עונה 7, פרק 4: סדר חדש

"There's no hierarchy, man"
- "Believe me, there's always a hierarchy"

עד עכשיו, שנות השישים חילחלו לעולם של סטרלינג קופר לדורותיה במהלך הסדרה, ברמזים קטנים. לבוש עדכני פה, קצת סמים שם, אזכורים להיפים, שחורים שמתקבלים בחברה קצת יותר וכמובן אירועים היסטוריים שמשפיעים על העלילה. אך בפרק הזה, סוף סוף מתרחשת מהפכה של ממש בעולם של הדמויות, והיא נכנסת למשרדים ולחיים האישיים שלהן והופכת אותם. הפרק הרביעי מציג בפנינו עולם חדש, סדר חדש והיררכיה ישנה שנעלמה, ונסיונות כושלים להלחם בה ולהשיב את המצב הקיים. מה שלא יהיה בהמשך, ברור שהעולם של מד מן כפי שהכרנו אותו בעבר, משתנה לחלוטין בפרק הזה, ושום דבר כבר לא יהיה דומה למה שהיה.

פיט פוגש את ג'ורג', לקוח לשעבר, שעבד בויקס, החברה של אבא של טרודי. למרות שפיט מספר לו שהוא וטרודי כבר גרושים כמעט באופן רשמי, מעניין לראות שהוא גם מציג את בוני כ"סוכנת הנדל"ן שלי", גם קורא לטום "החותן שלי" וגם, בעיקר, נראה בהלם על כך שטום עבר התקף לב וטרודי לא מילאה את תפקידה כאשתו האומללה והתקשרה לעדכן אותו. למרות שפיט חי בעולם חדש לחלוטין, הוא עדיין מצפה מהעולם הישן להתקיים.

במהלך סמלי למדי, המחשב החדש של הארי קריין מותקן במה שהיה פעם חדר הקריאייטיב. המוחות האנושיים מפנים את מקומם לטכנולוגיה (אם כי הטכנולוגיה עדיין כל כך מיושנת שהיא זקוקה לחדר שלם) ואנחנו רואים שהארי השיג את מה שרצה בכך שחתר דרך הנסיונות הישנים שלו להשיג את המחשב – בבקשה מהממונים עליו – והלך לבוס החדש בפועל, ג'ים קאטלר. הקרייאייטיב מפנה את מקומו כמלך של החברה, והמחשב תופס את מקומו.

מרגרט, בתו של רוג'ר, שכבר ראינו רמזים לשינויים שחלים בה, עוזבת את הבית, את הבעל והבן, ומצטרפת לקומונה של היפים, שבניגוד מוחלט להתקדמות הטכנולוגית בעיר – מחליטה לחיות כמעט ללא שום טכנולוגיה. מרגרט עוזבת את כל הסדר הישן – משפחה, קידמה, רדיפה אחרי כסף ומילוי התפקיד המצופה ממנה כרעייה וכאם – ובוחרת לחיות את חייה כפי שהיא רוצה. כמובן שרוג'ר ומונה לא מסוגלים אפילו להבין את המצב הזה, ומאשימים את ברוקס, בעלה של מרגרט, בכך שהיא ברחה. הרי לא ייתכן שיש סיבה אחרת לאומללות שלה. גם כשמרגרט מעמתת את מונה עם האמת – את היית אומללה בדיוק כמוני – מונה מסרבת להבין את המצב ובוחרת לעזוב.

בעולם שבו אין צורך בכסף, או בטכנולוגיה, רוג'ר חסר תועלת. רוג'ר, מרגרט והיפים נבחרים (תמונה מהאתר הרשמי)

רוג'ר מנסה להבין את בתו, או לפחות מעמיד פנים שהוא מנסה, ולרגע נראה שהוא באמת מבין מדוע הבת שלו בחרה לעזוב הכל. אבל מה ששובר את רוג'ר, בסופו של דבר, זו העובדה שמרגרט עוזבת אותו, אבא שלה, באמצע הלילה, ונעלמת עם בחור שכמובן אינו בעלה, שבא לחפש סקס באמצע הלילה וגם מצא אותו. "את לא יכולה לעזוב הכל ולעשות מה שאת רוצה", הוא אומר לה, "את אמא". העובדה שמרגרט בחרה לוותר על תפקידה כאמא וכרעייה, כפי שנדרש ממנה בעולם הישן, ולבחור לחיות כאשה, עם מי שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה – לא מצליחה להיות מקובלת עליו. וזה למרות שהוא בעצמו עשה לה את זה כילדה, אבל הוא גבר, והעולם שלו קיבל גברים שבוגדים ולא מבלים עם בנותיהם הקטנות.

אבל לרוג'ר כבר מזמן אין כח או השפעה על הילדה שלו. היא כבר לא קטנה, והדבר היחיד שהוא נתן לה בחייו – כסף – כבר לא קונה אותה. אין לרוג'ר שום דרך להחזיר את המצב לקדמותו. הוא, וכל מה שהוא מסמל, חסרי תועלת מולה ומול העולם החדש שבו היא בחרה.

המפגש של פיט עם ג'ורג' מוליד נסיון להשיג לקוח חדש, בורגר שף. לאחר שטד ממש לא מוכן להגיע לניו יורק כדי לטפל בלקוח – בגלל פגי, כמובן, הוא מעביר אותו אליה, מן הסתם מתוך רגשות אשמה. פיט ורוג'ר מצליחים להכניס את דון, שמסתבר שפשוט עבר מלהיות מובטל בבית, ללהיות מובטל במשרד – למשימה, ולו נכנס ללחץ (בדיוק כמו שהוא נלחץ כשהוא חושב לרגע שטד חוזר, אגב). כדי לחסל כל סיכוי שדון יהיה אחראי למשהו, וכדי להביא את דון למצב מביך ביותר, הוא דואג מיד שפגי תהיה האחראית הרשמית לטיפול הקריאייטיבי בלקוח, והוא עושה את זה באמצעות העלאה בשכר. כך, הוא בטוח, אין לו מה לדאוג לגבי דון, ואין לו גם מה לדאוג שפגי, שהתלוננה בתחילת הפרק על כך שהוא לא יודע איך להיות קריאייטיבי, תלך לחפש מענה אצל מי שכן יודע – וזה כמובן דון.

ואכן, המצב מביך ביותר כשפגי, שהשנאה שלה לדון לא מאפשרת לה ללכת אליו ולדבר איתו בשקט על הסיטואציה שאליה נקלעה כדי לקבל את הבנתו, מחליטה לחתור תחת הסדר הישן בעצמה, בכך שהיא הופכת להיות הבוס ומדברת עם דון כאילו הוא היה הקופירייטר והיא מנהלת הקריאייטיב, ולא להפך, כפי שהיה תמיד. דון לא צריך לומר כלום כדי שנראה עד כמה הוא פגוע ומושפל. ודי בצדק. הוא מנסה להשיב את כבודו האבוד, כשהוא מבין שהחברה שמתקינה את המחשב במשרדים היא לקוח פוטנציאלי גדול, ואז מגיעה ההשפלה השנייה שלו, מברט קופר. קופר, שבעצמו אדם שלא עושה כלום במשרדים, מעז לומר לדון בפרצוף שהוא לא רוצה אותו שם. הוא די מודה שהמגבלות שניתנו לו נועדו לגרום לו לדחות את העבודה, ושהעובדה שהוא קיבל משרד של אדם מת אינה מקרית בכלל. 

הגיע הזמן להתעורר. דון ופרדי (צילום מהאתר הרשמי)

בשלב הזה דון מאבד את הסבלנות, ומחליט בעצמו לצאת נגד הממונים עליו. הוא מבריח בקבוק ומשתכר בעבודה, בניגוד לתנאים שהבטיח לעמוד בהם, ומסכן את מעמדו בחברה. הוא רואה את דגל המטס של ליין שמצא במשרד, ושתלה על הקיר (לאות אזהרה? מעין סימן שמרחף מעליו ומזכיר את הגורל שצפוי לו?) ומתקשר לפרדי ראמסון. הידידות בין השניים אינה מקרית כמובן, פרדי הוא אלכוהוליסט בעצמו שעבר גמילה, והוא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לדון כרגע, מה שמעלה את השאלה האם ההחלטה להתקשר אליו הייתה תמימה, או בעצם סוג של קריאה לעזרה כלפי האדם היחיד שיכול לתת לו אותה.

בזכות השיחה בין פגי לג'ואן, דון מצליח לחמוק החוצה בלי שג'ואן תראה אותו שיכור לחלוטין בדרכו החוצה. מה שמוביל לכך שהמפלה של דון הרבה יותר מורכבת מסתם תפיסה במשרד שהייתה מובילה לפיטוריו. הבעיה של דון היא עם עצמו ולא עם שום גורם חיצוני, וזה מה שפרדי מסביר לו כשהוא מתעורר בבוקר, עדיין הלום אלכוהול וכועס על המצב. פרדי מבין עד כמה דון מושפל מהצורך לעבוד תחת פגי, אבל מסביר לו את המציאות – זה המצב החדש. אתה יכול להתנגד לו וליפול לתהום, או להשלים איתו ולהרוויח את העבודה והמעמד שלך בחזרה. הימים בהם דון דרייפר יכל לעשות מה שהוא רוצה ולהיות מלך החברה נגמרו ואינם. רוצה להצליח שוב? תתחיל מלהיות קופירייטר רגיל. הגיע הזמן להתעורר, ולא רק לבוקר החדש.

ובפעם המי יודע כמה, דון שוב מפתיע אותנו ומקבל על עצמו את העולם החדש. הוא מגיע למשרד בבוקר, בדיוק כשהמחשב המהולל מגיע גם הוא. בקטע הזה בדיוק כדאי לחשוב על מילותיו של טכנאי המחשבים, לויד, על כך שהוא לא רוצה לראות את המחשב שלו זרוק וחסר שימוש אחרי זמן קצר, כי הוא יודע כמה הוא עמיד וכמה הוא יכול להחזיק עוד שנים רבות. כך גם דון מרגיש. זה עוד לא הזמן לוותר ולהיזרק בצד לטובת דגם חדש יותר. דון משלים עם ההיררכיה החדשה במשרד ומודיע לפגי שהוא מקבל עליו את התפקיד. כל הנסיונות לחזור אחורה נכשלו. סדר חדש התחיל.

נקודות למחשבה

- פרדי שואל את דון "Are you just gonna kill yourself, give them what they want?" , מה שכמובן מחזק את עניין המשרד של ליין, מציאת הדגל ודבריו של קופר לגבי השהייה במשרדו של "אדם מת"

- דון אומר לפגי "I'll have your taglines by lunch". אישית, נפלתי בכפל המשמעות הזה וחשבתי לרגע שהוא זה שדורש ממנה את הטאגליינס. כמובן שטעיתי, אבל המשפט הדו משמעי הזה מעניין, ומעורר את השאלה, האם הוא יזכה לומר זאת במשמעות השנייה בקרוב. או אי פעם.

- משעשע ביותר לראות את מרדית המזכירה (כבר שבועיים ברציפות) מריירת על דון

- חוץ מרפרנס די ברור לעצמו, לא הצלחתי להבין את מה שדון אומר ללויד ("I know your name. you go by many names") – רעיונות?

- מעניין לראות שמרגרט היא הניגוד המוחלט של מה שקורה בפרק. המשרד מביא מחשב – מרגרט מוותרת  על טכנולוגיה. לו נותן כסף לפגי כדי להשיג את מטרתו – מרגרט מוותרת על כסף.

- דון לא שותף לשום החלטת שותפים שמתקבלת בפרק – לא המחשב ולא ההעלאה של פגי

- למרות שהם גרושים כבר לא מעט זמן, מונה יודעת הכל על חייו של רוג'ר ומשתמשת במידע כדי להקניט אותו

- Meet the Mets, שיר השכרות של דון

אין עתידות, יש שאלות

- האם העובדה שבחצי העונה הראשון, דון מצליח להשיג התקדמות משמעותית, אומרת משהו על הצפוי לנו בחצי השני של העונה? האם זו עלייה שתוביל להתרסקות עצומה? הרי כבר ראינו לא מעט פעמים שבהן נדמה היה שיש שינוי, כדי לגלות שהוא לא אמיתי

- עד מתי פגי תמשיך להידרדר ביחסה כלפי דון, או בכלל?

והפרומו

לפרק הבא