"You have no idea what's going on out there. This is not the same business anymore"
דיסנילנד, קונרד הילטון, דני סיגל, "בל ג'ולי" וכמובן
"סטרלינג קופר", הם שמות וזכרונות שעולים מהעבר בפרק העשירי בעונה. אבל
הסיבה שהם עולים אינה התקף נוסטלגיה אלא דווקא להפך – הם מדגישים את הרעיון שחוזר
שוב ושוב בפרק – עד כמה שהכל נראה מוכר ושגרתי, שום דבר ואף אחד כבר אינו כמו שהיה. והאדם
היחיד שמכיר במציאות החדשה ומזהיר מפניה, הוא זה שתמיד מקדים את זמנו מול האחרים – פיט.
המלחמה ממשיכה להופיע בחלק גדול מהעלילה, כשברקע הפעם מתקיימת הועידה
הדמוקרטית בשיקגו, שתופסת את תשומת לבו של דון מהרגע הראשון בפרק. שני המתנגדים הגדולים
למלחמה – מייקל וסטן, יושבים בחדר הקריאייטיב ומאזינים לרדיו בדריכות. כשג'ים מגיע
לשאול על ענייני עבודה, מייקל לא יכול להתאפק וצורח עליו שהוא פאשיסט שאכפת לו רק
מכסף וששונא אחרים (כמו למשל, יהודים, כמוהו). אבל תגובתו של ג'ים מצליחה לערער את
מייקל. ג'ים (ששירת בצבא, בניגוד לשניים האחרים בחדר) טוען שמייקל צבוע מכיוון שהוא מדבר נגד המלחמה אבל מתפרנס מכספם של
לקוחות שמשתפים איתה פעולה ומייצרים נשק. לראשונה, למרות שזו המציאות שהוא רגיל
לה, מייקל כבר אינו הקרבן, כפי שאנחנו יודעים שהיה מהרגע שנולד במחנה ריכוז, אלא
האשם, משתף הפעולה. התחושה הזו מחלחלת לתוכו והוא חוטף התמוטטות עצבים.
 |
| הרבה יותר מהמזכירה היפה שמקבלת את פני הלקוח. ג'ואן (צילום מהאתר הרשמי) |
ג'ואן הולכת לפגישה שסידרה לה חברתה קייט, עם גבר בשם אנדי, ובמהלכה
היא מבינה שלא מדובר בדייט, אלא בפגישה מקצועית – כבר מקרה חריג, כשמדובר בג'ואן,
אבל נראה שהיא אוהבת את זה. היא מבינה שיש לה לקוח פוטנציאלי ביד ובמקום ללכת
ולפעול לפי הנהלים, היא ניגשת אל פגי, אחת שכבר חצתה את הקווים בעבר, כדי לקבל
בטחון בהחלטה שלה – היא רוצה להשיג את הלקוח הזה בעצמה. היא לא רוצה להעביר אותו
הלאה ולראות איך אחרים שוב מקבלים את הכסף והמחמאות על משהו שהיא עשתה. אבל טד מחליט
שדווקא פיט הוא האדם המתאים למשימה, וג'ואן מחליטה לשחק מלוכלך ולהפגש עם אנדי
בלעדיו. כשהפגישה לא מצליחה במיוחד, פגי מאשימה אותה בהריסת הסיכויים להשיג את
העסקה והמריבה ביניהן מגיעה כל כך רחוק, שפגי מזכירה לג'ואן שבניגוד אליה, היא לא
התקדמה בחברה דרך המיטה.
אבל כשג'ואן נתפסת על ידי פיט הזועם, היא מוצאת את עצמה חסרת אונים.
אין לה דרך להגן על עצמה ועל מעשיה, ומי שמצילה אותה בסופו של דבר, היא פגי. למרות
שג'ואן מזכירה לפגי לאורך כל הפרק מאיפה היא הגיעה והיכן התחילה הקריירה שלה,
אנחנו רואים לראשונה את מערכת היחסים הזו מחליפה תפקידים – אם בעבר ג'ואן הייתה
הממונה על פגי, הבוגרת והמנוסה מבין שתיהן, הסמכות המקצועית והאישית שנותנת לה פקודות ועצות, בפרק החזרה של
פגי לחברה הן נראו שוות במעמדן מכל בחינה, ובפרק הזה ג'ואן כבר עוברת סופית לעמדת הנחיתות ופגי היא זו שצריכה
לעזור לה ולקחת עליה אחריות. פגי היא זו שהצליחה במה שג'ואן מנסה לעשות עכשיו –
להתקדם בזכות עצמה. אבל היא עשתה זאת ביושר.
דון ורוג'ר טסים ללוס אנג'לס להפגש עם לקוח (מייגן נשארת בבית למרות הרצון של דון לשחזר את ימי דיסנילנד העליזים). כבר ראינו את דון בנסיעות
הללו בעבר ואנחנו יודעים למה לצפות – שמש, בריכה ובחורות. במקום כל זה, דון מסתגר
בחדרו ומדבר עם מייגן בטלפון על הפגנה אלימה. כשהוא כבר מגיע למסיבה עם הארי ורוג'ר,
הוא מעשן חשיש ולרגע נראה שהוא מתחיל לחזור לעצמו, ומנשק אשה שפגש. אבל בדיוק ברגע
הזה, מייגן מופיעה. או לפחות הזיה של מייגן, לבושה כהיפית ומודיעה לו שעזבה הכל
כדי להיות איתו וכדי לספר לו שהיא בהיריון. או בקיצור: דון דרייפר נמצא בקצה השני
של ארה"ב, בהשפעת סמים, ובמקום לבגוד באשתו הוא מפנטז עליה ועל תינוק,
"הזדמנות שנייה", אומרת לו הדמות שנמצאת בראש שלו.
 |
| שמש, בריכה ובחורות. או שלא. דון, הארי ורוג'ר (צילום מהאתר הרשמי) |
מייגן היא לא היחידה שרודפת את דון בהזיותיו, אלא גם דינקינס, החייל
שפגשנו בפרק הראשון ושדון מסר את אשתו בחתונה בהוואי. דון כנראה לא מצליח להתנתק
מענייני המלחמה בהם הוא שקוע גם בבית בניו יורק וגם בבית המלון, והוא רואה את
דינקינס כמת, ומספר לו שגם הוא עצמו מת. אבל רגע לפני שזה קורה, רוג'ר מצליח להציל
את דון מטביעה בבריכה. המקום שעליו אומרת לו מייגן ש"תמיד משפר את ההרגשה
שלך" כמעט הורג אותו הפעם.
בסופו של דבר, כולם חוזרים למשרדים. טד וג'ים מציגים את הרעיון שלהם
לשם החדש של החברה: סטרלינג, קופר ושות'. לא לחינם זה השם שהם מעלים, הם מחפשים
דרך להסיח את דעתם של אנשי החברה הישנה מהטעויות והבעיות שהם מביאים לתוך החברה
החדשה. אבל לאיש לא אכפת מלבד אדם אחד, וזה פיט. הוא יודע שהשם החדש הוא "פרס
ניחומים", ושאולי הוא נשמע כמו משהו מוכר מפעם, אבל בעצם העסק כולו השתנה לרעה. כמו תמיד, הוא לא מקבל את היחס הרציני שהוא ראוי
לו. אבל בניגוד למה שקורה בדרך כלל, הפעם פיט לא משתולל, לא מתרגז ולא מנסה לשנות
את דעתו של אף אחד. הוא הולך לחדר הקריאייטיב, לוקח את הג'וינט הנצחי מידו של סטן
ומעשן. הנה רגע שכנראה אף אחד לא צפה שיגיע. זה כבר לא אותו העסק, מסתבר.
נקודות למחשבה
- מייגן קוראת להחלטה שלה להתחתן עם דון "הטעות הכי גדולה שעשיתי בחיים". היא אומרת את זה בצחוק, אבל קשה שלא לתהות אם יש קצת אמת במשפט הזה.
- סוף סוף ג'ים אומר את מה שכולנו חושבים על בוב בנסון - למה לכל הרוחות הבן אדם הזה צץ בכל פעם במקום שאין לו מה לחפש בו?
- עוד אחד שמאבד את מי שהוא היה תמיד: רוג'ר מפסיד בחורה מסטולית בשם לוטוס, לטובת דני הגמד.
- לאף אחד אין בעיה עם העובדה שמתקיימת פגישה בין השותפים בלי לקרוא לג'ואן. היא מנסה להתקדם והם ממשיכים לראות בה דמות לא חשובה.
אין עתידות, יש שאלות
- האם ההזייה של דון מבשרת על רצון לילד? או להזדמנות שנייה אמיתית עם מייגן?
- האם פיט צודק, ו"סטרלינג קופר ושות'" יגררו את עצמם לשפל חדש?
- האם ההתנדבות של קופר לצרף את שמותיו לשל המתים "האחרים" בחברה הוא רמז?
והפרומו
לפרק הבא
- האם ההתנדבות של קופר לצרף את שמותיו לשל המתים "האחרים" בחברה הוא רמז?
והפרומו
לפרק הבא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה