‏הצגת רשומות עם תוויות כסף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כסף. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 19 באפריל 2015

עונה 7, פרק 9: ניצול וכסף, פשטות ואהבה

 "She's a hustler"

שינויי אופי הם לא דבר נפוץ אצל הדמויות ב"מד מן", וודאי שלא אצל דון דרייפר, שפעמים נדירות מאוד ראינו אותו מנסה לשנות את חייו, אך עדיין חוזר שוב ושוב לאותו מקום. בפרק התשיעי בעונה, אנחנו רואים שינוי אצל דון, שמבקש לשלם על "חטאיו", לעבור מהם הלאה ולחזור אל הפשטות והאהבה האמיתית. זה שינוי שמתרחש על רקע העולם שממשיך להיות מלא בחמדנות, ניצול, רכושנות ומשחקי שליטה, כשהפעם גם מושג הזנות נרמז בו מספר פעמים. באופן בלתי צפוי, נראה שדון בוחר להרחיק את עצמו מהעולם הזה ולהפוך לניגוד המוחלט של מה שקורה לכל שאר הדמויות בפרק. ייתכן שהסצנה הראשונה, בה הוא עוזב את בית פרנסיס, אחרי כמה דקות של אשליית אושר, ומסתכל בעצב על בטי וילדיו כמשפחה, היא זו שגורמת לו להתנהג כך, ולחפש את הדרך חזרה לשלמות הזו. במקרה של דון, השאלה הגדולה היא האם הרצון לתיקון ושינוי יחזיק מעמד.


אשלייה רגעית של משפחה ואושר. דון, בטי ובובי (צילום מדף הפייסבוק הרשמי) 





מייגן, שכזכור נפרדה מדון בחלק הראשון של העונה, במילים "אתה לא חייב לי כלום", כנראה שינתה את דעתה, כי מסתבר שהיא חיה על חשבונו של דון ואפילו דורשת את הכסף. מה שנראה כמו פרידה ידידותית ואצילית באותה שיחת טלפון, נראה בשיחת הטלפון החדשה כמו הגירושין הכי מכוערים שיש. דון עוד ממשיך לנסות ולשמור על יחסים טובים, אבל נראה שמייגן רוצה את ההפך. כשהיא מגיעה לקחת את החפצים שלה מהדירה, היא משלמת על הכל מכספו של דון, אבל כועסת כשאמא שלה מכנה אותה "זונה" על שהיא לוקחת ממנו תשלום. נראה שמייגן, שהייתה בחורה פשוטה ונעימה כשרק התחתנה, ראתה איפה הכסף ("היית מיליונר כשהכרתי אותך") והסתנוורה קשות. בארוחת הצהריים שלה עם הארי היא אמנם מגלה קו אדום ולא מסכימה להפוך באמת לזונה, תמורת עזרה לקריירה שלה, אבל קשה מאוד להתעלם מהעובדה שהיא התלבשה כמו בובה בעטיפת מתנה וגם צחקקה והתחנפה אליו קשות, כשכולנו יודעים – כמו שהארי עצמו אומר אחר כך – שהיא שונאת אותו. הארי אולי ניסה לנצל את המצב יותר משהיה צריך, אבל מייגן בהחלט ניסתה להשיג את מטרתה באמצעים לא תמימים במיוחד. מארי, אגב, ויתרה על האשמות הזנות שלה, כשהיא בעצמה שכבה עם רוג'ר בדירה הריקה של דון, תמורת כסף שהביא לה.

גם בסיפור של פגי, סטן והצלמת המכנה את עצמה "פימה", יש חתירה להשגת שליטה ושימוש במין כאמצעי כוחני. פימה רוצה לשלוט ביצירה שלה, ולכן היא עושה את כל מה שצריך בדרך לשם. זה מתחיל בסטן, שהיה ממורמר מאוד על כך שלא הוא זה שקיבל את עבודת הצילום, אבל לפחות מרגיש שהוא זה ששולט בעניינים, כיוון שהעבודה הסופית שייכת לו. פימה לא מעוניינת לתת לו ולפגי להיות בעלי הנגטיבים וההחלטה הסופית על השימוש בתמונות שלה, ולכן היא מתחנפת לשניהם. כשהיא מציעה לבדוק את עבודתו של סטן, אנחנו מגלים שהוא בעצם מעריץ אותה והגיב בזלזול מתוך קנאה בלבד, אבל בסופו של דבר, העבודה שלו לא מספיק טובה ("ציור הוא כשרון נדיר יותר") וכדי להשיג את מה שרצתה, פימה צריכה לגייס אמצעי שכנוע אחרים, וסטן משתכנע בשמחה. מאוחר יותר, עם פגי, אנחנו מבינים שהיא קיבלה את השליטה בשלב פיתוח סרט הצילום, והיא מנסה את אותו תרגיל גם עכשיו, כדי לדחוף את ההעדפה האישית שלה לבחירה של פגי (שכמובן לא מרוצה כמו סטן מהסידור הזה). ההערצה של פגי הופכת לסלידה, כשגילתה ש"היא זונה".


הדרך לשליטה עוברת בניצול. פימה, פגי וסטן

מול שפע האירועים הללו, שמתבססים על כסף, כח, שליטה וכמובן גם פיתוי מיני, נמצא דון. לא במקרה, דון פוגש בפרק גם את בטי, גם את מייגן ואפילו את סילביה, שצצה משום מקום, כשהן כולן לבושות בשמלות מפוארות ונראות מדהים במיוחד. כי המראה הזה עומד בניגוד מושלם לבחירה של דון בדיאנה. בחורה פשוטה, מלצרית גרושה עם הרבה תסביכים, שהריח הנפלא שלה מגיע משמפו. גם היא כמוהו, מגיעה מחווה, וגם היא מבקשת לברוח מהעבר, במקום להתמודד איתו. ולמרות שהיא רואה את סגנון החיים שלו, היא לא מנסה לקחת ממנו כלום, בשום אמצעי. דון עושה הכל כדי לתת לה את התחושה שהיא בסדר, שהוא לחלוטין שלה ואיתה, ובסופו של דבר גם נותן למייגן, שמשמיצה ומשפילה אותו, מיליון דולר כדי לסיים את הגירושין כמה שיותר מהר וכמובן בנסיון לפצות על הסבל, שהוא יודע שגרם לה – כסף שמייגן לוקחת בלי שום בעיה, כמובן. אבל בניגוד אליה, שמצהירה "אני לא רוצה שום דבר שלך" ורגע אחר כך לוקחת את המיליון, דיאנה שואלת בסוף הפרק "אתה לא רואה שאני לא רוצה שום דבר?" והיא באמת לא רוצה ממנו שום דבר.

למרות שדון מצהיר ש"הוא מוכן" ובאמת מעוניין בה ובקשר איתה, מסתבר שהם לא כל כך דומים כמו שהוא חשב, כי דיאנה באמת לא רוצה לשכוח את העבר ואת המעשים שלה, אלא לזכור ולחיות את הכאב, ובסופו של דבר, כשדון מבקש לכפר על מעשי העבר, הוא לא יכול להשאר עם מישהי שביצעה מעשה כל כך בלתי נסלח, כמו נטישת בתה. אחרי שתי נשים ושפע של מאהבות, דון מצליח אמנם למצוא את האחת שאיתה הוא יכול להזדהות, ואת הקשר שבו לא הוא ולא היא צריכים למכור זה לזה שום דבר, אבל דווקא הבחירה הזו, שנראית כנה ואמיתית, מסתיימת בפרידה ובשאלה – האם עד שדון דרייפר סוף סוף רוצה ומתחיל לבצע שינוי שיכול להוביל אותו לחיים טובים יותר, האושר פשוט נמנע ממנו בכח?

נקודות למחשבה

- יכול להיות שגם בטי סוף סוף עושה שינוי מהותי בחייה? אחרי שהתלוננה על כך שלא לוקחים אותה ברצינות, היא נרשמת ללימודים. הגיע הזמן (וכמובן שההופעה המושלמת שלה בפגישה עם הדיקן יכולה רק לעזור)  

- בהמשך לחוסר הבהירות לגבי הזמן, בפרק הקודם: התאריך על הצ'ק שמייגן מקבלת הוא 27 במאי 1970

- דון אומר לרוג'ר שמייגן היא לא כמו ג'יין, אבל מסתמן שמייגן היא בדיוק כמו ג'יין. מזכירה שמצאה גבר עשיר והפכה למפונקת וחמדנית

- אחרי שנים של רביצה בחוסר מעש במשרד – לרוג'ר יש המון עבודה!

- והאם כשמייגן מביטה בפעם האחרונה על הדירה של דון, רק אני חשבתי מיד על סצנת ה"זו ביזו"?

אין עתידות, יש שאלות

- דון מסיים את הפרק עם פחות מיליון דולר, פחות שתי נשים ועם דירה ריקה, שגם אמר שימכור. יכול להיות שהדרך לגאולה מתחילה בחוסר כל?

- מרדית מזכירה את כנופיית מנסון – האם בכל זאת תרחיש רצח מייגן עלול להתקיים?

- או שאולי זהו סיום תפקידה של מייגן בסדרה כולה?

- ומתי כבר נראה את סאלי???


והפרומו
לפרק הבא

יום ראשון, 3 ביוני 2012

פרק 5, עונה 11: על נשים וחפצים


"At last, something beautiful you can truly own"

חפצים יפים. כולם אוהבים ורוצים אותם. אך האם אשה יפה היא חפץ? האם אנחנו יכולים להחזיק באשה כמו במכונית, או להשיג אותה תמורת כסף, מחיר כלשהו? את שאלת הבעלות הזו מעורר פרק 11, בצורה הכי בוטה וישירה שיש, על ידי היחס שמקבלות בו הנשים בסדרה – ג'ואן, שעומדת בלב הסיפור המרכזי, ופגי ומייגן, שעומדות בהמשך הסקאלה, כל אחת במקום שלה ביחס לבעלות הגברית עליה.

ג'ואן

על רקע הנסיון למצוא קמפיין מוצלח ליגואר, מכונית שמיוצגת כ"הפילגש", כמו אשה יפה ואסורה, מתוך ההשוואה הנצחית שעושה המין הגברי בין מכוניות לנשים, מגיע הרבּ רנט, ראש איגוד סוחרי הרכב, ומבהיר שהדרך לזכות בקמפיין עוברת דרך משהו יפה שהוא רוצה להשיג לעצמו – ג'ואן. למרות שהבקשה שלו לבלות איתה לילה נשמעת שערורייתית מהרגע הראשון, ברגע שהיא הונחה על השולחן, ברור שהיא תתגלגל לפחות לדיון.

סתם באתי לראות מה קורה. אה כן, ואם אני יכול למכור אותך לזנות. פיט (צילום מהאתר הרשמי)


וההצעה המגונה אכן מתגלגלת לדיון. בהתחלה היא מובאת אל ג'ואן על ידי פיט חסר הבושה, ואז ג'ואן עושה טעות - היא אמנם מזועזעת, אבל בעצמה רואה את עצמה כחפץ ואומרת שיש לה מחיר, הוא פשוט מאוד גבוה. מרגע זה, פיט ישלם כל מחיר, וג'ואן אמורה לדעת את זה.

בהמשך ההצעה מגיעה אל שאר השותפים. ג'ואן כמובן לא נוכחת ופיט בוחר בקפידה מה לספר על התגובה שלה, ומה להשמיט. מלבד דון שמתעצבן ויוצא מהחדר, השותפים לא מביעים התנגדות אבל גם לא מסכימים בהתלהבות. בשביל פיט זה מספיק כדי להיות מרוצה. לא נראה שהוא מהרהר לרגע במשמעות של מעשיו.

אבל פיט הוא לא הנבל היחיד בסיפור, וממנו ממילא אף אחד לא מצפה להיות אנושי. אבל רוג'ר וליין, שני גברים שכבר הראו בעבר שיש להם רגשות כלפי ג'ואן, בוגדים בה ומסכימים – גם אם בשתיקה – לסחור בה. 

בהמשך לפיט, גם ליין מעמיד פנים שהוא רק רוצה בטובתה ומציע לה לבקש שותפות בחברה במקום כסף, תמורת הסכמתה לתכנית. הסיבה האמיתית שהוא עושה את זה, כמובן, היא הפחד שלו להסתבך כשיתגלה שבעצם, אין להם כסף לתת לה, כי ליין לקח את הכסף הזה לעצמו. יחד עם הרצון של פיט, רוג'ר וקופר להשיג את יגואר בכל מחיר – לאף אחד לא אכפת מג'ואן, מלבד דון. אבל את זה היא לא יודעת, כי אף אחד לא טורח לדבר איתה באמת.

מייגן

מייגן ניגשת לאודישן לתפקיד שהיא מאוד רוצה. בהתחלה נראה שדון מעודד אותה – היא אפילו באה לשכב איתו במשרד כדי לקבל בטחון, אבל ברגע שהוא מבין שהתפקיד דורש נסיעה לבוסטון לשלושה חודשים, הוא נחרד מהרעיון ולא מוכן לשמוע עליו יותר. מבחינתו, היא שייכת לו והיא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, כל עוד מדובר בעבודה בעיר ובסקס כתמריץ. כלומר, כל עוד העסק הזה נוח לו. 

אבל לא רק דון מקשה על מייגן להצליח, גם באודישן, הדבר הראשון שהיא מתבקשת לעשות זה להסתובב. כלומר, חבורה של גברים רוצה לבחון את הגוף שלה, היא חפץ גם בשבילם והיא פגועה. ההבדל בין מייגן לג'ואן הוא, שמייגן מקבלת יחס כזה אבל לא מוכנה להשלים איתו. אם היא תצטרך לבחור בבעל על פני קריירה, היא תבחר בבעל, אבל תשנא אותו על שלקח לה את החלום.

פגי

בזמן שדון מקדיש את כל זמנו ליגואר, פגי מקבלת את הסמכות לטפל בכל שאר הלקוחות. ללא ספק, הוא בוטח בה. אבל לפגי זה לא מספיק. היא רוצה לשבת בחדר הישיבות כמו הגברים, להציע רעיונות לקמפיין הכי גדול שעומד על הפרק, ואם אפשר, גם לנשנש איזה לובסטר. כשדון מתייחס אליה, שוב, כאל המובן מאליו, פגי מחליטה לשים סוף ליחס שלו ולעבור לחברה אחרת. ואכן, בריאיון עם טד מ – CGC, שנוא נפשו של דון, לא פחות, היא מקבלת ממנו את מה שהיא רוצה. הוא מחמיא לה, מחזר אחריה ומציע לה יותר כסף משביקשה. יכול להיות שהוא עושה את זה רק כדי להכעיס את דון? יכול מאוד להיות, אבל פגי מסתנוורת ולא חושבת פעמיים לפני שהיא אומרת כן. כרגע, בניגוד לג'ואן, פגי מצליחה להתקדם בזכות כישוריה המקצועיים. או לפחות כך זה נראה עכשיו.


מתוך שלושת המקרים האלה, הפרק מגיע לשיא: בין הלחץ במשרד, ללחץ מאמה בבית, להבנה שמרוג'ר כבר אי אפשר לבקש עזרה כלכלית אחרי הדרך שבה התייחס אליה, ולידיעה ששותפות בחברה תעזור לה לשפר את מצבה בצורה עצמאית, ג'ואן נכנעת ומסכימה להצעתו של הרב. אנחנו רואים אותה מגיעה לביתו ובמקביל, את דון מציג בפני יגואר את הקמפיין של מייקל – סוף סוף תוכל להיות הבעלים של משהו יפה. אשה יפה, חפץ יפה, הכל אותו דבר. את הכל אפשר לקנות בכסף. דון מדבר על מכונית, אנחנו רואים את ג'ואן. איזה מחיר נשלם? שואל דון, כשאנחנו רואים את ג'ואן במיטתו של הרב. מבועתת. מחיר גבוה מאוד.   

מייקל הגיע לרעיון הזה אחרי התבוננות במייגן, אשה יפה שבאה והולכת, יש לה רצונות והיא עצמאית וחופשייה. לו רק היה אפשר לקבל את אותו דבר, רק בלי החופש, בלי הרצון, הוא חושב. ומה זה דבר יפה שאין לו רצונות? חפץ דומם. או אשה שכרעה תחת נטל הציפיות והחיים. אשה שיודעת שבמצבה, אין לה ברירה ואין דרך אחרת להתקדם.

כשהחברה מתבשרת על קבלת התקציב ליגואר, כל השותפים מתכנסים במשרד של רוג'ר. כולל השותפה החדשה. וכך דון מגלה, שלמרות שהגיע אליה בערב הקודם כדי לבקש שלא תיכנע – היא נכנעה, והלכה אל הרבּ. מה שהוא לא יודע, ואנחנו מגלים, זה שדון הגיע מאוחר מדי. "נאמר לי שכל השותפים היו בעד", היא אומרת לו. מה היה קורה אם הוא היה מגיע בזמן והיא הייתה מגלה שהוא התנגד לרעיון? 

אחד הרגעים הכי מרגשים בסדרה. דון ופגי נפרדים (צילום מהאתר הרשמי)


ואם דון מרגיש תסכול על הדרך שבה קיבל את התקציב, המצב הופך לגרוע הרבה יותר כשפגי מגיעה ומספרת לו שהחליטה לעזוב. פגי שוב מוכיחה שהיא ההפך מג'ואן – שום סכום לא יגרום לה להשאר, "אין מספר", היא אומרת. דון מסרב להבין שפגי היא לא בבעלותו, והוא לא יכול לגרום לה להיות לצדו לנצח, בזמן שהוא מתייחס אליה כמו אל מישהי שתמיד תהיה שם ותעשה מה שהוא רוצה. כשהוא מבין שגם הקרב הזה אבוד בשבילו, הוא מנשק את ידה של פגי ונמצא על סף בכי. ההצלחה המקצועית לא מעניינת אותו. בשני המקרים, שלה ושל ג'ואן, דון עשה מעט מדי, מאוחר מדי, והפסיד. במהלך כל הסצנה, אגב, הוא יושב, היא עומדת - הוא מביט אליה מלמטה. כמעט כנוע.

ג'ואן רואה את פגי יוצאת מהמשרד ומביטה בה. ג'ואן נשארת במקומה, פגי הולכת לדרכה. ג'ואן היא החפץ שעובר מיד ליד, פגי היא אשה שמעוניינים לשמוע את דעותיה. ג'ואן היא העבר, פגי היא העתיד, ולכל אחת מהן יש מסלול אחר כדי להשיג דברים בחיים, בהתאם לתקופה. לכל אחת יש מחיר שונה.  



נקודות למחשבה:

- רמז להחפצתה של ג'ואן: בניגוד לשאר העובדים בחברה, על דלת המשרד שלה כתוב "Traffic" ולא השם שלה. 
- גם פגי מתייחסת לנשים בצורה שוביניסטית, כשהיא מציעה קמפיין לגברים שבו מככבת "ליידי גודייבה, עירומה ככל שאנחנו יכולים להציג אותה" - רק כדי לרצות לקוח ולהשאיר את הכסף בחברה.
- רגע שפל נוסף של דון: כשחברתה של מייגן גורמת לו להתעורר בבהלה, כל העובדים צוחקים עליו ולועגים לו. מי היה מעז, לפני כמה שנים?
- פיט מציג יעילות: כשהעבודה שלך היא להתחנף לאנשים, אתה מחזיק מצית בכיס גם אם אתה לא מעשן
- בניגוד לרוג'ר, שחש נבגד ועבר לקאמל, דון עדיין נאמן ללאקי סטרייק
- תובנה לא שלי: על השמלה שלבשה ג'ואן. נהדר. 
 

אין עתידות, יש שאלות

- השאלה הגדולה ביותר: מה יעלה בגורלה של פגי בסדרה? 

-  האם התנהגותו של רוג'ר גרמה לכך שכל סיכוי לקשר מחודש עם ג'ואן נהרס?

 - ומי מבטיח לנו שמחר, מחרתיים, בעונה הבאה, הלקוח לא יחליט שהוא רוצה עוד לילה סוער בתמורה להשארת יגואר בחברה? או מה יקרה כשהלקוח הבא יבקש "תשלום" דומה?


והפרומו


   

יום שני, 28 במאי 2012

עונה 5, פרק 10: שום דבר שכסף לא יכול לפתור

"People buy things because it makes them feel happier"

העבר צץ מחדש בחייהן של הדמויות, בדרכים שונות, וכולן קשורות לכסף ולשאלות על תפיסת עולם קפיטליסטית, שיוצרת גם בעיות וגם פתרונות.

באמצע הלילה, ליין מקבל טלפון מלונדון, שדורש ממנו להחזיר חוב תוך יומיים. ליין בכלל לא מתייחס לסכום בפאונדים, אלא מיד שואל איך הוא אמור להשיג 8000 דולר ביומיים. כל העניין האנגלי הזה כבר מאחוריו והוא מרגיש אמריקאי (הוא אוהב את חג המולד במנהטן, הוא מקשט את משרדו במודלים של פסל החירות ובניין האמפייר סטייט). הדבר היחיד שקושר אותו כרגע לעבר שלו באנגליה, הוא החוב הארור, שיוצר בעיה רצינית. הוא מנסה לפתור את הבעיה על ידי מענק חג לעצמו ולעובדים האחרים, אבל נתקל בעיכובים. בסופו של דבר, הוא מגיע לשפל מוסרי ומזייף את חתימתו של דון על צ'ק שרשם לעצמו. לא בלי להיות מבוהל ממעשיו שלו. ליין מסתבך יותר ויותר ונראה שזה לא הסוף.

במקרה של הארי, העבר מגיע מכיוון לא צפוי, ובצורה מאוד לא צפויה – פול קינזי, שננטש בהקמת החברה החדשה, מבקש לפגוש אותו. מסתבר שהבחור המתנשא, שעבד כל כך קשה כדי להיראות נאור ומתקדם, נטש את חיי החומר לטובת הארי קרישנה. או לפחות, כך זה נראה. במקרה שלו, תמיד אפשר לחשוד שבחורה מעורבת בעניין.

הארי קרישנה, הארי קריין. מה זה משנה? פול, הארי ולקשמי (צילום מהאתר הרשמי)

 ואכן, פול מאוהב בלקשמי, הקרויה על שם אלת השפע, אבל אין לו שפע להעניק לה כדי שיוכלו לחיות יחד ולכן הוא מנסה לרתום את הארי וקשריו בטלוויזיה למשימה, ולהעביר תסריט שכתב ל"מסע בין כוכבים". לקשמי לא אוהבת את הרעיון הזה, וסוחטת את הארי בדרך היחידה שהיא יודעת וב"רכוש" היחיד שיש לה – היא עצמה. מאוד קל לשכנע באהבה חופשית כשאת באה מתנועה רוחנית כל כך, ואחרי שהארי נופל ברשת, לקשמי מזהירה אותו שלא יהפוך את פול לחומרני. אבל המניעים שלה הם מאוד לא רומנטיים – הוא המגייס הטוב ביותר של התנועה. מה שהיא לא מבינה זה שפול תמיד היה חומרני – פעם הוא ניסה להסוות את התכונה הזו במרקסיזם, פעם בתדמית אמנותית ועכשיו כאדם רוחני. תמיד, אגב, כדי להשיג אשה. ואכן, הארי מכיר אותו טוב יותר מלקשמי ומעניק לו פתרון חומרני - לנסוע ללוס אנג'לס ולנסות להגשים את חלומו כתסריטאי – הוא אפילו נותן לו כסף וכרטיס טיסה. אם פול היה באמת כל כך רוחני, הוא לא היה מחבק את הארי בהתרגשות כזו, ומודה שהוא היחיד שעזר לו.

פיט מספר בהתרגשות שנוצרה הזדמנות חדשה לקבל את התקציב של יגואר. כמו תמיד, פיט מוכיח שהוא מוצלח בתפקידו ו"אורב" ללקוחות פוטנציאליים. דון מעריך את התכונה הזו שלו, וזה שהוא מוצא את עצמו מרכל וצוחק עם השותפים הבכירים, גורם לפיט להרגיש מספיק בנוח כדי להתנשא על דון ("יכול להיות שתצטרך להשאר אפילו אחרי חמש וחצי"). אבל כמו תמיד, כנראה שהוא נלהב מהר מדי.

דון ומייגן הולכים לראות את המחזה America Hurrah, שמתבטא נגד פרסומות בטלוויזיה. מייגן מעלה את הנושא בבית, ומתפתח ויכוח. רק שהדבר המוזר בוויכוח הזה הוא, שדון לא מתנגד, לא מתעצבן ולא מנסה להגן על עצמו בחירוף נפש – נראה שפשוט לא אכפת לו. אירוני, אגב, שמייגן מנסה לנהל דיון על תרבות הצריכה, כשהיא עומדת בדירה ענקית ומאובזרת היטב במנהטן, ויותר מזה – הכסף לדירה הזו, ולכל החיים שלה בעצם, הגיע מפרסום, מניצול של התרבות הזו. איך בדיוק היא יכולה להעלות טיעון נגדה?

מייגן היא לא היחידה שמבינה שדון איבד את ההתלהבות המקצועית שלו. גם פיט יודע שאם הוא היה משיג הזדמנות לקבל את יגואר לפני שנה "היית מנשק אותי על הפה" (לא מפתיע שפיט בוחר דימוי של אהבה עצמית) וממש צריך לשלוח את דון לנסות את הרכב בעצמו.

בינתיים, ג'ואן מתמודדת עם צרות משלה. הבעיה הכלכלית שלה היא, שאין לה בעיה כלכלית. רוג'ר מנסה לפרנס אותה ואת קווין, אבל היא מסרבת. ג'ואן יודעת איך להתמודד עם רוג'ר ויודעת שזה לעולם לא ייגמר בעזרה כספית. מה שהיא לא יודעת להתמודד איתו, זו קבלת מסמכי הגירושין מגרג, ישר למשרד. היא רותחת וכועסת – ובצדק – על כך שהוא זה שמתגרש ממנה. גם הבעיה הזו נפתרת בחוויה קפיטליסטית מהמעלה הראשונה – דון לוקח אותה איתו לבחון מכוניות יגואר, מה יכול להיות משמח יותר מזה?

הם לוקחים את המכונית ויושבים בבר, שם הם מרשים לעצמם להניח לבעיות שלהם ולעשות את מה ששניהם הכי רוצים לעשות – לשתות ולהעלות זכרונות מזמנים אחרים, לצלילי מוזיקה ישנה. זמנים שבהם ג'ואן הייתה רווקה בלי תינוק, מחוזרת על ידי כל העולם, ודון היה בחור צעיר ושאפתן שרק הצטרף לחברה. למרות האופי הפלרטטני והשיכור של השיחה שלהם, דון משאיר אותה לבד בבר כדי לנסות את מזלה עם גבר אחר.


פעם הכל היה קל יותר. ג'ואן ודון (צילום מהאתר הרשמי)

כשהוא חוזר הביתה, מייגן מזכירה לו גם כן, במידה מסוימת, את העבר שלו – אשה קנאית שמחכה לגבר שלא חוזר הביתה. יכול להיות שמייגן מאבדת את האמון שלה בדון? יכול להיות שהיא חוששת שהעובדה שהוא כבר לא אוהב את העבודה שלו, כמו שהיא מציינת, תגרום לו לחפש ריגושים אחרים?

רגע לפני שכל החברה מתכנסת, מתגלה בעיה כלכלית חדשה – אין כסף לבונוסים לחג בגלל קיצוץ בתקציב. אבל במצב שבו העובדים יצטרכו לחיות במשרד כדי להביא לקוח כה חשוב כמו יגואר, אין דרך אחרת – חייבים לפתור, שוב, את הבעיה באמצעות כסף. השותפים יוצאים פילנתרופים ומממנים את הבונוסים על חשבונם, מה שמכניס את ליין שוב לצרות – עכשיו אין שום דרך שבה הוא יוכל להחזיר את הכסף הגנוב בזמן.

פיט מצפה לתשואות כשהוא מבשר לצוות על יגואר, אבל שוב נענה בקרירות. מי שמצליח לעשות זאת במקומו הוא דון, שמראה פתאום שכן אכפת לו, ונושא נאום מרגש וסוחף שגורם לכולם למחוא כפיים בהתלהבות מול הבשורה שהם הולכים לעבוד בסופי שבוע ובחגים. לכל הדעות לא עניין משמח במיוחד. מפתיע? אולי לא לפני שנה. אבל עכשיו, מפתיע מאוד. 



נקודות למחשבה

- נראה שבמעוז החומרניות מתחיל חיפוש: דון כבר לא מרוצה מהעבודה שלו, הארי מתמסר בקלות לשירת "הארי קרישנה" סוערת ומשמעותית, מייגן כבר מזמן מחפשת את עצמה באמנות ורוג'ר כבר התנסה בסמים מרחיבי תודעה. מעניין לראות לאן זה ימשיך.

- השיחה של דון וג'ואן על הגבר שיושב בבר, לא באמת מדברת עליו, אלא על דון עצמו, שמסביר את האופי הבוגדני שלו – "הוא לא יודע מה הוא רוצה".

- שוב פיט לא מצליח איפה שדון לא מתאמץ. בדיוק כמו שפיט לא יודע לנהוג בהילוכים ודון דוהר ביגואר בלי שום בעיה, כך דון מצליח לסחוף אחריו את כל החברה כשפיט לא יכול להוציא מהם מילה. 


אין עתידות, יש שאלות

-  השאלה המתבקשת אחרי הפרק הזה – האם משהו קורה בין דון וג'ואן?

- האם נראה שוב את פול?

- ומה, לכל הרוחות, עובר על מייגן, שגרם לה להתפרצות כזו?


יום שבת, 31 במרץ 2012

עונה 3, פרק 3: פערי מעמדות

"The thing is, I have a job. I have my own office with my name on the door. I have my own secretary. That's you. And I am not scared of any of it"

ארבעה אירועים מתקיימים בו זמנית בפרק השלישי, באותו ערב, וכל אירוע הולם את מעמד המשתתפים בו. נושא המעמד החברתי מעסיק את הדמויות, או משפיע עליהן ועל החוויות שהן עוברות בפרק. 

במהלך האודישנים לפטיו מתגלה שרוג'ר וג'יין עורכים מסיבה. פול מתרגז על כך שהוא לא מוזמן. מסתבר שלא רק הוא, אלא כל מחלקת הקריאייטיב בחוץ (מלבד דון, כמובן). ולא רק זה, הם גם מגלים שבזמן שחשובי החברה יחגגו, הם צריכים לעבוד. 


ג'יין מגיעה לביקור פתע במשרד. היא פוגשת בג'ואן ותוך מספר דקות ברור מאוד שהיא ממש לא דומה למזכירה שעבדה שם בעבר: היא לבושה בגדים יקרים, יש לה נהג בחוץ וכדי לעצבן את ג'ואן עד הסוף היא מספרת שהיא "לא מפסיקה לרדת במשקל". ג'יין ממש מנפנפת בפני ג'ואן בחיי העושר שיכלו להיות שלה בקלות. ולא לחינם שני השמות דומים מאוד. 


היחסים בין סאלי לסבא ג'ין מתהדקים והיא מקריאה לו ספר על שקיעתה של האימפריה הרומית. "You just wait. All hell's gonna break loose", הוא אומר לה, לפני שהיא הולכת לישון.

סיפור לפני השינה. סאלי וסבא ג'ין (צילום מהאתר הרשמי)

סוף השבוע מגיע וארבעת הסיפורים מתפצלים. בכירי החברה הולכים למסיבה של רוג'ר וג'יין בקאנטרי קלאב, ג'ואן וגרג, זוג צעיר וממוצע, מארחים את חבריו לעבודה בדירתם הממוצעת גם היא, פול, פגי וסמיתי נשארים במשרד כדי לעבוד על בקרדי והנחותים מכל, סאלי ובובי, ג'ין וקרלה – הלא הם הילדים, הזקן והאשה השחורה, נשארים בבית.

סאלי גונבת מג'ין 5 דולר. הוא חושד בקרלה, כולם חושבים שהוא סתם זקן ששוכח דברים. בטי מנסה פשוט לתת לו 5 דולר אחרים, אבל הוא מטיח בדון "אתם חושבים שכסף יכול לפתור כל בעיה". דון עונה "לא, רק את הבעיה הזו". כלומר, ג'ין מעמת את דון עם "המעמד" אליו הוא משתייך, זה שמפזר כספים והעיקר שכולם יהיו בשקט, אבל המציאות היא שדון יודע שיש בעיות שכסף לא יכול לפתור. הוא לא בא מכסף (כמו בטי, למשל) ואת הבעיות שלו שום סכום לא יוכל לפתור. כשסאלי מבינה שהיא הלכה רחוק מדי, היא "מוצאת" את הכסף האבוד. ג'ין מבין שהיא זו שלקחה אותו, אבל לא אומר מילה. גם הוא טעה כשחשב שקרלה היא האשמה רק כי היא נחותה ממנו. 

ובינתיים במשרד – פול, פגי וסמיתי מנסים למצוא רעיונות לקמפיין של בקרדי. פול מתנשא בבירור על פגי – מתייחס אליה עדיין כאילו היא מזכירה שהוא יכול לשלוח להביא דברים. בהיעדרה, שני הגברים מחליטים שהשראה אמיתית לא מגיעה מאלכוהול, וחברו של פול נקרא למשימה ומוכר להם ג'וינטים. פגי נכנסת לחדר ודורשת שיתנו גם לה לעשן. "איך אתה יודע מה אני אוהבת?" היא מתגוננת בפני פול, שמנסה למנוע ממנה להשתתף בחגיגה "אתם אף פעם לא שואלים אותי מה אני מרגישה לגבי שום דבר מלבד חזיות, ריח גוף ואיפור". היא כבר לא המזכירה הנחותה שאפשר לטרטר אותה, היא אחת מהם והיא רוצה לחוות את זה עד הסוף. בדיוק אותו מעמד שפול מתמרמר עליו, הוא זה שפגי שואפת להגיע אליו. 

בהמשך, ההבדל בין פול לפגי ברור מאי פעם: הוא ממש לא מקבל השראה, אלא עסוק בלנסות להוכיח עד כמה הוא מיוחס ומלומד, הוא הגיע מפרינסטון (ומתרגז כשמזכירים לו שקיבל מלגה), הוא מדקלם שירה. אבל בסופו של דבר, פגי, שלמדה במכללה פשוטה למזכירות, היא זו שמצליחה למצוא רעיון לקמפיין, והוא נשאר ללא כלום. אין ספק שפגי עולה שלב בערב הזה, וכמו שהיא אומרת לאוליב, היא לא מפחדת. אוליב מייצגת את העתיד שיכל להיות לפגי – מזכירה מבוגרת. אבל היא יצאה משם, והיא נחושה בדעתה להצליח. 

אצל גרג וג'ואן מתנהל וויכוח בנושא סידור השולחן. הוא מעוניין לכבד את ראש המחלקה, היא מעוניינת שהנשים יראו בה את המארחת המושלמת שמכירה את כל הכללים. בסופו של דבר, ג'ואן "מנצחת" ומצליחה לפתור את הבעיה באלגנטיות. נראה שהיחסים ביניהם טובים למרות הכל. אבל בארוחה עצמה, ג'ואן עוברת תהליך שמדכא לגמרי את התחושה הזו – מדברים על נושאים שהיא לא מבינה, הנשים מעודדות אותה שלא להכנס להיריון, גרג מסתיר ממנה את הבעיות שלו בעבודה ובסופו של דבר, כדי להשפיל אותה לגמרי, הוא מכריח אותה לעמוד, לנגן ולשיר מול כולם. כל מה שג'ואן רצתה זה להשתייך סוף סוף למעמד הבורגני היפה שהיא רואה מסביב – נישואין מאושרים, בית, ילדים. עכשיו היא מבינה עד כמה החלום הזה רחוק מהמציאות. 

יו, איזה כיף להיות עשיר בקאנטרי! בטי ודון (צילום מהאתר הרשמי)


למסיבה של רוג'ר וג'יין הגיעו אמנם רק נבחרי החברה, אבל גם בתוך הקבוצה הזו יש הבדלי מעמדות. הארי ואשתו לא יושבים עם השאר בשולחן, טרודי ובטי גדלו במקומות כמו הקאנטרי קלאב הזה. דון גדל בחווה ולא רגיל לאירועי הפאר ולכן רוצה ללכת הביתה, וג'יין, שעד לפני רגע הייתה מזכירה פשוטה, לא יודעת איך להתנהג ומסיימת את הערב כשהיא שיכורה לחלוטין, ועל הדרך גם פולטת את העובדה שהיא יודעת על הפרידה של דון ובטי. 

דון הולך אל הבר ושם הוא פוגש גבר בשם קוני, ושניהם מעלים זכרונות מהימים הפשוטים שלפני הכסף. החיבור ביניהם הוא מיידי, כנראה בגלל תחושת חוסר השייכות למעמד שלא גדלו בתוכו. כל אווירת הפשטות הזו מחוזקת על ידי העובדה ששניהם עומדים מאחורי הבר הנטוש, ודון הוא זה שמכין את המשקה בעצמו. 

בטי פוגשת גבר בשם הנרי פרנסיס, שבהשפעת האלכוהול מפתח איתה מיד שיחה אינטימית על ההריון שלה ואפילו נוגע בבטנה. מאוחר יותר, קופר מציג אותו בפני כולם וברור לנו שיש סיבה לכך שהאיש הזה נכנס לפרק ושעוד נראה אותו בעתיד. למרות שדון ובטי מסיימים את הערב ברגע רומנטי ונראים מאוהבים מתמיד, אנחנו יודעים שהיחסים ביניהם לא נפלאים בכלל. קשה שלא לסיים את הפרק כשהמשפט של סבא ג'ין מהדהד בראש - All hell's gonna break loose.




נקודות למחשבה:


- בסצנה שבה האשה אומרת לג'ואן לא להכנס להיריון, אנחנו רואים אותה עומדת במטבח ולמספר שניות שומעים את תקתוק השעון מהתנור שלה. הרמז ברור.

- בזמן הריקוד של פיט וטרודי, פיט מסתכל כל הזמן לעבר דון והאחרים, לחפש את הערכתם.
 

עתידות (ספוילרים, בלע"ז): 
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד


המשך עונה 3

- קוני הוא כמובן קונרד הילטון. לא סתם איש עשיר אלא מולטי מיליונר ידוע.

- השיחה הראשונה בין כולם עם הנרי פרנסיס קשורה לגירושין ונישואין שניים. זה כמובן יהיה התפקיד שלו בהמשך העונה. הוא יעזור לבטי להתגרש ויהיה בעלה השני. 

עונה 5

- בלתי נמנע להשוות בין הסצנה שבה סאלי סוגרת לבטי את השמלה בפרק הזה, לבין הפרק השלישי בעונה החמישית, שבו סאלי ובובי לא מצליחים לסגור את השמלה של בטי, ולחשוב שכשהיא נראתה נפלא היא רטנה ש"אני נראית כמו מטרייה פתוחה". הו, חכי חכי.