עונה 2, פרק 5: משחקי תפקידים

"This is America: Pick a job and become the person that does it".

מיהי "הבחורה החדשה" שעל שמה נקרא הפרק? התשובה הכי ברורה היא ג'יין, המזכירה החדשה של דון, שגם מוצגת במילים אלו בדיוק על ידי ג'ואן. אבל לאורך הפרק מתגלות נשים חדשות, ובראשן פגי, שהשינוי שהיא עוברת תופס הפעם את מרכז העלילה. כמו בציטוט של בובי בארט שפותח את הפוסט הזה,  הדמויות בפרק החמישי מנסות להכנס לתבנית שיצרו לעצמן, או שיצרו עבורן, ולא תמיד בהצלחה.

טרודי ופיט נפגשים עם רופא כדי לברר מדוע הם לא מצליחים להרות. פיט מנסה להכנס לתפקיד האבא, למרות שהוא לא כל כך מעוניין בו, אבל מבין שזו הציפייה ממנו (לשאלת הרופא, אם הוא בכלל מעוניין בילד, הוא עונה "איזו מין שאלה זו?"). למרות שהוא לא יודע את מה שאנחנו יודעים – שהבעיה אינה אצלו – הוא מאוד בטוח בעצמו מול טרודי. אבל כשהוא נשאר לבד עם הרופא, הוא ממש שופך את לבו בפניו. הם הרי לא מכירים ולכן אין לפיט אינטרס להסתיר את מצבו המקצועי, את התחושה שהוא בר החלפה ואת הלחצים והחששות. להפך, נראה שהוקל לו לדבר סוף סוף.

ג'ואן מנסה להכנס לתפקיד עליו חלמה כבר הרבה זמן – הרעייה. היא סוף סוף מקבלת את טבעת האירוסין המיוחלת, ודואגת שכולם ידעו שהחתונה תהיה בחג המולד ("אדום וירוק הם הצבעים שלי") ושאין מציאה טובה יותר מרופא, לא כמו אנשי הפרסום האלה. הבנות מתלהבות, רוג'ר מדוכא. אבל בדיוק כמו שמסביר הרופא לפיט, במעגל החיים אנשים באים ואנשים הולכים, ובדיוק בשנייה שאיבדנו את יקירת מריירי המשרד לטובת חיי נישואין בורגניים, קיבלנו את הטרף החדש – ג'יין. היא קבעה לעצמה את התפקיד והיא יודעת בדיוק איך למלא אותו. חולצה פתוחה, מבטי פיתוי וכל הגברים כבר שכחו מהג'ינג'ית ההיא. הג'ינג'ית כנראה מקנאה, למרות הכל, וגוערת בג'יין על התנהגותה ה"לא מקצועית". גערה אמינה במיוחד כשהיא מגיעה ממייסדת המרכז לאמנות הפיתוי על שם סטרלינג קופר.

פני דרך, ג'ואן. יש מזכירה סקסית חדשה בסביבה. ג'יין (צילום מהאתר הרשמי)

ובעוד פסטיבל הטבעת ממשיך, ג'ואן מזניחה את חובותיה.  דון גוער בה ש"אלו אינם פעמוני חתונה" שמצלצלים, אלא הטלפון, ואכן מעבר לקו נמצאת, בובי בארט, ההפך הגמור מכל מה שקשור לחיי נישואין תקינים. למרות שהסלולרי רחוק מלהיות מומצא, היא עדיין שואלת "איפה אתה". בלי להתאמץ, היא מוציאה אותו מהמשרד למסעדה. שם הם פוגשים במקרה את רייצ'ל ובעלה החדש – בחור בשם כץ. בני הזוג שלהם מוכיחים ששניהם המשיכו הלאה, כל אחד בדרכו שלו. ברור לכל שרייצ'ל החליטה להיות אשת משפחה לגבר יהודי משעמם ואפור, נכנסה לתפקיד שייעדה לעצמה, ושונאת אותו. או לפחות כך זה נראה מהמבטים שהיא נועצת בדון. 

בובי היא אשה שמזמן כבר הגדירה לעצמה את התפקיד שלה ויודעת למלא אותו היטב, ולכן אין לה שום בעיה לחשוף את כוונותיה בפני דון בצורה הישירה ביותר. אתה, אני, חוף הים, עכשיו.  דון הוא בן אדם שמזמן כבר חי בתפקיד מישהו אחר, והתפקיד כולל בגידות קבועות באשתו, ולכן הוא נענה.

בדרך לים, בובי נרגשת. "אני מרגישה כל כך טוב", היא אומרת. דון עונה "אני לא מרגיש כלום". זה לא ממש מפתיע אותנו, אבל היא דווקא מנסה לעשות משהו בעניין. כנראה שהנסיון שלה מוצלח מאוד, כי הנשיקות שלה, בשילוב עם אלכוהול ועייפות, גורמות לדון לאבד שליטה על הרכב והם מתהפכים. כאן הכל מתחיל להיות הרבה יותר מעניין.

במצבו של דון – מחסור בכסף ושפע של אלכוהול בדם – הוא לא יכול להשתחרר מתחנת המשטרה ללא עזרה. ומכל האנשים בעולם, פגי היא זו שנבחרה לראות את דון ברגע השפל שלו, עייף, פצוע ובהחלט לא מלא בטחון כתמיד, ולחלץ את השניים.  עדיין לא ברור למה הוא בחר דווקא בה, אבל דון מודיע לה שלאף אחד אסור לדעת על המקרה, ופגי מבטיחה לשכוח ממנו. לא הייתי רוצה שתתייחס אלי רע בגלל הערב הזה. אנחנו עוד לא יודעים את זה, אבל היא מתייחסת למקרה אחר לחלוטין.

שיט, למה התחתנתי עם המכוער הזה ולא איתך? רייצ'ל וכץ, דון ובובי (צילום מהאתר הרשמי)

בתור אמן ההסתרה והסודיות, לדון אין בעיה להפוך את נסיבות התאונה לשקר, שמצליח גם לגרום לבטי לרחם על בעלה, הסובל מלחץ דם גבוה, שאיבד את השליטה ברכב בגלל כדורים ואלכוהול והיה מספיק מתחשב כדי לא להתקשר ולהעיר אותה. איזה גבר מושלם.

בובי מתחבאת אצל פגי בבית, והניגוד ביניהן זועק לכל עבר. בעוד בובי שרועה על הספה ולא טורחת להתלבש, פגי נראית לחוצה, לבושה כמו עקרת בית בשמלה נפוחה, מביאה אוכל, עושה סידורים ובעיקר עונה באיפוק ובנימוס לשאלות הפולשניות של בובי. אין לה מאפרה בבית, היא לא רגילה להיות ערה כל הלילה – היא בסך הכל ילדה טובה שאין לה שום קשר לנשיות המתפרצת וחסרת הבושה שמולה. למה את עוזרת לדון? בובי שואלת. הוא עשה הרבה בשבילי, עונה פגי, ועשה אותי קופירייטרית. אבל בובי מתקנת, ובצדק – את הפכת את עצמך לקופירייטרית. בהמשך היא גומלת לפגי על האירוח בשיעור קטן על החיים: את לעולם לא תהיי גבר, אז תהיי אישה. זה עסק מאוד עוצמתי כשמשתמשים בו נכון. תתייחסי לדון כשווה אלייך. או במילים אחרות: תפסיקי להיות סמרטוט ותשתמשי בגירל פאוור שלך. 

בשתי סצנות פלאשבק אנחנו מגלים את הסוד של פגי ודון. פגי אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי אחרי הלידה, דון גילה את העניין ובא לבקר אותה. הוא חושף בפניה חלק מאישיותו ומורה לה לשכוח מכל מה שקרה, ולהמשיך הלאה. ידהים אותך עד כמה כל העניין הזה לא קרה. פגי מספיק אינטליגנטית כדי להבין שהוא מדבר מנסיון.

ג'ימי בארט מגיע לבקר ולומר תודה לדון על העזרה המקצועית. בזמן שדון הצליח לעכב את הפגישה, אין זכר לפציעה של בובי, שתסגיר את העובדה ששניהם פצועים בו זמנית. לדון, שוב, אין בעיה לשקר לגבי מה שקרה לו, והפגישה עוברת בשלום. השאלה שצפה בסצנה הזו היא, מדוע איש עסוק כמו ג'ימי בארט מגיע רק כדי להחליף מילה וחצי עם דון? 

פיט וטרודי מגלים, כצפוי, שהוא לא המקור לבעיית הפוריות שלהם. יצור אנוכי שכמותו, פיט צוהל ושוכח לגמרי ממשמעות הגילוי הזה. טרודי נעלבת, ובצדק, ובנסיון להרגיע אותה, פיט מסבך עוד יותר את העניינים ומנסה להוריד אותה מעניין התינוק. היא מאשימה אותו בילדותיות ומודיעה שהיא רוצה ילד. טרודי מאסה בתפקיד הרעייה בלבד, וסימנה לעצמה את תפקיד האמא.

פגי מיישמת את החומר הנלמד, ולאחר התנצלות מ"מר דרייפר" על שלא הגיעה מוכנה לפגישה, היא מבקשת ממנו את כספי הערבות בחזרה. כשהיא מודה לו, היא קוראת לו דון. הם אולי לא שווים מבחינה מקצועית, אבל יש להם סודות ורגעי שפל משותפים. פגי עדיין מנסה להתאים לתפקיד שיצרה לעצמה, אבל שינתה את הדרך.

בסופו של יום, דון מגיע הביתה לארוחת ערב, נטולת מלח, מכיוון ש"אנחנו אוהבים אותו" (כי בין כל הסיגריות והאלכוהול, המלח הוא המרכיב הקטלני בחייו). בטי מנסה להלחם בגורם לתאונה של דון, באמצעות אהבה. איזה אבסורד.

נקודות למחשבה:

-     -  הזוג כץ הולך לראות את "דבר מצחיק קרה בדרך לפורום", בו עבד תולה את תקוותיו  להשתחרר לחופשי בבת השכן. נשמע מוכר?

-     -  בובי ופגי דנות במרילין מונרו, שעתידה להגיע לחגיגות יום ההולדת של הנשיא. בובי מרחמת עליה, פגי רוצה בעיות כמו שלה. היום אנחנו יודעים שמרילין מונרו הייתה דוגמה מצוינת לאשה שלא הצליחה לעמוד בתפקיד שמצאה לעצמה. 

-     -  אמא של פגי ואחותה מבקרות אותה בבית החולים. אנחנו מגלים שאניטה בהריון, משמע, התינוק שהיא מגדלת אינו של פגי.

  

עתידות (ספוילרים, בלע"ז):

שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד

המשך עונה 2:

-     -  ג'ואן כל כך נואשת להיות האשה הקטנה, שגם אחרי שגרג אונס אותה, היא מתחתנת איתו בכל זאת.

-          ג'יין מחליפה את ג'ואן לא רק בתור מושא ההערצה במשרד. היא נכנסת לתפקידה בדיוק כשרוג'ר מדוכא על שאיבד את המאהבת שלו והיא גם תצא מהתפקיד בחתונה. עם רוג'ר.

   - ג'ימי בארט לא בא סתם כדי להגיד תודה לדון. הוא מבין שיש קשר כלשהו בינו לבין בובי, והוא רוצה לרחרח.

  

 עונה 4:

-       -    פגי קוראת לדון בשמו הפרטי רק בהקשר אישי. מבחינה מקצועית היא תרגיש שהם שווים רק אחרי שהוא ייתן לכך את האישור שלו, בפרק השביעי.

עונה 2, פרק 4: כשל משפחתי

"Do you think you'd be the man you are today if your father didn't hit you?"

אחרי ההגדרה מחדש לרוב הערכים, כמו זוגיות, נאמנות וכבוד, מגיע גם תורם של ערכי המשפחה שזוכים לפרק משלהם, המתמקד בשלושה ימי ראשון (Passion Sunday, Palm Sunday, Good Sunday – שלושת ימי ראשון שלפני חג הפסחא). כל המשפחות עובדות קשה כדי להציג תמונה מושלמת, וכל אחת לא מתפקדת בדרכה שלה.

Passion Sunday מתחיל עם פגי, הנמצאת בכנסייה, למרות שלפני שני פרקים בדיוק היא הודיעה שאין לה עניין לבקר בה. נראה שהיא נכנעה ללחץ מצד אמה ואחותה, ולא ממש שינתה את דרכה והפכה לנוצרייה טובה, כיוון שמיד אנחנו מגלים שהיא סובלת מהנגאובר. היא יוצאת החוצה בטענה שאינה מרגישה טוב, אבל כנראה בעיקר נמאס לה לשמוע את דברי התוכחה בדרשה. בחוץ היא פוגשת כומר צעיר בשם גיל, והוא גורם לה לחזור פנימה לכנסייה למרות שבעצם תכננה לעזוב.

מה אתם יודעים, נגררתי בחזרה לכנסייה. פגי (צילום מהאתר הרשמי)

בבית משפחת דרייפר, בטי מתמודדת עם שיחת טלפון שמעירה אותה ומאלצת אותה לנסות ולארגן ברביקיו בזמן שהיא חצי ישנה. ואם זה לא מספיק, דון מקשה עליה לנהל שיחה רצינית בזמן שהוא שולח ידיים. בטי נכנעת ומסיימת את השיחה ("דון לא מרגיש טוב") אבל בדיוק אז סאלי ובובי מתפרצים לחדר. דון מגרש אותם בתירוץ "אנחנו ישנים" ובטי מתנצלת על שלא נעלה את הדלת. בסצנה הקצרה הזאת כל נסיונות התמרון של בטי בין תפקידי אשת החברה, המאהבת, האם והרעייה הטובה – נכשלים. 

מאוחר יותר, סאלי מכינה משקה לדון (ולא בפעם הראשונה) וכולם יושבים בסלון בנחת. בובי נוגע בסטריאו ובטי מתעצבנת ושולחת את הילדים החוצה. הבוקר בקושי התחיל וכבר סאלי נחשפת לשתי פעילויות שאינן מיועדות לילדים, ובהמשך נראה שהיא מושפעת מהחשיפה הזו לעולם המבוגרים.

הכומר גיל מגיע לארוחה בביתה של אניטה, אחותה של פגי. אניטה מנסה להתחבב על גיל, אבל הוא מתעניין דווקא בפגי, ומכיוון שהוא לא גר בסביבה, הוא לא יודע שיש לו עסק עם חוטאת רצינית. אמא של פגי מנצלת את חוסר הידיעה הזה ומשוויצה בבתה המוצלחת שעובדת בשדרות מדיסון ו"ממציאה את המילים בפרסומות". בארוחה (בה פגי יושבת ליד כסא ריק, שמזכיר לנו שחסר פה ילד) אנחנו מגלים שהאב גיל הוא לא כומר מהזן המסורתי והצפוי. הוא מברך על האוכל בסגנון אישי, וזה לא כל כך מוצא חן בעיני אמא של פגי, שמצפה לנוסח הקבוע. אולי דווקא ההתנהגות הזו היא שמצליחה לקרב בינו לבין פגי. אולי באמת מתוך מצוקה ואולי מתוך נסיון לקרב את פגי לכנסייה, גיל מבקש ממנה לעזור לו בדרשה שהוא צריך לשאת, כיוון שהיא היחידה שיודעת משהו על דיבור בפומבי. היא נותנת לו כמה טיפים ומסכמת במשפט "תן לנו הזדמנות להבין" – גיל בעצם מוציא מפגי את הסיבה להתנגדות שלה לדת.

עוד משפחה לא מתפקדת נפגשת לארוחה. רוג'ר, מונה אשתו, בתו מרגרט וארוסה, ברוקס. מרגרט לא מעוניינת בחתונה גדולה אבל מונה לא רוצה שתחמיץ את החוויה הגדולה בחייה, ומפליגה בזכרונות החתונה שלה ושל רוג'ר. הכל נשמע קסום אם שוכחים לרגע שחיי הנישואין של השניים הרבה פחות נפלאים. ובפרק הזה קשה לשכוח.

המתח בין בטי לבובי גדל, כשבובי קופץ על המיטה הזוגית של הוריו באמצע רגע משפחתי מושלם, ושובר אותה. בטי מתרגזת ורוצה לשלוח את הילדים לישון, אבל סאלי, שמתפקדת כמבוגר האחראי בחדר, מזכירה לה שעוד לא אכלו ארוחת ערב. 

בין ראשון לראשון, אנחנו מקבלים סצנה שמתחזקת את הרומן החדש של דון, ככה סתם, שלא נתבלבל ונחשוב שאיש המשפחה נאמן לאשתו. בובי מגיעה לסטרלינג קופר כדי לבקש עזרה לגבי ג'ימי ותכנית חדשה שהיא רוצה להפיק בשבילו. כלומר, כדי לשכב עם דון במשרד.

כשדון חוזר הביתה, בטי מדווחת שבובי (הילד, לא המאהבת) שבר את הסטריאו. דון מסתפק באזהרת "אל תעשה את זה שוב", בטי רוצה מכות. כלומר, לילד. אתה חושב שהיית הגבר שאתה היום אם אבא שלך לא היה מכה אותך? היא שואלת. באמת, מזל שהרביץ לו, אחרת אולי לא היה יוצא בוגדני ושקרן כמו שהוא.

Palm Sunday מגיע, ודון מכין לילדים פנקייקס לארוחת הבוקר. כשהוא משאיר אותם שנייה לבד במטבח כדי לדבר בטלפון ( ענייני עבודה, כמובן), בובי מספיק לקבל כוויה מהמחבת. סדר העדיפויות של דון מפתיע כשהוא מנתק מיד כדי לרוץ אל בובי, אבל חוזר לעצמו כשדון שולח את בטי לבד לבית החולים עם הילד, כיוון שהוא חייב לרוץ לטפל באמריקן איירליינס. בהיעדר בייביסיטר, סאלי המאושרת זוכה לבקר בעבודה של אבא. דון מפקיד אותה בידיה הלא אמהיות בעליל של ג'ואן, ורק מבקש להרחיק אותה ממכונות חיתוך הנייר. סאלי מוכיחה שהיא רחוקה מאוד מלהיות הילדה הקטנה שמשחקת בציוד משרדי. היא מתעניינת בגודל החזה של ג'ואן, במה בדיוק פול עושה עם החברה שלו ואפילו משתכרת (אגב, בדיוק ברגע השיא שבו דון סוחף את כולם בנאום על אמריקן איירליינז והעתיד – אם למישהו לא היה ברור שדון לא יכול לתמרן בין עבודה ומשפחה, הסמיכות של שני המקרים האלה ממחישה את העניין בצורה בולטת). בקיצור, סאלי עושה את כל מה שעובדי סטרלינג קופר האחרים עושים. אולי חוץ מעישון.

האב גיל מגיע לארוחת צהריים ומתעניין בפגי, שנמצאת דווקא במשרד. אמה מרוצה מהעובדה שהכומר הצעיר מתעניין בפגי, אבל אחותה אכולת קנאה מתמיד. אנחנו מקבלים תזכורת למעמדה של פגי, כשהיא האשה היחידה שזוכה לאכול את ארוחת הצהריים שלה יחד עם גברי המשרד, בזמן שכל המזכירות הנחותות ממתינות לתורן כדי לעוט על השאריות (כל כך נחותות, שכשקופר מפטר אחת מהן, דאק מבקש ממנה לחזור למחרת, כי הוא ממילא לא יזכור מי היא) בהמשך ג'ואן גם מתמרמרת ש"היא כאן ביום ראשון ואני מכבדת את זה, אבל את יודעת שהיא מרוויחה יותר מכולנו". אמא של פגי בהחלט לא מתגאה בה לשווא.

זה בסדר, תאכלו. אנחנו נעמוד פה ונחכה לשאריות. המזכירות (צילום מהאתר הרשמי)

רוג'ר מוצא ריגוש חדש – ויקי, נערת הליווי ששכרו קן ופיט על מנת לשעשע לקוח, והציגה את עצמה כאשתו. כנראה שהנכונות להעמיד פני רעייה הוא זה שגורם לרוג'ר לנסות לקבל ממנה תחליף לאשתו – נשיקות, ארוחת ערב. אולי מונה מתרפקת על זכרונות החתונה המושלמת שלהם, אבל לא הרבה נשאר ממנה, ואפילו רוג'ר מרגיש את החסך.

Good Friday הוא המועד שנבחר לפגישה המיוחלת עם אמריקן איירליינז וחדר הישיבות נראה כמו לפני יציאה לקרב. אבל רגע לפני שהקרב התחיל, סטרלינג קופר כבר הפסידו בו – של, חברו של דאק, הבכיר בתפקיד הקומבינה המובטחת – פוטר מעבודתו בחברה. 

בעוד פגי נוחלת אכזבה מקצועית, אניטה דואגת לגרום לה גם לנזק אישי והולכת לווידוי אצל האב גיל, שמטרתו ברורה – להלשין על אחותה הנואפת שילדה ילד לגבר נשוי. במסווה של ייסורי נפש, אניטה מנסה לנטרל את העניין של גיל בפגי. בלי רחמים. אבל כשהם נפגשים בחג, גיל מפתיע ולא נרתע מפגי, אלא מעביר את המסר שהוא יודע מה קרה, כשהוא מגיש לה ביצה כחולה "לקטן".

בטי ממשיכה להתעצבן על בובי – הפעם הוא משחק ברובוט בזמן הארוחה. דון, בתגובה, שובר את הרובוט על הקיר, ומריבה פורצת בינו לבין בטי. לשם שינוי, היא דווקא אומרת דברים נכונים – אתה לא לוקח חלק בחינוך הילדים (אילו רק ידעה מה קרה לסאלי בשבוע שעבר) ומקבל את תפקיד הגיבור כשאתה חוזר הביתה, בעוד אני איתם כל היום. אז דון לא מוכן להרביץ לבובי, אבל כשבטי דוחפת אותו, הוא מחזיר. 

אחרי שברור שגם דון וגם בטי מתפקדים כהורים איומים, דון מפגין רגע נדיר של נוסטלגיה כשהוא מספר לבובי על אבא שלו, מי הוא היה ומה הכי אהב לאכול. "אנחנו צריכים להשיג לך אבא חדש", בובי אומר, ודון נמס. מאוחר יותר הוא מתוודה בפני בטי שהמכות מאביו רק גרמו לו לחלום על הדרך שבה יהרוג אותו. בטי מופתעת ומתרככת. אמנם דון לא יודע איך להיות הורה, אבל הוא לפחות מנסה. משהו שקשה מאוד להגיד על אשתו. 

נקודות למחשבה: (כן, זה חדש)

- נראה שבמשפחה של פגי יש רק בנות. האב כבר מת והגבר היחיד במשפחה – גיסה של פגי, לא מצליח לתפקד בכלל ומרותק למיטה עם כאבי גב. סביבה נשית דומיננטית כזו היא רקע מושלם לפריצת הדרך הפמיניסטית שפגי משיגה בסדרה.

- גם למאהבת של דון וגם לבן שלו קוראים בובי. בטי מפנה את הזעם שלה כלפי הבובי הלא נכון, בעוד המאהבת היא זו שגורמת לנזקים האמיתיים בחייה.

עתידות (ספוילרים, בלע"ז):

שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד

סוף עונה 3:

פול ממשיך להביא על עצמו את העדפת פגי על פניו בחברה החדשה, כשהוא כותב את התפריט לאמריקן איירליינז בצרפתית – לא נוטש את הגישה המתנשאת וחסרת המסר, והיא מתנקמת בו בסוף.