עונה 6, פרק 13: משהו בחיי הולך להשתנות

"I've got kids. I can't throw this away, I can't… I can’t go on like this"

בפרק האחרון בעונה, דון מגיע לשפל ומחליט לשנות את חייו. אבל ההחלטה הזו מגיעה כנראה מאוחר מדי, וגובה מדון את כל מה שעוד נשאר לו – מייגן והעבודה שלו. בנסיון לשמור על הדבר היחיד שעוד קיים בחייו – הילדים – ומתוך הבנה שהוא חייב לעצור את ההיסטוריה המשפחתית שקיבל בילדותו ושהוא מעביר הלאה לילדיו, נראה שדון סוף סוף מתחיל למצוא את הדרך הנכונה.

מול הבעיות של דון נמצאים שני גברים אחרים שמתפקדים כתמרורי אזהרה לעתידו של דון: רוג'ר, ההורה שמעולם לא היה נוכח, שיחסיו עם בתו נהרסו כנראה באופן סופי, ושנתון לרחמיה של אם בנו הצעיר, ופיט, שנמצא בצד השני – הילד שמעולם לא היה אהוב ושיעשה הכל כדי להשתחרר מנוכחותה של אמו, גם אחרי מותה ושמצליח לעזוב את בתו הקטנה כי גם הוא לא יודע איך להעניק אהבה הלאה. שני הגברים מראים את העתיד האפשרי של דון – שנוא על ידי ילדיו ומוריש להם את חוסר התפקוד ושלל הבעיות שלו.  

ההורה הכושל ביותר והעתיד שצפוי לדון. רוג'ר (צילום מסך)

רוג'ר סטרלינג מסרב לתת כסף לבתו ולכן היא כועסת עליו ומבטלת את השתתפותו בארוחת החג. "מה אני צריכה לעשות כדי להכנס לרשימת הבנות שאתה נותן להן כסף?" שואלת מרגרט ובעצם מזכירה לו שזה כל מה שהוא עשה במקום לגדל אותה. למזלו של רוג'ר, יש לו מזכירה נאמנה, קרוליין, שמספרת על כך לג'ואן. מתוך רחמים, ג'ואן מחליטה לפתוח את הדלת בפני רוג'ר לתוך חייו של בנם המשותף, אבל מבהירה לו שהוא לא יהיה חלק מחייה. רוג'ר האומלל מקבל הזדמנות אחרונה להיות הורה, אחרי שהרס את ההזדמנויות הקודמות עם בתו הבכורה. אנחנו יודעים שגם דון כבר הרס את יחסיו עם סאלי וזה בדיוק המצב אליו הוא צפוי להגיע אם לא ישתנה.

סאלי מוזמנת למסור הצהרה בעניין הפריצה לבית. כשדון מבקש ממנה להגיע, היא שואלת אותו "למה שאתה לא תספר להם מה ראיתי?" ובעצם רומזת שהוא כבר ניסה לשכנע אותה בעבר שלא ראתה משהו כפי שקרה באמת. היא מבהירה לו מה היא חושבת עליו בשיחת טלפון קצרצרה. דון המוטרד הולך להתמודד בדרך היחידה שהוא מכיר – לשתות בבר באמצע היום. כשמטיף מנסה לדבר איתו על גאולה, אנחנו רואים פלאשבק לחייו של דיק הצעיר שבו "הדוד" מק זורק מטיף בעצמו מהבית. בהמשך, מתברר שדון מבלה את הלילה בכלא כי בשכרותו, הרביץ למטיף בבר. וזה סוף סוף הרגע שבו הוא מבין שהכל יצא משליטה.

דון בעצם עשה את מה שהדוד מק עשה בצעירותו, ובדיוק כמו שהוא מחקה את ההתנהגות שראה בביתו כילד, כך הוא מעביר את ההתנהגות שלו לבתו, ובטי מבשרת לו שסאלי הורחקה מבית הספר בגלל שכרות. בטי, שדווקא ניסתה להעביר את החינוך שקיבלה בבית הלאה, מבינה שנכשלה, ובדון מתחילה לחלחל ההבנה שילדיו זקוקים לו.

מאוהב, ולכן חייב לברוח מיד. פגי וטד (צילום מהאתר הרשמי)

טריגר נוסף שמכה בדון מגיע דווקא מכיוונו של מי שנחשב להפך הגמור שלו – טד. לטד יש בעיה רצינית. הוא מאוהב בפגי אבל לא רוצה לפרק את המשפחה שלו. שלא כמו דון, הוא לא יכול לעזוב את אשתו ולהרוס את חיי ילדיו, וכמובן שהוא לא יכול לעשות את מה שדון עשה בכזו קלות – להמשיך ולהשאר נשוי, אבל לנהל רומן. גם לטד יש תמרור אזהרה, וזה המצב של דון ושל משפחתו.

דון מנסה לשכנע את חברת הרשי להצטרף כלקוחות. בלי שום בעיה, וכמו שהוא עושה תמיד, הוא משקר לנציגי החברה כשהוא מוכר להם סיפור על ילדות מושלמת שבה אביו היה קונה לו שוקולד כתשלום על כיסוח הדשא בבית. אבל בדיוק בנקודה הזו, ברגע הזה שדון חווה כל כך הרבה פעמים בלי למצמץ, הוא נתקל במבט העצוב של טד. והמבט הזה גורם לו להבין בדיוק מה הוא צריך לעשות.

בצעד לא אופייני ודי מדהים, דון מחליט לספר את האמת על ילדותו – הייתי יתום שגדל בבית זונות, ושוקולד הרשי היה הדבר המתוק היחיד בחיים בהם קיוויתי כל הזמן שיום אחד ארגיש רצוי. לדון לא היו חוויות ילדות נורמליות, והוא הרגיש כל הזמן שלא רוצים אותו, אבל עכשיו, כשיש לו ילדים משל עצמו, הם לא יתומים והוא עדיין נותן להם את התחושה שהם לא רצויים, במקום להעניק להם את הילדות המושלמת שהוא מנסה למכור ללקוחותיו. דון מחליט שטד ייסע במקומו לקליפורניה. הוא יכול לעזור לטד להמנע מהטעויות שהוא עשה ושהמחיר שלהן כבד מאוד. הצעד שהיה בשביל דון בריחה מאחריות, הוא צעד לקיחת האחריות של טד. שניהם צריכים לעשות את כל מה שניתן כדי להציל את המשפחות שלהם. אולי בכל זאת הם לא כל כך שונים.

העתיד מתחיל במבט ישיר אל העבר. דון, בובי, ג'ין וסאלי (צילום מהאתר הרשמי)

אבל ההחלטות הטובות של דון לא ממש עוזרות לו להתחמק משתי המכות הבאות – הראשונה מגיעה ממייגן, שמגלה שהמעבר לקליפורניה בוטל ונשארת בלי עבודה, ופשוט קמה והולכת, כשהיא לא מבינה למה הם עדיין יחד וכשהיא מבהירה לו, חד משמעית, שהילדים שלו מסכנים וזה באשמתו. המכה השנייה מגיעה מהדבר היחיד שעוד נשאר בטוח בחייו של דון – הוא מאבד את עבודתו, אחרי שהגיע לשפל חסר תקדים מול לקוחות בסיפור על ילדות בית הזונות שלו. ועד כמה שהשותפים מנסים לצייר תמונה של עזיבה זמנית להתאווררות – אין לו תאריך חזרה ויש לו מחליף חדש. דון בחוץ, פגי כבר משתלטת על המשרד שלו. לא נשאר דבר מלבד שלושה ילדים אבודים.

דון מחליט שהפעם הדרך לשינוי מתחילה בחזרה אל האמת. והאמת של דון מתחילה בבית ילדותו. הוא לוקח את סאלי, בובי וג'ין לראות את הבית העלוב, את השכונה העזובה, ואומר "כאן גדלתי". ארבעתם עומדים ומביטים לעבר בעיניים, פשוטו כמשמעו, כדי להתחיל עתיד חדש ומוצלח יותר. בלי להוסיף עוד מילה, הילדים מבינים שהילדות שלו הייתה שונה מאוד משלהם. מבטים רבי משמעות מוחלפים בין סאלי ההמומה לבין אביה, ונראה שהיא מתחילה להבין ואולי אפילו לסלוח. כאן הכל מתחיל. החסרונות, הטעויות, חוסר השלמות, ההורות הכושלת. וכאן, דון מקווה, הכל גם ייגמר. 

נקודות למחשבה

- הנקודה הראשונה נוגעת לכל העונה, שבמהלכה ראינו המון פלאשבקים לחייו של דיק ויטמן הצעיר, החל מהרגע שאביו מת. לכאורה, היה נדמה שאין שום משמעות מיוחדת לפלאשבקים האלה, כי הם לא גרמו לדון לעשות שום דבר מיוחד, אבל עכשיו מסתבר שהם תמיד היו מקור התשובה לשינוי שדון חייב לעשות, ושהוא ממש נגרר אליו במהלך העונה כולה, עד לשיא שהגיע עכשיו, כמובן.

- קשה מאוד להבין מהפרק אם לבוב בנסון אכן היה חלק בהריגתה של דוט, דרך שיתוף פעולה עם מנולו. ואם כן, מעניין לדעת אם הסיבה שבוב נכנס בכלל לחברה היא כדי לרמות ולהשיג כסף (והוא אכן מחזר אחרי כל מוקדי הכח והעשירים בחברה במשך כל העונה)

- כשפגי נשאלת אם השתמשה ב"שאנל מס' 5" היא עונה "That's all i wear". היא כנראה מתייחסת בכך להצהרה של מרילין מונרו המנוחה, ששאנל 5 הוא כל מה שהיא לובשת למיטה. די ברור לאן פגי מכוונת במשפט הזה. 

אין עתידות, יש שאלות

סיום העונה מביא איתו רק שאלות: האם דון יחזור לחברה? האם הוא יקים חברה משלו? מה יעלה בגורל הזוגיות שלו עם מייגן? האם נזכה לראות שוב את פיט שעזב לקליפורניה? האם רוג'ר יורשה לתפקד כאביו של קווין? מה עוד זומם בוב בנסון? האם קן איבד את העין לתמיד, וכמובן - האם סוף סוף, דון באמת יצליח להשתנות לטובה? התשובות, כנראה, בעונה השביעית והאחרונה.

עונה 6, פרק 12: המפלצת

"My father's never given me anything"

פרק אחד לסיום העונה, ונראה שדון דרייפר נמצא בעיצומה של צלילה לתחתית שעומקה אינו ידוע. הוא עומד בפני האפשרות שהרומן שלו יתגלה למייגן, סאלי כבר לא מעוניינת לראות אותו יותר ועכשיו גם ה"בת" שגידל במשרד – פגי, כבר מרשה לעצמה להתנגד למעשיו. ובעוד דמותו המוצלחת של דון דועכת במהירות, נראה שבאותם משרדים בדיוק, מתגלה היורש שלו.

כשדון ישן במיטתה של סאלי, הוא טוען בפני מייגן שלא רצה להעיר אותה, אבל כנראה שהבחירה במיטה הזו היא הרבה יותר מהתחשבות לא אופיינית, אלא געגועים וייסורים. כרגע מייגן היא הדמות היחידה שנמצאת עדיין באפלה ולכן עדיין דואגת לדון. היא מבקשת ממנו להישאר בבית כדי להתגבר על משבר שאין לה מושג מה מקורו.

בזמן שהוא בוהה בטלוויזיה (תשדיר בחירות של ניקסון, הסדרה של מייגן), בטי מתקשרת ומעדכנת אותו שסאלי לא תגיע לבקר גם בסוף השבוע הקרוב, וכנראה בכלל לא. דון מנסה להסוות את העצב שלו אבל בסופו של דבר מודה שלא רק מייגן, אלא "שנינו מתגעגעים אליה". זה רגע נדיר של חולשה מצדו וברור שהוא אכול אשמה.

בזמן שדון לא נמצא במשרד, פגי וטד לוקחים את החיבה ההדדית שלהם צעד אחד קדימה, ולמרות שכנראה לא קורה ביניהם שום דבר ממשי, כל המשרד עד לפלירטוטים, לצחוקים ולעובדה שהם כנראה מאוהבים. מי שעוד שמה לב לכך היא מייגן, כשהיא ודון פוגשים את השניים בבית הקולנוע אחרי צפייה ב"תינוקה של רוזמרי". דון מתנהג כאילו אין לו שום עניין ברומן המתרחש או לא מתרחש בין השניים, אבל ההתנהגות שלו מראה אחרת – הוא מתקשר להארי קריין, ומבקש להפר את ההסכם שלו עם טד ולקחת את סאנקיסט – לקוח שהבטיח במפורש שלא ירדוף אחריו יותר בגלל הקונפליקט עם הלקוח של טד, אושן ספריי. מוקדם יותר באותו היום, דון היה נאמן להסכם הזה ועכשיו הוא מחליט להתעלם ממנו. הוא אולי יכול להכחיש שאכפת לו מהקשר בין טד לפגי, אבל אין דרך אחרת להסביר את הצעד הזה. נראה שדון, שלא הצליח להגן על בתו האמיתית ואכזב אותה, מנסה להגן על "בתו" השנייה. לא בהכרח מהסיבות הנכונות.

יש רומן? אין רומן? פגי וטד (צילום מהאתר הרשמי)

הסיבה הרשמית לכך שהזוג המאוהב – בהכחשה הגיע לקולנוע היא תחקיר לסרט פרסומת בהשראת "תינוקה של רוזמרי". צילום הסרטון כנראה יביא לחריגות תקציב, ודון מנצל את הידיעה הזו כדי לחתור שוב תחת טד והוא מיידע את הלקוח כדי להכניס אותו לבעיה. בסופו של דבר, אחרי שדון מביא את הפגישה בין שני הצדדים למבוכה רצינית, ורומז שהסיבה לכך שטד לא רוצה לוותר על הפרסומת היקרה היא כדי לא לפגוע בחזון של אהובתו, אבל מצליח להמציא תירוץ אחר בזמן. לטד הזועם הוא מבהיר שהוא לא חושב עם הראש ושכולם יודעים מה קורה. אבל השיחה האישית בין השניים הגיעה מאוחר מדי, ודון, חסר רגישות מתמיד וכנראה גם שיכור במיוחד, בחר בדרך פומבית ומשפילה כדי להתעמת עם טד. מה שלא נעלם מעיניה של פגי. נדמה שלדון כבר לא אכפת משום דבר ומאף אחד.

דון מאבד את מעמדו מרגע לרגע, ובמקביל, פיט מצליח להשתלט על משרת חלומותיו – לנהל את ענייני שברולט בדטרויט, במקום קן, שמצליח לשרוד עוד נסיונות התנקשות של נציגי החברה. כמובן שפיט מעמיד פנים שהוא מקריב את עצמו לטובת המשימה, אבל ברור שהוא מאושר. הוא פחות מרוצה מכך שיד ימינו אמור להיות בוב בנסון, הלא הוא ה"חולה" שניסה להתחיל איתו בפרק שעבר. כשפיט מנסה להפטר מבוב, הוא מגלה (בעזרתו האדיבה של דאק פיליפס הבלתי נסבל) שבוב הוא בעצם דמות מומצאת לחלוטין – אין לו השכלה, הקשרים והייחוס בהם הוא מתגאה לא באמת קיימים, והוא בסופו של דבר, סתם מישהו שמגיע משום מקום ומנסה להצליח בחברה. "מעולם לא ראיתי כזה דבר", אומר דאק. "אני ראיתי", אומר פיט. קוראים לו דיק וויטמן. דון כל כך לא רלוונטי יותר, שכבר יש דון חדש בחברה. ובניגוד לרגע שבו גילה את זהותו האמיתית של דון ונתקל בתשובה "למי אכפת?", פיט מבין שבמקרה של בוב, הוא יכול להשתמש במידע הזה לטובתו.

סאלי, שעד עכשיו המפלט האחרון שלה מאמה היה אביה, מחליטה להתרחק משניהם ולעבור לפנימייה. מבחינת בטי זה דווקא צעד מבורך (כביכול בגלל ענייני השכלה, מן הסתם כי היא פשוט לא יודעת איך להתמודד איתה). כולם יודעים שהיא יכולה להתקבל בקלות – יש לה משפחה נחשבת וכסף לא חסר. אבל מה שסאלי צריכה להוכיח במקום החדש הוא, שהיא יכולה להתנהג כמו מבוגרת – לדאוג לצרכי השכרות וההתמסטלות של שותפותיה לחדר. בעזרת גלן בישופ שחוזר לעלילה (עם מעיל שנראה כמו מפגן אנטי מלחמתי), היא עומדת במשימה בהצלחה. אבל אחרי השתייה והעישון, סאלי מציבה את הגבול שלה מול רולו, החבר של גלן שמנסה לנשק אותה. בניגוד לחברותיה החדשות, היא לא מצליחה להתייחס בקלות ראש לעניין – כנראה כי עד עכשיו כל מה שהיא יודעת על מין מעוות לחלוטין ונתפס כשלילי, והיא בוחרת להשתמש בביטוי "הוא ניסה לכפות עצמו עלי". 

גלן מציל את סאלי והיא מחייכת. עד עכשיו, הוא האדם היחיד שדואג לשלומה ומגן עליה.

כאב משוכפל, אשה משוכפלת. בטי וסאלי (צילום מסך)

סאלי עוברת את המבחן בהצלחה ומתקבלת לפנימייה. בדרך לשם, בטי לקחה ממנה צ'יפס, בדרך משם, היא נותנת לה סיגריה – המסע לעולם המבוגרים הושלם. "אני בטוחה שאבא שלך נותן לך בירה", בטי מנסה לנחם את עצמה ומופתעת לגלות את התשובה של סאלי - "אבא שלי מעולם לא נתן לי דבר". כששתי הנשים נוסעות יחד במכונית ומעשנות, נראה שהילדה בת ה – 14 מבוגרת ועצובה הרבה יותר מגילה. דון נכשל בתפקידו כבעל ולאחר מכן גם כאב. הסבל שהוא גורם הוא אותו סבל, ובטי וסאלי נראות לרגע זהות.

דון שוב לבד במשרד. עם כוס המשקה הנצחית. הוא שוכב על הספה במשרדו ונראה מובס, אבל זה עוד לא הסוף. פגי נכנסת לתת את המכה הסופית. היא גוערת בו וכועסת על מעשיו. גם את הבת הזו הוא איבד. אבל רק ברגע שהיא אומרת לו "אתה מפלצת" דון נראה לגמרי המום, אבל רק לרגע. מובס, הוא חוזר לשכב על הספה, הפעם בתנוחה ובצילום זהים לחלוטין לאלו שבהם התחיל הפרק, במיטתה של סאלי. בדיוק כמו ילדתו הביולוגית, גם הבת המקצועית שלו שונאת אותו עכשיו. בלי סאלי, בלי פגי, בלי בטי שמרוצה מחייה החדשים, בלי אמון מצדו של טד. את ג'ואן הוא אכזב כבר מזמן ועם סילביה הכל נגמר. דון נשאר לבד. ומה יהיה עם מייגן? נשאר רק עוד פרק אחד כדי לדעת את התשובה.

נקודות למחשבה

- דון מעביר ערוץ בטלוויזיה בדיוק כשמייגן, באופרת הסבון, צועקת "I'm talking to you, don't you dare ignore me" (וגם בהמשך, הוא יצפה בטלוויזיה, היא תדבר איתו והוא יתעלם ממנה לחלוטין)

- בשבוע שעבר תהיתי אם נזכה לראות את קן. עכשיו אני תוהה אם קן יזכה לראות.

- הנקודה שטד מבהיר בישיבת השותפים, לגבי קונפליקט הלקוחות, היא בדיוק אותה נקודה שדון הבהיר לפני שנים, בפרשת "אמריקן איירליינס" שבגללם סטרלינג קופר התפטרו מפרסום "מוהוק איירליינס". דון הגיע למצב שהוא כבר בוגד בערכים שהוא עצמו האמין בהם פעם. לא מפתיע.

- כשפגי וטד מציגים לו את הרעיון לפרסומת, דון משחק בתפקיד התינוק. בסרט שהיווה להם השראה, "תינוקה של רוזמרי", התינוק הוא יציר השטן. כלומר, מפלצת.

אין עתידות, יש שאלות

השאלה הגדולה ביותר היא, האם בסיום העונה הזו דון יאבד את כל מה שיש לו? האם ההתרסקות הבאה תהיה אובדנה של מייגן? (מה שמחזיר אותנו שוב לתיאוריית הקונספירציה של הרצח, או סתם למחשבה שהיא תגלה על הרומן) האם דון יאבד את העבודה שלו? או ששוב יצליח להמציא את עצמו מחדש ברגע האחרון?

והפרומו
לפרק הבא והאחרון

עונה 6, פרק 11: הטובה הרעה

"I can't believe you would do this for me"

- "you know I have children too

"I know that's not why you're doing it"

חברויות בין אנשים מעולם לא היו הצד החזק ב"מד מן", ולכן גם בפרק שסובב כולו סביב בקשות לטובות אישיות, הסיבות לבקשות האלה, וגם התוצאות שלהן, יהיו מעוותות לחלוטין. הגבולות בין עזרה לניצול מיטשטשים (ותמיד קשורים למין ככלי להשגת מטרה), כך שדווקא צעד שאמור לשדר בטחון הדדי ורצון להועיל, יזיק בסופו של דבר לכל המעורבים בעניין.

נראה שפיט הצליח להשיג את השקט מאמו עם המטפל החדש, מנולו. כזכור, מנולו הגיע לספק את השירות דרך בוב בנסון, שטוען שהוא טיפל באביו עד להחלמה מלאה (וזה למרות שבפרק השני הוא מספר לקן שאביו מת) והאם נראית מרוצה ושמחה מתמיד. בשיחה עם פגי (שהאם, דוט, חושבת בטעות שהיא טרודי וכמובן מעלה את נושא התינוק המשותף וגורמת לפגי להחסיר פעימה לרגע) דוט טוענת שמנולו והיא מנהלים יחסים שחורגים בהרבה מיחסי מטפל – מטופל. היא נראית רצינית, אבל מצד שני, בדיוק באותו זמן, האח החביב בודק דווקא את ישבנו של פיט.

מטפל או מנצל? האח מנולו, דוט ופיט (צילום מהאתר הרשמי)

בדרך חזרה מפגישה עם לקוח, פגי מספרת לפיט בשדה התעופה על השיחה עם אמו, והוא נחרד לחשוב שהיא נהנית יותר מדי מהטיפול שהיא מקבלת. הוא מרגיש שהיא מנוצלת ולכן מתחקר אותה. את התסכול הוא מוציא על מקור העזרה, בוב. כאן בוב מפתיע בשאלה "עד כמה זה מופרך להתאהב במי שדואג לך, ולא משנה מי הוא?" תוך כדי מגע קל עם פיט, ובעצם מראה את תקוותו שפיט יגמול לו על העזרה שהוא עצמו סיפק, ללא קשר למה שקורה או לא קורה בין מנולו ודוט. המסר של פיט ברור למדי: "תגיד לו שאני מפטר אותו" (כי בשום אופן פיט לא רוצה להיות חייב טובה לבוב) ו"תגיד לו שזה מגעיל" (כלומר: תגיד לעצמך שזה מגעיל).

פגי מגלה בביתה עכברוש. בלילה היא מגלה שלכידתו הסתבכה והיא מתקשרת באימה לסטן. "אני לא החבר שלך", הוא מודיע לה, ולכן זה לא התפקיד שלו לצוד עכברושים באמצע הלילה. פגי מחליפה את הטובה בעסקה "אני אגרום לכך שזה ישתלם לך", היא אומרת בלי להסס, ואפילו להצעה הזו סטן מסרב. הוא לא צריך אותה, הוא לא ישן לבד. האם היא רצינית? קשה לחשוב שלא, כשמדובר בפגי, בחורה שרחוקה מלהיות חסודה. האם היא עד כדי כך מפחדת מהעכברוש, שהיא מציעה לו לנצל את מצבה בכזו קלות, או שזה עוד נסיון להתחמק מהבדידות? אחרי הכל, מה מזכיר לך יותר עד כמה את לבד, ממזיק בבית.

אשתו של טד מתלוננת שהוא לא נמצא מספיק בבית. היא יודעת שהרבה יותר נעים לו להסתובב כל היום עם קופירייטרית צעירה, ולעבוד באופן קבוע עם דון דרייפר הדגול. מה שהיא לא יודעת זה, שעם שניהם אין לו את היחסים שהיה רוצה. פגי נראית יותר נינוחה עם פיט קמפבל, ודון מנסה לנצח אותו במלחמות על לקוחות. בעוד שהוא מנסה להמנע מיחסים עם פגי, הוא מנסה לתקן את הקשר עם דון. הוא לא מבין שבעצם לדון אין שום דבר נגדו, הוא בסך הכל בחור עצלן למדי שלא אכפת לו מהעבודה, שוכח פגישות ולא קורא הודעות, והרושם שנוצר, כאילו הוא מנסה להרוס לו את העסקים עם לקוח מתחרה, נובע אך ורק מחוסר תשומת לב ולא מכוונה. טד מנסה ליצור "הפסקת אש", שדון מסכים לה למרות שהוא יודע שאין באמת שום מלחמה ביניהם. הוא בסך הכל מנצל את רגשותיו של טד כדי לזכות בטובה ממנו.

וזו טובה גדולה מאוד. מיטשל, בנם של ארנולד וסילביה רוזן, הפסיק ללמוד וכעת בכל רגע הוא יכול להיקרא למלחמה. בני הזוג רוזן בהיסטריה ולמרות שדון לא רוצה להתערב בנושא, הוא לא מצליח לעמוד מול ארנולד השבור, ומחליט לנסות. הקשרים של פיט כבר לא עומדים לרשותו, ונסיונו להעלות את הנושא מול נציגי ג'נרל מוטורס גרמו למבוכה. בסופו של דבר, הישועה מגיעה מטד, שמבטיח לנסות ולסדר לילד דרך מילוט – להפוך לטייס. זו הטובה שהוא עושה לדון תמורת "הפסקת האש" ביניהם, שכאמור, לא באמת קשורה לשום מלחמה אישית.

מזועזעת, ובצדק. סאלי דרייפר וחברתה הביצ'ית, ג'ולי (צילום מהאתר הרשמי)

כשדון מחפש את ארנולד בטלפון, הוא מגיע אל סילביה ותוך כדי השיחה ביניהם הוא מבין שלמרות רצונו הכן לעזור לבני הזוג, הוא יכול לקבל תגמול לא רע בכלל על הטובה העצומה שהוא עושה בשבילם. סילביה הנרגשת מעבירה את השיחה לפסים אישיים, דון משתף פעולה בקלות, ודי ברור שהיא הולכת להחזיר לו טובה על ההצלה.

אבל דון כנראה היה חמדן מדי והעובדה שלא יכל להסתפק בתודה פשוטה התנקמה בו בדרך הכי איומה שיש – תמיד היה ברור שהרומן שלו עם שכנה הוא מסוכן מדי ועשוי להתפוצץ לו בפנים, אבל הפעם הוא לא צריך להתמודד עם בת זוג שמגלה, אלא דווקא עם בתו, סאלי, שבמהלך נסיון לעצור "טובה" שחברתה חסרת הבושה ג'ולי עושה בשבילה, ולמנוע מעצמה מבוכה ענקית מול מיטשל, נכנסת לבית הרוזנים ותופסת אותו ואת סילביה בשעת מעשה.

ואת מה שהיא ראתה היא כבר לא תוכל להשיב, לא משנה עד כמה דון ינסה למרוח אותה בתירוצי "חשבת שראית משהו" ו"ניחמתי את גברת רוזן". למרות שאנחנו יודעים בוודאות שסאלי חסרת נסיון בכל הקשור לבנים וסקס, ברור לנו שהיא כבר לא ילדה קטנה שאפשר לשקר לה, ומה שהיא יודעת עכשיו יהיה חייב לצאת מתישהו - התפרצות הזעם שלה בארוחת הערב כבר הייתה קרובה מאוד לחשיפת המידע הזה. נותרו רק עוד שני פרקים לסיום העונה. האם דון יכול לסמוך עליה, או שהוא שוב ימצא את עצמו לבד?

נקודות למחשבה

- דלתות ומפתחות מככבים בפרק. ומה מגלים מאחורי הדלתות? בגידה, בדידות, כעס, מבוכה ועכברוש אחד.

- בטי אומרת לסאלי בתחילת הפרק "אבא שלך גיבור", בדיוק בפרק שבו היא מגלה עד כמה הוא לא.

- אירוניה: בטי מונעת מסאלי להתארח בבית מלון כדי לשמור על תמימותה, ולכן היא בכלל מגיעה לישון בדירתו של דון.

- פגי יורה לכל הכיוונים: טד, פיט, סטן, אבל לא משיגה אף אחד מהם בפרק הזה. נראה שיותר מכל, היא פשוט רוצה להרגיש נאהבת ולא משנה לה על ידי מי.

- רוג'ר בטוח שתוך שנה האמריקאים מנצחים במלחמה. רוג'ר טועה כמובן.

- בחדר השינה של סטן מככב פוסטר של לא אחר ממשה דיין. בניגוד למנהיגים בארה"ב, זה בחור שידע לסגור מלחמה תוך פחות משבוע. לא פלא שהוא מודל להערצה מול טראומת ויאטנם.

- זה כבר המראה המיני – טראומטי השני שסאלי נחשפת אליו, אחרי רוג'ר ומארי בעונה הקודמת. אולי הגיע הזמן להחזיר את הילדה לטיפול.

- פיט לא רוצה לחשוב על אמו מקיימת יחסי מין – סאלי ממש צריכה להתמודד עם המראה האמיתי.

אין עתידות, יש שאלות

- פיט מזהה מיד מה קורה בין פגי לטד. טד מסתכל על השניים ומבין שיש ביניהם קשר יותר עמוק מעמיתים לעבודה. האם הוא מבין? ויותר מזה, האם הוא מקנא?

- האם סאלי תספר למייגן את מה שראתה? או לבטי? האם דון ייאלץ לספר בעצמו?

- למה פגי עדיין גרה בדירה האיומה ההיא?

- והאם נזכה לראות שוב את קן לפני שהעונה תיגמר?

והפרומו

לפרק הבא

עונה 6, פרק 10: זה לא אותו דבר

"You have no idea what's going on out there. This is not the same business anymore"

דיסנילנד, קונרד הילטון, דני סיגל, "בל ג'ולי" וכמובן "סטרלינג קופר", הם שמות וזכרונות שעולים מהעבר בפרק העשירי בעונה. אבל הסיבה שהם עולים אינה התקף נוסטלגיה אלא דווקא להפך – הם מדגישים את הרעיון שחוזר שוב ושוב בפרק – עד כמה שהכל נראה מוכר ושגרתי, שום דבר ואף אחד כבר אינו כמו שהיה. והאדם היחיד שמכיר במציאות החדשה ומזהיר מפניה, הוא זה שתמיד מקדים את זמנו מול האחרים – פיט.

המלחמה ממשיכה להופיע בחלק גדול מהעלילה, כשברקע הפעם מתקיימת הועידה הדמוקרטית בשיקגו, שתופסת את תשומת לבו של דון מהרגע הראשון בפרק. שני המתנגדים הגדולים למלחמה – מייקל וסטן, יושבים בחדר הקריאייטיב ומאזינים לרדיו בדריכות. כשג'ים מגיע לשאול על ענייני עבודה, מייקל לא יכול להתאפק וצורח עליו שהוא פאשיסט שאכפת לו רק מכסף וששונא אחרים (כמו למשל, יהודים, כמוהו). אבל תגובתו של ג'ים מצליחה לערער את מייקל. ג'ים (ששירת בצבא, בניגוד לשניים האחרים בחדר) טוען שמייקל צבוע מכיוון שהוא מדבר נגד המלחמה אבל מתפרנס מכספם של לקוחות שמשתפים איתה פעולה ומייצרים נשק. לראשונה, למרות שזו המציאות שהוא רגיל לה, מייקל כבר אינו הקרבן, כפי שאנחנו יודעים שהיה מהרגע שנולד במחנה ריכוז, אלא האשם, משתף הפעולה. התחושה הזו מחלחלת לתוכו והוא חוטף התמוטטות עצבים.

הרבה יותר מהמזכירה היפה שמקבלת את פני הלקוח. ג'ואן (צילום מהאתר הרשמי)

ג'ואן הולכת לפגישה שסידרה לה חברתה קייט, עם גבר בשם אנדי, ובמהלכה היא מבינה שלא מדובר בדייט, אלא בפגישה מקצועית – כבר מקרה חריג, כשמדובר בג'ואן, אבל נראה שהיא אוהבת את זה. היא מבינה שיש לה לקוח פוטנציאלי ביד ובמקום ללכת ולפעול לפי הנהלים, היא ניגשת אל פגי, אחת שכבר חצתה את הקווים בעבר, כדי לקבל בטחון בהחלטה שלה – היא רוצה להשיג את הלקוח הזה בעצמה. היא לא רוצה להעביר אותו הלאה ולראות איך אחרים שוב מקבלים את הכסף והמחמאות על משהו שהיא עשתה. אבל טד מחליט שדווקא פיט הוא האדם המתאים למשימה, וג'ואן מחליטה לשחק מלוכלך ולהפגש עם אנדי בלעדיו. כשהפגישה לא מצליחה במיוחד, פגי מאשימה אותה בהריסת הסיכויים להשיג את העסקה והמריבה ביניהן מגיעה כל כך רחוק, שפגי מזכירה לג'ואן שבניגוד אליה, היא לא התקדמה בחברה דרך המיטה.

אבל כשג'ואן נתפסת על ידי פיט הזועם, היא מוצאת את עצמה חסרת אונים. אין לה דרך להגן על עצמה ועל מעשיה, ומי שמצילה אותה בסופו של דבר, היא פגי. למרות שג'ואן מזכירה לפגי לאורך כל הפרק מאיפה היא הגיעה והיכן התחילה הקריירה שלה, אנחנו רואים לראשונה את מערכת היחסים הזו מחליפה תפקידים – אם בעבר ג'ואן הייתה הממונה על פגי, הבוגרת והמנוסה מבין שתיהן, הסמכות המקצועית והאישית שנותנת לה פקודות ועצות, בפרק החזרה של פגי לחברה הן נראו שוות במעמדן מכל בחינה, ובפרק הזה ג'ואן כבר עוברת סופית לעמדת הנחיתות ופגי היא זו שצריכה לעזור לה ולקחת עליה אחריות. פגי היא זו שהצליחה במה שג'ואן מנסה לעשות עכשיו – להתקדם בזכות עצמה. אבל היא עשתה זאת ביושר.

דון ורוג'ר טסים ללוס אנג'לס להפגש עם לקוח (מייגן נשארת בבית למרות הרצון של דון לשחזר את ימי דיסנילנד העליזים). כבר ראינו את דון בנסיעות הללו בעבר ואנחנו יודעים למה לצפות – שמש, בריכה ובחורות. במקום כל זה, דון מסתגר בחדרו ומדבר עם מייגן בטלפון על הפגנה אלימה. כשהוא כבר מגיע למסיבה עם הארי ורוג'ר, הוא מעשן חשיש ולרגע נראה שהוא מתחיל לחזור לעצמו, ומנשק אשה שפגש. אבל בדיוק ברגע הזה, מייגן מופיעה. או לפחות הזיה של מייגן, לבושה כהיפית ומודיעה לו שעזבה הכל כדי להיות איתו וכדי לספר לו שהיא בהיריון. או בקיצור: דון דרייפר נמצא בקצה השני של ארה"ב, בהשפעת סמים, ובמקום לבגוד באשתו הוא מפנטז עליה ועל תינוק, "הזדמנות שנייה", אומרת לו הדמות שנמצאת בראש שלו.

שמש, בריכה ובחורות. או שלא. דון, הארי ורוג'ר (צילום מהאתר הרשמי)

מייגן היא לא היחידה שרודפת את דון בהזיותיו, אלא גם דינקינס, החייל שפגשנו בפרק הראשון ושדון מסר את אשתו בחתונה בהוואי. דון כנראה לא מצליח להתנתק מענייני המלחמה בהם הוא שקוע גם בבית בניו יורק וגם בבית המלון, והוא רואה את דינקינס כמת, ומספר לו שגם הוא עצמו מת. אבל רגע לפני שזה קורה, רוג'ר מצליח להציל את דון מטביעה בבריכה. המקום שעליו אומרת לו מייגן ש"תמיד משפר את ההרגשה שלך" כמעט הורג אותו הפעם.

בסופו של דבר, כולם חוזרים למשרדים. טד וג'ים מציגים את הרעיון שלהם לשם החדש של החברה: סטרלינג, קופר ושות'. לא לחינם זה השם שהם מעלים, הם מחפשים דרך להסיח את דעתם של אנשי החברה הישנה מהטעויות והבעיות שהם מביאים לתוך החברה החדשה. אבל לאיש לא אכפת מלבד אדם אחד, וזה פיט. הוא יודע שהשם החדש הוא "פרס ניחומים", ושאולי הוא נשמע כמו משהו מוכר מפעם, אבל בעצם העסק כולו השתנה לרעה. כמו תמיד, הוא לא מקבל את היחס הרציני שהוא ראוי לו. אבל בניגוד למה שקורה בדרך כלל, הפעם פיט לא משתולל, לא מתרגז ולא מנסה לשנות את דעתו של אף אחד. הוא הולך לחדר הקריאייטיב, לוקח את הג'וינט הנצחי מידו של סטן ומעשן. הנה רגע שכנראה אף אחד לא צפה שיגיע. זה כבר לא אותו העסק, מסתבר. 

נקודות למחשבה

- מייגן קוראת להחלטה שלה להתחתן עם דון "הטעות הכי גדולה שעשיתי בחיים". היא אומרת את זה בצחוק, אבל קשה שלא לתהות אם יש קצת אמת במשפט הזה.

- סוף סוף ג'ים אומר את מה שכולנו חושבים על בוב בנסון - למה לכל הרוחות הבן אדם הזה צץ בכל פעם במקום שאין לו מה לחפש בו?

- עוד אחד שמאבד את מי שהוא היה תמיד: רוג'ר מפסיד בחורה מסטולית בשם לוטוס, לטובת דני הגמד.

- לאף אחד אין בעיה עם העובדה שמתקיימת פגישה בין השותפים בלי לקרוא לג'ואן. היא מנסה להתקדם והם ממשיכים לראות בה דמות לא חשובה.

אין עתידות, יש שאלות

- האם ההזייה של דון מבשרת על רצון לילד? או להזדמנות שנייה אמיתית עם מייגן?

- האם פיט צודק, ו"סטרלינג קופר ושות'" יגררו את עצמם לשפל חדש?

- האם ההתנדבות של קופר לצרף את שמותיו לשל המתים "האחרים" בחברה הוא רמז?

והפרומו
לפרק הבא

עונה 6, פרק 9: חצויים

"They're two halves of the same person, and they want the same thing, but they're trying to get it in different ways"

"החצי הטוב יותר" הוא שמו של הפרק התשיעי בעונה, ובו אכן מופיע שוב ושוב נושא הכפילויות והאנשים החצויים. יחד עם זאת, דמויות מנסות להשיג קשר כלשהו ונכשלות, בגלל הפיצול שלהן או של האדם שמולן.

דון וטד, בעיניה של פגי, הם אותו אדם, ושניהם מנסים להשיג את אותו דבר – הצלחה – אבל בדרכים שונות. טד רוצה רעיון מוצלח, דון רוצה רעיון מוצלח שיהיה שלו. פגי מרגישה שהיא נמצאת באמצע בין שני האנשים שטיפחו אותה והיא לא יודעת מה לעשות. כשפגי מדברת עם טד על הנשיקה שהייתה ביניהם בעבר, טד אומר לה שהוא מאוהב בה, אבל מגדיר את היחסים ביניהם כבוס ובת חסותו, ולכן הוא לא יכול להיות איתה. אבל פגי היא לא בת חסותו של טד, אלא של "החצי השני" שלו – דון, כפי שהוא בעצמו מזכיר לה כשהוא אומר לה שטד לא מכיר אותה כמוהו, ולכן מבחינתה של פגי הקשר אינו בלתי נמנע. בצורה אולי בלתי מודעת, היא גורמת לסיומה של מערכת היחסים שלה עם אייב אחרי שהיא מגלה את המידע הזה – היא דוקרת אותו בטעות והוא נפרד ממנה באמבולנס.

סיום הקשר על ידי אייב נעשה בדרך שגם מזכירה לפגי שהיא חצויה, ושהיא לא יכולה להמשיך להיות כזו – מצד אחד, היא עובדת בתחום הפרסום, אבל מצד שני רוצה להיות חלק מהמהפכה שמתחוללת בחוץ, שהוא חלק ממנה. אבל היא לא יכולה כי שני החלקים האלה של חייה מנוגדים לחלוטין. "תמיד תהיי האויב", הוא אומר לה, והוא צודק.

למייגן יש בעיה מקצועית, כשהיא מקבלת דמות נוספת בסדרה וצריכה לשחק זוג תאומות שונות זו מזו באופיין, אבל מגלה שהיא לא מצליחה להפריד בין שתי הנשים. הסיבה שמייגן לא יכולה לפצל את עצמה במשחק היא, שבניגוד לשאר הדמויות בפרק, היא לא מפוצלת בחיים. היא יודעת מה היא רוצה, אישית ומקצועית, והיא לא קרועה בין שתי זהויות שמושכות לכיוונים שונים. מי שמפרשת אותה לא נכון היא ארלין, השחקנית שלצדה, שמנסה לנשק אותה כנחמה על הבדידות. אבל מייגן מתנגדת לנסיון הזה בנחישות בדיוק מהסיבה הזו – אין לה עניין בשום דבר מלבד מה שהיא רוצה, ומה שהיא רוצה זה את דון.

לא מצליחה להבדיל בין שתי דמויות. מייגן (צילום מהאתר הרשמי)

בטי, שהצליחה לחזור לגזרתה הישנה, נהנית מתשומת לב והערצה מחודשת, ולא רק מהנרי אלא מכל הסובבים אותה. "אתה מאמין שילדתי שלושה ילדים?" היא שואלת בלי להתבייש ונראה שהבטחון העצמי שלה חוזר אליה. אבל יחד עם השינוי, גם דמותה של בטי "מתפצלת" לישנה וחדשה, השמנה והרזה, זו שיודעת שכל העיניים מופנות אליה וזו שצריכה את החיזוקים. לכן כשהיא מגיעה למחנה עם בובי ודון, היא נותנת לעצמה אישור נוסף למראה המדהים שלה – היא שוכבת עם דון, לא לפני שהיא שואלת "מה חשבת כשראית אותי?" ומוודאת שגם הוא מעריץ אותה, שאפילו הוא, שהחליף אותה באשה צעירה ומעוררת קנאה, רוצה אותה וחושב שהיא מדהימה בדיוק כמו שהייתה לפני לא מעט שנים.

בהמשך מתברר שבניגוד לתקוותיו של דון, בטי לא באמת רוצה לחזור אליו או לנהל איתו רומן. היא מאושרת בחיים שלה והיא רק רצתה לגרום לצד אחד שלה לנצח את הצד השני. דון רואה את בטי והנרי בארוחת הבוקר למחרת הלילה המשותף שלהם ומבין שהיא אמרה את האמת.

רוג'ר, שבתחילת העונה הרגיש שאין לו קשר עם בני משפחתו, יוצא לבלות עם נכדו בן הארבע, אבל מצליח להרוס את הבילוי המשותף כשהוא לוקח את הילד לצפות ב"כוכב הקופים" (רעיון שהוא לקח מדון ובובי, בלי להתחשב בגילו של הילד) וגורם לו לסיוטים. מרגרט, בתו של רוג'ר, כועסת ומחליטה לפטר אותו מתפקיד הסבא הנחמד. בתגובה למקרה הזה, אנחנו מגלים שרוג'ר כנראה מנסה לפצות על חוסר היכולת שלו לגדל את בנו, קווין, בהתקרבות לתחליף הכי קרוב והכי דומה שיש לו לבן קטן – הנכד שלו. רוג'ר מנסה שוב להתקרב לקווין, אבל ג'ואן עוצרת אותו. הקשר הזה לא יכול להתקיים מבחינתה כי היא לא סומכת על רוג'ר (ואולי גם מפחדת שהוא ימות?) והיא מעדיפה לספר לבנה שאבא שלו הוא האדם הכי שונה מרוג'ר שיכול להיות – גרג, גיבור המלחמה. ואולי לא רק טובת הילד עומדת לנגד עיניה, אלא גם הכבוד שלה. רוג'ר נותר לבד, כשהוא לא אבא ולא סבא. הוא רוצה לאהוב ולהיות נאהב ונזקק, אבל אף אחד לא נותן לו הזדמנות. 

תמונה לא אופיינית של משפחה מאושרת. בובי, בטי ודון (צילום מהאתר הרשמי)

בסיום הפרק, דון חוזר הביתה ומנסה להגיע להשלמה כמו של בטי, וכנראה גם בגלל מילותיה של בטי, שמרחמת על מייגן מנסיון אישי ונותנת לדון חומר למחשבה ("היא לא יודעת שלאהוב אותך זו הדרך הכי גרועה להגיע אליך"). מייגן מצליחה, סוף סוף, לדבר איתו על מה שמטריד אותה וכנראה שהתזמון שלה מושלם, כי גם הוא מגיע לראשונה במצב של נכונות להקשיב ולתקן. החוויות שהם עברו בנפרד גורמות להם להתאחד למטרה המשותפת. השאלה היא רק האם דון באמת מתכוון לדבריו או שימשיך, כמו תמיד, להרוס את חייו בעצמו.

פגי מגיעה למשרד בבוקר שאחרי הפרידה מאייב ומיד מספרת על כך לטד. היא מלאת תקווה שעכשיו, כשהיא פנויה, דבר לא יעמוד ביניהם בדרך לקשר רומנטי (אם כי טד נשוי, והיא יודעת את זה). אבל טד לא מוכן לחשוב על העניין בכלל. טד הוא החצי השני של דון ולכן בדיוק כמו שהיא לא יכולה להיות עם דון, היא לא יכולה להיות איתו. היא מוצאת את עצמה פיזית, בין שניהם, בלי בן זוג ישן, בלי בן זוג חדש, בלי חלומות או אשליות על פגי האחרת. הם רואים אותה בדיוק כמו אייב, מהצד היחיד שנשאר בה – פגי הקופירייטרית. לא יותר. 

נקודות למחשבה

- גם פיט חצוי לשניים – כדי להצליח בקריירה, הוא חייב קודם לפתור את הבעיות שלו בבית.

- עוד רמז לכפילויות החוזרות בפרק: בובי דרייפר הוא "בובי 5". יש עוד ארבעה מלבדו. בהמשך בטי ודון מדברים על למי דומים הילדים שלהם.

- כשדון אומר למייגן "לא הייתי כאן", האם זו הודאה בבגידה?

- לא ברור מאירועי הפרק אם ג'ואן ובוב הפכו לזוג.

- בסצינת הדיינר בין בטי, דון ובובי, משפחת דרייפר נראית מאושרת באמת לראשונה בסדרה, בניגוד מוחלט לסצינות המשפחתיות שהיו לבטי ודון כשהיו נשואים.

אין עתידות, יש שאלות

- דאק פיליפס חוזר בדיוק כשפגי מסיימת מערכת יחסים. האם זה מקרי, או שהם ימצאו שוב את הדרך אחד אל השנייה? (בתקווה שלא)

- ומה לגבי התיאוריה המאוד מטרידה הזו?

והפרומו

לפרק הבא

עונה 6, פרק 8: ייסורי ויטמן הצעיר

"The history can't be ignored. The history should not be ignored"

שם הפרק השמיני בעונה הוא "The Crash" והוא גם נפתח בתאונת דרכים שעובר קן. הוא נוסע במכונית עם מנהלים שיכורים משברולט, כשאחד מכסה את עיניו והשני שולף אקדח – ההתנגשות היא כמובן בלתי נמנעת, אבל היא רק הקדמה להתרסקות האמיתית. הסצינה נראית כמו חלום והיא נראית כפתיחה לפרק הזוי במיוחד שבו קשה להבחין במסגרות הזמן, המקום, המציאות והדמיון. בהשפעת הסמים ומצבו האישי המעורער, דון מאבד שליטה וחווה מסע מנטלי בזמן שחושף בפנינו עוד חלק מחייו של דיק ויטמן הצעיר.

הנשים בחייו של דון – סילביה, פגי, מייגן, בטי וסאלי מעוררות אצלו, במצבים שונים, זכרון מילדותו, שממחיש את הדרך המעוותת שבה חווה דון/ דיק מושגים כמו אמהות, טיפול, אהבה וחמלה. חוויות שכמובן מלוות אותו עד לבגרותו ומגלות את המקור לאחד התסביכים הגדולים ביותר שלו – יחסיו עם נשים וטשטוש הגבולות שבין דמות אם למאהבת. התנודות האלה בין דון דרייפר לדיק וויטמן קיצוניות במיוחד – בכל פעם שנראה שדון "החדש" נמצא בשיאו, הזכרון של דיק האומלל שב ומכה בו.

דון עדיין לא מצליח להתגבר על הפרידה שכפתה עליו סילביה והוא אורב לה מחוץ לדלת ומשאיר בדלי סיגריות בפתח ביתה כמסר. היא מתקשרת אליו באמצע ישיבת שותפים חשובה ומטיחה בו את האמת – הוא מפחיד אותה, היא לא יכולה לבטוח בו והוא לא מסוגל להרגיש דבר. נראה שסילביה מגלה באיחור את דון דרייפר האמיתי. היא מבקשת ממנו להתרחק ממנה ולעזוב אותה בשקט. השיחה גורמת לדון להרגיש רע, ומכאן גם להזכר במקרה בו היה חולה בילדותו, ובאמו שלא הראתה כלפיו שמץ של חיבה במצבו אלא ציוותה עליו להתרחק מכל יושבי הבית ולישון לבד במרתף. שתי הנשים, האם והמאהבת, מפקירות אותו בקרירות כשהוא חסר אונים.

בדרך לסוף שבוע של הזיות. דון והדוקטור (צילום מהאתר הרשמי)

סילביה משתמשת בשמו של ארנולד – ד"ר רוזן – כשהיא מתקשרת למשרד, מה שנותן לג'ים את הרעיון להביא את הרופא שלו "לתקן" את כולם, כלומר – להזריק להם סמי מרץ ולגרום לכולם לאבד שליטה באופן כזה או אחר. צוות הקריאייטיב נשאר לעבוד בסוף השבוע במשרד, במקביל ללווייתו של פרנק גליסון מ – CGC  שמת מסרטן. 

בעקבות המוות של פרנק, דון רואה את פגי מנחמת את טד במשרדו (גם זה קורה מיד אחרי שהוא נמצא בעמדת חוזק – הרופא מחמיא לו על החברה המחודשת). מחזה החמלה הנשי הזה שהוא נקלע אליו בטעות מחזיר אותו להמשך הפלאשבק: זונה בשם איימי לוקחת אותו לחדרה ומטפלת בו. בניגוד לאמא של דיק, לה אכפת ממנו והיא גם מצליחה לאבחן את המחלה האמיתית שלו – הוא רק מקורר ואין לו שחפת. איימי נכנסת לדמות האם ופוסלת את האמא של דיק "אמא שלך לא יודעת לטפל באף אחד", ודיק מזכיר לנו את מה שאנחנו כבר יודעים – היא לא באמת אמא שלו. אמא שלו מתה והייתה, כמובן, זונה.

הזריקה שדון מקבל גורמת לו להתפרצות מרץ אדירה. הוא רץ במסדרונות ונושא נאומי מוטיבציה בפני קן ואח"כ גם בפני צוות הקריאייטיב. "אני יודע שלא נובס, כי יש תשובה שתפתח את הדלת". הקופירייטר החדש מתלהב מהגילוי שדון דרייפר מתגלה לו כמדהים בדיוק כמו שכולם טוענים, ואז פגי אומרת משפט תמים – "אנחנו צריכים להזמין ארוחת ערב" – היא האשה היחידה בחדר והיא זו שדואגת לאוכל. המשפט שלה מביא את הפלאשבק השלישי, בו איימי מאכילה את דיק מרק כדי שיתחזק.

החזיון הזה מזכיר לדון מודעה למרק שעשה בעבר, שאמור להיות הדרך לפיצוח הקמפיין החדש. אבל לא רק שהקמפיין ההוא לא היה למרק, הוא גם לא קשור בשום צורה לבעיית שברולט. יש משהו נוגע ללב בכך שתחת השפעת סמים, מה שדון מחפש הוא בעצם מודעה שמציגה קרבה בין אם לבן. הוא עומד בארכיון, מוקף בכל היצירות שלו, עדות לגאונות של מנהל הקריאייטיב האגדי, והוזה. המשפט על המודעה "Because you know what he needs" מביא איתו את הפלאשבק החמישי, שבו הפרשנות למשפט הזה מתעוותת לחלוטין אצל דיק הצעיר. דמות האם המטפלת, האוהבת והמאכילה הופכת בחזרה לזונה, והיא יודעת מה הוא צריך – היא לוקחת מדיק הביישן את בתוליו.

אחרי סוף שבוע שלם של עבודה, דון מרגיש שהצליח למצוא את הדרך לפצח את סוד השכנוע האולטימטיבי. זה הרבה יותר גדול ממכונית, הוא אומר לפגי. זה הרבה יותר מהכל. אבל מה שמעניין אותו כרגע זו לא שברולט, אלא סילביה, והוא בטוח שמצא את הדרך חזרה אליה. כשהוא חדור אנרגיה, בטוח בעצמו ויודע בלבו שהוא הולך לכבוש מחדש את המאהבת שלו, דון חוזר הביתה כדי להתכונן ושם הוא מגלה את מה שהתרחש בהיעדרו – אשה זרה נכנסה לבית, בזמן שילדיו היו שם לבד, שיקרה להם ושדדה אותם. בעוד הגברים מנסים להגן עליו, שלוש הנשים בחדר (בטי, מייגן וסאלי) היסטריות מדאגה ומאימה, ודון פתאום מבין את המציאות שמחוץ למשרד ולבועה שלו, ופיזית, מתמוטט על הרצפה. הפלאשבק האחרון מגיע, ובו איימי מגורשת מבית הזונות, ואביגייל, אמו החורגת של דיק מכה אותו מפני ששכב איתה. דיק נשאר ללא הדמות היחידה בחייו שטיפלה בו כאם וכמאהבת, מה שכנראה מסביר את החיפוש האובססיבי שלו אחריה עד היום.

הסבתא שמעולם לא הייתה. בובי, סאלי והפורצת (צילום מהאתר הרשמי)

ובסופו של דבר, כמו שדיק, שלא היה לו מה להפסיד, בחר להתחיל את חייו מחדש לבד, כדון דרייפר, גם דון מבין שבסופו של דבר הוא תמיד יישאר בודד וחבול ולא ישיג את הדמות הבלתי אפשרית שהוא מחפש, ומניח לרדיפה שלו אחרי סילביה. במפגש הבא ביניהם הוא כבר לא אומר מילה.

"בכל פעם שאנחנו מקבלים מכונית, המקום הזה הופך לבית זונות", אומר דון בסיום הפרק. טד לא מבין על מה הוא מדבר. ובניגוד לדרך בה הושג תקציב יגואר, במקרה הזה, הכל קורה אך ורק בראש של דון. אבל דון לא מוכן להכיר בעובדה שהעצב שלו, האופי שלו, הוא מה שעורר את הזכרונות, אלא מאשים את העבודה. הסמים היו רק הטריגר. "אי אפשר להתעלם מההיסטוריה", אומר דון ההוזה. אבל דון הפיכח עוד ממשיך לנסות.

נקודות למחשבה

- העלילה מתקדמת דרך נושא שחוזר על עצמו - דלתות. דון מדבר על האפשרות למצוא את הקמפיין המנצח כ"תשובה שתפתח את הדלת". איימי היא זו שפתחה לו את הדלת, פיזית, וטיפלה בו. הוא משאיר את דלת הבית פתוחה וכך הפורצת שמתחזה לדמות אם נכנסת, והוא גם אורב לסילביה מחוץ לדלת. 

- סאלי דואגת בתחילת הפרק לאחיה הקטן ג'ין, ולאחר מכן שומרת עליו ועל בובי בדירה לבד, וגם עושה את המעשה הנכון ומתקשרת למשטרה בזמן הפריצה. ההתנהגות האחראית שלה, בשילוב עם השאלה של בטי באיזו פינת רחוב היא הרוויחה את הכסף כדי לקנות את חצאית המיני שלה, מזכירות שוב את השילוב האמהי-זנותי. 

- בטי חזרה להיות הבלונדינית המהממת מפעם. אין כמו האיום שבקרוב שוב תצטרכי להיות ייצוגית, כדי לסתום את הפה.

- "אתה לא יכול לשכך את הכאב עם סמים וסקס", פגי אומרת לסטן. זה בדיוק מה שדון מנסה לעשות. 

- "שאלתי אותה את כל מה שאני יודעת. היו לה תשובות לכל והבנתי שאני לא יודעת עליך כלום", אומרת סאלי לדון למחרת הפריצה. הפורצת הציגה את עצמה כאשה שגידלה את דון בצעירותו, והציגה חזות אמהית ואכפתית. אם סאלי הייתה מכירה באמת את אביה, היא הייתה יודעת שאין סיכוי שמישהי גידלה אותו בחום ואהבה, בדיוק כמו שבטי ומייגן כבר יודעות ושסילביה הבינה ממש עכשיו. הדבר היחיד המשותף לדון ולפורצת הוא, ששניהם מתחזים למישהו שהם לא.

 אין עתידות, יש שאלות

- בסצינה בה מייגן מתנצלת כלפי דון על מה שקרה, היא מעניקה לו את האהבה שהייתה חסרה לו לאורך כל הפרק. האם הוא מבין את זה? (כנראה שלא)

- אנחנו יודעים שפגי כבר לא מאושרת עם אייב. האם יהיה המשך לנשיקה שלה ושל סטן? (או: האם סוף סוף פגי תבחר בבן זוג נורמלי?)

והפרומו

לפרק הבא