יום שבת, 26 באפריל 2014

עונה 7, פרק 2: על יריבות, אהבה ואמת


"Just tell the truth"

הפרק השני בעונה מתרחש ביום האהבה, אך כמובן שבסדרה כמו מד מן, שום דבר אינו מושלם ומלא לבבות ורודים בלבד, ולכן יום האהבה רק מדגיש את השנאה והתסבוכות, כשהדמויות בפרק נעות כל הזמן בין רגשי נאמנות, אהבה והערכה לבין יריבות, שנאה ותחרות, לשני הכיוונים. מה שמניע את הדמויות על הציר הזה הוא שקרים, הסתרת האמת וחשיפתה. יש מי שהאמת מקדמת אותו (דון דרייפר, דון המזכירה, ג'ואן) ויש מי שלא יכול לשאת אותה (פגי, לו אייברי וכמובן טד, שנרדף על ידי הרגשות האמיתיים שלו כבר חודשים).

השעון המעורר של דון מצלצל כבר בשבע בבוקר, אך הוא נמצא לבד, ואין טעם שישקר לעצמו ולכן הוא ישן עד הצהריים. אנחנו מתחילים לראות סימנים נוספים של כנות שלו כלפי עצמו, כשהוא מסמן על הבקבוק את הכמות ששתה, ובהמשך, כשהוא נפגש עם חבר/ יריב ממשרד פרסום אחר, כדי לנסות ולגשש אחר עבודה. כדאי לשים לב, שבפגישה הזו דון לא משקר לרגע, גם לא מול השמועות אודותיו. הוא בוחר להתעלם מהן אבל לא אומר שהן לא נכונות. נראה שדון מבין שיש לו בעיה, ולמרות שהוא עדיין לא מטפל בה באופן אקטיבי – גם בתחום השתייה וגם בתחום התעסוקה - הוא מכיר בה. בינתיים, את האשליה הוא שומר למזכירתו, שבשבילה הוא לובש חליפה, מסתרק ונראה ייצוגי כתמיד. אנחנו מגלים שדון המזכירה היא בעצם "סוכנת כפולה" שאמנם עושה את עבודתה באופן רשמי עבור לו אייברי, אבל גם מדווחת לדון על המתרחש במשרד, מנהלת את חייו (קפה, לו"ז המנקה) ובעיקר שומרת שמייגן לא תדע שום דבר. היא עושה את זה, אנחנו רואים, מתוך רצון לעזור ומתוך נאמנות לדון שחורגת בהרבה מהגדרת תפקידה, ולא כדי להרוויח תוספת תשלום.

פגי מגיעה למשרד, ולאחר שסטן וגינזבורג מתעללים בה קלות על היותה רווקה ממורמרת, היא מגלה זר פרחים על השולחן, ומניחה מיד שהם עבורה, ושהם מטד. למרות שפגי עושה עניין שלם מהאפשרות ודואגת להעביר מסר כועס לטד, בסתר לבה היא רוצה שהוא ישלח לה פרחים, כי למרות שהיא מתעקשת ליצור את הרושם שהם יריבים, היא עדיין מאוהבת בו. ויותר מכך, היא מאוד רוצה להרגיש שהיא בסדר, שהיא לא הרווקה הבודדה שכולם יודעים שהיא.

אבל הפרחים כמובן לא שייכים לפגי, אלא לשירלי. פגי כל כך רוצה שהפרחים יהיו שלה, וכל כך שבויה בתחושת החשיבות העצמית שלה (שהיא כל מה שנותר לה, ללא אהבה), שהיא לא עצרה לרגע לחשוב שאולי האישה *המאורסת* שיושבת בשולחן היא זו שקיבלה אותם. ושירלי הולכת להתמרמר עם הבחורה היחידה שמבינה אותה במשרד – דון. שתי הבנות מרגישות בנוח לרכל ולהגיד את האמת על הבוסים שלהן זו לזו, אבל לא בוטחות במזכירה הלבנה שנכנסת לרגע – ושותקות. דון מייעצת לשירלי שלא להגיד לפגי את האמת על הפרחים, כדי לא לסכן את עבודתה.

במקום להשלים עם האמת, פגי בוחרת לפתוח במלחמה עם יריבה מדומינת. פגי ושירלי (צילום מהאתר הרשמי)

אבל כל זה קורה, לפני שדון מגלה שבעצם, אי אפשר לפטר אותה. כזכור לנו מהעבר, ארגוני זכויות האדם לא רואים בעין יפה את פיטוריהן של השחורות הבודדות במשרד ולכן מעמדן בעצם מובטח. המעמד הזה הוא שמאפשר לדון להגיד ללו אייברי בדיוק את מה שהיא חושבת עליו. לו מבקש לפטר את דון אחרי שסאלי הגיעה למשרד והוא לא ידע מה לומר לה. התפקיד של דון היה להסתיר את האמת והיא לא הייתה שם, וכשהיא שומעת על הביקור של סאלי, הדבר הראשון שהיא עושה הוא להתקשר לבוס ה"אמיתי" שלה ולהזהיר אותו. הנאמנות הזו של דון המזכירה לדון הבוס לשעבר, מביאה את לו להתקף קנאה, והוא מכריז יריבות על המשרתת הנאמנה שלו, שמתפרצת ומספרת לו שהיא לא יכולה לעשות את העבודה שלה, כשהיא צריכה לקנות בשבילו בושם לאשתו ביום האהבה, כי הוא לא הואיל בטובו לעשות את זה בעצמו.

כשלפגי נמאס מהפרחים ומנסיונותיו של טד ליצור קשר (כדי לברר מהו התקציב המסתורי שהיא טענה שאיבדה, בתוך סבך אי ההבנות שיצרה בהודעתה המקורית אליו), היא מבקשת משירלי לזרוק את הפרחים ואומרת "אני הייתי צריכה לקנות לך פרחים, לאות הערכה". אך ברגע ששירלי מספרת את האמת – ההערכה הולכת לפח ופגי מסמנת את שירלי כיריבה אישית שלה. אבל לא בגלל השקר, כפי שהיא טוענת, אלא כי שירלי מאורסת, ומזכירה לפגי שאין לה לאן לברוח מהאמת על עצמה – היא לבד. והדבר האחרון שפגי רוצה לראות בכל יום זה את האושר של מזכירתה, הנחותה ממנה, העומדת להתחתן, ולכן היא מבקשת להחליף אותה. מה שפגי כנראה עוד לא מבינה הוא, שהמרמור והכעס שבתוכה הם היריב האמיתי שלה ושאין לה את מי להאשים מלבד את עצמה.

פיט מצליח להשיג תקציב ענק למדי – התאחדות סוחרי שברולט בדרום קליפורניה. מכיוון שהמשרד כבר ביחסים עם שברולט, עולה האפשרות שחתימת החוזה תגיע לאחר אישור ה"מפקדים" בדטרויט, מה שאומר שעל פיט לעבוד עם בוב בנסון, ושבניו יורק מתעקשים לקחת ממנו את התהילה ולייחס אותה למאמץ משותף של כולם. פיט מרגיש שהשותפים בניו יורק הם היריבים שלו, למעט רוג'ר, שמבין אותו ונאבק על זכותו לקבל קרדיט על מה שהשיג, אבל רוג'ר עסוק במלחמה מול יריב משל עצמו – ג'ים קאטלר. בעונה החמישית, פגי מספרת למייגן שקאטלר הוא כמו רוג'ר, והיריבות ביניהם מתחילה להיראות כאילו מישהו מבין השניים יצטרך ללכת בסופו של דבר. קאטלר ורוג'ר חולקים את אותו שטח בפריים – גם בסצינת הוויכוח וגם במעלית, בסוף הפרק, ונראים כמו שני אנשים שהם אותו אדם, אך למרות האינטרס המשותף שלהם, ולמרות שקאטלר מעמיד פנים שזה לא כך עדיין, הם יריבים. היריבות הזו לא פועלת לטובתו של רוג'ר, כשקופר מתנגד אליו, דון איננו ופיט נמצא בצד השני של המדינה.

פיט מרגיש שכולם בניו יורק נגדו, ומתחיל לפקפק בנאמנות שלו כלפי החברה, או בכדאיות של הכל. לטד לא ממש אכפת, כמובן, והישועה מגיעה באופן בלתי צפוי דווקא מבוני. אנחנו מגלים שאכן בוני היא לא רק סוכנת הנדל"ן של פיט, אבל מצד שני, הם נמצאים במערכת יחסים של ממש והיא אוהבת אותו. אבל בוני, כפי שהיא מזכירה לפיט, אינה טרודי. היא בעצמה אשת מכירות והיא לא תתן לפיט לשקוע בדכאון, תנחם אותו לפי דרישה ותגיד לו כמה הוא נפלא. בוני מכירה את העסק והיא אומרת לו חד וחלק – אתה שולט בדברים, אין לך באמת יריבים כפי שאתה מדמיין. ואז אנחנו מגלים את הקסם של בוני, שאותו לטרודי לא היה מעולם – היא מצליחה להפוך את פיט הזועף שתמיד חושב שכל העולם נגדו, ליצור אוהב ונחמד. לא רע.

כתוצאה מיריבויות המזכירות והבוסים, ומגזענותו של קופר שלא מוכן שמזכירה שחורה תקבל את פני המבקרים בלובי (אפשר לראות אותה מהמעלית. הו לא, רק לא זה), ג'ואן מאבדת את העשתונות ומתפרצת על ג'ים קאטלר. הרגע האמיתי הזה מאפשר לה לקבל, סוף סוף, הצעה לעבור למשרד חדש ולתפקיד חדש. לא עוד אחראית כח אדם עם כמה תקציבים, אלא תקציבאית במשרה מלאה. ג'ואן מאושרת, אבל אי אפשר שלא לחשוד שהסיבה שקאטלר מציע את ההצעה, היא פחות מתוך הערכה לג'ואן ויותר כדי להרגיז את רוג'ר. אחרי הכל, נראה שהוא צריך היה להיות חלק בהחלטה הזו.

השקרים יצרו את היריבות, האמת השיבה את האהבה. דון וסאלי (צילום מהאתר הרשמי)

אבל בפרק הזה, כל הסיפורים עומדים בצל מול הסיפור של דון וסאלי. כשסאלי מוצאת את עצמה בניו יורק, בלי כסף ובלי ספר הטלפונים שלה (אבידה ששקולה לאובדן הטלפון הנייד בימינו, כנראה), היא פונה למי שנמצא בסביבה, או לפחות כך היא חושבת. היא מגלה שדון אינו במשרד ושעל הדלת יש שם חדש, ומבינה שכנראה דון איבד את עבודתו. כשהיא מגיעה אליו הביתה, הוא בוחר שוב בדרך הישנה שלו, ומשקר לה. אבל אז הוא מגלה, באמצעות דון המזכירה, שהיא ביקרה במשרדים.

דון וסאלי הם יריבים של ממש, כבר כמה חודשים. מאז שתפסה אותו עם סילביה, סאלי מסרבת לבקר את דון, או לדבר איתו. לכן, בנסיעה במכונית בחזרה לבית הספר, הוא מגלה שהיא יודעת שהוא שיקר לה, אבל מאשים אותה בכך שהיא בדיוק כמו בטי, נותנת לו לשקר לה ושותקת.


אבל סאלי היא לא בטי, ולכן, במקום לשתוק ולהדחיק כמוה, היא מספרת לו בדיוק כמה חששה להגיע לבניין ולהתקל בסילביה. בנקודה זו, דון מבין שהוא לא יכול לשקר יותר, ושהוא עלול לאבד את בתו בדיוק כמו שהוא איבד את אמה. כשהם יושבים יחד בדיינר, הוא מחליט לספר לה את האמת על  הסיבה שאין לו עבודה, על כך שאיש אינו יודע ושהוא מתבייש במה שעשה. כשדון סיפר את האמת על עצמו בעבודה, הוא גרם לכך שיהפוך ליריב של שותפיו, אך כשהוא מספר את האמת לסאלי, הוא מצליח דווקא לקרב אותה אליו. היא מצליחה להיות כנה איתו בשיחה על ההלוויה, ונראה שהם מנהלים שיחת אבא ובת נורמלית לחלוטין. בסיום הפרק, סאלי מפתיעה את דון ברגע אמיתי ויפה, שבו היא יוצאת מהמכונית ואומרת לו שהיא אוהבת אותו. וכך, האמת שחררה את דון מהכאב שגרם לסאלי, והיריבות הגדולה ביותר בחייו תמה.


נקודות למחשבה

- כל הכבוד לג'ואן ש"גומלת" לגזענותו של קופר בקידומה של דון
- מי שמנסה, כנראה לשווא, להפוך מיריב לחבר של דון, הוא ג'ים הוברט ממקאן, ממנו נמלט דון כבר פעמיים בעבר בשל שנאתו לחברה
- במסע שלהם, דון וסאלי שומעים שלושה שירי אהבה קיטשיים לוולנטיין, בראשון, הבחור מבקש מאלינור, הבחורה, להגיד לו את שעל ליבה, וזה בדיוק מה שסאלי עושה. בשיר השני בדיינר, מדובר על זוג אוהבים שמתרפקים על אהבתם, ושם סאלי מצליחה להכיר באהבתה לדון, ובסיום הפרק, כשסאלי אומרת לדון שהיא אוהבת אותו, נשמע המשפט "This will be our year", כמעין הבטחה לעתיד הטוב שלהם.
- סאלי אומרת לדון "I'm so many people". היא כנראה מדברת על ההתבגרות, שדורשת ממנה למלא תפקידים שונים אצל אנשים שונים, ולעשות דברים שהיא לא רוצה, רק בשם הלחץ החברתי, אבל קשה להתעלם מכך שזה רמז לדון, שגם הוא, בפירוש, יותר מאדם אחד.
- דון לא עונה על שאלתה של סאלי, למה הוא לא אומר למייגן שהוא לא רוצה לעבור לקליפורניה. בהתחשב בכך שדון החליט לומר אמת, כנראה שלא הייתה לו תשובה אמיתית שנעים לשמוע.
- השנה היא אולי 1969, אבל לא רק שאף אחד לא באמת מאמין בשוויון לשחורים, אלא מישהי גם מכנה את רוג'ר "יהודון".


אין עתידות, יש שאלות

- האם הרגע שבו קאטלר מתייחס לדון כאל נטל, גרושה שעדיין משלמים לה מזונות, מעיד על כך שהוא ירצה להעיף את דון מהחברה באופן סופי?
- האם קאטלר מנסה להשתלט על המשרד בכלל, כשהוא יוצא נגד דון, רוג'ר ופיט, והופך את ג'ואן לבת חסותו בפרק אחד?
- לו אייברי נמצא בסדרה רק שני פרקים וכבר מעצבן בצורה בלתי נסבלת. מתי ניפטר ממנו, אם בכלל?
- האם אמירת האמת של דון ותחושת השינוי שמגיעה בפרק הזה, תמשיך ותגאל אותו מייסוריו?
- האם חלק מהסיבה שפגי כל כך מזלזלת בשירלי היא בשל העובדה שהיא שחורה? 
- האם נראה את בטי מתישהו בחצי העונה הזו?

והפרומו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה