‏הצגת רשומות עם תוויות מעמד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מעמד. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 31 במרץ 2012

עונה 3, פרק 9: בין שני עולמות

"It’s really made me wonder about Civil Rights. Maybe it's not supposed to happen right now" 

28 באוגוסט, 1963. מרטין לותר קינג נושא את נאום "יש לי חלום" המפורסם שלו, ותקווה חדשה לשוויון נוצרת בקרב רבים. בדיוק באותו זמן, בעולם של "מד מן" אין שום תקווה ושום חידוש. נשים, שחורים והומואים ממשיכים לחיות בעולם בו הם אזרחים סוג ב', בעוד הגברים הלבנים העשירים עדיין שולטים בכל. ובעוד המדוכאים מקבלים את גזר דינם בשתיקה, דווקא אלה שלא נלחמים על זכויות אלא רק על גחמות אישיות, מתלוננים וחשים קיפוח.

קונרד הילטון הוא מולטי מיליונר, ולכן הוא מקבל את כל מה שהוא רוצה, תמיד. וכשהוא מתקשר לדון באמצע הלילה כדי לקשקש על ההשראה שלו, או אפילו כדי לגרור אותו עד אליו כדי לדבר על פנטזיות המלון על הירח שלו, הוא זוכה לתשומת לב מלאה, וכמובן לא טורח להתנצל.

הילטון לא יודע את זה, אבל בזכות ההשכמה שלו, דון פוגש את סוזן פארל בריצת ה"בוקר" שלה. אנחנו יודעים שדון מעוניין בה כבר די הרבה זמן, וכעת הוא מנצל את ההזדמנות. הוא לוקח אותה הביתה במכונית, בה נשמע נאומו של ד"ר קינג ברדיו. את דון זה לא מעניין, היא דווקא רוצה להקשיב ויודעת שבתחילת שנת הלימודים, היא תקריא את הנאום לילדים. ברור שבעולם של דון אין שום חשיבות לזכויות או למאבקים מהסוג הזה. הוא לא צריך להלחם על כלום במצבו ובמעמדו, אבל סוזן היא אישה, והיא יודעת מה זה להיות נחותה ולכן היא נרגשת. הדיווח הבא ברדיו הוא על רצח נשות הקריירה, ודון מיד מכבה את הרדיו, כנראה כאקט של הגנה. הוא מסוקרן ממנה והיא מקסימה אותו, וברור שדון מסמן סופית את המטרה.

באמת, מזמן לא היה לו איזה רומן. דון וסוזן (צילום מהאתר הרשמי)

בזמן שדון מתכנן את הרומן הבא שלו, לשם שינוי גם בטי לא נשארת נאמנה. בניגוד לדון, היא אשה נשואה ולא יכולה להרשות לעצמה לאסוף אף גבר במכונית שלה, או לארח אותו בבית, ולכן היא והנרי מתכתבים בסתר. למרות שברור שבטי מאוהבת בו, היא מנסחת את עצמה בזהירות ובמתינות. הנרי מתקשה לעמוד בפיתוי ומגיע לביקור בבית, ושניהם ממציאים תירוץ כדי שקרלה לא תחשוד. קרלה היא אמנם "רק" אשה, ועוד אשה שחורה, אבל היא לא מטומטמת, ובטי עושה מאמצים כדי לשדר תמימות ובסופו של דבר נאלצת לקיים אירוע התרמה לרוקפלר בביתה כדי להשלים את ההצגה. דווקא לדון אין שום חשד.

לי גרנר ג'וניור הוא לקוח חשוב מאוד, שמחזיק בתקציב של 25 מיליון דולר ובגורלה של "סטרלינג קופר". לכן, הוא לעולם יקבל את מה שהוא רוצה. לגרום לפיט לעשן בניגוד לרצונו ולהיחנק, לשנות את הפרסומת בצורה לא מקצועית בעליל וכן, גם הטבות מיניות מהבמאי בחדר העריכה. סאל המסכן מבועת ודוחה את נסיונותיו של גרנר, שלעולם לא מוכן לשמוע "לא", ולכן הוא מבקש לפטר אותו ומיד. ומכיוון שלי גרנר הוא הלקוח הכי חשוב, וסאל הוא העובד המסכן שנאבק בנטייתו המינית הלא מקובלת (ודון הרי יודע את זה), לאף אחד לא אכפת מכך שסאל בעצם הוטרד על ידי הלקוח (הטרדה מינית? מה זה?) והוא הולך הביתה. אין לו שום דרך למחות על כך והוא בטח לא יכול לספר לאחרים מה קרה ולחשוף את עצמו. מאוחר יותר אנחנו רואים אותו מתקשר לקיטי מטלפון ציבורי ומעמיד פנים שהוא במשרד. הוא אפילו לא יכול לספר לה על פיטוריו, מחשש שהיא תרצה לדעת את הפרטים.

הטרדה מינית גורמת לפיטורין. של המוטרד. סאלווטורה ולי גרנר ג'וניור (צילום מהאתר הרשמי)

אחרי הרבה לחץ ופסילת כל רעיון אפשרי, דון וצוות הקריאייטיב חושפים בפני הילטון את הקמפיין שלהם. הילטון מתרשם, אבל מאוכזב מכך שלא קיבל את מה שרצה – הירח. לא מעניין אותו שהאפשרות עדיין לא קיימת, הוא המיליונר והוא זה שמחליט וחייב לקבל כל משאלה, ולו הדמיונית ביותר. הלכו כל התשבחות לדון ("אתה כמו בן בשבילי") והוד מעלתו הולך כלעומת שבא.

בטי עורכת את אירוע ההתרמה המאולץ שלה, כשנחמתה היחידה היא שלפחות תזכה לפגוש שם את הנרי. הנשים באירוע מדברות על גורל השחורים בארה"ב – מבחינתן הבעיה היא בדרום, רחוק מאוד, והן חושבות שחוקי ההפרדה הם לא תרבותיים. בזמן שהן מרגישות כל כך נאורות ומתקדמות, האשה השחורה היחידה בבית, קרלה, בבגדי משרתת, פותחת את הדלת לאורחים וזוכה להתעלמות. ללא ספק היא שומעת אותן, אבל אין לה שום זכות להתערב. בטי מתאכזבת לגלות שבמקום הנרי מגיעה אישה לנאום, והיא עצבנית ומלאת בוז כלפיה. היא מוציאה את העצבים על הנרי למחרת, במשרדו (כמובן שהגיעה בתירוץ של הבאת התרומות מהאירוע, כי הרי היא לא יכולה לפגוש אותו סתם כך). בטי מחליטה לסיים את הקשר בינה לבין הנרי, מתוך הבנה שאין שום דרך שבה הם יוכלו להיות יחד.

בבית, קרלה מקשיבה לרדיו. שוב שומעים את ד"ר קינג נואם, אבל הפעם בהלוויה של שתי ילדות שנרצחו על רקע גזעני. בטי מודה, בחוסר טקט מוחלט, שהיא חושבת ש"אולי זכויות אזרח זה משהו שלא נועד לקרות עכשיו". היא בכלל לא מבינה שיש קשר בין שוויון זכויות לבין מעמדה כאשה, מבחינתה אין לנושא הזה משמעות בחייה. היא כל כך שקועה במציאות שלה שהיא אפילו לא מבינה שהיא ראויה ליותר. קרלה שוב שותקת בהכנעה. באופן סמלי, ברגע שדון מגיע, בטי עוזבת אותה ועוברת לצד שלו וקרלה נשארת לבד בפריים. בכל הקשור לזכויות, בטי מתחברת לצד של הגבר הלבן.

בסוף הפרק, דון מחליט לפצות על התבוסה שלו מול גבר חשוב ממנו, ופונה לחלשה ממנו – סוזן. ממש כמו קונרד הילטון ולי גרנר, גם דון דרייפר יודע מה הוא רוצה, והוא הולך להשיג את זה, בלי שום חשיבה על ההשלכות. סוזן מנסה לשכנע אותו שזה רעיון גרוע אבל בסופו של דבר, גם דון הוא גבר חזק וחשוב, שלא אכפת לו משום דבר מלבד הרצונות של עצמו.  


נקודות למחשבה:

- אפילו בתוך קבוצת המקופחים, יש היררכיה. בטי היא אשה לבנה שלא רואה אפילו דרך למחות על מצבה. היא משלה את עצמה שהיא נחשבת יותר מאחרים ("קרלה עובדת בשבילי", היא אומרת לבובי). ואכן, מתחתיה נמצאת האשה השחורה, קרלה, שעדיין לא יכולה לעשות דבר כדי לשפר את מצבה, אבל שינויים שמתחוללים במדינה נותנים לה תקווה ואמונה. בתחתית הסולם העגום הזה נמצא סאל, הומוסקסואל שעליו אף אחד עדיין לא חושב וגם אם הוא היה רוצה, הוא לא יכול אפילו להעז לדבר בעד עצמו. גם בין הגברים הלבנים יש מעמדות: הילטון, גרנר, דרייפר. לפי כמות ההון.

- קונרד הילטון מצהיר שמטרתו היא להביא את אמריקה לעולם. בעיניו אמריקה היא מושלמת, כי הוא גבר לבן, עשיר וסטרייט. אין לו שום קשר לאמריקה המפלה כפי שקרלה, בטי או סאל חווים אותה.

- במקרה הרצח שדון מצנזר מפני סוזן, אחת הנרצחות הייתה מורה בבית ספר. הנאשם ברצח היה ג'ורג' וויטמור, אדם שחור בעל איי קיו נמוך שהופלל.

- שני סודות מתגלים על אנשים בסדרה ועומדים תלויים מעל ראשם: קופר מגלה על זהותו האמיתית של דון, ודון מגלה על נטייתו המינית של סאל. גם קופר וגם דון מחכים לרגע הנכון כדי לעשות במידע שגילו שימוש (לרעה). 



עתידות (ספוילרים, בלע"ז):
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד


- הנסיון של בטי לסיים את הרומן, לא רק שלא הצליח, אלא ייגמר בנישואין.

- דון אמור להזהר מהקרבה של סוזן למשפחתו, אבל הוא לא חולם שהרומן ביניהם ייגמר דווקא כשבטי תגלה את הסוד הגדול שלו. 



עונה 3, פרק 6: אשליית המעמד



"One minute you're on top of the world, the next some secretary is running you over with a lawnmower"

כבר בפתיחת הפרק, סאלי דרייפר מגלה לנו מה יהיה הנושא שלו. היא לא רוצה לישון בחושך, אבל יודעת שאבא שלה הוא "לא תומס אדיסון". אתה איש חשוב, דון דרייפר, אבל לא עד כדי כך חשוב. וכך גם שאר הדמויות מבינות שלא תמיד הכח שמייחסים למישהו, באמת קיים. לא משנה עד כמה נדמה לך שאתה גדול, ברגע אחד הכל יכול להשתנות.

הבוסים מ – PPL  מגיעים לביקור מלונדון וכולם צריכים לעבוד בחופשת החג וגם להרוס את יום הפרידה מג'ואן, שהתחתנה וכבר לא צריכה להתפרנס בעצמה יותר (לשמחתו של ג'ון הוקר, שכבר מתכנן לרשת אותה ולהיות זה שמנהל את העניינים). הלחץ במשרדים גובר וכולם מנסים להבין מה מטרת הביקור. ההימור של קופר: הם באים לראות את דון דרייפר ולקחת אותו לעבוד איתם בלונדון. הוא הרי כל כך מוכשר ומפורסם שלא יכולה להיות סיבה אחרת. בינתיים, קן מגיע על מכסחת דשא של לקוח חדש, ופיט מרגיש שגוברים עליו ושוקע במרמור.

אני לא עושה כלום ובכל זאת לא מתייחסים אלי? שערורייה! רוג'ר (צילום מהאתר הרשמי)
בבית, סאלי לא מצליחה להתרגל לעובדה שיש תינוק חדש בבית. היא מסרבת להתקרב אליו ומתחילה לפחד מהחושך. בטי נותנת לה ברבי, מתנה "מהתינוק", ומבקשת ממנה שיהיו חברים. סאלי זורקת את הברבי ויש לה סיוטים. היא חושבת שבגלל השם שלו, ג'ין התינוק הוא הרוח של הסבא המת ומייחסת לו כוחות שאין לו באמת. דון מסביר לה שהוא בסך הכל תינוק. הוא עדיין חדש ואי אפשר לדעת איזה אדם הוא יהיה. אבל הוא לא האיש שאת חושבת שהוא.

הנפילה הראשונה מגיעה מכיוונו של גרג. המנתח המוכשר, יפה התואר, הבעל המסור שעומד לגאול את אשתו מהצורך הנחות לעבוד למחייתה, מתגלה כלא יוצלח כשהוא לא מקבל את ההתמחות שרצה. הוא כבר לא יוכל לנתח בניו יורק. הוא מגיע הביתה שיכור ומפורק, משקר לג'ואן ודורש ממנה למצוא עבודה אחרת. היא מטפלת בו כמו ילד קטן ומנסה לנחם אותו. בעבודה היא מצליחה לשלוט בעניינים גם ביום האחרון שלה ומטפלת באורחים מאנגליה עד הפרט האחרון. מבין שניהם, ברור שהיא המוכשרת האמיתית. היא מתפרקת רק בטקס הפרידה הצנוע שלה, כשכולם מזכירים לה את חיי הנוחות שאליהם הייתה אמורה לפרוש.

ואז דון, שכבר חלק עם בטי את האפשרות שיעברו ללונדון, מגלה שתחושת החשיבות העצמית שלו גדלה לשווא בימים האחרונים. הסיבה האמיתית לביקור היא שליחתו המתוכננת של ליין פרייס להודו והחלפתו בבחור בשם גאי. דון לא נוסע לשום מקום, ליין מקבל שבחים על עבודתו הטובה ומבין שלהיות כל כך מוצלח, כנראה לא ממש משתלם במקרים מסוימים. שינויי מעמדות נוספים מתחוללים כשגאי מציג את המודל החדש שלו להתנהלות בחברה, ובו הארי וקן מוצגים כמנהלי מחלקות בעוד פיט מוזכר בקושי ואת רוג'ר אף אחד לא מכניס לתכניות. דווקא השניים האלה, שחושבים שהם שווים יותר מכולם, מקבלים את המכה הגדולה לאגו.

קוני, אה? משחק אותה עממי. דון וקונרד הילטון (צילום מהאתר הרשמי)


דון מקבל טלפון מקונרד הילטון. הוא בהלם מוחלט אבל בפגישה שלהם מבין שזהו "קוני", אותו פגש בעבר בחתונה. הילטון מעוניין בחוות דעת על פרסומת שלו. העבודה שלו די גרועה. הוא אולי מיליונר שמחזיק באימפריית בתי מלון, אבל בסוף הוא סתם קוני, זה שלא מבין כלום בפרסום ומחפש עזרה בחינם.

החגיגות במשרד יוצאות משליטה, כשסמיתי ולויס רוכבים על מכסחת הדשא ודורסים את גאי הבריטי. מה שגורם לקטיעת כף הרגל והקריירה המבטיחה שלו גם יחד. היחידה שלא מאבדת את העשתונות ומצילה אותו היא כמובן ג'ואן. הוא מאבד את כל העתיד שלו בשנייה בגלל תאונה מטופשת, ודווקא ג'ואן, זו שכולם ממעיטים בחשיבותה תמיד, מוכיחה שוב שענייני מעמד הם חסרי משמעות כשאת זו שבאמת אי אפשר בלעדיה. "אלה החיים", מסכמת ג'ואן. "רגע אחד אתה למעלה ורגע אחר מזכירה דורסת אותך עם מכסחת דשא". מי כמוה יודע נפילה מהי. 


נקודות למחשבה: 

- כשבטי אומרת "רק אנשים משעממים משועממים", היא מדברת מנסיון? 

- רוג'ר: אני נענש על כך שגרמתי לעבודה שלי להיראות קלה. עדיין לא ברור מה קשה בדיוק במה שהוא עושה. או יותר נכון, לא עושה. 


עתידות (ספוילרים, בלע"ז): 
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד

סוף עונה 3:
ג'ואן מקבלת את האישור הסופי למעמדה כבלתי ניתנת להחלפה, כשרוג'ר מגייס אותה לחברה החדשה, כי ברור לכולם שרק היא יכולה להחזיק את המקום באמת.

עונה 5:
הפרק הזה היה רק עוד שלב במפגן העליבות של גרג. זה התחיל באונס בעונה השנייה, ממשיך בחוסר היכולת לקבל עבודה ומסתיים בעונה החמישית, כשג'ואן סוף סוף נפטרת ממנו, אחרי שהוא משקר לה שוב. 




עונה 3, פרק 3: פערי מעמדות

"The thing is, I have a job. I have my own office with my name on the door. I have my own secretary. That's you. And I am not scared of any of it"

ארבעה אירועים מתקיימים בו זמנית בפרק השלישי, באותו ערב, וכל אירוע הולם את מעמד המשתתפים בו. נושא המעמד החברתי מעסיק את הדמויות, או משפיע עליהן ועל החוויות שהן עוברות בפרק. 

במהלך האודישנים לפטיו מתגלה שרוג'ר וג'יין עורכים מסיבה. פול מתרגז על כך שהוא לא מוזמן. מסתבר שלא רק הוא, אלא כל מחלקת הקריאייטיב בחוץ (מלבד דון, כמובן). ולא רק זה, הם גם מגלים שבזמן שחשובי החברה יחגגו, הם צריכים לעבוד. 


ג'יין מגיעה לביקור פתע במשרד. היא פוגשת בג'ואן ותוך מספר דקות ברור מאוד שהיא ממש לא דומה למזכירה שעבדה שם בעבר: היא לבושה בגדים יקרים, יש לה נהג בחוץ וכדי לעצבן את ג'ואן עד הסוף היא מספרת שהיא "לא מפסיקה לרדת במשקל". ג'יין ממש מנפנפת בפני ג'ואן בחיי העושר שיכלו להיות שלה בקלות. ולא לחינם שני השמות דומים מאוד. 


היחסים בין סאלי לסבא ג'ין מתהדקים והיא מקריאה לו ספר על שקיעתה של האימפריה הרומית. "You just wait. All hell's gonna break loose", הוא אומר לה, לפני שהיא הולכת לישון.

סיפור לפני השינה. סאלי וסבא ג'ין (צילום מהאתר הרשמי)

סוף השבוע מגיע וארבעת הסיפורים מתפצלים. בכירי החברה הולכים למסיבה של רוג'ר וג'יין בקאנטרי קלאב, ג'ואן וגרג, זוג צעיר וממוצע, מארחים את חבריו לעבודה בדירתם הממוצעת גם היא, פול, פגי וסמיתי נשארים במשרד כדי לעבוד על בקרדי והנחותים מכל, סאלי ובובי, ג'ין וקרלה – הלא הם הילדים, הזקן והאשה השחורה, נשארים בבית.

סאלי גונבת מג'ין 5 דולר. הוא חושד בקרלה, כולם חושבים שהוא סתם זקן ששוכח דברים. בטי מנסה פשוט לתת לו 5 דולר אחרים, אבל הוא מטיח בדון "אתם חושבים שכסף יכול לפתור כל בעיה". דון עונה "לא, רק את הבעיה הזו". כלומר, ג'ין מעמת את דון עם "המעמד" אליו הוא משתייך, זה שמפזר כספים והעיקר שכולם יהיו בשקט, אבל המציאות היא שדון יודע שיש בעיות שכסף לא יכול לפתור. הוא לא בא מכסף (כמו בטי, למשל) ואת הבעיות שלו שום סכום לא יוכל לפתור. כשסאלי מבינה שהיא הלכה רחוק מדי, היא "מוצאת" את הכסף האבוד. ג'ין מבין שהיא זו שלקחה אותו, אבל לא אומר מילה. גם הוא טעה כשחשב שקרלה היא האשמה רק כי היא נחותה ממנו. 

ובינתיים במשרד – פול, פגי וסמיתי מנסים למצוא רעיונות לקמפיין של בקרדי. פול מתנשא בבירור על פגי – מתייחס אליה עדיין כאילו היא מזכירה שהוא יכול לשלוח להביא דברים. בהיעדרה, שני הגברים מחליטים שהשראה אמיתית לא מגיעה מאלכוהול, וחברו של פול נקרא למשימה ומוכר להם ג'וינטים. פגי נכנסת לחדר ודורשת שיתנו גם לה לעשן. "איך אתה יודע מה אני אוהבת?" היא מתגוננת בפני פול, שמנסה למנוע ממנה להשתתף בחגיגה "אתם אף פעם לא שואלים אותי מה אני מרגישה לגבי שום דבר מלבד חזיות, ריח גוף ואיפור". היא כבר לא המזכירה הנחותה שאפשר לטרטר אותה, היא אחת מהם והיא רוצה לחוות את זה עד הסוף. בדיוק אותו מעמד שפול מתמרמר עליו, הוא זה שפגי שואפת להגיע אליו. 

בהמשך, ההבדל בין פול לפגי ברור מאי פעם: הוא ממש לא מקבל השראה, אלא עסוק בלנסות להוכיח עד כמה הוא מיוחס ומלומד, הוא הגיע מפרינסטון (ומתרגז כשמזכירים לו שקיבל מלגה), הוא מדקלם שירה. אבל בסופו של דבר, פגי, שלמדה במכללה פשוטה למזכירות, היא זו שמצליחה למצוא רעיון לקמפיין, והוא נשאר ללא כלום. אין ספק שפגי עולה שלב בערב הזה, וכמו שהיא אומרת לאוליב, היא לא מפחדת. אוליב מייצגת את העתיד שיכל להיות לפגי – מזכירה מבוגרת. אבל היא יצאה משם, והיא נחושה בדעתה להצליח. 

אצל גרג וג'ואן מתנהל וויכוח בנושא סידור השולחן. הוא מעוניין לכבד את ראש המחלקה, היא מעוניינת שהנשים יראו בה את המארחת המושלמת שמכירה את כל הכללים. בסופו של דבר, ג'ואן "מנצחת" ומצליחה לפתור את הבעיה באלגנטיות. נראה שהיחסים ביניהם טובים למרות הכל. אבל בארוחה עצמה, ג'ואן עוברת תהליך שמדכא לגמרי את התחושה הזו – מדברים על נושאים שהיא לא מבינה, הנשים מעודדות אותה שלא להכנס להיריון, גרג מסתיר ממנה את הבעיות שלו בעבודה ובסופו של דבר, כדי להשפיל אותה לגמרי, הוא מכריח אותה לעמוד, לנגן ולשיר מול כולם. כל מה שג'ואן רצתה זה להשתייך סוף סוף למעמד הבורגני היפה שהיא רואה מסביב – נישואין מאושרים, בית, ילדים. עכשיו היא מבינה עד כמה החלום הזה רחוק מהמציאות. 

יו, איזה כיף להיות עשיר בקאנטרי! בטי ודון (צילום מהאתר הרשמי)


למסיבה של רוג'ר וג'יין הגיעו אמנם רק נבחרי החברה, אבל גם בתוך הקבוצה הזו יש הבדלי מעמדות. הארי ואשתו לא יושבים עם השאר בשולחן, טרודי ובטי גדלו במקומות כמו הקאנטרי קלאב הזה. דון גדל בחווה ולא רגיל לאירועי הפאר ולכן רוצה ללכת הביתה, וג'יין, שעד לפני רגע הייתה מזכירה פשוטה, לא יודעת איך להתנהג ומסיימת את הערב כשהיא שיכורה לחלוטין, ועל הדרך גם פולטת את העובדה שהיא יודעת על הפרידה של דון ובטי. 

דון הולך אל הבר ושם הוא פוגש גבר בשם קוני, ושניהם מעלים זכרונות מהימים הפשוטים שלפני הכסף. החיבור ביניהם הוא מיידי, כנראה בגלל תחושת חוסר השייכות למעמד שלא גדלו בתוכו. כל אווירת הפשטות הזו מחוזקת על ידי העובדה ששניהם עומדים מאחורי הבר הנטוש, ודון הוא זה שמכין את המשקה בעצמו. 

בטי פוגשת גבר בשם הנרי פרנסיס, שבהשפעת האלכוהול מפתח איתה מיד שיחה אינטימית על ההריון שלה ואפילו נוגע בבטנה. מאוחר יותר, קופר מציג אותו בפני כולם וברור לנו שיש סיבה לכך שהאיש הזה נכנס לפרק ושעוד נראה אותו בעתיד. למרות שדון ובטי מסיימים את הערב ברגע רומנטי ונראים מאוהבים מתמיד, אנחנו יודעים שהיחסים ביניהם לא נפלאים בכלל. קשה שלא לסיים את הפרק כשהמשפט של סבא ג'ין מהדהד בראש - All hell's gonna break loose.




נקודות למחשבה:


- בסצנה שבה האשה אומרת לג'ואן לא להכנס להיריון, אנחנו רואים אותה עומדת במטבח ולמספר שניות שומעים את תקתוק השעון מהתנור שלה. הרמז ברור.

- בזמן הריקוד של פיט וטרודי, פיט מסתכל כל הזמן לעבר דון והאחרים, לחפש את הערכתם.
 

עתידות (ספוילרים, בלע"ז): 
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד


המשך עונה 3

- קוני הוא כמובן קונרד הילטון. לא סתם איש עשיר אלא מולטי מיליונר ידוע.

- השיחה הראשונה בין כולם עם הנרי פרנסיס קשורה לגירושין ונישואין שניים. זה כמובן יהיה התפקיד שלו בהמשך העונה. הוא יעזור לבטי להתגרש ויהיה בעלה השני. 

עונה 5

- בלתי נמנע להשוות בין הסצנה שבה סאלי סוגרת לבטי את השמלה בפרק הזה, לבין הפרק השלישי בעונה החמישית, שבו סאלי ובובי לא מצליחים לסגור את השמלה של בטי, ולחשוב שכשהיא נראתה נפלא היא רטנה ש"אני נראית כמו מטרייה פתוחה". הו, חכי חכי.