות הדדיות במשרד מובילות לכך שליין, הצנון הבריטי הרגוע בדרך כלל, שולף אגרופים מול פיט המעצבן. שאר הגברים בחדר, לא רק שלא עוצרים בעדם אלא צופים במחזה כאילו היה קרב אגרוף מקצועי, בזמן שג'ואן ופגי מקשיבות מהחדר השני. פיט מובס ומדמם ברגע שפל אחד מתוך רבים בעונה החמישית.

למי קראת קרפד? פיט וליין הולכים מכות, דון ורוג'ר צופים (צילום מהאתר הרשמי)

8. רוג'ר וג'יין מגלים את ה – LSD / פרק 6

זו לא סדרה על הסיקסטיז בלי קצת סמים מרחיבי תודעה. אבל הטוויסט הוא שבמקום להגיע מילדים כמו מייגן, קן או פגי, דווקא רוג'ר המבוגר מגלה את הקסם הפסיכדלי. ואוהב את זה כל כך. סצנת ההזיות שלו נהדרת ומצליחה להגיד הרבה על פער הדורות בלי להגיד מילה אחת, ושחרור המחשבה גורם לרוג'ר וג'יין להודות בכשלון הזוגיות שלהם ולהיפרד. 
 

7. סאלי תופסת את רוג'ר ומארי בעיצומו של אקט מיני / פרק 7

הילדה הקטנה התבגרה וכבר רוצה להתאפר ולבלות עם הגדולים. דון עוד מנסה להיות האבא המגונן, אבל בסופו של דבר גם הוא לא מצליח לעצור אותה מלגלות איך המבוגרים באמת מתנהגים. אחרי שבילתה את כל הערב בליווי רוג'ר, שהתייחס אליה כאל בת זוגו לאירוע ולא כאל ילדה קטנה, היא חשה בגידה כשהיא מוצאת אותו משתובב עם לא אחרת מסבתה החורגת. 

6. בטי פרנסיס היא דודה גרוטסקית שסובלת מעודף משקל / פרק 3

אחרי שנעדרה מהפרק הכפול שפתח את העונה, גילינו שבטי דרייפר היפהפיה והבובתית מתה, ואת מקומה תפסה אשה שמנה שלא מצליחה להכנס לשמלה איומה למדי. השעמום והניתוק מהעולם החיצון עשו את שלהם, ובטי פנתה לחפש נחמה באוכל. לרגע עוד היה נראה שאולי הכל נובע ממחלה, אבל בסוף היא עצמה הודתה ש"אני סתם שמנה". עוד רגע נפלא בהמשך הסדרה הוא זה שבו בטי מגיעה הביתה מתוסכלת, ומרססת קצפת ישר לתוך הפה. 

איפה דוגמנית העל מהעונות הקודמות? אכלת אותה אולי? בטי (צילום מסך)

5. ג'ואן מעיפה את גרג לכל הרוחות, סוף סוף / פרק 4

הוא אנס אותה, והיא עדיין התחתנה איתו. הוא השפיל אותה והיא שתקה. הוא נסע לויאטנם והיא חיכתה לו בבית. גם בגידה והיריון מגבר אחר לא גרמו לג'ואן לקום וללכת, אבל בפרק הזה סוף סוף מגיע הקש האחרון, וג'ואני מסתכלת לבעלה הדוחה בעיניים ומסיימת את משטר הרודנות שלו. מעכשיו היא לבד, אם חד הורית בעולם הגברי של שנות השישים. וכן, זה הרבה יותר טוב. 

4. פגי מתפטרת. דון מתקשה להיפרד / פרק 11

בסדרה יש שלוש נקודות קריטיות ביחסים בין דון לפגי, וכולן מוגדרות דרך כפות הידיים. בפרק הראשון, המזכירה התמימה מניחה את ידה על ידו של מנהל הקריאייטיב ההורס, שדוחה אותה בגסות. בעונה הרביעית, אחרי מסע נפשי של לילה שלם, דון הוא זה שמניח את ידו על זו של פגי, לאות ידידות ושוויון. כשפגי עוזבת בעונה החמישית, היא מושיטה את ידה לדון ללחיצה, והוא בתגובה מנשק אותה ואוחז בה באריכות. דרך ארוכה. 

3. פיט, קן והארי מגלים את גופתו של ליין התלוי במשרד / פרק 12

אמנם מאוחר יותר אנחנו רואים גם את הגופה עצמה, אבל ההבעה על פניו של פיט כשהוא מגלה את ליין פרייס תלוי על הדלת במשרדו, היא רגע השיא של הפרק ואחד מהשיאים בעונה. אנחנו לא רואים את מה שהוא רואה, אבל הכל ברור ולא צריך לומר מילה. גם לא לג'ואן שצופה בהם ומבינה לבד. אחרי 12 פרקים של הימורים והטעיות, נמצאה התשובה לשאלה "מי ימות בעונה החמישית".

2. ג'ואן שוכבת עם לקוח סליזי כדי לקבל את תקציב יגואר ולהפוך לשותפה / פרק 11

בעיני, הרגע השפל ביותר בסדרה. רוג'ר אכזב, קופר שתק, ליין ניסה להצדיק והכל בניצוחו הדוחה של פיט חסר המצפון. הנפגעת העיקרית – ג'ואן. אם חד הורית שיודעת שכדי לקדם את עצמה וכדי לא לצאת זו שתהרוס את הסיכויים להצליח, צריכה לרדת הכי נמוך שאפשר, ועם הבן אדם הכי דוחה שיש. "הוא לא כזה גרוע", אומר פיט. "הוא עושה את זה" ג'ואן עונה. המבט קורע הלב שלה כשהיא נאלצת להתפשט שווה אולי רק לזה שבסצנת האונס בעונה השנייה. 

1. מייגן פותחת את העונה בביצוע היסטרי של " "Zou Bisou Bisou/ פרק 1

ברוכים הבאים ל -  1966. הלבוש, המוזיקה, הסטייל – הכל משתנה והעולם שייך לצעירים, בדיוק כשדון הופך ל"זקן" באופן רשמי וחוגג 40. ומי שמביאה את הרוח החדשה הזו בכל הכח היא מייגן, שלא מפחדת מביצוע פרובוקטיבי משהו (שהיום נראה תמים למדי) לשיר צרפתי, בפני כל חבריו של דון, במסיבת הפתעה שלא ביקש ולא רצה. כולם נשארו עם פה פעור ואנחנו מבינים שעידן חדש התחיל, בעודנו מזמזמים את הזו ביזו המדבק. הייתם מצליחים לדמיין את בטי משעשעת ככה את האורחים שלה? בדיוק. 

תודו שנדבקתם לשיר בלי להבין מילה. מייגן שרה (צילום מהאתר הרשמי)

נפלו בדרך: דון מקשיב לאלבום של הביטלס ברגע טלווזיוני היסטורי, סאלי מקבלת את המחזור הראשון שלה, פול קינזי חוזר ומביא איתו את הארי קרישנה, מייגן מצילה את הקמפיין של דון ועוזבת את החברה, פגי חושבת שהיא עומדת לקבל הצעת נישואין אבל מתפשרת על מגורים משותפים, ביקור מאחורי הקלעים של הרולינג סטונס וכמובן, סצנת סיום העונה, "אתה לבד"?

עונה 5, פרק 9: הבלתי מיוחדים

 

"Guess what? You're not special, and neither is Anna"

כולם רוצים להרגיש מיוחדים. אבל מה קורה כשפעם, לא לפני זמן רב, באמת היית מיוחד למישהו, במשהו, והיום אתה סתם עוד אחד ויש טובים ומיוחדים ממך? זה מה שמגלות הדמויות בפרק התשיעי, שבו אפילו הלקוח החדש (מנישביץ) רוצה לקחת את היין שהוא מייצר ולהפוך אותו ממוצר המיוחד ליהודים, למשהו שמיועד לכל אדם בעולם. 

מה שמעניין הוא שדווקא דון ובטי (הו, שלום לך, אגב) עוברים את אותו מסלול בדיוק, בצורה סימטרית, ומגיבים באותה דרך כשהם מאוימים על ידי מתחרה. אולי למרות כל המתחים ביניהם, הם יותר דומים זה לזו ממה שנראה. שניהם עוברים משבר, מתגברים עליו באמצעות עבודה קשה, מגיעים לנקודת שבירה ופוגעים באדם אחר כדי להשיג את מה שהם רוצים. בטי נכשלת, דון מצליח. לפחות הפעם. 

דון אוסף עבודות לכתבה על החברה, שאמורה להתפרסם. הוא מבחין בכך שכל העבודות הן של מייקל (אחת של פגי, אחת של מייגן) וג'ואן ממש מנחמת אותו ומנסה לשכנע אותו שהקרדיט בעצם שלו, בתור הבוס, ושממש כדאי לו להכניס את "המכתב" – עבודה בת יותר משנה שלא הייתה מודעה אמיתית אפילו. אולי הכוונות שלה היו טובות, אבל קשה להאמין שהאגו של דון התרצה. 

הידיעה הזו, שיש כוכב חדש במשרדים, שמביא את כל ההברקות והרעיונות, היא זו שמאתגרת את דון, וכשהוא רואה את העבודות של מייקל לסנובול, הוא מתיישב במשרד ועובד אל תוך הלילה על רעיונות לקמפיין (מתי לאחרונה הוא עשה דבר כזה?). כשהוא מציג את הרעיון שלו בישיבת הקריאייטיב, כולם מופתעים מכך, ולא פחות מופתעים מהעובדה שהוא אפילו רעיון טוב. דון מרוצה מעצמו. 

באותו זמן ממש, בטי נכנסת לראשונה לדירה של דון ומייגן, והיא מתפעלת וחוקרת את המקום. ממש במקרה, היא גם רואה את מייגן מתלבשת ומביטה בה בקנאה. פעם בטי הייתה האשה היפה של דון, והיום היא הדודה השמנמנה בחצאית כהה ומשעממת, שעומדת מול מחליפתה, ההפך הגמור ממנה – צעירה יותר, רזה יותר, לבושה במכנסיים ובצבעוניות. היום, היא האשה המיוחדת של דון.

אשה ישנה, אשה חדשה. מצאו את ההבדלים. בטי ומייגן (צילום מהאתר הרשמי)

בטי מצליחה לעמוד בפיתוי ברגע האחרון, ולא להפנות את הקנאה לאכילה, ואפילו מצליחה לסיים את השבוע בירידה במשקל. היא מודה שעברה חוויה לא נעימה שאתגרה אותה, אבל מרוצה מההישג העצמי שלה.

דון ובטי מגלים בהמשך שעבודה קשה זה טוב ויפה, אבל עד גבול מסוים מאוד. בטי מוצאת, בין שיעורי הבית של בובי, פתק שדון משאיר למייגן. היא מתמלאת קנאה מהצהרות האהבה שבו, ומחליטה לנקום, בכך שהיא מספרת לסאלי על אנה, במטרה לסכסך בין דון למייגן, אבל למרות שסאלי ממש זועמת בהתחלה, הכל מסתדר ובטי נכשלת במשימתה, כועסת ומסיימת את השבוע בלי לרדת במשקל בכלל. העובדה שהנרי מסתבך עם העבודה שלו, שהיא בעצם הדבר היחיד ששווה אצלו, לא ממש עוזרת לה להרגיש טוב עם עצמה. 

במפגש הבא של שומרי משקל, היא לומדת שמה שצריך למלא את חייה זה הבית, הילדים, הבעל. היא מנסה להסתפק באלה, ומודה על כך ש"יש לי הכל, ולאף אחד אין שום דבר טוב יותר" – כלומר, היא מצהירה שהיא מרגישה מיוחדת. אבל בטי כבר הייתה בסרט הזה, ואנחנו יודעים שהיא, שוב, רחוקה מאוד מאחת שיש לה הכל. אגב, לפי ההתנהגות של סאלי, בטי אפילו לא מיוחדת ביכולת שלה להתנהג ברשעות.

משום מה, דון דווקא לא מבין ללבה של בטי, למרות שהוא עושה את אותו הדבר בדיוק. אחרי שהוחלט להגיש ללקוח את שני הקמפיינים של סנובול – אחת של דון, אחת של מייקל – הארי, קן ואפילו פיט, חושבים שהעבודה של מייקל טובה יותר. העובדה שאיבד אפילו את תמיכת מועדון המעריצים שלו, גורמת לדון להחליט שלא לקחת סיכונים והוא"שוכח" את העבודה של מייקל במונית, ומוכר את שלו ללקוח. הוא יהיה מיוחד שוב, ולא משנה במי הוא פוגע בדרך. 

הכלבה האם, הכלבה הבת. בטי וסאלי (צילום מהאתר הרשמי)

בין שני הסיפורים המרכזיים, מתרוצצים עוד כמה מקופחים שמישהו הוריד מגדולתם. פיט חושב שהוא הולך להיות הכי מיוחד בעולם, כשריאיון איתו יתפרסם בעיתון ("אל תדאגו, הם מעוניינים רק בי", הוא אומר לשאר השותפים). כל כך מיוחד, שבת' לא תוכל לעמוד בקסמיו ותבוא לפתות אותו במשרד. אבל הפנטזיה מתרסקת כשפיט מגלה שהמשרד לא נכלל בכתבה, ובטח לא הריאיון איתו. 

פגי, שלא רק שמתחילה לאבד קמפיינים לטובת מייקל (ראיתם את הבטחון העצמי המופרז שבו היא מציגה את הרעיון שלה לסנובול?), מתחילה גם לאבד את העבודות הצדדיות בחסות רוג'ר סטרלינג. "אתה לא נאמן", היא מטיחה בו, "אתה חושב רק על עצמך". אבל היי, רוג'ר עונה לה, כולם חושבים רק על עצמם. במיוחד בפרק הזה, מסתבר. אז אם פגי כבר לא נחשבת לקופירייטרית הטובה ביותר, או המבוקשת ביותר, מה בעצם נשאר לה, במה היא מיוחדת? וכשרוג'ר אומר לה "It's every man for himself" הוא אפילו לא מתייחס לעובדה שהיא אשה. היא חלק מכולם עכשיו. 

ג'יין דורשת מרוג'ר לקנות לה דירה בתמורה לפגישה עם הלקוח, שבה היא מעמידה פנים שהיא עדיין אשתו. רוג'ר שוב נכנע לסחיטה ואכן קונה לה אחת. אבל כשהפגישה מסתיימת (ובהצלחה, הודות לרעיונות של מייקל שרוג'ר הציג) רוג'ר הולך עם ג'יין לדירה ושוכב איתה שם. בכך הוא הופך את הדירה ללא מיוחדת. מה ההבדל בינה לבין הדירה הקודמת, ג'יין שואלת? היא רצתה להתחיל מחדש, ולא הצליחה (חבל רק שהיא מאשימה את רוג'ר ומתעלמת מהצד שלה בעניין).

בסוף הפרק, מייגן מתקשה לפרגן לחברתה שקיבלה תפקיד באופרת סבון (ובכך גם היא הופכת למיוחדת עבור מישהו, בעוד שמייגן לא מצליחה לקבל אפילו אודישן). דון מנסה לפתוח את החלון בזמן תהלוכת החג, אבל היא מזהירה אותו "האוויר כאן רעיל". ובמציאות בה כולם דורכים על כולם כדי להחזיר לעצמם בכוח איזה ייחודיות שאבדה, האוויר בהחלט רעיל. 

נקודות למחשבה

- בתחילת הפרק, מייגן מלמדת את סאלי לבכות בצורה מלאכותית והיא משתמשת בידע הזה כדי להשיג מדון את מה שהיא רוצה (עפרונות). בהמשך, הילדה מפתחת התנהגות של כלבה רצינית. מעניין לראות מה יהיה עם זה בהמשך.

- אגב חוסר רלוונטיות קשה – קופר לא יודע שרוג'ר וג'יין מתגרשים

- לפי רוג'ר, יש אנשים יהודים ויש אנשים "נורמליים"

- מייקל נבחר לעבודה כנראה בגלל יהדותו. הוא צריך להגיש רעיונות לרוג'ר עד "שישי בשקיעת השמש" (ניסוח של רוג'ר) כלומר – בכניסת השבת

- הידד לבובי, שקיבל לראשונה משפטים שלמים

אין עתידות, יש שאלות

- ג'יין מציעה לרוג'ר לקחת את "ג'ואני" לארוחה במקומה – אפילו היא יודעת שזה מה שהוא באמת רוצה. אולי זה רמז לאיחוד האפשרי?

 - איך בטי יודעת שאנה מתה? זה קרה אחרי הגירושין, למה שהוא יספר לה כזה דבר רגיש?

- האשה היחידה שנשארה מיוחדת ותמיד תשאר, היא אנה. השאלה היא אם זה רק כי היא מתה. מה היה קורה אם היא הייתה פוגשת במייגן? האם מייגן קיבלה את תפקידה של אנה בחייו של דון?

והפרומו

לפרק הבא 

לדיון בפרק בפורום "מד מן" בתפוז

עונה 5, פרק 6: סיפורי מסעות

"It's not a destination, it's on a way to some place"

 

שלושה מסעות יש בפרק, שנקרא "מקומות רחוקים". שלושתם מתרחשים בו זמנית וכולם מושפעים מהחלטה אחת של דון, לקחת את מייגן לסוף שבוע ארוך במלון "הווארד ג'ונסון" – ההחלטה שמפצלת את הפרק לשלושה חלקים. וכמיטב המסורת הקולנועית, המסע האמיתי הוא לא פיזי, אלא נפשי, ולכן כל הדמויות מגיעות להבנה דווקא כשהן חוזרות הביתה, אחרי השינוי שעברו בחוץ. 

פגי

כביכול, המסע של פגי כבר נמצא בסיומו. היא הצליחה להפוך מילדה חסרת אונים לגבר בעולם של גברים. ולא סתם גבר, פגי הפכה לגרסה הנשית של דון דרייפר. קמע ההצלחה שלה הוא קופסה שקיבלה ממנו לפני פרזנטציה, היא מנפנפת את אייב מהדירה בלי לחשוב פעמיים כשהוא לא מרוצה מזה שהיא עסוקה מדי בשבילו, מתפרצת על לקוח ומאשימה אותו בחוסר הבנה של העבודה הגאונית שלה, כמו שדון עשה לא מעט פעמים, ובסופו של דבר מתנחמת בשתייה וביציאה לקולנוע באמצע היום, שם היא מסרבת לנשיקה מבחור שחולק איתה ג'וינט, ובמקום לאפשר לו לגעת בה, היא זו שבשליטה, אדישה ומתרחקת מכל גילוי של קרבה או רגש. נשמע מוכר? כי אם זה לא מספיק, פגי מסיימת את היום בשינה על הספה במשרד של דון. חיקוי מושלם. 

מי שמצליח להוציא את פגי מהמסלול הקשוח וחסר הרגש שלה, הוא מייקל, שמציג את עצמו כ"בן מאדים" – הסיפור שהוא מעדיף לספר לעצמו במקום האמת – שנולד במחנה ריכוז, מקום לא פחות הזוי ולא ייאמן ממאדים, ללא ספק. כנראה שלמרות שפגי מתמודדת עם העולם שלה כמו גבר, העולם האמיתי, האכזרי הרבה יותר, גורם לה להבין שאולי היא לא יכולה להתמודד איתו לבד ולכן היא מתקשרת לאייב, שגם מאשר שבאמת היו מחנות ריכוז. "אני תמיד צריכה אותך" היא אומרת. בדיוק כמו שהיא עצמה אמרה בסרט, על הלביאה בג'ונגל - “She's not going to make it out there on her own”. 

ובזמן שפגי מנסה לגדל רגשות מחדש, הסיפורים של דון ורוג'ר, המרכזיים יותר בעלילה, מתרחשים במקביל והפוכים אחד לשני כמעט במדויק. זוג אחד יוצא למסע בשמחה, עובר דרך כעס ומריבות ומסתיים בפיוס. הזוג השני יוצא למסע שלו בחוסר רצון, עובר בחוויה שלווה ונעימה ומסתיים בפרידה.

רוג'ר וג'יין

המסע שלהם הוא מסע תודעתי. אחרי שדון משאיר את רוג'ר בעיר ולוקח במקומו את מייגן, אין לו תירוץ להתחמק מארוחת ערב עם החברים הבלתי נסבלים של ג'יין. אחרי הארוחה והדיון במשמעות האמת, דיון שהנושא שלו מרחף מעל הפרק לכל אורכו, מתגלה התכנית האמיתית של ג'יין – לקחת LSD עם שאר האורחים. מסתבר שהיא אפילו סיפרה על כך לרוג'ר, והוא, כמובן, לא הקשיב לה.

ככה זה בסיקסטיז, הילדה רוצה סמים. רוג'ר וג'יין (צילום מתוך האתר הרשמי)

העובדה שהוא הוזה תחת השפעת סם לא מונעת מרוג'ר להמשיך לשתות ולעשן, ואם זה גורם למישהו לדאוג קצת לבחור, שכבר עבר שני התקפי לב, כנראה שגם ההזיות שלו עושות את זה. על רקע השיר של הביץ' בויז שמתנגן בחדר, "I Just Wasn't Made for These Times", הראש של רוג'ר דווקא מנגן שיר ישן. הוא רואה חצי מהשיער שלו שחור, ואת דון - זה שהעדיף לנסוע עם אשתו ולהפוך אותו ללא רלוונטי באופן רשמי – מאחוריו. כשהוא מסתכל על ג'יין, הוא רואה את עצמו רוקד איתה. ממש כמו מי שרואה את חייו מול עיניו. 

אבל לא רק שרוג'ר נשאר חי, הוא וג'יין גם עוברים את המסע שלהם בהצלחה. אחרי שהוא הוזה את אליפות הבייסבול של 1919, אליפות שהייתה מכורה מראש, ג'יין שמה קץ למפגן הרמאות השני – חיי הנישואין שלהם – שגם סופם היה ידוע עוד לפני שהתחילו. היא מודה שהיא רק חיכתה שרוג'ר יעשה את זה קודם. למחרת בבוקר, רוג'ר עוזב. בלי המריבות והצעקות שכבר דמיין שיגיעו.

דון ומייגן

אחרי שגילה שהוא חי לצד אשה הרבה יותר דומיננטית ומעורבת מבטי, דון מנסה להחזיר לעצמו קצת מהשליטה שהוא כל כך אוהב. אבל מייגן לא מוכנה לסבול את זה בשקט. המסע של שניהם הוא פיזי – אל מלון הווארד ג'ונסון ובחזרה, אבל מה שמשתנה, זו מערכת היחסים שלהם, בעיקר מהצד של דון. 

בעוד העבודה של פגי מפריעה לחיי הזוגיות שלה, למייגן יש את הבעיה ההפוכה בדיוק – היא לא מצליחה לעבוד ברצינות, כי היא אשתו של הבוס. וכשהיא מנסה להסס ולא לנסוע איתו מיד, הוא משתמש בסמכות שלו – "I'm the boss, I'm ordering you". וזו רק ההוראה הראשונה שהוא מנחית עליה בנסיעה הזו. 

כשהם מגיעים למסעדה במלון, הוא מכריח אותה לקחת את הקינוח שהוא רוצה, ומנסה להכריח אותה לאהוב אותו, רק כי הוא אוהב אותו. מהר מאוד הויכוח עובר מגלידות להטחת האשמות הדדיות, ודון פשוט לוקח את האוטו ועושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – בורח. ועד שהוא מספיק להתעשת ולחזור – מייגן כבר לא שם, או בשום מקום אחר שדון יכול לחשוב עליו. 

דון נזכר בחזרה שלהם מקליפורניה עם הילדים, אחרי שהציע נישואין למייגן. "אני לא רוצה שהחופשה תיגמר", אומרת סאלי, ודון שורק את "I want to hold your hand"  של הביטלס. בזכרון הזה, דון מתגעגע לזמן שבו הכל היה פשוט, ממש כמו השיר. גם הוא היה רוצה להישאר בחופשה הזו, שהייתה מלאה אושר ותקווה לעתיד. 

ג'נטלמן אמיתי משאיר את אשתו בשום מקום ובורח. דון ומייגן (צילום מתוך האתר הרשמי)

בסופו של דבר, דון חוזר הביתה ומרגיש הקלה כשהוא מגלה שמייגן שם. אבל את כל הצעקות והמריבות האלימות שרוג'ר כל כך שמח שנחסכו ממנו ומג'יין, קיבלנו דווקא אצל הדרייפרים. היא מזועזעת מכך שהוא השאיר אותה לבד, ולא מוכנה להסתכל עליו אפילו. אבל הוא הבין, סוף סוף, שהוא לא יכול בלעדיה ושהעובדה שהיא איתו לא מובנת מאליה. "חשבתי שאיבדתי אותך, חשבתי שאת מתה", הוא ממלמל שוב ושוב. במקרה הזה היו כעסים, כי עדיין יש אהבה. לרוג'ר וג'יין פשוט כבר לא אכפת מספיק אפילו כדי לריב, וכנראה זו הסיבה שבניגוד לפרידה שלהם, דון ומייגן מצליחים להמשיך הלאה, וכשהם מגיעים למשרד, נראה שהם עברו את המסע בשלום, אולי אפילו מחוזקים יותר. 

וכשנדמה שהשקט שאחרי הסערה הגיע, ברט קופר התעורר. "לקוח יצא אתמול לא מרוצה כי השארת ילדה קטנה לנהל הכל". כנראה שגם לדון יש בעיה לתמרן בין חיים אישיים לעבודה. פגי חולפת על פניו של דון, לבד. סטן, מייקל ומייגן עוברים יחד בכיוון ההפוך. נראה שאחרי המשבר האישי, דון עומד לעבור משבר מקצועי, וזו רק ההתחלה. 

 נקודות למחשבה:

לאורך כל הפרק יש רגעים של כפילויות וסימטריה.

- ברגעי ההתפכחות של שני הזוגות, הם נמצאים באותו מצב פיזי - ג'יין ורוג'ר נמצאים על הרצפה כששניהם חולקים את הפריים ונראים דומה – בחלוקים ומגבת על הראש. לאחר מכן, דון ומייגן שוכבים גם הם זה לצד זו על הרצפה, כשהוא לבוש לבן ובג'קט כהה, והיא לבושה בחולצה חומה עם שרוולים לבנים – משלימים זה את זו.

- כשמייקל מספר לפגי על ילדותו ולא מעז להביט בפניה, היא שואלת "יש עוד כמוך?" הוא עונה שלא הצליח למצוא כאלה, אבל דמותו משתקפת אליו בחזרה מהחלון, ורומזת שיש עוד כמותו בחוץ. 

- כשדון משכנע את מייגן לצאת לחופשה, הוא עומד מול הזכוכית של אחד החדרים, ורואים אותו כפול – אחד מול מייגן ואחד מאחוריה. כאילו דון הוא שני אנשים שלוחצים אותה משני הכיוונים – הבוס והבעל.

- אייב אומר לפגי בתחילת הפרק "שיהיה לך יום מחורבן", רוג'ר סוגר את הפרק ב"הולך להיות יום יפה". 

וגם:

- פגי אומרת בפרזנטציה "לילדים יש זכרונות", וכנראה זו הסיבה שמייקל מנסה לשכנע את עצמו שנולד במאדים. 

- אגב מאדים, הסיפור של מייקל מזכיר את תיאורו של ק.צטניק את אושוויץ כ"פלנטה אחרת".

- אגב יהודים, מייקל לא לבד. ג'יין מצטטת את אבא שלה ביידיש, אייב אומר לפגי שיקנה לה קופסת סוכריות חדשה ו"אגיד ברכה" (בעברית). 

אין עתידות, יש שאלות

- האם הפרידה של רוג'ר וג'יין הם צעד נוסף בדרך לאיחוד שלו עם ג'ואן?

- האם כל ענייני המוות סביב רוג'ר רומזים למותו הקרב?

- האם המריבה של דון ומייגן הם תחילת הסוף, או עוד שלב בחיזוק הקשר?


והפרומו
לפרק הבא

לדיון בפרק בפורום "לימודי תסריטאות וקולנוע" בתפוז

עונה 3, פרק 3: פערי מעמדות

"The thing is, I have a job. I have my own office with my name on the door. I have my own secretary. That's you. And I am not scared of any of it"

ארבעה אירועים מתקיימים בו זמנית בפרק השלישי, באותו ערב, וכל אירוע הולם את מעמד המשתתפים בו. נושא המעמד החברתי מעסיק את הדמויות, או משפיע עליהן ועל החוויות שהן עוברות בפרק. 

במהלך האודישנים לפטיו מתגלה שרוג'ר וג'יין עורכים מסיבה. פול מתרגז על כך שהוא לא מוזמן. מסתבר שלא רק הוא, אלא כל מחלקת הקריאייטיב בחוץ (מלבד דון, כמובן). ולא רק זה, הם גם מגלים שבזמן שחשובי החברה יחגגו, הם צריכים לעבוד. 

ג'יין מגיעה לביקור פתע במשרד. היא פוגשת בג'ואן ותוך מספר דקות ברור מאוד שהיא ממש לא דומה למזכירה שעבדה שם בעבר: היא לבושה בגדים יקרים, יש לה נהג בחוץ וכדי לעצבן את ג'ואן עד הסוף היא מספרת שהיא "לא מפסיקה לרדת במשקל". ג'יין ממש מנפנפת בפני ג'ואן בחיי העושר שיכלו להיות שלה בקלות. ולא לחינם שני השמות דומים מאוד. 

היחסים בין סאלי לסבא ג'ין מתהדקים והיא מקריאה לו ספר על שקיעתה של האימפריה הרומית. "You just wait. All hell's gonna break loose", הוא אומר לה, לפני שהיא הולכת לישון.

סיפור לפני השינה. סאלי וסבא ג'ין (צילום מהאתר הרשמי)

סוף השבוע מגיע וארבעת הסיפורים מתפצלים. בכירי החברה הולכים למסיבה של רוג'ר וג'יין בקאנטרי קלאב, ג'ואן וגרג, זוג צעיר וממוצע, מארחים את חבריו לעבודה בדירתם הממוצעת גם היא, פול, פגי וסמיתי נשארים במשרד כדי לעבוד על בקרדי והנחותים מכל, סאלי ובובי, ג'ין וקרלה – הלא הם הילדים, הזקן והאשה השחורה, נשארים בבית.

סאלי גונבת מג'ין 5 דולר. הוא חושד בקרלה, כולם חושבים שהוא סתם זקן ששוכח דברים. בטי מנסה פשוט לתת לו 5 דולר אחרים, אבל הוא מטיח בדון "אתם חושבים שכסף יכול לפתור כל בעיה". דון עונה "לא, רק את הבעיה הזו". כלומר, ג'ין מעמת את דון עם "המעמד" אליו הוא משתייך, זה שמפזר כספים והעיקר שכולם יהיו בשקט, אבל המציאות היא שדון יודע שיש בעיות שכסף לא יכול לפתור. הוא לא בא מכסף (כמו בטי, למשל) ואת הבעיות שלו שום סכום לא יוכל לפתור. כשסאלי מבינה שהיא הלכה רחוק מדי, היא "מוצאת" את הכסף האבוד. ג'ין מבין שהיא זו שלקחה אותו, אבל לא אומר מילה. גם הוא טעה כשחשב שקרלה היא האשמה רק כי היא נחותה ממנו. 

ובינתיים במשרד – פול, פגי וסמיתי מנסים למצוא רעיונות לקמפיין של בקרדי. פול מתנשא בבירור על פגי – מתייחס אליה עדיין כאילו היא מזכירה שהוא יכול לשלוח להביא דברים. בהיעדרה, שני הגברים מחליטים שהשראה אמיתית לא מגיעה מאלכוהול, וחברו של פול נקרא למשימה ומוכר להם ג'וינטים. פגי נכנסת לחדר ודורשת שיתנו גם לה לעשן. "איך אתה יודע מה אני אוהבת?" היא מתגוננת בפני פול, שמנסה למנוע ממנה להשתתף בחגיגה "אתם אף פעם לא שואלים אותי מה אני מרגישה לגבי שום דבר מלבד חזיות, ריח גוף ואיפור". היא כבר לא המזכירה הנחותה שאפשר לטרטר אותה, היא אחת מהם והיא רוצה לחוות את זה עד הסוף. בדיוק אותו מעמד שפול מתמרמר עליו, הוא זה שפגי שואפת להגיע אליו. 

בהמשך, ההבדל בין פול לפגי ברור מאי פעם: הוא ממש לא מקבל השראה, אלא עסוק בלנסות להוכיח עד כמה הוא מיוחס ומלומד, הוא הגיע מפרינסטון (ומתרגז כשמזכירים לו שקיבל מלגה), הוא מדקלם שירה. אבל בסופו של דבר, פגי, שלמדה במכללה פשוטה למזכירות, היא זו שמצליחה למצוא רעיון לקמפיין, והוא נשאר ללא כלום. אין ספק שפגי עולה שלב בערב הזה, וכמו שהיא אומרת לאוליב, היא לא מפחדת. אוליב מייצגת את העתיד שיכל להיות לפגי – מזכירה מבוגרת. אבל היא יצאה משם, והיא נחושה בדעתה להצליח. 

אצל גרג וג'ואן מתנהל וויכוח בנושא סידור השולחן. הוא מעוניין לכבד את ראש המחלקה, היא מעוניינת שהנשים יראו בה את המארחת המושלמת שמכירה את כל הכללים. בסופו של דבר, ג'ואן "מנצחת" ומצליחה לפתור את הבעיה באלגנטיות. נראה שהיחסים ביניהם טובים למרות הכל. אבל בארוחה עצמה, ג'ואן עוברת תהליך שמדכא לגמרי את התחושה הזו – מדברים על נושאים שהיא לא מבינה, הנשים מעודדות אותה שלא להכנס להיריון, גרג מסתיר ממנה את הבעיות שלו בעבודה ובסופו של דבר, כדי להשפיל אותה לגמרי, הוא מכריח אותה לעמוד, לנגן ולשיר מול כולם. כל מה שג'ואן רצתה זה להשתייך סוף סוף למעמד הבורגני היפה שהיא רואה מסביב – נישואין מאושרים, בית, ילדים. עכשיו היא מבינה עד כמה החלום הזה רחוק מהמציאות. 

יו, איזה כיף להיות עשיר בקאנטרי! בטי ודון (צילום מהאתר הרשמי)

למסיבה של רוג'ר וג'יין הגיעו אמנם רק נבחרי החברה, אבל גם בתוך הקבוצה הזו יש הבדלי מעמדות. הארי ואשתו לא יושבים עם השאר בשולחן, טרודי ובטי גדלו במקומות כמו הקאנטרי קלאב הזה. דון גדל בחווה ולא רגיל לאירועי הפאר ולכן רוצה ללכת הביתה, וג'יין, שעד לפני רגע הייתה מזכירה פשוטה, לא יודעת איך להתנהג ומסיימת את הערב כשהיא שיכורה לחלוטין, ועל הדרך גם פולטת את העובדה שהיא יודעת על הפרידה של דון ובטי. 

דון הולך אל הבר ושם הוא פוגש גבר בשם קוני, ושניהם מעלים זכרונות מהימים הפשוטים שלפני הכסף. החיבור ביניהם הוא מיידי, כנראה בגלל תחושת חוסר השייכות למעמד שלא גדלו בתוכו. כל אווירת הפשטות הזו מחוזקת על ידי העובדה ששניהם עומדים מאחורי הבר הנטוש, ודון הוא זה שמכין את המשקה בעצמו. 

בטי פוגשת גבר בשם הנרי פרנסיס, שבהשפעת האלכוהול מפתח איתה מיד שיחה אינטימית על ההריון שלה ואפילו נוגע בבטנה. מאוחר יותר, קופר מציג אותו בפני כולם וברור לנו שיש סיבה לכך שהאיש הזה נכנס לפרק ושעוד נראה אותו בעתיד. למרות שדון ובטי מסיימים את הערב ברגע רומנטי ונראים מאוהבים מתמיד, אנחנו יודעים שהיחסים ביניהם לא נפלאים בכלל. קשה שלא לסיים את הפרק כשהמשפט של סבא ג'ין מהדהד בראש - All hell's gonna break loose.

נקודות למחשבה:

- בסצנה שבה האשה אומרת לג'ואן לא להכנס להיריון, אנחנו רואים אותה עומדת במטבח ולמספר שניות שומעים את תקתוק השעון מהתנור שלה. הרמז ברור.

- בזמן הריקוד של פיט וטרודי, פיט מסתכל כל הזמן לעבר דון והאחרים, לחפש את הערכתם.

 

עתידות (ספוילרים, בלע"ז): 
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד

המשך עונה 3

- קוני הוא כמובן קונרד הילטון. לא סתם איש עשיר אלא מולטי מיליונר ידוע.

- השיחה הראשונה בין כולם עם הנרי פרנסיס קשורה לגירושין ונישואין שניים. זה כמובן יהיה התפקיד שלו בהמשך העונה. הוא יעזור לבטי להתגרש ויהיה בעלה השני. 

עונה 5

- בלתי נמנע להשוות בין הסצנה שבה סאלי סוגרת לבטי את השמלה בפרק הזה, לבין הפרק השלישי בעונה החמישית, שבו סאלי ובובי לא מצליחים לסגור את השמלה של בטי, ולחשוב שכשהיא נראתה נפלא היא רטנה ש"אני נראית כמו מטרייה פתוחה". הו, חכי חכי. 

עונה 2, פרק 11: מהפך

"Hello. It's Dick Whitman."

אחרי כמעט שתי עונות, כל מה שידענו על הדמויות מתחיל להשתנות כשבפרק הזה כולם מתנהגים בצורה לא אופיינית להם ועוברים שינוי כלשהו. השיא כמובן שייך לדון דרייפר, שמתחיל את הפרק כמו שאנחנו מכירים אותו ולאט לאט מתקלף מכל המסכות והעמדות הפנים בחייו עד שהוא אפילו קורא לעצמו בשמו האמיתי.

ג'יין סיגל, הידועה גם כמזכירה הלא אינטליגנטית במיוחד, מפתיעה וכותבת שירה. כנראה שהיא מנסה להרשים את רוג'ר, כי מיד היא מתחילה לתמרן אותו עם הצהרות בסגנון "הנשמות שלנו באותו גיל", כדי שיציע לה נישואין. ורוג'ר מיד נופל בפח ועושה את זה. אחר כך הוא כבר מתחיל במלחמת הגירושין, שבה הוא לא רוצה לתת שום דבר למונה. באופן לא מפתיע, דאק פיליפס מכיר את עורך הדין שלו, כיוון שגם הוא גרוש. דאק מבקש להיות שותף בחברה, ורוג'ר כבר לא משועשע וטוב לב כהרגלו אלא מתעצבן על הבקשה מצד מי שלא מביא לקוחות לחברה כמו שהבטיח ועוד מעז לבקש שותפות. במשך כל השיחה ביניהם, אגב, מאחורי דאק יש חלון אטום ולא רואים את הדלת, בעוד שמאחורי רוג'ר רואים את האופק והשמיים של ניו יורק. אולי כדי לרמוז לנו עד כמה מצבם שונה, מכל הבחינות, למרות ששניהם עברו את אותו שלב אצל אותו עורך דין בדיוק.

אל תראו אותי ככה, אני בעצם אינטליגנטית ועמוקה. ג'יין (צילום מהאתר הרשמי)

על שפת בריכה בלוס אנג'לס, עומד דון דרייפר בחליפה מלאה, ואנחנו מבינים שהוא איבד את המזוודה שלו. גם פיט לובש חליפה אבל לפחות נראה סובל מהעניין ורוצה לשחות. דון לא מוכן לשמוע על זה אפילו. הוא בא לעבוד. על הבר הוא מדמיין שהוא רואה את בטי. אז כן, את המטען שלו הוא כבר איבד אבל את מה שהביא מהבית בראש, עדיין לא.

ואז מתחיל השינוי, לאט לאט. אנשים זרים פונים אל דון ומציגים את עצמם. ביניהם גם בחורה יפה וצעירה מאוד בשם ג'וי. וכנראה שבחירת השם שלה לא אקראית במיוחד.

בהמשך, דון ופיט מגיעים להרצאה על טילים גרעיניים ובוהים בתמונות מלחמה. אצל דון כנראה מחלחל הרעיון שהכל שביר ונפיץ, וכשג'וי שואלת אותו למה הוא מונע מעצמו משהו שהוא רוצה, זה מספיק כדי שברגע זה ממש הוא ייקח תפנית חדה, ינטוש את פיט בלי לומר מילה אחת ופשוט יבוא איתה, לא ברור לו אפילו לאן.

שניהם מגיעים לבית גדול ומלא אנשים שלא ברור מי הם. דון ממשיך את השינוי שלו בכך שהוא מתעלף. מכאן, איש העסקים נעלם והבחור הנינוח וההרפתקן מגיע. הוא לובש בגדים נוחים, משחק עם זרים בארוחה (גם סגנון האוכל חדש לו) וממש לא מוטרד מכך שג'וי מנשקת אותו לעיני כולם. אף אחד לא מוטרד מכך. למחרת בבוקר, ג'וי קוראת שירה במיטה, ומזכירה מאוד את ג'יין בתחילת הפרק. 

מי אתם, אנשים זרים? ולמה אני לא בחליפה? דון וג'וי (צילום מהאתר הרשמי)

קורט ופגי קובעים ללכת להופעה של בוב דילן ביחד, מה שגורם לכולם לחשוב שהם זוג. אבל קורט מספר בלי להסס שהוא הומו. "אני עושה אהבה עם הגברים, לא עם הנשים". כולם בהלם וסאל במיוחד. כמובן שהוא מעמיד פנים שגם הוא חושב שמדובר בסטייה, אבל כנראה מקנא בכנות ובאומץ.

דאק נפגש עם קולגות ממשרד אנגלי, Puttnam, Powell and Lowe, ומנסה לשכנע אותם לרכוש את סטרלינג קופר. כמובן שלא מדובר פה בהצעה ידידותית נטו, אלא בנסיון לארגן לעצמו תפקיד בכיר - הוא מחפש נקמה ברוג'ר. מה שעוזר לו לקבל אומץ הוא האלכוהול, שהוא בכלל לא אמור לשתות.

פגי מתוודה בפני קורט על בחירת הגברים האומללה שלה. "מה לא בסדר איתי?" היא שואלת. הוא חושב שהבעיה היא בסגנון המיושן שלה ומבטיח "לתקן" אותה, עם תסרוקת חדשה שלמחרת אף אחד מהגברים לא ממש שם לב אליה. פגי סוף סוף נפטרת מהתסרוקת הילדותית שלה. אולי פה מתחיל באמת השינוי?

הפרק מסתיים בצעד מפתיע נוסף של דון – הוא יושב בבית הזר ובוהה בילדים המשחקים, מרים את הטלפון ומזדהה - "זה דיק וויטמן". מי יודע את הסוד שלו, לא ברור עדיין. אבל הטרנספורמציה הושלמה. בדיוק באותו זמן, מגיעה מזוודה לבית משפחת דרייפר, זו שהלכה לאיבוד ומן הסתם מכילה את כל מה שהופך את דיק וויטמן לדון דרייפר. באופן סמלי ביותר, אין אף אחד בבית כדי לקבל אותה, וגם לא את הזהות שבתוכה. היא לא רלוונטית יותר. 

נקודות למחשבה:

-          - רק דון דרייפר יכול לברוח מהכל כדי להתמודד עם תוצאות הבגידה באשתו, על ידי בגידה באשתו.

-          - קורט הוא היחיד שמרשה לעצמו להיות בדיוק מי שהוא, בעוד השאר משקרים לעצמם ולסביבה או מנסים להבין מי הם

-          - גם אחרי שסמיתי אומר שקורט הוא בטח לא ההומו היחיד בעולם הפרסום, ההדחקה כל כך חזקה שאין לאף אחד סיכוי לדעת במי עוד מדובר.

עתידות (ספויילרים, בלע"ז): 
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד

-         -  השפעת איום הטילים שראינו אצל דון עכשיו תתגבר בפרק האחרון בעונה, כשכולם יחשבו שסוף העולם מגיע בעקבות משבר הטילים בקובה.

-          - עם שינוי התסרוקת של פגי אכן מגיע השינוי הגדול בגישה, והיא מצליחה להשיג בטחון עצמי ומשרד משלה.

עונה 2, פרק 9: עומד במקום

"It's your life. You don't know how long it's gonna last, but you know it doesn't end well. You've gotta move forward."

למרות שהוא זה שטוען שצריך להמשיך הלאה בחיים, בפרק התשיעי, דון הוא היחיד שעומד במקום ונשאר באותו מצב, בעוד שאר הדמויות עוברות שינויים גדולים.

הפרק מתחיל בשגרה החדשה של דון, אחרי שבטי ביקשה ממנו שלא לבוא הביתה. הוא מתעורר בבית מלון, נראה גרוע למדי ומשתעל. בטי נראית רע מאוד גם היא, כשהיא מתעוררת בבית, מולה נמצא הבקבוק שמזכיר לנו שהתסכול מוביל אותה בעיקר לשתייה.

עד שאשתי זרקה אותי מהבית, אני לא יכול לבגוד בה עם מרילין. דון והידיעה (צילום מסך)

מהעיתון שדון מקבל אנחנו מתמקמים באוגוסט 1962 – מרילין מונרו מתה. אפילו דון לוקח לו כמה שניות להזדעזע מהידיעה. אולי כמחווה למרילין, שגופתה נמצאה על ידי הפסיכיאטר שלה, לכל אורך הפרק דמויות מוצאות את עצמן מרוסקות על איזה ספה. בצורה מאוד בולטת שמזכירה לנו שכולם פה צריכים טיפול. ודחוף. 

במעלית בדרך למשרד, מעניין לראות שבניגוד לפעם הקודמת שבה גבר לבן, גבר שחור ואשה עלו יחד, ההיררכיה השתנתה – וכעת דון עומד בין הוליס, נער המעלית, לפגי. יכול להיות שמצבו כל כך גרוע שהוא שווה לאשה וגבר שחור? אבוי.

פגי מוטרדת ממותה של מרילין מונרו, אך לא מגיבה ברגשנות. היא כן אומרת שני דברים חשובים: הראשון הוא, שמסתבר שגם כשאתה כל כך מפורסם אתה יכול להיות לבד – ובכך היא מעידה גם על מצבו של דון, שכולם סביבו מתייחסים אליו כאל כוכב, אבל הוא בעצם מאוד בודד, ובמיוחד עכשיו כשגם בבית הוא לא רצוי. הדבר השני שפגי אומרת הוא, שטוב שפלייטקס לא לקחו את הקמפיין של ג'קי/ מרילין, אחרת היו צריכים לעצור הכל עכשיו. דון מסכים איתה ומביט בה בהערכה. כדי להדגיש את ההבדל בינה לבין הבנות האחרות במשרד, מיד רואים את המזכירות בוכות ומתאבלות על מרילין. עד כדי כך שדון שואל את ג'יין אם היא צריכה ללכת הביתה. 

ובעוד הנשים עסוקות בענייני נשים, הגברים עסוקים בעניין גברי – תרומת דם שעתידה להתקיים במשרדים. דון מתכוון להשתתף ומעוניין לגייס את מי שרק אפשר. למה? לעזור לאנושות, הוא טוען. ומגלה רגישות שאינה אופיינית לו. האם זו הבדידות?

 

בטי מנסה להפיג את השעמום בבית, ומבצעת מטלות מעצבנות כמו הפשרת המקרר וסידור המגירות. מהר מאוד אנחנו רואים שהיא חוזרת לכוס היין. 

ג'יין מתוודה בפני דון שסאלי התקשרה ושאלה מתי ישוב מנסיעת העסקים שלו, וכך היא מגלה שהוא לא ישן בבית. "שמת לב שאני אדם דיסקרטי", ג'יין אומרת. "אני לא יודע כלום עלייך", דון עונה לה בחוסר סבלנות. הוא כמובן לא מעוניין לדבר על העניין עם אף אחד, ובטח לא להיות מושא לרחמים. 

פרדי ראמסון מתכונן לפרזנטציה עם פגי, פיט וסאל. בשלב מסוים הוא משתין במכנסיים ואפילו לא שם לב לכך, עד שפגי מסבה את תשומת לבו לעניין, בזמן שפיט נגעל וסאל לא יכול להפסיק לצחוק. מיד אחר כך פרדי מתעלף על הכורסה שלו. כדי לחפות על היעדרו פגי מבקשת לדבר עם דון, אבל פיט מיד קופץ – אני אתמודד עם זה, הוא אומר. פיט תמיד ינסה להראות שהוא לא פחות טוב מדון ולא זקוק לו. בזמן שדואגים שהשיכור לא יצא מהמשרד שלו, פגי מובילה את הפרזנטציה בהצלחה. היא היחידה שמתייחסת לכל הנושא בצורה תומכת ולא מנסה לצחוק על פרדי או ללעוג לו. 

לא רק פרדי מעולף, אלא גם בטי, שנרדמת על הספה הגדולה עם הראש למטה. זה הרמז החזק ביותר להשוואה בין מרילין מונרו ובטי – שתי בלונדיניות חסרות הכרה עם בעיות נפשיות. לשתיהן היה נראה שיש הכל ושתיהן מצאו את עצמן אבודות, למרות שקיבלו עזרה מקצועית. בטי מתעוררת כשחברתה, שרה בת', מגיעה לשאול שמלה. היא מספרת לה שהיא חולמת על ארתור מהרכיבה. כשבטי גוערת בה על כך, שרה בת' מבינה שלבטי אין בעיה כזו, כי יש לה בעל מושלם. וזה בדיוק השלב שבטי מבקשת ממנה ללכת, כי היא "לא מרגישה טוב".  

הבאה בתור ששרועה על ספה היא ג'ואן. עוד דמות שמרגישה הזדהות עם מרילין מונרו (גם הגברים חשבו ככה, כשסיווגו את המזכירות לפני קמפיין פלייטקס). רוג'ר טוען שהיא לא כמוה ומנסה להרגיע אותה. אבל ג'ואן נסערת ומרגישה קשר אישי למקרה. ולא סתם. גם לה יש קווי דמיון למרילין, בתור זו שאנשים לא רואים בה הרבה מעבר לבחורה יפה. אפילו אנשים כמו גרג או רוג'ר, ובמיוחד אחרי שבפרק הקודם היא איבדה גם את הסיכוי לתפקיד מאתגר יותר. 

דון מחזיר הביתה את ילדיו אבל עוזב שוב מיד. הוא מבקש מבטי למצוא פתרון לנושא כדי לדעת מה להגיד לילדים, ומיד שולף סיפור על מעבר לפילדלפיה. בטי מופתעת מהמהירות והקלות שבה הוא מצליח להמציא שקר, מה שכנראה מחזק אצלה את ההבנה שמדובר במקצוען.

פרדי מגיע להתנצל בפני פגי. בשיחה ביניהם היא יושבת ומקלידה מסמך, ממש כמו בימיה כמזכירה, והוא עומד ומצולם בזווית נמוכה – למרות שפגי הייתה עדה לרגע שפל שלו, היא עדיין נחותה ממנו. באותו זמן, פחות או יותר, רוג'ר מחליט שצריך לפטר את פרדי, אחרי שפיט בא להלשין על עלילות השתיין. היחיד שמתנגד לצעד הזה הוא דון, ששוב מפגין אנושיות ודאגה לזולת. בהמשך הוא גם נוזף בגברים שצוחקים על המקרה - ושוב לא ברור האם מדובר בבדידות שמשפיעה עליו, או שהוא פשוט בן אדם שמתחשב בכולם, מלבד באשתו. 

קרלה מבינה מה קורה בין בני הזוג דרייפר ומציעה עזרה מנסיונה כנשואה ותיקה. היא מייעצת לבטי פשוט לצאת החוצה ולראות שהעולם עדיין קיים בחוץ. בטי אכן עושה את הצעד ויוצאת החוצה לרכיבה, שם היא פוגשת את ארתור ומזמינה אותו לארוחת צהריים עם שרה בת' אותה היא מציגה כאומללה שזקוקה לעידוד (למרות שבעצם היא זו שצריכה אותו). 

בארוחת הערב בה רוג'ר מודיע לפרדי על החופשה הכפוייה שלו, אנחנו מגלים עד כמה פרדי ותיק בחברה - עבד בה עוד כשאבא של רוג'ר היה הבוס. הוא מנסה להבין מה הוא אמור לעשות עכשיו, ודון מנסה לשכנע אותו שמדובר בהזדמנות להתחלה חדשה בחיים ולעודד אותו. כשהשלושה מגיעים לבר, רוג'ר ודון שותים ומנהלים שיחה רצינית. רוג'ר מבין מה קורה אצל דון בבית, כי גם הוא עבר את זה בעצמו. נישואין זה לא מצב טבעי, רוג'ר אומר, אבל אנחנו עדיין עושים את זה. למה? מקשה דון. לא יודע, עונה רוג'ר. אולי הילדים. אחר כך דון פוגש את ג'ימי בארט ומכה אותו. עד כדי כך הוא לא מוטרד ממה שעשה ומרגיש שהוא זה שפגוע. הוא לא מעוניין ליישם את ההצעה שלו לפרדי ולראות במשבר שלו הזדמנות להתחלה חדשה, הוא מעוניין להחמיר את הבעיה של עצמו. 

שומע? אנחנו הולכים לפטר אותך. רוג'ר, פרדי ודון (צילום מהאתר הרשמי)

אחרי שפרדי הולך, השיחה בין רוג'ר ודון ממשיכה. אני לא מרגיש רע בכלל, דון אומר. רק הוקל לי. מתוך שכרות הוא טוען שצריך להמשיך הלאה ולחיות, כי מי יודע כמה זה יימשך. כנראה שהוא לא הולך ליישם את העצות של עצמו, אבל רוג'ר מבין בדיוק על מה הוא מדבר, בתור אחד שעבר שני התקפי לב, ועובד מאוד קשה על השלישי.

כתוצאה ישירה מהפיטורין של פרדי, פגי מקודמת ומקבלת את כל העבודה שלו. כנראה שההערה על מרילין מונרו בתחילת הפרק עזרה, ודון מתרשם שהיא רצינית וסומך עליה. פגי לא מקבלת את הבשורה כל כך טוב, גם כי היא כועסת על פיטוריו של פרדי ובעיקר כי היא חסרת בטחון. דון נותן לה עצה – אל תרגישי רע עם זה שאת טובה בעבודה שלך. גם אותה הוא משחרר לשלב חדש בחייה, וביחד עם בובי בארט, ג'ואן והאב גיל, הוא מצטרף לשלל העצות שפגי מקבלת בפרקים האחרונים ושיעזרו לה להתקדם בעבודה ובחיים.

פגי יוצאת בסערה למשרדו של פיט, שם הוא – איך לא – שרוע על הספה שלו. אם לא פרדי, היא אומרת, עדיין הייתי מזכירה. ואם לא אני, עונה לה פיט, עדיין היית קופירייטרית זוטרה. תקבלי העלאה ואולי את המשרד שלו. פיט תמיד חושב על התועלת האישית ולא על דאגה לזולת. 

שרה בת' וארתור נפגשים לארוחת הצהריים. היא בכלל לא ידעה שהוא מגיע, ואין סימן לבטי בסביבה. אנחנו מגלים שהיא בכלל בבית עם הילדים, מנתקת את הטלפון ומשאירה את שניהם לבד בארוחה. בטי אמנם עברה שינוי והיא עומדת על שלה מול דון, אבל עדיין אין לה אומץ ולנהל רומן, אז היא מסדרת אחד לחברה שלה.

האחרון בסדרת הספה הוא דון, שמנמנם בשעת העבודה. מונה מתפרצת למשרד שלו וכועסת על מה שאמר לרוג'ר על להמשיך בחיים – הוא עוזב אותה לטובת מזכירה. וכשהיא יוצאת החוצה אנחנו גם מגלים איזו מזכירה – ג'יין. אכן, בחורה כל כך דיסקרטית שאף אחד לא ידע שיש לה רומן עם הבוס. דון כועס ונסער, ומודיע שהוא לא רוצה שג'יין תעבוד אצלו יותר. בכל מקרה, עכשיו כשברור שהיא האשה החדשה בחייו של רוג'ר, אין באמת סיבה שהיא תמשיך לעבוד, היא קיבלה את מה שרצתה, וכסף הוא הרי לא בעיה ממילא. אפילו ג'יין מקבלת התחלה חדשה. ודון? רק הוא נשאר אותו דבר.

נקודות למחשבה:

-          פיט מספר בישיבה שלאחד הלקוחות נולד תינוק. סאל שואל: בן או בת? פיט רואה בכך משפט מעולה להתחנף ללקוח ורושם לו לשאול. אצל פיט אין אנושיות, רק אינטרסים, ואת זה אנחנו גם רואים בשיחה שלו עם פגי. אולי זה ההבדל בינו לבין דון.

-          רייצ'ל צצה פעמיים בפרק הזה: בפעם הראשונה, כשג'יין קונה לדון חולצות, אנחנו רואים את לוגו החנות על השקית, ובפעם השנייה, כשדון נכנס לבר הוא מכנה את עצמו בלי היסוס טילדן כץ – בעלה של רייצ'ל. האם זה מי שהוא רוצה להיות? אולי אם רייצ'ל הייתה רוצה אותו, הוא היה עוזב בשבילה את בטי? הוא עצמו אמר שהעניין היה שונה לחלוטין אם הוא היה מאוהב.

-          כשג'ימי רואה את דון הוא מכריז, "הנה האיש בחליפת הפלנל האפורה". ואכן, יש הרבה דמיון בין השניים. ג'ימי יודע על מה הוא מדבר.

-          מונה ורוג'ר היו נשואים 25 שנה. סביר להניח שהיא לא טיפשה ויודעת שהוא בגד בה במשך השנים האלה (רוג'ר בעצמו מספר שהוא נזרק מהבית בעבר) – האם היא מעדיפה להמשיך ולהדחיק במקום לסיים את הנישואין? האם זה העתיד שבטי אמורה לצפות לו? ולמה דון רוצה לפטר את ג'יין? הוא מרגיש אשם על שפירק נישואין אחרים, אבל לא מתייסר על שלו?

 

 

עתידות (ספויילרים, בלע"ז):

שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד

המשך עונה 2:

למרות שההבדלים בין פגי לפרדי מודגשים בשיחה שלהם, הכל מתהפך כשהיא מקבלת את העבודה שלו, וכמו שפיט חזה – בהמשך גם את המשרד שלו.