עונה 7 פרק 6: משפחה חדשה

"Does this family exist anymore? Are there people who eat dinner and smile at each other instead of watching TV?"

שנות השישים הצליחו לשבור כמעט כל מוסכמה חברתית בארצות הברית. השליטה הגברית המוחלטת, עליונות הלבנים על פני השחורים, הפטריוטיות שאין לפקפק בה. הכל הוטל בספק ושינויים קיצוניים צצו בכל תחום.

אבל השינוי השקט ביותר, ואולי החשוב ביותר, הוא במושג המשפחה. בתחילת הסדרה עוד יכולנו לראות הצגה של משפחה מושלמת שבה האב חוזר מעבודתו המוצלחת אל בית הפרברים שבו מחכים לו ילדיו החייכניים ועקרת הבית היפהפייה והחרוצה, אבל עכשיו, תשע שנים לאחר מכן, אפילו ההצגה הזו כבר לא קיימת יותר. ובאמת, כשמסתכלים על הדמויות השונות – דון, פגי, פיט, ג'ואן, רוג'ר, בטי – אף אחד מהם כבר אינו איש משפחה במובן השמרני של הביטוי. כולם מנסים להחזיר לעצמם את המודל המשפחתי האידאלי שאבד, או ליצור אחד חדש, אך ללא הצלחה, עד שבסופו של דבר מגיעה ההשלמה וקבלת המשפחה האלטרנטיבית, שהיא בעצם החברוּת.

למרות השינוי בפועל, המטרה של פגי בפרק הזה היא ליצור את המשפחה מהסוג הישן. זו שבה כולם מחייכים, אוכלים ביחד ונהנים. בתחילת הפרק היא גם מציגה את המשפחה הזו, אבל מהר מאוד מבינה שהעמדת הפנים לא באמת שווה שום דבר והיא מנסה למצוא רעיונות חדשים.

דון מתכונן לביקור של מייגן. הוא עושה מאמץ לכבודה ומסדר את הדירה. השינוי שהוא עובר ניכר בכך שדון לא מסתיר שום ראיות לחיי הוללות או בגידה שהוא מנהל בהיעדרה, אלא מזיז דווקא ערימות של מסמכים ומכונת כתיבה – עבודה. הביקור הזה מראה לדון למה הוא מתגעגע – אישה יפה שחיה איתו ומכינה לו ארוחות (זה בערך כל מה שהיא עושה בפרק), חמימות ביתית שכבר אין לו ואווירה משפחתית שהיא ההפך הגמור ממסיבות סטלנים בלוס אנג'לס. "לא התגעגעת לזה?" דון שואל. "התגעגעתי אליך", היא עונה. מאוחר יותר היא מספרת שהיא מתגעגעת גם לחפצים שלה ושהיא רוצה לפגוש את דון במקום נייטרלי.  הוא סוף סוף כמה לבית ולמשפחה. היא רוצה להישאר חופשייה ולחיות את חייה.

לא מתגעגעת לחיים הישנים. מייגן ודון (צילום מהאתר הרשמי)

פיט מגיע גם הוא לביקור מלוס אנג'לס, עם חברתו בוני. בדרכם לניו יורק, נראה שהכל רציני ומושלם בין השניים, כשבוני מנסה לשדל את פיט להתגרש באופן רשמי מטרודי. אבל כשהם מגיעים לניו יורק, ופיט פוגש את בתו (שכמעט ואינה מכירה אותו) ואת אשתו, הוא הופך שוב לפיט הישן שאנחנו מכירים – כעוס, ממורמר וקנאי. הוא הרי לא אוהב את טרודי ומעולם לא אהב, אבל עדיין רוצה להאמין שהיא עדיין אוהבת אותו, ושהיא רוצה בו. למרות שהוא כביכול ממשיך הלאה, פיט חושב שהוא עדיין רצוי או נחוץ כאיש משפחה, ושבית בלעדיו אינו שלם, למרות שאנחנו רואים שטרודי מסתדרת מצוין בלעדיו.

כמו דון לפניו, גם פיט כלוא בתפיסה המיושנת שלפיה כגבר הוא יכול לעשות מה שמתחשק לו ולהשאר אהוב ונערץ. ובדיוק כמו אצל דון, מה שלקח הרבה זמן לאשה הראשונה להבין, האשה השנייה מבינה מיד, וכשפיט מזלזל בה, בוני קמה והולכת בלי לחשוב פעמיים. איתה במטוס, אגב, יושבת מייגן, שעשתה פחות או יותר את אותו הדבר.

בוב בנסון הוא המבקר השלישי בפרק, והוא מגיע מדטרויט כדי להסיר כל ספק בנוגע לנטיותיו המיניות, שלגביהן היה חשד בעונה השישית. איתו מגיע ביל, שעובד בשברולט ולא מצליח לעמוד בפני פיתויי העיר הגדולה. לאחר ששניהם חוזרים מתחנת המשטרה, אחרי שביל הטריד מינית שוטר, אנחנו מגלים ממנו שני דברים: האחד, שהחברה עומדת לאבד את שברולט כלקוח ובוב יקבל עבודה בביואיק, והשני, שהוא חי בנישואי נוחות עם אשה. 

את שתי העובדות האלה בוב מפנים היטב, ומתחיל להתכונן ליום שאחרי משרד הפרסום. הוא מנסה ללכת בדרכיו של ביל ומציע נישואין לחברתו הטובה, ג'ואן, כדי להיראות כאיש משפחה בפני מעסיקיו החדשים. לכאורה, ג'ואן, בוב וקווין יכולים להציג תמונה של משפחה מושלמת, אבל כשהאב מעדיף גברים והבן אינו תוצר של נישואין, הרעיון הזה רקוב עוד מיסודו וג'ואן מגלה אומץ וכנות כשהיא דוחה את הצעתו של בוב. היא מעדיפה למות בציפייה לאהבת אמת, מאשר להינשא מתוך סידור של נוחות, היא אומרת. אותה אישה שכבר נישאה לגבר שלא אהב אותה ושפגע בה והשפיל אותה, למדה על בשרה שההצגה פשוט לא עובדת ואין לה עניין בה יותר. היא התקדמה, יש לה עבודה מעולה ובטחון כלכלי, וכרגע מה שמטריד אותה יותר מכל זו העובדה שהמשרד איבד את שברולט, ולא האם יהיה לבן שלה אבא.

אבל הסיפור הכי נוגע ללב בפרק הזה, שייך ללא ספק לפגי. פגי עוברת מעיר לעיר ומנסה לפצח את סוד המשפחה המושלמת, שיושבת יחד לשולחן ונהנית מארוחה טובה. היא מגלה שם בעיקר אשמה של נשים שלא ממלאות את תפקידן כעקרות בית, ובעיקר מבינה שאין לה שום דרך להזדהות עם האמהות האלה. "מה אני יודעת על להיות אמא?" היא שואלת את דון, ובלי להגיד מילה, מיד גורמת לנו לחשוב לרגע על הלידה ההיא ועל מה שיכל להיות. פגי מתחילה את העונה כשונאת הגדולה ביותר של דון, ובהיכרות שלנו עם היחסים המיוחדים שלהם, זה היה ברור שהחומה הזו תיפול בשלב כזה או אחר. היא נופלת בגדול בסצינה נפלאה שמזכירה מאוד את פרק "המזוודה" בעונה 4. אנחנו רואים כבר שישה פרקים עד כמה פגי מרירה, עצובה ובעיקר בודדה. עד עכשיו היא הוציאה את הרגשות הללו בצורה שלילית על כל הסובבים אותה, ובעיקר על דון, אבל כשהיא בוחרת להתעמת איתם ולהודות סוף סוף באמת, היא בוחרת לעשות את זה איתו, כי היא יודעת שבסופו של דבר, הוא האדם היחיד שיבין אותה.

בסוף, האהבה ביניהם תמיד מנצחת. דון ופגי (צילום מהאתר הרשמי)

פגי רוצה ליצור את המשפחה המושלמת, לא רק בשביל הקמפיין לבורגר שף, אלא גם לעצמה. למרות כל ההתקדמות שלה כאשת קריירה, היא עדיין רוצה את הבית ואת חיי הנישואין והמשפחה. אבל היא לא מצליחה לעשות זאת ומרגישה ככשלון. דון חולק איתה את תחושות הכשלון והבדידות שלו והיא מגיעה להברקה, וממציאה את התמונה המשפחתית החדשה – מקום יותר טוב מהבית, שבו אף אחד לא צריך להכין את הארוחה, ושבו אין טלוויזיה להסחות דעת. באופן סמלי, היא ודון רוקדים לצלילי "My Way", שיש בו הבטחה לעתיד של פגי. היא לא יודעת איך מתנהלת משפחה, ולכן היא ממציאה לה מנהגים חדשים, דרכי התנהלות חדשות, ומצליחה להגיע לרעיון המושלם. פגי לא מצליחה להשיג את החלום הישן, כי הוא כבר לא מתאים לאישה שהיא הפכה להיות, אבל בדרך שלה, היא תמצא את מה שהיא מחפשת, והיא תצליח בכך. בינתיים היא מתחילה בלהחזיר לעצמה את הכנות, האמת והחברות עם דון, שברגעים הקשים תמיד מוכיח שהוא שם בשבילה. סוג של משפחה.

הדרך שבה פגי ודון בוחרים להציג את הרעיון החדש, היא סמלית ביותר. במקום המשפחה המסורתית, הם יושבים יחד עם פיט בשולחן, שלושת הדחויים, ללא כל זוגיות או משפחה בנמצא, ומציגים תמונה של ערב נעים, ביתי וחמים, עם שיחה וצחוק בין שלושה אנשים שמכירים זה את זה כבר שנים. המשפחה המסורתית מפנה את מקומה להבנה שיש יותר מדרך אחת להרגיש רצוי ונאהב. ובמקרה של השלישייה הזו, דרך אמיתית הרבה יותר מחלום שמעולם לא היה קיים. 

נקודות למחשבה

- דון מחמיא לפגי על הפרזנטציה, משבח את הרעיון הראשון שלה, למרות שאינו טוב, ומבקש רשות לצאת מהמשרד כשמייגן מגיעה. נראה שהוא התרגל למעמדו החדש, ומדהים לראות את ההתרגשות שלו כשהוא מקבל את הפרזנטציה לידיו. העצה של פרדי מתחילה לעבוד

- לעומת זאת, מייגן עדיין בטוחה שדון ממש חשוב. אין לה מושג שהוא עבר משרד, ואינו מככב כמנהל הקריאייטיב הנערץ כמו תמיד

- הביקור של מייגן במשרד מזכיר את ימיה כקופירייטרית, בהם הצליחה ליצור קמפיין שזכה בפרס, להיינץ, ובו מככבת המשפחה המושלמת לאורך דורות שלמים של ארוחות ערב – בדיוק הסיטואציה שפגי לא מצליחה ליצור, וכנראה לא באמת שרדה את חילופי הדורות כפי שמייגן חזתה

- היחיד שיש לו משפחה מסורתית זה קן, שמספר בקטע משעשע במיוחד על הילד שלו ש"צריך לפקוח עליו עין"

- משה דיין עדיין מככב על הקיר של סטן (אגב אנשי משפחה מוצלחים...)

אין עתידות, יש שאלות

- האם הנישואין של דון ומייגן עומדים להסתיים? (כבר שמעתי טענות על כך שהעיתון בו דון מציץ, מתקופת הגירושין שלו מבטי, רומז על גירושין מס' 2 שבפתח. ואם לא, מדוע הוא צץ פתאום?)

- ואם כבר, האם העובדה שהמצב בין שניהם לא משהו, וגם אצל בטי והנרי לא להיט, רומז על אפשרות לעתיד?

- האם השינוי בפגי הוא התחלה שתביא אותה לזוגיות ושמחה, סוף סוף?

- האם השינוי ביחסים בינה לבין דון יקדם אותו מבחינה מקצועית? היא הרי חיפשה אלטרנטיבה קריאייטיבית ללו, ועכשיו שום דבר כבר לא עומד בפניה

- והאם נפטרנו סופית מבוב בנסון המעצבן?

והפרומו
לפרק האחרון של 2014