10 הרגעים שעשו את העונה החמישית של "מד מן"

מד מן, עונה 5 (צילום מהאתר הרשמי)

10. דון רוצח מאהבת מהעבר. או לפחות הוזה את הכל / פרק 4

מייגן ודון החולה פוגשים במעלית את אנדריאה, עוד אשה מעברו של דון. מאוחר יותר היא מגיעה אליו הביתה ולאחר שהם שוכבים הוא רוצח אותה. כל החלק האחרון הוא כמובן רק הזיה של דון הקודח מחום, אבל המעשה סמלי ביותר, לעונה שבה אנחנו רואים את דון נאמן לאשתו, באופן לא טיפוסי בעליל.

9. ליין עושה את מה שכולם רוצים לעשות – מכסח את פיט במכות / פרק 5

ויכוח והעלבות הדדיות במשרד מובילות לכך שליין, הצנון הבריטי הרגוע בדרך כלל, שולף אגרופים מול פיט המעצבן. שאר הגברים בחדר, לא רק שלא עוצרים בעדם אלא צופים במחזה כאילו היה קרב אגרוף מקצועי, בזמן שג'ואן ופגי מקשיבות מהחדר השני. פיט מובס ומדמם ברגע שפל אחד מתוך רבים בעונה החמישית.

למי קראת קרפד? פיט וליין הולכים מכות, דון ורוג'ר צופים (צילום מהאתר הרשמי)

8. רוג'ר וג'יין מגלים את ה – LSD / פרק 6

זו לא סדרה על הסיקסטיז בלי קצת סמים מרחיבי תודעה. אבל הטוויסט הוא שבמקום להגיע מילדים כמו מייגן, קן או פגי, דווקא רוג'ר המבוגר מגלה את הקסם הפסיכדלי. ואוהב את זה כל כך. סצנת ההזיות שלו נהדרת ומצליחה להגיד הרבה על פער הדורות בלי להגיד מילה אחת, ושחרור המחשבה גורם לרוג'ר וג'יין להודות בכשלון הזוגיות שלהם ולהיפרד. 
 

7. סאלי תופסת את רוג'ר ומארי בעיצומו של אקט מיני / פרק 7

הילדה הקטנה התבגרה וכבר רוצה להתאפר ולבלות עם הגדולים. דון עוד מנסה להיות האבא המגונן, אבל בסופו של דבר גם הוא לא מצליח לעצור אותה מלגלות איך המבוגרים באמת מתנהגים. אחרי שבילתה את כל הערב בליווי רוג'ר, שהתייחס אליה כאל בת זוגו לאירוע ולא כאל ילדה קטנה, היא חשה בגידה כשהיא מוצאת אותו משתובב עם לא אחרת מסבתה החורגת. 

6. בטי פרנסיס היא דודה גרוטסקית שסובלת מעודף משקל / פרק 3

אחרי שנעדרה מהפרק הכפול שפתח את העונה, גילינו שבטי דרייפר היפהפיה והבובתית מתה, ואת מקומה תפסה אשה שמנה שלא מצליחה להכנס לשמלה איומה למדי. השעמום והניתוק מהעולם החיצון עשו את שלהם, ובטי פנתה לחפש נחמה באוכל. לרגע עוד היה נראה שאולי הכל נובע ממחלה, אבל בסוף היא עצמה הודתה ש"אני סתם שמנה". עוד רגע נפלא בהמשך הסדרה הוא זה שבו בטי מגיעה הביתה מתוסכלת, ומרססת קצפת ישר לתוך הפה. 

איפה דוגמנית העל מהעונות הקודמות? אכלת אותה אולי? בטי (צילום מסך)

5. ג'ואן מעיפה את גרג לכל הרוחות, סוף סוף / פרק 4

הוא אנס אותה, והיא עדיין התחתנה איתו. הוא השפיל אותה והיא שתקה. הוא נסע לויאטנם והיא חיכתה לו בבית. גם בגידה והיריון מגבר אחר לא גרמו לג'ואן לקום וללכת, אבל בפרק הזה סוף סוף מגיע הקש האחרון, וג'ואני מסתכלת לבעלה הדוחה בעיניים ומסיימת את משטר הרודנות שלו. מעכשיו היא לבד, אם חד הורית בעולם הגברי של שנות השישים. וכן, זה הרבה יותר טוב. 

4. פגי מתפטרת. דון מתקשה להיפרד / פרק 11

בסדרה יש שלוש נקודות קריטיות ביחסים בין דון לפגי, וכולן מוגדרות דרך כפות הידיים. בפרק הראשון, המזכירה התמימה מניחה את ידה על ידו של מנהל הקריאייטיב ההורס, שדוחה אותה בגסות. בעונה הרביעית, אחרי מסע נפשי של לילה שלם, דון הוא זה שמניח את ידו על זו של פגי, לאות ידידות ושוויון. כשפגי עוזבת בעונה החמישית, היא מושיטה את ידה לדון ללחיצה, והוא בתגובה מנשק אותה ואוחז בה באריכות. דרך ארוכה. 

3. פיט, קן והארי מגלים את גופתו של ליין התלוי במשרד / פרק 12

אמנם מאוחר יותר אנחנו רואים גם את הגופה עצמה, אבל ההבעה על פניו של פיט כשהוא מגלה את ליין פרייס תלוי על הדלת במשרדו, היא רגע השיא של הפרק ואחד מהשיאים בעונה. אנחנו לא רואים את מה שהוא רואה, אבל הכל ברור ולא צריך לומר מילה. גם לא לג'ואן שצופה בהם ומבינה לבד. אחרי 12 פרקים של הימורים והטעיות, נמצאה התשובה לשאלה "מי ימות בעונה החמישית".

2. ג'ואן שוכבת עם לקוח סליזי כדי לקבל את תקציב יגואר ולהפוך לשותפה / פרק 11

בעיני, הרגע השפל ביותר בסדרה. רוג'ר אכזב, קופר שתק, ליין ניסה להצדיק והכל בניצוחו הדוחה של פיט חסר המצפון. הנפגעת העיקרית – ג'ואן. אם חד הורית שיודעת שכדי לקדם את עצמה וכדי לא לצאת זו שתהרוס את הסיכויים להצליח, צריכה לרדת הכי נמוך שאפשר, ועם הבן אדם הכי דוחה שיש. "הוא לא כזה גרוע", אומר פיט. "הוא עושה את זה" ג'ואן עונה. המבט קורע הלב שלה כשהיא נאלצת להתפשט שווה אולי רק לזה שבסצנת האונס בעונה השנייה. 

1. מייגן פותחת את העונה בביצוע היסטרי של " "Zou Bisou Bisou/ פרק 1

ברוכים הבאים ל -  1966. הלבוש, המוזיקה, הסטייל – הכל משתנה והעולם שייך לצעירים, בדיוק כשדון הופך ל"זקן" באופן רשמי וחוגג 40. ומי שמביאה את הרוח החדשה הזו בכל הכח היא מייגן, שלא מפחדת מביצוע פרובוקטיבי משהו (שהיום נראה תמים למדי) לשיר צרפתי, בפני כל חבריו של דון, במסיבת הפתעה שלא ביקש ולא רצה. כולם נשארו עם פה פעור ואנחנו מבינים שעידן חדש התחיל, בעודנו מזמזמים את הזו ביזו המדבק. הייתם מצליחים לדמיין את בטי משעשעת ככה את האורחים שלה? בדיוק. 

תודו שנדבקתם לשיר בלי להבין מילה. מייגן שרה (צילום מהאתר הרשמי)

נפלו בדרך: דון מקשיב לאלבום של הביטלס ברגע טלווזיוני היסטורי, סאלי מקבלת את המחזור הראשון שלה, פול קינזי חוזר ומביא איתו את הארי קרישנה, מייגן מצילה את הקמפיין של דון ועוזבת את החברה, פגי חושבת שהיא עומדת לקבל הצעת נישואין אבל מתפשרת על מגורים משותפים, ביקור מאחורי הקלעים של הרולינג סטונס וכמובן, סצנת סיום העונה, "אתה לבד"?

עונה 5, פרק 13: משהו רקוב

"His life with this family was like a temporary bandage on a permanent wound"

העונה החמישית מגיעה לסיומה, ולמרות שלא מדובר בפרק דרמטי כמו השניים שקדמו לו, הוא מסכם את מצבן של הדמויות, והמצב עגום. כמו שפיט מתאר במדויק בציטוט שלמעלה, כולן מנסות לרפא את הבעיות הגדולות שלהן בדרך לא נכונה, לא מספיקה. והבעיה של כולם היא אותה הבעיה: בדידות. גם כשנדמה שיש מישהו לצדן, הדמויות לא מצליחות להשען זו על זו. 

דון סובל משן כואבת, אבל ברור שזו לא הבעיה האמיתית שלו, במיוחד כשהוא רואה את אחיו המת, אדם, נכנס למעלית. הבעיה האמיתית של דון היא ייסורי המצפון, שהתעוררו מחדש עם התאבדותו, באותה דרך ממש, של ליין פרייס. דון, כצפוי, לא מטפל בבעיה אלא בטוח שהיא תעבור לבד. כנראה שהוא בטוח ששתי הבעיות יעברו לבד.  

מי שמנסה להתמודד עם בעיות משל עצמה, היא מייגן, שמתקשה לקבל תפקידים ומסתירה את הדחיות שלה מדון. מארי, אמא שלה, שנמצאת בביקור, לא מעודדת אותה להצליח אלא חושבת שהיא לא מספיק טובה וצריכה להסתפק במה שיש לה (בית יפה, ובעל שנותן לה את כל מה שהיא רוצה "למרות שאת לא מעניקה לו משפחה"). מייגן פונה לפתרון השפל ביותר, ולא רק שהיא בוגדת בחברתה אמילי, אלא מבקשת להשיג תפקיד בפרסומת דרך דון, שמתקשה לשתף פעולה עם הרעיון. "את רוצה להיות תגלית של מישהו, לא אשתו של מישהו", הוא אומר לה. היא בטוחה שהוא מנסה לחבל בנסיונות שלה להצליח במשחק, כי הוא לא מעוניין לתת לה את החופש לעשות מה שהיא רוצה. ויכול מאוד להיות שהיא צודקת, אבל התפקיד הזה, בפרסומת הזו ובדרך הזו, זה לא הפתרון למצבה של מייגן. זה לא מה שהיא רוצה באמת. היא פועלת מתוך פחד.

במשרדים, מתחילים לדבר על מעבר למשרדים חדשים. המצב הכלכלי טוב מאי פעם והאדם היחיד שמתנגד להוצאות, ליין, כבר איננו. ג'ואן מרגישה חובה למלא את מקומו בנושא אבל מגלה שקשה להזהר כשבכל יום החברה מרוויחה יותר ויותר כסף. כספי הביטוח ממותו של ליין מגיעים, והיא מייסרת את עצמה בשאלה מדוע הוא התאבד, ומה היא יכלה לעשות כדי למנוע זאת. "הייתי צריכה לתת לו את מה שהוא רצה", היא אומרת. ג'ואן לא מבינה שזה לא הפתרון הנכון – לא למצבו ובטח לא למצבה שלה. הבעיה של ליין הייתה עמוקה יותר מהדחייה שלה כלפיו, והבעיה שלה רצינית הרבה יותר מעוד משהו שאפשר לפתור באמצעות מין. אם כבר, הפתרונות האלה הם הבעיה שלה.

דון הולך אל רבקה, אלמנתו של ליין, ומחזיר לה את הכסף שהוא נתן לחברה – 50,000 דולר. היא מאשימה אותו בכך שנתן לליין להתמלא בשאיפות, מה שכנראה היה אסור לו לעשות, לדעתה. רבקה מראה לו את תמונתה של דולורס שמצאה בארנק שלו - היא רואה רק בגידה, היא לא מבינה שהוא פשוט הרגיש בודד. הכסף לא עוזר לה, זה ברור. "אל תחשוב שעזרת למישהו מלבד עצמך", היא אומרת לו כשהוא יוצא מהבית. למרות שדון טוען שזה סכום משמעותי, ודאי שזה כבר לא מה שיפתור את הבעיות של ליין, או של רבקה.

כסף לא פותר מוות, או בדידות. דון ורבקה (צילום מהאתר הרשמי)

כשדון מבין שכאב השיניים לא הולך לעבור מעצמו, וגם הוזה את אדם בפעם השנייה, יושב במשרד, הוא הולך לרופא השיניים שעוקר לו את השן. בזמן שהוא מורדם, דון רואה שוב את אחיו המת, שפוסק "אתה במצב גרוע, דיק. זו לא השן שלך שרקובה". דון מתחנן בפני אדם שלא יעזוב אותו. 

אחרי הביקור אצל רופא השיניים, דון הולך לקולנוע ופוגש שם את פגי. את הרעיון ללכת לסרט כדי "להפטר מקורי העכביש" היצירתיים שלה, היא למדה ממנו, כמובן. פגי ודון מאושרים לראות אחד את השני ודון שמח שהיא מצליחה. "זה מה שקורה כשאתה עוזר למישהו", הוא אומר. "הוא מצליח וממשיך הלאה". דון טיפח את פגי והיא הלכה ממנו, וזה מסביר את חוסר הרצון שלו לעזור למייגן. הוא לא רוצה להשאר לבד. במשרד, הוא צופה במבחן שלה ומחייך. דון מבין שהוא חייב לתת למייגן את מה שהיא רוצה. הבחירה היא בין אשה שלא תשאר לצדו תמיד, אבל תהיה מאושרת, לבין אשה משועממת שמחכה לו בבית, שיכורה, אחרי שויתרה על חלומותיה. כבר הייתה לו אחת כזו פעם וזה לא באמת עבד. 

הקשר בין פיט לבת' מתחדש. הפעם היא זו שמבקשת לראות אותו. כמו השן הכואבת של דון, גם בת' נמצאת שם כדי להראות את הבעיה האמיתית של פיט. היא עצובה לאחרונה והפתרון שנמצא למצבה הוא טיפול בהלם חשמלי. מחיקה של כל הזכרונות, במקום להתמודד איתם. אחרי המפגש האחרון שלהם יחד, פיט מגיע לבקר את בת' בבית החולים והיא לא זוכרת אותו. הוא מספר לה שבא לפגוש חבר, מישהו שנכנס לקשר עם אשה נשואה, וחשב שזה יגרום לו להרגיש טוב עם חייו. אבל במקום לשפר את מצבו, הרומן גרם לו לשברון לב. הוא הבין שאין לו שום דבר טוב, ושחייו עם משפחתו היו "חבישה זמנית לפצע קבוע". פיט מבין שיחסיו עם בת' הם לא הפתרון האמיתי, ושחייו עם טרודי הם לא האושר האמיתי. הוא אומלל, הוא בודד והוא מחפש פתרונות זמניים שלא עוזרים לו. בדיוק כמו כל השאר.

בסוף היום, ברכבת, הוא לא מתאפק ומתעמת עם הווארד על שהתעלל בבת'. הווארד מבין שזה פיט ששכב עם בת' ומכה אותו. פיט לא מסתפק במריבה עם הווארד ומצליח להסתבך גם עם עובד הרכבת, ומגיע הביתה חבול ומדוכא. טרודי חושבת שעבר עוד תאונת דרכים ומחליטה שהוא יכול לקבל את הדירה שרצה בעיר. זה הפתרון שהוא רצה, כשעוד חשב שיעזור. אבל פיט כבר מבין שעם כל החופש שיקבל עם הדירה הזו, הבעיה שלו גדולה יותר. 

אחרי יום שלם של צלצולים וניתוקים, רוג'ר מצליח לדבר עם מארי בטלפון ולבקש להפגש איתה ל"שיחה". הכוונות של רוג'ר הן ליותר משיחה, ואפילו יותר ממין – הוא רוצה שהיא תיקח איתו LSD. "אני צריך לקחת את זה שוב כדי להעריך את המקום הזה". הוא לא יודע להתמודד עם העולם, הוא נסער ממותו של ליין, והוא מחפש פתרון בבריחה, אבל מפחד, כמו כולם, להיות לבד. 

הצלחה גדולה. בדידות גדולה יותר. השותפים. (צילום מהאתר הרשמי)

כל השותפים עולים לבדוק את הקומה החדשה. "יהיה לי נוף כמו שלך, דון" אומר פיט. הוא עדיין לא מוותר על השאיפה להיות דומה לו, למרות שברור ששניהם נמצאים במצב לא טוב ושלאף אחד אין מה לקנא בשני. כל השותפים עומדים בשורה אחת, בשוט נהדר וסימטרי וצופים החוצה, כל אחד מול חלון, לבד. נראה שהחברה עומדת להפוך להצלחה מסחררת, אבל באיזה מחיר? 

על סט הפרסומת, מייגן, שקיבלה את התפקיד, אומרת לדון שהיא אוהבת אותו. מיד לאחר מכן היא נקראת לאיפור, בשם נעוריה, "מיס קאלווה". דון נוטש את הסט אל החושך, כשמייגן נשארת מאחור, באור. הוא עזר לה וכעת הוא משחרר אותה לדרכה. אדם עזב, פגי עזבה, ועכשיו גם מייגן.

בסיומו של הפרק, כולם נמצאים לבד, כל אחד לעצמו, כמו שרוג'ר אמר כבר מזמן. דון בבר, פגי במלון, רוג'ר בחדרו, כנראה על LSD, פיט בבית, מקשיב למוזיקה. היחידים שלא נמצאים לבד הם הכלבים בחלונה של פגי. בחורה ניגשת אל דון ושואלת שאלה שמסכמת את העונה כולה. "אתה לבד?" 

נקודות למחשבה:

- בת': "ידעתי שתגיע". פיט: "כי אני פתטי". למרות שהוא הצטייר כנבל לאורך כל העונה, פיט מתגלה כאומלל ועצוב, או בקיצור - רק בן אדם.

- פגי מתלבשת שונה, מבוגר מדי ולא מתאים לה, ומתעקשת שהיא לא מעשנת. היא השתנתה, אבל בסופו של דבר עם דון, היא מרגישה בבית וקרובה מאוד להודות שהיא מתגעגעת. קשה להאמין שטוב לה באמת בתפקידה החדש. אולי גם היא מצאה פתרון זמני לבעיה גדולה יותר.

- עד שמתגלה שרוג'ר הוא המנתק הסדרתי, קל לחשוב שאולי דון לא הוזה ואדם עדיין בחיים ומנסה למצוא אותו. או לפחות ככה לי זה נראה.

- קופר שואל בישיבה: "מצאת לי משרד?" - גם הוא חושב שזה הדבר היחיד שחסר לו, ולא עוצר לחשוב בשביל מה בכלל הוא צריך משרד. איזה תועלת יש בו?

אין עתידות, יש שאלות

האם פגי תחזור? מה יעלה בגורל קריירת המשחק של מייגן? האם פיט יקבל אומץ ויעזוב את הבית, או שימשיך להדרדר לתהומות של אומללות? כמה נזכה לראות את בטי בעונה הבאה? והאם, לכל הרוחות, דון באמת בגד במייגן? נשאר רק לחכות לעונה הבאה.

  

לדיון בפרק בפורום "מד מן" בתפוז

 

עונה 5, פרק 12: מי אתה באמת

"I liked the guy I saw yesterday, I missed him"

הפרקים האחרונים בעונה מתחילים להוביל להתמוטטות, שהיו לה סימנים כבר בפרקים מוקדמים יותר. חוסר הרלוונטיות של דון ורוג'ר, ההתפטרות של פגי, הריקבון המוסרי שהצליח לחלחל בקלות פנימה ועכשיו, בשיא חדש, ההתמוטטות של ליין שהובילה אותו להתאבדות. הדמויות מתחילות לפעול מתוך מצוקה ובעיקר אימה, והתחושות האלה חושפות את מי שהן באמת, ושמאחורי הבטחון העצמי לכאורה, מסתתרות כל החולשות. 

דון וליין מתחילים את היום שלהם, כל אחד בנפרד, בהערכה מקצועית שבאה מבחוץ, בעקבות השגת תקציב יגואר (לו רק מישהו ידע איך התקציב הזה הושג). משם, אפשר כנראה רק לרדת. וכשקופר מגלה את הצ'ק המפליל של ליין, ההידרדרות בלתי נמנעת. 

דון מתעמת עם ליין בנוגע לחתימתו המזויפת על הצ'ק, ולמרות שליין מנסה להכחיש, אין לו הרבה ברירות. דון מצדו יודע הרבה על שקרים וזיופים, ולכן מנסה לעשות את הדבר הנכון ולתת לליין להתפטר באלגנטיות ובשקט, בלי ליצור סקנדל במשרד ובעיקר, בלי שהעבירה הפלילית שביצע תיחשף. דון בעצם נותן לו הזדמנות שנייה, אבל ליין לא מבין כמה מזל יש לו, אלא בוחר לצעוק, למחות ובסופו של דבר, לבכות בהכנעה. זה לא ליין הרשמי, הממלכתי והאסרטיבי שמנהל את כל העניינים שאף אחד לא מבין בהם. זה איש מבוגר ועצוב, שברגע זה נלקחו ממנו מעט הדברים שהוא חי בשבילם. וכשליין נחשף ברגע השפל שלו, גם דון מוכרח לחזור אחורה, למי שהוא באמת – גם הוא היה שם. גם הוא מכיר את תחושת ההקלה שבגילוי האמת, ואת האימה שבצורך להתמודד איתה. לרגע הוא שוב חוזר להיות דיק וויטמן חסר האונים. 

מה אתה בוכה, הייתי שם לפניך. ליין ודון (צילום מהאתר הרשמי)

כתוצאה מהשיחה הקשה עם ליין, דון מבין שלא כולם יכולים להרשות לעצמם לבזבז כספים והוא מעוניין להשיג לקוחות גדולים יותר. "מה כל זה שווה אם אנחנו לא יכולים לתת בונוסים לחג?" הוא שואל, והרגישות הזו שהוא מגלה פתאום, מביאה אותו לחשוף את הסיבה להידרדרות המקצועית שלו – הוא באמת חשב שאיש לא ירצה לעבוד איתו אחרי "המכתב". דון פשוט פחד שהרס לעצמו את הקריירה, והפחד הזה שיתק אותו עד כדי כך שאפילו לא טרח לנסות. דון מוכן לחזור לדרכו הישנה, להיות "הכל יכול" שכולם מעריצים, אבל בשינוי אחד – הפעם הוא יודע למה הוא עושה את זה, ובשביל מי.

ליין מגיע הביתה שיכור בסוף היום הקשה שלו, ואשתו מפצירה בו לראות את הישגיו הטובים, אבל כנראה שזה כבר מאוחר מדי. מבחינתו, החיים בניו יורק הם הכל, והוא איבד אותם. הוא אפילו לא יכול לדבר על כך עם רבקה, כי היא כל כך מנותקת ממנו וממציאות חייהם. הוא שוקע בחובות והיא הולכת וקונה יגואר. 

"כתבתי צ'ק!" היא מודיעה בשמחה, כאילו מדובר בנייר קסמים שאין מאחוריו שום סכום ממשי. מה לעולם שלה ולבעיות שלו. הוא רואה מולו את ההישג הגדול שנלקח ממנו זה עתה – יגואר, ואת החיים שאיתם הוא נאלץ להתמודד – מצב כלכלי שרחוק מאוד מיכולת לקנות מכונית יקרה, ואשה שהוא לא אוהב בכלל, שנכפה עליו לחיות איתה ושהוא צריך למצוא דרך לספר לה מה קרה, מבלי לחשוף את עצמו. ליין פשוט לא יכול לעמוד בכל זה והוא מקיא במגרש החנייה. וברור שזה לא האלכוהול כמו גודל המועקה.

וכמה לא מפתיע, שכשליין מנסה להתאבד בתוך היגואר החדשה, הנסיון נכשל והיגואר מסרבת להתעורר לחיים. בכל פעם שהמכונית הזו צצה, כשל מגיע יחד איתה – כשל מוסרי, כשל בהבנת המציאות, ואפילו ברגע הכי שפל של ליין – המכונית לא מצליחה להביא לו שום תועלת. בסופו של דבר, ליין משאיר אחריו שני דברים – גופה ומכתב התפטרות בסיסי, תבניתי, שלא חושף כלום – מבחינת ליין, התפטרות ומוות הם אותו דבר. דון הוא היחיד שיודע את האמת, ומרגיש אחריות ואשמה. הוא מתיר את ליין מחבל התלייה שלו, רק שבדיוק כמו עם ג'ואן ופגי בפרק הקודם – גם הפעם זה כבר מאוחר מדי. 

בסיפור השני של הפרק, מתנהל קרב בין בטי למייגן על אהבתה של סאלי, שנראה שלגמרי עשתה את הבחירה שלה, והקנאה אוכלת את בטי. " It's your child bride she wants to spend time with", היא מבהירה לדון, וגם סאלי דואגת שלא יהיו ספקות, ואומרת למייגן שהיא שונאת את בטי המזויפת, וכשהיא מתקשרת לגלן, היא לא אצל אבא שלה, אלא "אצל מייגן". סאלי מרגישה, מתנהגת ומתלבשת כמו בחורה בוגרת (שימו לב למיני ולאותם מגפיים בדיוק שדון דרש ממנה להסיר רק לפני כמה פרקים). היא לא נרתעת מדיבורי המבוגרים של מייגן וג'וליה ומספרת שיש לה חבר. 

סאלי מקבלת את פניו של גלן במראה נשי. אבל הכוונות שלו כלפיה תמימות - הוא רק רוצה לבקר במוזיאון. גלן הוא בסך הכל ילד שהגדולים מציקים לו בבית הספר, וצריך להגיד שהוא נוסע "לעשות את זה" עם סאלי כדי שיניחו לו לנפשו. סאלי מנסה להתנהג כאילו היא כבר מבוגרת, אבל ברגע שהיא באמת "הופכת לאשה" – הבהלה שלה מובילה אותה לרוץ ישר לזרועותיה המהוססות של אמא. וסת או לא, היא עדיין ילדה. 

למרות הכל, הילדה רצה לאמא. סאלי ובטי (צילום מהאתר הרשמי)

והריצה הזו היא כל מה שבטי רק חלמה עליו. מתחת לכל הצעקות, העצבים, המריבות והקרירות הלא אמהית בעליל – בטי רצתה להרגיש שהיא המועדפת, האהובה. "כנראה שהיא הייתה זקוקה לאמא שלה", היא אומרת למייגן בגאווה. ברגע האמת, בטי ניצחה. ומסתבר שכשבטי מקבלת את מה שרצתה, היא אפילו אמא טובה. 

נקודות למחשבה

- אי אפשר שלא להתייחס למשפט של גלן:

"Everything you wanna do, everything you think is gonna make you happy, just turns to crap"

ליין נותן כסף כדי לחפות על הפסדי החברה מלאקי סטרייק, ומוצא את עצמו בחובות. דון מנסה לתת לליין הזדמנות שנייה, ונותר עם גופה ורגשות אשמה. גלן מנסה להיות חבר טוב לסאלי ונשאר בבית זר אחרי שהיא נעלמת. סאלי מנסה להיות אשה בשביל גלן ודווקא הנשיות שלה גורמת לה לברוח ממנו.

- "כבר אמרתי לא, או שאני אעזוב כדי שתוכלו לעשות מה שאתם רוצים" – דון עוקץ בישיבת השותפים

- בפרק הזה אנחנו מגלים גם כמה דברים על קן – הוא מוכן לשקר ולהסתיר את המציאות מאשתו כדי להצליח, ועוד על חשבון פיט. הוא כבר לא חביב ובלתי מזיק כמו שנראה עד עכשיו. 

- גלן וסאלי מבקרים במוזיאון להיסטוריה של הטבע. הביקור נקטע על ידי הטבע.

- רוג'ר: "אף אחד לא רוצה יותר להיות בעסקי הסיגריות. הממשלה מחסלת אותם". כמה תמים.

- סאלי "הופכת לאשה" בהדרכתה של בטי, גלן נוהג ברכב בעזרתו של דון – יש פה ממש העברת שרביט מהמבוגרים לצעירים.

- דון מסרב, בכל שלבי הפרק, לזלזל בכבודו של ליין. אפילו אחרי מותו הוא לא מגלה את הסוד, ומבקש להתיר את החבל ולא לבזות את הגופה.

- גם ג'ואן מתחילה את הפרק כשותפה מלאת בטחון, אחת מחבורת הגברים, ומסיימת אותו כשהיא היחידה שבוכה על ליין, ומתייפחת בזרועותיו של אחד מהם (קן).

- יכול להיות שזו הפעם הראשונה בסדרה, שבה בטי מחבקת את סאלי?

אין עתידות, יש שאלות

- מה יקרה לחברה בעקבות ההתאבדות? איך יגיבו הלקוחות? מי יצליח להבין את המושגים הכספיים המוזרים שרק ליין הכיר? ואיך ג'ואן הולכת להתמודד עם כל זה?

- האם בטי וסאלי פתחו דף חדש ביחסים? האם בטי סוף סוף תהפוך לאמא נורמלית?

- הפרק האחרון בעונה הוא תמיד מטלטל, אבל אחרי שני פרקים כאלה, מה עוד יכול לקרות?

והפרומו

לפרק הבא והאחרון 

לדיון בפרק בפורום "מד מן" בתפוז 

  

 

 

פרק 5, עונה 11: על נשים וחפצים

"At last, something beautiful you can truly own"

חפצים יפים. כולם אוהבים ורוצים אותם. אך האם אשה יפה היא חפץ? האם אנחנו יכולים להחזיק באשה כמו במכונית, או להשיג אותה תמורת כסף, מחיר כלשהו? את שאלת הבעלות הזו מעורר פרק 11, בצורה הכי בוטה וישירה שיש, על ידי היחס שמקבלות בו הנשים בסדרה – ג'ואן, שעומדת בלב הסיפור המרכזי, ופגי ומייגן, שעומדות בהמשך הסקאלה, כל אחת במקום שלה ביחס לבעלות הגברית עליה.

ג'ואן

על רקע הנסיון למצוא קמפיין מוצלח ליגואר, מכונית שמיוצגת כ"הפילגש", כמו אשה יפה ואסורה, מתוך ההשוואה הנצחית שעושה המין הגברי בין מכוניות לנשים, מגיע הרבּ רנט, ראש איגוד סוחרי הרכב, ומבהיר שהדרך לזכות בקמפיין עוברת דרך משהו יפה שהוא רוצה להשיג לעצמו – ג'ואן. למרות שהבקשה שלו לבלות איתה לילה נשמעת שערורייתית מהרגע הראשון, ברגע שהיא הונחה על השולחן, ברור שהיא תתגלגל לפחות לדיון.

סתם באתי לראות מה קורה. אה כן, ואם אני יכול למכור אותך לזנות. פיט (צילום מהאתר הרשמי)

וההצעה המגונה אכן מתגלגלת לדיון. בהתחלה היא מובאת אל ג'ואן על ידי פיט חסר הבושה, ואז ג'ואן עושה טעות - היא אמנם מזועזעת, אבל בעצמה רואה את עצמה כחפץ ואומרת שיש לה מחיר, הוא פשוט מאוד גבוה. מרגע זה, פיט ישלם כל מחיר, וג'ואן אמורה לדעת את זה.

בהמשך ההצעה מגיעה אל שאר השותפים. ג'ואן כמובן לא נוכחת ופיט בוחר בקפידה מה לספר על התגובה שלה, ומה להשמיט. מלבד דון שמתעצבן ויוצא מהחדר, השותפים לא מביעים התנגדות אבל גם לא מסכימים בהתלהבות. בשביל פיט זה מספיק כדי להיות מרוצה. לא נראה שהוא מהרהר לרגע במשמעות של מעשיו.

אבל פיט הוא לא הנבל היחיד בסיפור, וממנו ממילא אף אחד לא מצפה להיות אנושי. אבל רוג'ר וליין, שני גברים שכבר הראו בעבר שיש להם רגשות כלפי ג'ואן, בוגדים בה ומסכימים – גם אם בשתיקה – לסחור בה. 

בהמשך לפיט, גם ליין מעמיד פנים שהוא רק רוצה בטובתה ומציע לה לבקש שותפות בחברה במקום כסף, תמורת הסכמתה לתכנית. הסיבה האמיתית שהוא עושה את זה, כמובן, היא הפחד שלו להסתבך כשיתגלה שבעצם, אין להם כסף לתת לה, כי ליין לקח את הכסף הזה לעצמו. יחד עם הרצון של פיט, רוג'ר וקופר להשיג את יגואר בכל מחיר – לאף אחד לא אכפת מג'ואן, מלבד דון. אבל את זה היא לא יודעת, כי אף אחד לא טורח לדבר איתה באמת.

מייגן

מייגן ניגשת לאודישן לתפקיד שהיא מאוד רוצה. בהתחלה נראה שדון מעודד אותה – היא אפילו באה לשכב איתו במשרד כדי לקבל בטחון, אבל ברגע שהוא מבין שהתפקיד דורש נסיעה לבוסטון לשלושה חודשים, הוא נחרד מהרעיון ולא מוכן לשמוע עליו יותר. מבחינתו, היא שייכת לו והיא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, כל עוד מדובר בעבודה בעיר ובסקס כתמריץ. כלומר, כל עוד העסק הזה נוח לו. 

אבל לא רק דון מקשה על מייגן להצליח, גם באודישן, הדבר הראשון שהיא מתבקשת לעשות זה להסתובב. כלומר, חבורה של גברים רוצה לבחון את הגוף שלה, היא חפץ גם בשבילם והיא פגועה. ההבדל בין מייגן לג'ואן הוא, שמייגן מקבלת יחס כזה אבל לא מוכנה להשלים איתו. אם היא תצטרך לבחור בבעל על פני קריירה, היא תבחר בבעל, אבל תשנא אותו על שלקח לה את החלום.

פגי

בזמן שדון מקדיש את כל זמנו ליגואר, פגי מקבלת את הסמכות לטפל בכל שאר הלקוחות. ללא ספק, הוא בוטח בה. אבל לפגי זה לא מספיק. היא רוצה לשבת בחדר הישיבות כמו הגברים, להציע רעיונות לקמפיין הכי גדול שעומד על הפרק, ואם אפשר, גם לנשנש איזה לובסטר. כשדון מתייחס אליה, שוב, כאל המובן מאליו, פגי מחליטה לשים סוף ליחס שלו ולעבור לחברה אחרת. ואכן, בריאיון עם טד מ – CGC, שנוא נפשו של דון, לא פחות, היא מקבלת ממנו את מה שהיא רוצה. הוא מחמיא לה, מחזר אחריה ומציע לה יותר כסף משביקשה. יכול להיות שהוא עושה את זה רק כדי להכעיס את דון? יכול מאוד להיות, אבל פגי מסתנוורת ולא חושבת פעמיים לפני שהיא אומרת כן. כרגע, בניגוד לג'ואן, פגי מצליחה להתקדם בזכות כישוריה המקצועיים. או לפחות כך זה נראה עכשיו.

מתוך שלושת המקרים האלה, הפרק מגיע לשיא: בין הלחץ במשרד, ללחץ מאמה בבית, להבנה שמרוג'ר כבר אי אפשר לבקש עזרה כלכלית אחרי הדרך שבה התייחס אליה, ולידיעה ששותפות בחברה תעזור לה לשפר את מצבה בצורה עצמאית, ג'ואן נכנעת ומסכימה להצעתו של הרב. אנחנו רואים אותה מגיעה לביתו ובמקביל, את דון מציג בפני יגואר את הקמפיין של מייקל – סוף סוף תוכל להיות הבעלים של משהו יפה. אשה יפה, חפץ יפה, הכל אותו דבר. את הכל אפשר לקנות בכסף. דון מדבר על מכונית, אנחנו רואים את ג'ואן. איזה מחיר נשלם? שואל דון, כשאנחנו רואים את ג'ואן במיטתו של הרב. מבועתת. מחיר גבוה מאוד.   

מייקל הגיע לרעיון הזה אחרי התבוננות במייגן, אשה יפה שבאה והולכת, יש לה רצונות והיא עצמאית וחופשייה. לו רק היה אפשר לקבל את אותו דבר, רק בלי החופש, בלי הרצון, הוא חושב. ומה זה דבר יפה שאין לו רצונות? חפץ דומם. או אשה שכרעה תחת נטל הציפיות והחיים. אשה שיודעת שבמצבה, אין לה ברירה ואין דרך אחרת להתקדם.

כשהחברה מתבשרת על קבלת התקציב ליגואר, כל השותפים מתכנסים במשרד של רוג'ר. כולל השותפה החדשה. וכך דון מגלה, שלמרות שהגיע אליה בערב הקודם כדי לבקש שלא תיכנע – היא נכנעה, והלכה אל הרבּ. מה שהוא לא יודע, ואנחנו מגלים, זה שדון הגיע מאוחר מדי. "נאמר לי שכל השותפים היו בעד", היא אומרת לו. מה היה קורה אם הוא היה מגיע בזמן והיא הייתה מגלה שהוא התנגד לרעיון? 

אחד הרגעים הכי מרגשים בסדרה. דון ופגי נפרדים (צילום מהאתר הרשמי)

ואם דון מרגיש תסכול על הדרך שבה קיבל את התקציב, המצב הופך לגרוע הרבה יותר כשפגי מגיעה ומספרת לו שהחליטה לעזוב. פגי שוב מוכיחה שהיא ההפך מג'ואן – שום סכום לא יגרום לה להשאר, "אין מספר", היא אומרת. דון מסרב להבין שפגי היא לא בבעלותו, והוא לא יכול לגרום לה להיות לצדו לנצח, בזמן שהוא מתייחס אליה כמו אל מישהי שתמיד תהיה שם ותעשה מה שהוא רוצה. כשהוא מבין שגם הקרב הזה אבוד בשבילו, הוא מנשק את ידה של פגי ונמצא על סף בכי. ההצלחה המקצועית לא מעניינת אותו. בשני המקרים, שלה ושל ג'ואן, דון עשה מעט מדי, מאוחר מדי, והפסיד. במהלך כל הסצנה, אגב, הוא יושב, היא עומדת - הוא מביט אליה מלמטה. כמעט כנוע.

ג'ואן רואה את פגי יוצאת מהמשרד ומביטה בה. ג'ואן נשארת במקומה, פגי הולכת לדרכה. ג'ואן היא החפץ שעובר מיד ליד, פגי היא אשה שמעוניינים לשמוע את דעותיה. ג'ואן היא העבר, פגי היא העתיד, ולכל אחת מהן יש מסלול אחר כדי להשיג דברים בחיים, בהתאם לתקופה. לכל אחת יש מחיר שונה.  

נקודות למחשבה:

- רמז להחפצתה של ג'ואן: בניגוד לשאר העובדים בחברה, על דלת המשרד שלה כתוב "Traffic" ולא השם שלה. 

- גם פגי מתייחסת לנשים בצורה שוביניסטית, כשהיא מציעה קמפיין לגברים שבו מככבת "ליידי גודייבה, עירומה ככל שאנחנו יכולים להציג אותה" - רק כדי לרצות לקוח ולהשאיר את הכסף בחברה.

- רגע שפל נוסף של דון: כשחברתה של מייגן גורמת לו להתעורר בבהלה, כל העובדים צוחקים עליו ולועגים לו. מי היה מעז, לפני כמה שנים?

- פיט מציג יעילות: כשהעבודה שלך היא להתחנף לאנשים, אתה מחזיק מצית בכיס גם אם אתה לא מעשן

- בניגוד לרוג'ר, שחש נבגד ועבר לקאמל, דון עדיין נאמן ללאקי סטרייק

- תובנה לא שלי: על השמלה שלבשה ג'ואן. נהדר. 

 

אין עתידות, יש שאלות

- השאלה הגדולה ביותר: מה יעלה בגורלה של פגי בסדרה? 

-  האם התנהגותו של רוג'ר גרמה לכך שכל סיכוי לקשר מחודש עם ג'ואן נהרס?

 - ומי מבטיח לנו שמחר, מחרתיים, בעונה הבאה, הלקוח לא יחליט שהוא רוצה עוד לילה סוער בתמורה להשארת יגואר בחברה? או מה יקרה כשהלקוח הבא יבקש "תשלום" דומה?

והפרומו

לפרק הבא

לדיון בפרק בפורום "מד מן" בתפוז

   

עונה 5, פרק 10: שום דבר שכסף לא יכול לפתור

"People buy things because it makes them feel happier"

העבר צץ מחדש בחייהן של הדמויות, בדרכים שונות, וכולן קשורות לכסף ולשאלות על תפיסת עולם קפיטליסטית, שיוצרת גם בעיות וגם פתרונות.

באמצע הלילה, ליין מקבל טלפון מלונדון, שדורש ממנו להחזיר חוב תוך יומיים. ליין בכלל לא מתייחס לסכום בפאונדים, אלא מיד שואל איך הוא אמור להשיג 8000 דולר ביומיים. כל העניין האנגלי הזה כבר מאחוריו והוא מרגיש אמריקאי (הוא אוהב את חג המולד במנהטן, הוא מקשט את משרדו במודלים של פסל החירות ובניין האמפייר סטייט). הדבר היחיד שקושר אותו כרגע לעבר שלו באנגליה, הוא החוב הארור, שיוצר בעיה רצינית. הוא מנסה לפתור את הבעיה על ידי מענק חג לעצמו ולעובדים האחרים, אבל נתקל בעיכובים. בסופו של דבר, הוא מגיע לשפל מוסרי ומזייף את חתימתו של דון על צ'ק שרשם לעצמו. לא בלי להיות מבוהל ממעשיו שלו. ליין מסתבך יותר ויותר ונראה שזה לא הסוף.

במקרה של הארי, העבר מגיע מכיוון לא צפוי, ובצורה מאוד לא צפויה – פול קינזי, שננטש בהקמת החברה החדשה, מבקש לפגוש אותו. מסתבר שהבחור המתנשא, שעבד כל כך קשה כדי להיראות נאור ומתקדם, נטש את חיי החומר לטובת הארי קרישנה. או לפחות, כך זה נראה. במקרה שלו, תמיד אפשר לחשוד שבחורה מעורבת בעניין.

הארי קרישנה, הארי קריין. מה זה משנה? פול, הארי ולקשמי (צילום מהאתר הרשמי)

 ואכן, פול מאוהב בלקשמי, הקרויה על שם אלת השפע, אבל אין לו שפע להעניק לה כדי שיוכלו לחיות יחד ולכן הוא מנסה לרתום את הארי וקשריו בטלוויזיה למשימה, ולהעביר תסריט שכתב ל"מסע בין כוכבים". לקשמי לא אוהבת את הרעיון הזה, וסוחטת את הארי בדרך היחידה שהיא יודעת וב"רכוש" היחיד שיש לה – היא עצמה. מאוד קל לשכנע באהבה חופשית כשאת באה מתנועה רוחנית כל כך, ואחרי שהארי נופל ברשת, לקשמי מזהירה אותו שלא יהפוך את פול לחומרני. אבל המניעים שלה הם מאוד לא רומנטיים – הוא המגייס הטוב ביותר של התנועה. מה שהיא לא מבינה זה שפול תמיד היה חומרני – פעם הוא ניסה להסוות את התכונה הזו במרקסיזם, פעם בתדמית אמנותית ועכשיו כאדם רוחני. תמיד, אגב, כדי להשיג אשה. ואכן, הארי מכיר אותו טוב יותר מלקשמי ומעניק לו פתרון חומרני - לנסוע ללוס אנג'לס ולנסות להגשים את חלומו כתסריטאי – הוא אפילו נותן לו כסף וכרטיס טיסה. אם פול היה באמת כל כך רוחני, הוא לא היה מחבק את הארי בהתרגשות כזו, ומודה שהוא היחיד שעזר לו.

פיט מספר בהתרגשות שנוצרה הזדמנות חדשה לקבל את התקציב של יגואר. כמו תמיד, פיט מוכיח שהוא מוצלח בתפקידו ו"אורב" ללקוחות פוטנציאליים. דון מעריך את התכונה הזו שלו, וזה שהוא מוצא את עצמו מרכל וצוחק עם השותפים הבכירים, גורם לפיט להרגיש מספיק בנוח כדי להתנשא על דון ("יכול להיות שתצטרך להשאר אפילו אחרי חמש וחצי"). אבל כמו תמיד, כנראה שהוא נלהב מהר מדי.

דון ומייגן הולכים לראות את המחזה America Hurrah, שמתבטא נגד פרסומות בטלוויזיה. מייגן מעלה את הנושא בבית, ומתפתח ויכוח. רק שהדבר המוזר בוויכוח הזה הוא, שדון לא מתנגד, לא מתעצבן ולא מנסה להגן על עצמו בחירוף נפש – נראה שפשוט לא אכפת לו. אירוני, אגב, שמייגן מנסה לנהל דיון על תרבות הצריכה, כשהיא עומדת בדירה ענקית ומאובזרת היטב במנהטן, ויותר מזה – הכסף לדירה הזו, ולכל החיים שלה בעצם, הגיע מפרסום, מניצול של התרבות הזו. איך בדיוק היא יכולה להעלות טיעון נגדה?

מייגן היא לא היחידה שמבינה שדון איבד את ההתלהבות המקצועית שלו. גם פיט יודע שאם הוא היה משיג הזדמנות לקבל את יגואר לפני שנה "היית מנשק אותי על הפה" (לא מפתיע שפיט בוחר דימוי של אהבה עצמית) וממש צריך לשלוח את דון לנסות את הרכב בעצמו.

בינתיים, ג'ואן מתמודדת עם צרות משלה. הבעיה הכלכלית שלה היא, שאין לה בעיה כלכלית. רוג'ר מנסה לפרנס אותה ואת קווין, אבל היא מסרבת. ג'ואן יודעת איך להתמודד עם רוג'ר ויודעת שזה לעולם לא ייגמר בעזרה כספית. מה שהיא לא יודעת להתמודד איתו, זו קבלת מסמכי הגירושין מגרג, ישר למשרד. היא רותחת וכועסת – ובצדק – על כך שהוא זה שמתגרש ממנה. גם הבעיה הזו נפתרת בחוויה קפיטליסטית מהמעלה הראשונה – דון לוקח אותה איתו לבחון מכוניות יגואר, מה יכול להיות משמח יותר מזה?

הם לוקחים את המכונית ויושבים בבר, שם הם מרשים לעצמם להניח לבעיות שלהם ולעשות את מה ששניהם הכי רוצים לעשות – לשתות ולהעלות זכרונות מזמנים אחרים, לצלילי מוזיקה ישנה. זמנים שבהם ג'ואן הייתה רווקה בלי תינוק, מחוזרת על ידי כל העולם, ודון היה בחור צעיר ושאפתן שרק הצטרף לחברה. למרות האופי הפלרטטני והשיכור של השיחה שלהם, דון משאיר אותה לבד בבר כדי לנסות את מזלה עם גבר אחר.

פעם הכל היה קל יותר. ג'ואן ודון (צילום מהאתר הרשמי)

כשהוא חוזר הביתה, מייגן מזכירה לו גם כן, במידה מסוימת, את העבר שלו – אשה קנאית שמחכה לגבר שלא חוזר הביתה. יכול להיות שמייגן מאבדת את האמון שלה בדון? יכול להיות שהיא חוששת שהעובדה שהוא כבר לא אוהב את העבודה שלו, כמו שהיא מציינת, תגרום לו לחפש ריגושים אחרים?

רגע לפני שכל החברה מתכנסת, מתגלה בעיה כלכלית חדשה – אין כסף לבונוסים לחג בגלל קיצוץ בתקציב. אבל במצב שבו העובדים יצטרכו לחיות במשרד כדי להביא לקוח כה חשוב כמו יגואר, אין דרך אחרת – חייבים לפתור, שוב, את הבעיה באמצעות כסף. השותפים יוצאים פילנתרופים ומממנים את הבונוסים על חשבונם, מה שמכניס את ליין שוב לצרות – עכשיו אין שום דרך שבה הוא יוכל להחזיר את הכסף הגנוב בזמן.

פיט מצפה לתשואות כשהוא מבשר לצוות על יגואר, אבל שוב נענה בקרירות. מי שמצליח לעשות זאת במקומו הוא דון, שמראה פתאום שכן אכפת לו, ונושא נאום מרגש וסוחף שגורם לכולם למחוא כפיים בהתלהבות מול הבשורה שהם הולכים לעבוד בסופי שבוע ובחגים. לכל הדעות לא עניין משמח במיוחד. מפתיע? אולי לא לפני שנה. אבל עכשיו, מפתיע מאוד. 

נקודות למחשבה

- נראה שבמעוז החומרניות מתחיל חיפוש: דון כבר לא מרוצה מהעבודה שלו, הארי מתמסר בקלות לשירת "הארי קרישנה" סוערת ומשמעותית, מייגן כבר מזמן מחפשת את עצמה באמנות ורוג'ר כבר התנסה בסמים מרחיבי תודעה. מעניין לראות לאן זה ימשיך.

- השיחה של דון וג'ואן על הגבר שיושב בבר, לא באמת מדברת עליו, אלא על דון עצמו, שמסביר את האופי הבוגדני שלו – "הוא לא יודע מה הוא רוצה".

- שוב פיט לא מצליח איפה שדון לא מתאמץ. בדיוק כמו שפיט לא יודע לנהוג בהילוכים ודון דוהר ביגואר בלי שום בעיה, כך דון מצליח לסחוף אחריו את כל החברה כשפיט לא יכול להוציא מהם מילה. 

אין עתידות, יש שאלות

-  השאלה המתבקשת אחרי הפרק הזה – האם משהו קורה בין דון וג'ואן?

- האם נראה שוב את פול?

- ומה, לכל הרוחות, עובר על מייגן, שגרם לה להתפרצות כזו?

והפרומו
לפרק הבא


לדיון בפרק בפורום "מד מן" בתפוז

עונה 5, פרק 9: הבלתי מיוחדים

 

"Guess what? You're not special, and neither is Anna"

כולם רוצים להרגיש מיוחדים. אבל מה קורה כשפעם, לא לפני זמן רב, באמת היית מיוחד למישהו, במשהו, והיום אתה סתם עוד אחד ויש טובים ומיוחדים ממך? זה מה שמגלות הדמויות בפרק התשיעי, שבו אפילו הלקוח החדש (מנישביץ) רוצה לקחת את היין שהוא מייצר ולהפוך אותו ממוצר המיוחד ליהודים, למשהו שמיועד לכל אדם בעולם. 

מה שמעניין הוא שדווקא דון ובטי (הו, שלום לך, אגב) עוברים את אותו מסלול בדיוק, בצורה סימטרית, ומגיבים באותה דרך כשהם מאוימים על ידי מתחרה. אולי למרות כל המתחים ביניהם, הם יותר דומים זה לזו ממה שנראה. שניהם עוברים משבר, מתגברים עליו באמצעות עבודה קשה, מגיעים לנקודת שבירה ופוגעים באדם אחר כדי להשיג את מה שהם רוצים. בטי נכשלת, דון מצליח. לפחות הפעם. 

דון אוסף עבודות לכתבה על החברה, שאמורה להתפרסם. הוא מבחין בכך שכל העבודות הן של מייקל (אחת של פגי, אחת של מייגן) וג'ואן ממש מנחמת אותו ומנסה לשכנע אותו שהקרדיט בעצם שלו, בתור הבוס, ושממש כדאי לו להכניס את "המכתב" – עבודה בת יותר משנה שלא הייתה מודעה אמיתית אפילו. אולי הכוונות שלה היו טובות, אבל קשה להאמין שהאגו של דון התרצה. 

הידיעה הזו, שיש כוכב חדש במשרדים, שמביא את כל ההברקות והרעיונות, היא זו שמאתגרת את דון, וכשהוא רואה את העבודות של מייקל לסנובול, הוא מתיישב במשרד ועובד אל תוך הלילה על רעיונות לקמפיין (מתי לאחרונה הוא עשה דבר כזה?). כשהוא מציג את הרעיון שלו בישיבת הקריאייטיב, כולם מופתעים מכך, ולא פחות מופתעים מהעובדה שהוא אפילו רעיון טוב. דון מרוצה מעצמו. 

באותו זמן ממש, בטי נכנסת לראשונה לדירה של דון ומייגן, והיא מתפעלת וחוקרת את המקום. ממש במקרה, היא גם רואה את מייגן מתלבשת ומביטה בה בקנאה. פעם בטי הייתה האשה היפה של דון, והיום היא הדודה השמנמנה בחצאית כהה ומשעממת, שעומדת מול מחליפתה, ההפך הגמור ממנה – צעירה יותר, רזה יותר, לבושה במכנסיים ובצבעוניות. היום, היא האשה המיוחדת של דון.

אשה ישנה, אשה חדשה. מצאו את ההבדלים. בטי ומייגן (צילום מהאתר הרשמי)

בטי מצליחה לעמוד בפיתוי ברגע האחרון, ולא להפנות את הקנאה לאכילה, ואפילו מצליחה לסיים את השבוע בירידה במשקל. היא מודה שעברה חוויה לא נעימה שאתגרה אותה, אבל מרוצה מההישג העצמי שלה.

דון ובטי מגלים בהמשך שעבודה קשה זה טוב ויפה, אבל עד גבול מסוים מאוד. בטי מוצאת, בין שיעורי הבית של בובי, פתק שדון משאיר למייגן. היא מתמלאת קנאה מהצהרות האהבה שבו, ומחליטה לנקום, בכך שהיא מספרת לסאלי על אנה, במטרה לסכסך בין דון למייגן, אבל למרות שסאלי ממש זועמת בהתחלה, הכל מסתדר ובטי נכשלת במשימתה, כועסת ומסיימת את השבוע בלי לרדת במשקל בכלל. העובדה שהנרי מסתבך עם העבודה שלו, שהיא בעצם הדבר היחיד ששווה אצלו, לא ממש עוזרת לה להרגיש טוב עם עצמה. 

במפגש הבא של שומרי משקל, היא לומדת שמה שצריך למלא את חייה זה הבית, הילדים, הבעל. היא מנסה להסתפק באלה, ומודה על כך ש"יש לי הכל, ולאף אחד אין שום דבר טוב יותר" – כלומר, היא מצהירה שהיא מרגישה מיוחדת. אבל בטי כבר הייתה בסרט הזה, ואנחנו יודעים שהיא, שוב, רחוקה מאוד מאחת שיש לה הכל. אגב, לפי ההתנהגות של סאלי, בטי אפילו לא מיוחדת ביכולת שלה להתנהג ברשעות.

משום מה, דון דווקא לא מבין ללבה של בטי, למרות שהוא עושה את אותו הדבר בדיוק. אחרי שהוחלט להגיש ללקוח את שני הקמפיינים של סנובול – אחת של דון, אחת של מייקל – הארי, קן ואפילו פיט, חושבים שהעבודה של מייקל טובה יותר. העובדה שאיבד אפילו את תמיכת מועדון המעריצים שלו, גורמת לדון להחליט שלא לקחת סיכונים והוא"שוכח" את העבודה של מייקל במונית, ומוכר את שלו ללקוח. הוא יהיה מיוחד שוב, ולא משנה במי הוא פוגע בדרך. 

הכלבה האם, הכלבה הבת. בטי וסאלי (צילום מהאתר הרשמי)

בין שני הסיפורים המרכזיים, מתרוצצים עוד כמה מקופחים שמישהו הוריד מגדולתם. פיט חושב שהוא הולך להיות הכי מיוחד בעולם, כשריאיון איתו יתפרסם בעיתון ("אל תדאגו, הם מעוניינים רק בי", הוא אומר לשאר השותפים). כל כך מיוחד, שבת' לא תוכל לעמוד בקסמיו ותבוא לפתות אותו במשרד. אבל הפנטזיה מתרסקת כשפיט מגלה שהמשרד לא נכלל בכתבה, ובטח לא הריאיון איתו. 

פגי, שלא רק שמתחילה לאבד קמפיינים לטובת מייקל (ראיתם את הבטחון העצמי המופרז שבו היא מציגה את הרעיון שלה לסנובול?), מתחילה גם לאבד את העבודות הצדדיות בחסות רוג'ר סטרלינג. "אתה לא נאמן", היא מטיחה בו, "אתה חושב רק על עצמך". אבל היי, רוג'ר עונה לה, כולם חושבים רק על עצמם. במיוחד בפרק הזה, מסתבר. אז אם פגי כבר לא נחשבת לקופירייטרית הטובה ביותר, או המבוקשת ביותר, מה בעצם נשאר לה, במה היא מיוחדת? וכשרוג'ר אומר לה "It's every man for himself" הוא אפילו לא מתייחס לעובדה שהיא אשה. היא חלק מכולם עכשיו. 

ג'יין דורשת מרוג'ר לקנות לה דירה בתמורה לפגישה עם הלקוח, שבה היא מעמידה פנים שהיא עדיין אשתו. רוג'ר שוב נכנע לסחיטה ואכן קונה לה אחת. אבל כשהפגישה מסתיימת (ובהצלחה, הודות לרעיונות של מייקל שרוג'ר הציג) רוג'ר הולך עם ג'יין לדירה ושוכב איתה שם. בכך הוא הופך את הדירה ללא מיוחדת. מה ההבדל בינה לבין הדירה הקודמת, ג'יין שואלת? היא רצתה להתחיל מחדש, ולא הצליחה (חבל רק שהיא מאשימה את רוג'ר ומתעלמת מהצד שלה בעניין).

בסוף הפרק, מייגן מתקשה לפרגן לחברתה שקיבלה תפקיד באופרת סבון (ובכך גם היא הופכת למיוחדת עבור מישהו, בעוד שמייגן לא מצליחה לקבל אפילו אודישן). דון מנסה לפתוח את החלון בזמן תהלוכת החג, אבל היא מזהירה אותו "האוויר כאן רעיל". ובמציאות בה כולם דורכים על כולם כדי להחזיר לעצמם בכוח איזה ייחודיות שאבדה, האוויר בהחלט רעיל. 

נקודות למחשבה

- בתחילת הפרק, מייגן מלמדת את סאלי לבכות בצורה מלאכותית והיא משתמשת בידע הזה כדי להשיג מדון את מה שהיא רוצה (עפרונות). בהמשך, הילדה מפתחת התנהגות של כלבה רצינית. מעניין לראות מה יהיה עם זה בהמשך.

- אגב חוסר רלוונטיות קשה – קופר לא יודע שרוג'ר וג'יין מתגרשים

- לפי רוג'ר, יש אנשים יהודים ויש אנשים "נורמליים"

- מייקל נבחר לעבודה כנראה בגלל יהדותו. הוא צריך להגיש רעיונות לרוג'ר עד "שישי בשקיעת השמש" (ניסוח של רוג'ר) כלומר – בכניסת השבת

- הידד לבובי, שקיבל לראשונה משפטים שלמים

אין עתידות, יש שאלות

- ג'יין מציעה לרוג'ר לקחת את "ג'ואני" לארוחה במקומה – אפילו היא יודעת שזה מה שהוא באמת רוצה. אולי זה רמז לאיחוד האפשרי?

 - איך בטי יודעת שאנה מתה? זה קרה אחרי הגירושין, למה שהוא יספר לה כזה דבר רגיש?

- האשה היחידה שנשארה מיוחדת ותמיד תשאר, היא אנה. השאלה היא אם זה רק כי היא מתה. מה היה קורה אם היא הייתה פוגשת במייגן? האם מייגן קיבלה את תפקידה של אנה בחייו של דון?

והפרומו

לפרק הבא 

לדיון בפרק בפורום "מד מן" בתפוז