עונה 5, פרק 10: שום דבר שכסף לא יכול לפתור

"People buy things because it makes them feel happier"

העבר צץ מחדש בחייהן של הדמויות, בדרכים שונות, וכולן קשורות לכסף ולשאלות על תפיסת עולם קפיטליסטית, שיוצרת גם בעיות וגם פתרונות.

באמצע הלילה, ליין מקבל טלפון מלונדון, שדורש ממנו להחזיר חוב תוך יומיים. ליין בכלל לא מתייחס לסכום בפאונדים, אלא מיד שואל איך הוא אמור להשיג 8000 דולר ביומיים. כל העניין האנגלי הזה כבר מאחוריו והוא מרגיש אמריקאי (הוא אוהב את חג המולד במנהטן, הוא מקשט את משרדו במודלים של פסל החירות ובניין האמפייר סטייט). הדבר היחיד שקושר אותו כרגע לעבר שלו באנגליה, הוא החוב הארור, שיוצר בעיה רצינית. הוא מנסה לפתור את הבעיה על ידי מענק חג לעצמו ולעובדים האחרים, אבל נתקל בעיכובים. בסופו של דבר, הוא מגיע לשפל מוסרי ומזייף את חתימתו של דון על צ'ק שרשם לעצמו. לא בלי להיות מבוהל ממעשיו שלו. ליין מסתבך יותר ויותר ונראה שזה לא הסוף.

במקרה של הארי, העבר מגיע מכיוון לא צפוי, ובצורה מאוד לא צפויה – פול קינזי, שננטש בהקמת החברה החדשה, מבקש לפגוש אותו. מסתבר שהבחור המתנשא, שעבד כל כך קשה כדי להיראות נאור ומתקדם, נטש את חיי החומר לטובת הארי קרישנה. או לפחות, כך זה נראה. במקרה שלו, תמיד אפשר לחשוד שבחורה מעורבת בעניין.

הארי קרישנה, הארי קריין. מה זה משנה? פול, הארי ולקשמי (צילום מהאתר הרשמי)

 ואכן, פול מאוהב בלקשמי, הקרויה על שם אלת השפע, אבל אין לו שפע להעניק לה כדי שיוכלו לחיות יחד ולכן הוא מנסה לרתום את הארי וקשריו בטלוויזיה למשימה, ולהעביר תסריט שכתב ל"מסע בין כוכבים". לקשמי לא אוהבת את הרעיון הזה, וסוחטת את הארי בדרך היחידה שהיא יודעת וב"רכוש" היחיד שיש לה – היא עצמה. מאוד קל לשכנע באהבה חופשית כשאת באה מתנועה רוחנית כל כך, ואחרי שהארי נופל ברשת, לקשמי מזהירה אותו שלא יהפוך את פול לחומרני. אבל המניעים שלה הם מאוד לא רומנטיים – הוא המגייס הטוב ביותר של התנועה. מה שהיא לא מבינה זה שפול תמיד היה חומרני – פעם הוא ניסה להסוות את התכונה הזו במרקסיזם, פעם בתדמית אמנותית ועכשיו כאדם רוחני. תמיד, אגב, כדי להשיג אשה. ואכן, הארי מכיר אותו טוב יותר מלקשמי ומעניק לו פתרון חומרני - לנסוע ללוס אנג'לס ולנסות להגשים את חלומו כתסריטאי – הוא אפילו נותן לו כסף וכרטיס טיסה. אם פול היה באמת כל כך רוחני, הוא לא היה מחבק את הארי בהתרגשות כזו, ומודה שהוא היחיד שעזר לו.

פיט מספר בהתרגשות שנוצרה הזדמנות חדשה לקבל את התקציב של יגואר. כמו תמיד, פיט מוכיח שהוא מוצלח בתפקידו ו"אורב" ללקוחות פוטנציאליים. דון מעריך את התכונה הזו שלו, וזה שהוא מוצא את עצמו מרכל וצוחק עם השותפים הבכירים, גורם לפיט להרגיש מספיק בנוח כדי להתנשא על דון ("יכול להיות שתצטרך להשאר אפילו אחרי חמש וחצי"). אבל כמו תמיד, כנראה שהוא נלהב מהר מדי.

דון ומייגן הולכים לראות את המחזה America Hurrah, שמתבטא נגד פרסומות בטלוויזיה. מייגן מעלה את הנושא בבית, ומתפתח ויכוח. רק שהדבר המוזר בוויכוח הזה הוא, שדון לא מתנגד, לא מתעצבן ולא מנסה להגן על עצמו בחירוף נפש – נראה שפשוט לא אכפת לו. אירוני, אגב, שמייגן מנסה לנהל דיון על תרבות הצריכה, כשהיא עומדת בדירה ענקית ומאובזרת היטב במנהטן, ויותר מזה – הכסף לדירה הזו, ולכל החיים שלה בעצם, הגיע מפרסום, מניצול של התרבות הזו. איך בדיוק היא יכולה להעלות טיעון נגדה?

מייגן היא לא היחידה שמבינה שדון איבד את ההתלהבות המקצועית שלו. גם פיט יודע שאם הוא היה משיג הזדמנות לקבל את יגואר לפני שנה "היית מנשק אותי על הפה" (לא מפתיע שפיט בוחר דימוי של אהבה עצמית) וממש צריך לשלוח את דון לנסות את הרכב בעצמו.

בינתיים, ג'ואן מתמודדת עם צרות משלה. הבעיה הכלכלית שלה היא, שאין לה בעיה כלכלית. רוג'ר מנסה לפרנס אותה ואת קווין, אבל היא מסרבת. ג'ואן יודעת איך להתמודד עם רוג'ר ויודעת שזה לעולם לא ייגמר בעזרה כספית. מה שהיא לא יודעת להתמודד איתו, זו קבלת מסמכי הגירושין מגרג, ישר למשרד. היא רותחת וכועסת – ובצדק – על כך שהוא זה שמתגרש ממנה. גם הבעיה הזו נפתרת בחוויה קפיטליסטית מהמעלה הראשונה – דון לוקח אותה איתו לבחון מכוניות יגואר, מה יכול להיות משמח יותר מזה?

הם לוקחים את המכונית ויושבים בבר, שם הם מרשים לעצמם להניח לבעיות שלהם ולעשות את מה ששניהם הכי רוצים לעשות – לשתות ולהעלות זכרונות מזמנים אחרים, לצלילי מוזיקה ישנה. זמנים שבהם ג'ואן הייתה רווקה בלי תינוק, מחוזרת על ידי כל העולם, ודון היה בחור צעיר ושאפתן שרק הצטרף לחברה. למרות האופי הפלרטטני והשיכור של השיחה שלהם, דון משאיר אותה לבד בבר כדי לנסות את מזלה עם גבר אחר.

פעם הכל היה קל יותר. ג'ואן ודון (צילום מהאתר הרשמי)

כשהוא חוזר הביתה, מייגן מזכירה לו גם כן, במידה מסוימת, את העבר שלו – אשה קנאית שמחכה לגבר שלא חוזר הביתה. יכול להיות שמייגן מאבדת את האמון שלה בדון? יכול להיות שהיא חוששת שהעובדה שהוא כבר לא אוהב את העבודה שלו, כמו שהיא מציינת, תגרום לו לחפש ריגושים אחרים?

רגע לפני שכל החברה מתכנסת, מתגלה בעיה כלכלית חדשה – אין כסף לבונוסים לחג בגלל קיצוץ בתקציב. אבל במצב שבו העובדים יצטרכו לחיות במשרד כדי להביא לקוח כה חשוב כמו יגואר, אין דרך אחרת – חייבים לפתור, שוב, את הבעיה באמצעות כסף. השותפים יוצאים פילנתרופים ומממנים את הבונוסים על חשבונם, מה שמכניס את ליין שוב לצרות – עכשיו אין שום דרך שבה הוא יוכל להחזיר את הכסף הגנוב בזמן.

פיט מצפה לתשואות כשהוא מבשר לצוות על יגואר, אבל שוב נענה בקרירות. מי שמצליח לעשות זאת במקומו הוא דון, שמראה פתאום שכן אכפת לו, ונושא נאום מרגש וסוחף שגורם לכולם למחוא כפיים בהתלהבות מול הבשורה שהם הולכים לעבוד בסופי שבוע ובחגים. לכל הדעות לא עניין משמח במיוחד. מפתיע? אולי לא לפני שנה. אבל עכשיו, מפתיע מאוד. 

נקודות למחשבה

- נראה שבמעוז החומרניות מתחיל חיפוש: דון כבר לא מרוצה מהעבודה שלו, הארי מתמסר בקלות לשירת "הארי קרישנה" סוערת ומשמעותית, מייגן כבר מזמן מחפשת את עצמה באמנות ורוג'ר כבר התנסה בסמים מרחיבי תודעה. מעניין לראות לאן זה ימשיך.

- השיחה של דון וג'ואן על הגבר שיושב בבר, לא באמת מדברת עליו, אלא על דון עצמו, שמסביר את האופי הבוגדני שלו – "הוא לא יודע מה הוא רוצה".

- שוב פיט לא מצליח איפה שדון לא מתאמץ. בדיוק כמו שפיט לא יודע לנהוג בהילוכים ודון דוהר ביגואר בלי שום בעיה, כך דון מצליח לסחוף אחריו את כל החברה כשפיט לא יכול להוציא מהם מילה. 

אין עתידות, יש שאלות

-  השאלה המתבקשת אחרי הפרק הזה – האם משהו קורה בין דון וג'ואן?

- האם נראה שוב את פול?

- ומה, לכל הרוחות, עובר על מייגן, שגרם לה להתפרצות כזו?

והפרומו
לפרק הבא


לדיון בפרק בפורום "מד מן" בתפוז

עונה 3, פרק 10: נקודות מבט

"People may see things differently, but they don't really want to."

האם כל אחד רואה את אותו דבר באותו אופן כמו האחר? צ'רלי, התלמיד בן ה – 8 של סוזן שואל אם הצבע הכחול נראה לכולם אותו דבר. דון טוען שיכול להיות שאנשים רואים את אותו דבר בצורה שונה, אבל לא באמת רוצים. ובפרק הזה האנשים השונים בחייו של דון רואים אותו, כל אחד בצורה שונה, מה שהופך אותו לדמות כל כך מיוחדת ומסתורית. בסוף הפרק, רוג'ר מציג את דון כ"מנהל קריאייטיב, שותף, אב, בעל וחבר", ואלו רק חלק מהתפקידים בהם אנחנו רואים אותו במהלך הפרק.

בתור בעל, דון מעולם לא הצטיין, ובטי יודעת את זה. לאחרונה הוא כנראה גם לא ישן הרבה בבית, והיא כבר רגילה. "אתה עובד יותר מדי", היא אומרת. אבל אנחנו לא באמת יודעים אם בטי חושבת שדון אכן עובד, או שהיא מנסה, שוב, להדחיק את הרפתקאותיו בחוץ? מה שבטוח, התחושה היא תמיד שבטי לא ממש יודעת עם מי היא חיה, ולקראת סוף הפרק הזה היא גם תבין עד כמה באמת אין לה מושג. לדון אין שום בעיה להיעדר מהבית, עם או בלי הודעה מוקדמת, לשקר לאשתו בלי למצמץ ובסוף עוד להתקשר אליה ולדרוש שתגיע למסיבה בערב במראה מיליון הדולר שלה, כי "אני רוצה להשוויץ בך". הוא מתייחס אליה כאל קישוט ולא יותר.

בתפקיד המאהב, מצבו של דון לא יכול להיות טוב יותר. סוזן פארל, שעוד ניסתה להיות קשה להשגה בעבר, נפלה ברשתו לחלוטין. "לא אכפת לי מהנישואין שלך, או העבודה שלך או שום דבר אחר, כל עוד אני יודעת שאתה איתי", היא אומרת לו. היא רוצה שיפגוש את אחיה, שחושב שהוא "יהיר", ומגינה עליה בפניו: "אתה לא מכיר אותו". לא ברור עדיין מה גורם לסוזן לחשוב שהיא כן מכירה אותו, כשאין אף אחד שיודע מי הוא באמת (אולי חוץ מאנה דרייפר). דון, מצדו, מתנהג כאילו הוא מתאהב בסוזן בעצמו, או לפחות מתחיל להרגיש כלפיה הרבה יותר ממשיכה מינית בלבד.

בנסיעה, דני מספר לדון שהוא לא מתכוון לנקות שירותים כל חייו ולא הולך לקבל את העבודה שסידרה לו אחותו. דון מבין ללבו, בתור אחד שבעצמו שינה את חייו חסרי העתיד מקצה לקצה והפך למצליחן (אולי הדמיון בין השמות שלהם אינו מקרי, אגב?), ולכן לא מתעקש ומשחרר אותו לדרכו. באותה הזדמנות, הוא גם מנסה לתקן את העוול שעשה עם אחיו, אדם, ומבקש מדני שיתקשר אליו אם יצטרך משהו בעתיד. הנסיעה הזו כנראה גם מנקה את המצפון של דון מטעות העבר ואולי הוא רואה את עצמו בצורה טובה יותר עכשיו.

(כשאתה מקבל חמשת אלפים דולר רק כי חתמת על חוזה, כנראה שאתה ממש חשוב. דון (צילום מהאתר הרשמי

במשרד, דון הוא מנהל הקריאייטיב המוצלח שצ'ק בונוס על סך 5,000 דולר זה הדבר היחיד שגורם לו לחייך (או כך לפחות חושב ליין), שהולך להיות מרכז הערב במסיבה לרגל 40 שנה לחברה וששני קופירייטרים מתחרים על אהבתו ועל אישורו. פול מאשים את פגי בכך שהיא זוכה ביחס מדון רק כי היא אשה, אבל לא באמת משקיע בעבודה שלו – שוכח לכתוב את הרעיון ה"נפלא" שהוא מגלה באמצע הלילה, ובשני קמפיינים שונים, בשימוש ברעיונות שלו, פגי היא זו שמצילה את המצב בזכות חשיבה נכונה ומקורית, ואכן זוכה להערכתו של דון, למרות שהיא חוששת, לאור אירועי הפרק הקודם, שהוא שונא אותה.

לעומת פגי ופול, שחפצים ביקרו, רוג'ר עדיין לא יכול לסבול את דון, ולא רוצה להגיע למסיבה רק כדי לא לראות אותו "מקבל פרס על אנושיותו" וכועס על כך שהוא דמות חשובה אפילו יותר ממנו, בחברה שהוקמה על ידי אביו. הרי רוג'ר הוא זה שמצא אותו "עובד בחנות פרוות ולומד בבית ספר ערב", כפי שהוא עצמו מעיד. רוג'ר מרגיש שהתלמיד התעלה על המורה והוא כועס מאוד. כמובן שבסופו של דבר, לא רק שהוא מגיע למסיבה, הוא גם זה שמציג את דון, אחרי נאום חנופה מזהיר והתחזות של שניהם לחברים. דבר אחד ניתן להגיד על שניהם, הם יכולים להיות מקצוענים כשצריך.

כאבא, דון הוא מושא להערצה. הוא מגיע הביתה ושואל את ילדיו על בית הספר. הוא עומד איתם בחדר השינה כשבטי יוצאת אליהם ומתפעל יחד איתם "תראו כמה אמא יפה". אין ספק שהמבט של דון אכן מתרשם מיופיה של בטי, אבל זה כל מה שהיא הפכה להיות בעיניו. הפרס לגבר המושלם שהוא כבר התרגל לחשוב שהוא.

אבל בעוד דון מרגיש על גג העולם, עם אשה מדהימה להציג לראווה, מאהבת שמעריצה אותו, ילדים שנושאים אליו עיניים, מצפון שקט ועובדים שמתחרים על תשומת לבו – בטי כבר יודעת שמשהו לא כפי שהוא נראה. 

דון בפרצוף "אני מלך העולם, בטי בפרצוף "אני עוד אראה לו מה זה". הדרייפרים. (צילום מהאתר הרשמי)

במספר סצינות שבנו בשקט את המתח, בטי מוצאת במייבש הכביסה את המפתח למגירה של דון. כשהיא פותחת אותה, היא מחייכת חיוך של "סוף סוף אני אגלה מי אתה", אבל כשהיא באמת מגלה, היא בהלם והיא זועמת. לא ברור אם היא מקשרת בין שני השמות של דון, אבל גילוי מסמך הגירושין של דון ואנה מספיק כדי להכות בה ולהבין שיש סיבה טובה שהיא הרגישה עד עכשיו שהיא לא באמת יודעת מי הוא דון דרייפר. למרות שהיא לא מצליחה להביא את הנושא לשיחה (כי דון, שוב, לא מגיע הביתה), ברור לנו שזה לא הסוף. בטי לא תשמור את המידע לעצמה ולא תחזור לחיות כאילו הכל כרגיל. לקול תשואות הקהל, דון עומד לדבר במסיבה, מרגיש על גג העולם, ולא יודע שבעוד רגע הוא ייפול, ובגדול. 

נקודות למחשבה:

- בתחילת הפרק סאלי שואלת למה קרלה הולכת לכנסייה בכל יום ראשון, והם לא. בטי עונה: "אנחנו לא צריכים ללכת כל שבוע". מה בדיוק היא רומזת על קרלה, אם ככה?

- הלחם שדון אוכל בישיבת הקריאייטיב, הוא מעשה ידיה של סוזן. הידיעה שהיא דאגה לו לאוכל לפני שיצא למשרד מחזקת את ההבנה שהיא מאוהבת בו לגמרי.

- אם הנרי לא התקשר לבית, וסוזן לא התקשרה לבית – מי התקשר?

עתידות (ספוילרים, בלע"ז):
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד

סוף עונה 3:

הפרק מתחיל לזרוע את הרמזים הראשונים לסיום העונה: החברה עומדת למכירה, מה שיגרום להקמת החברה החדשה, היריבות בין פגי ופול מתגברת ופגי מנצחת בגדול, ולכן די ברור שברגע האמת דון יבחר בה כקופירייטרית בחברה שהוא מקים, ובטי מגלה על קיומו של דיק וויטמן, ויחד עם העובדה שהיא מאוהבת בהנרי, הדרך לגירושין קצרה. 

עונה 3, פרק 3: פערי מעמדות

"The thing is, I have a job. I have my own office with my name on the door. I have my own secretary. That's you. And I am not scared of any of it"

ארבעה אירועים מתקיימים בו זמנית בפרק השלישי, באותו ערב, וכל אירוע הולם את מעמד המשתתפים בו. נושא המעמד החברתי מעסיק את הדמויות, או משפיע עליהן ועל החוויות שהן עוברות בפרק. 

במהלך האודישנים לפטיו מתגלה שרוג'ר וג'יין עורכים מסיבה. פול מתרגז על כך שהוא לא מוזמן. מסתבר שלא רק הוא, אלא כל מחלקת הקריאייטיב בחוץ (מלבד דון, כמובן). ולא רק זה, הם גם מגלים שבזמן שחשובי החברה יחגגו, הם צריכים לעבוד. 

ג'יין מגיעה לביקור פתע במשרד. היא פוגשת בג'ואן ותוך מספר דקות ברור מאוד שהיא ממש לא דומה למזכירה שעבדה שם בעבר: היא לבושה בגדים יקרים, יש לה נהג בחוץ וכדי לעצבן את ג'ואן עד הסוף היא מספרת שהיא "לא מפסיקה לרדת במשקל". ג'יין ממש מנפנפת בפני ג'ואן בחיי העושר שיכלו להיות שלה בקלות. ולא לחינם שני השמות דומים מאוד. 

היחסים בין סאלי לסבא ג'ין מתהדקים והיא מקריאה לו ספר על שקיעתה של האימפריה הרומית. "You just wait. All hell's gonna break loose", הוא אומר לה, לפני שהיא הולכת לישון.

סיפור לפני השינה. סאלי וסבא ג'ין (צילום מהאתר הרשמי)

סוף השבוע מגיע וארבעת הסיפורים מתפצלים. בכירי החברה הולכים למסיבה של רוג'ר וג'יין בקאנטרי קלאב, ג'ואן וגרג, זוג צעיר וממוצע, מארחים את חבריו לעבודה בדירתם הממוצעת גם היא, פול, פגי וסמיתי נשארים במשרד כדי לעבוד על בקרדי והנחותים מכל, סאלי ובובי, ג'ין וקרלה – הלא הם הילדים, הזקן והאשה השחורה, נשארים בבית.

סאלי גונבת מג'ין 5 דולר. הוא חושד בקרלה, כולם חושבים שהוא סתם זקן ששוכח דברים. בטי מנסה פשוט לתת לו 5 דולר אחרים, אבל הוא מטיח בדון "אתם חושבים שכסף יכול לפתור כל בעיה". דון עונה "לא, רק את הבעיה הזו". כלומר, ג'ין מעמת את דון עם "המעמד" אליו הוא משתייך, זה שמפזר כספים והעיקר שכולם יהיו בשקט, אבל המציאות היא שדון יודע שיש בעיות שכסף לא יכול לפתור. הוא לא בא מכסף (כמו בטי, למשל) ואת הבעיות שלו שום סכום לא יוכל לפתור. כשסאלי מבינה שהיא הלכה רחוק מדי, היא "מוצאת" את הכסף האבוד. ג'ין מבין שהיא זו שלקחה אותו, אבל לא אומר מילה. גם הוא טעה כשחשב שקרלה היא האשמה רק כי היא נחותה ממנו. 

ובינתיים במשרד – פול, פגי וסמיתי מנסים למצוא רעיונות לקמפיין של בקרדי. פול מתנשא בבירור על פגי – מתייחס אליה עדיין כאילו היא מזכירה שהוא יכול לשלוח להביא דברים. בהיעדרה, שני הגברים מחליטים שהשראה אמיתית לא מגיעה מאלכוהול, וחברו של פול נקרא למשימה ומוכר להם ג'וינטים. פגי נכנסת לחדר ודורשת שיתנו גם לה לעשן. "איך אתה יודע מה אני אוהבת?" היא מתגוננת בפני פול, שמנסה למנוע ממנה להשתתף בחגיגה "אתם אף פעם לא שואלים אותי מה אני מרגישה לגבי שום דבר מלבד חזיות, ריח גוף ואיפור". היא כבר לא המזכירה הנחותה שאפשר לטרטר אותה, היא אחת מהם והיא רוצה לחוות את זה עד הסוף. בדיוק אותו מעמד שפול מתמרמר עליו, הוא זה שפגי שואפת להגיע אליו. 

בהמשך, ההבדל בין פול לפגי ברור מאי פעם: הוא ממש לא מקבל השראה, אלא עסוק בלנסות להוכיח עד כמה הוא מיוחס ומלומד, הוא הגיע מפרינסטון (ומתרגז כשמזכירים לו שקיבל מלגה), הוא מדקלם שירה. אבל בסופו של דבר, פגי, שלמדה במכללה פשוטה למזכירות, היא זו שמצליחה למצוא רעיון לקמפיין, והוא נשאר ללא כלום. אין ספק שפגי עולה שלב בערב הזה, וכמו שהיא אומרת לאוליב, היא לא מפחדת. אוליב מייצגת את העתיד שיכל להיות לפגי – מזכירה מבוגרת. אבל היא יצאה משם, והיא נחושה בדעתה להצליח. 

אצל גרג וג'ואן מתנהל וויכוח בנושא סידור השולחן. הוא מעוניין לכבד את ראש המחלקה, היא מעוניינת שהנשים יראו בה את המארחת המושלמת שמכירה את כל הכללים. בסופו של דבר, ג'ואן "מנצחת" ומצליחה לפתור את הבעיה באלגנטיות. נראה שהיחסים ביניהם טובים למרות הכל. אבל בארוחה עצמה, ג'ואן עוברת תהליך שמדכא לגמרי את התחושה הזו – מדברים על נושאים שהיא לא מבינה, הנשים מעודדות אותה שלא להכנס להיריון, גרג מסתיר ממנה את הבעיות שלו בעבודה ובסופו של דבר, כדי להשפיל אותה לגמרי, הוא מכריח אותה לעמוד, לנגן ולשיר מול כולם. כל מה שג'ואן רצתה זה להשתייך סוף סוף למעמד הבורגני היפה שהיא רואה מסביב – נישואין מאושרים, בית, ילדים. עכשיו היא מבינה עד כמה החלום הזה רחוק מהמציאות. 

יו, איזה כיף להיות עשיר בקאנטרי! בטי ודון (צילום מהאתר הרשמי)

למסיבה של רוג'ר וג'יין הגיעו אמנם רק נבחרי החברה, אבל גם בתוך הקבוצה הזו יש הבדלי מעמדות. הארי ואשתו לא יושבים עם השאר בשולחן, טרודי ובטי גדלו במקומות כמו הקאנטרי קלאב הזה. דון גדל בחווה ולא רגיל לאירועי הפאר ולכן רוצה ללכת הביתה, וג'יין, שעד לפני רגע הייתה מזכירה פשוטה, לא יודעת איך להתנהג ומסיימת את הערב כשהיא שיכורה לחלוטין, ועל הדרך גם פולטת את העובדה שהיא יודעת על הפרידה של דון ובטי. 

דון הולך אל הבר ושם הוא פוגש גבר בשם קוני, ושניהם מעלים זכרונות מהימים הפשוטים שלפני הכסף. החיבור ביניהם הוא מיידי, כנראה בגלל תחושת חוסר השייכות למעמד שלא גדלו בתוכו. כל אווירת הפשטות הזו מחוזקת על ידי העובדה ששניהם עומדים מאחורי הבר הנטוש, ודון הוא זה שמכין את המשקה בעצמו. 

בטי פוגשת גבר בשם הנרי פרנסיס, שבהשפעת האלכוהול מפתח איתה מיד שיחה אינטימית על ההריון שלה ואפילו נוגע בבטנה. מאוחר יותר, קופר מציג אותו בפני כולם וברור לנו שיש סיבה לכך שהאיש הזה נכנס לפרק ושעוד נראה אותו בעתיד. למרות שדון ובטי מסיימים את הערב ברגע רומנטי ונראים מאוהבים מתמיד, אנחנו יודעים שהיחסים ביניהם לא נפלאים בכלל. קשה שלא לסיים את הפרק כשהמשפט של סבא ג'ין מהדהד בראש - All hell's gonna break loose.

נקודות למחשבה:

- בסצנה שבה האשה אומרת לג'ואן לא להכנס להיריון, אנחנו רואים אותה עומדת במטבח ולמספר שניות שומעים את תקתוק השעון מהתנור שלה. הרמז ברור.

- בזמן הריקוד של פיט וטרודי, פיט מסתכל כל הזמן לעבר דון והאחרים, לחפש את הערכתם.

 

עתידות (ספוילרים, בלע"ז): 
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד

המשך עונה 3

- קוני הוא כמובן קונרד הילטון. לא סתם איש עשיר אלא מולטי מיליונר ידוע.

- השיחה הראשונה בין כולם עם הנרי פרנסיס קשורה לגירושין ונישואין שניים. זה כמובן יהיה התפקיד שלו בהמשך העונה. הוא יעזור לבטי להתגרש ויהיה בעלה השני. 

עונה 5

- בלתי נמנע להשוות בין הסצנה שבה סאלי סוגרת לבטי את השמלה בפרק הזה, לבין הפרק השלישי בעונה החמישית, שבו סאלי ובובי לא מצליחים לסגור את השמלה של בטי, ולחשוב שכשהיא נראתה נפלא היא רטנה ש"אני נראית כמו מטרייה פתוחה". הו, חכי חכי.