"The
world will never be the same, in some ways"
הפרק השביעי והאחרון לחצי העונה השביעית מתרחש על רקע הנחיתה על הירח.
היום ההיסטורי של 20 ביולי 1969 הביא את העתיד לארה"ב ולעולם כולו, וגם בסדרה
מתחילים להפרד מהעבר, האנשים וההרגלים שמייצגים אותו, ולהמשיך הלאה. זה מתבטא בעיקר,
כמובן, דרך דון.
עד היום, העבר של הדמויות הביא אותן למקומות רעים מאוד – את פגי אנחנו
רואים מתחילת העונה רק בסיטואציות של צער, עצב ומרמור. היא לא מרוצה לעולם. נראה
שרוג'ר הפך להיות חסר תועלת או תפקיד ממשי במשרד, ובבית איבד לגמרי כל דרך או
משמעות. טד שונא את חייו החדשים בלוס אנג'לס. הוא רוצה לעזוב את עולם הפרסום,
ואולי אפילו את העולם בכלל. מייגן מנסה להלחם כל הזמן על אהבה מדון, גם בדרכים
נואשות ביותר וסאלי הפכה לנערה צינית מאוד, שלא מראה ולו רגע אחד של שמחה או גישה
חיובית. כל זה משתנה בפרק השביעי.
האירוע הסמלי ביותר בפרק הוא מותו של ברט קופר. בדיוק בערב שבו ניל
ארמסטרונג הולך על הירח, לקופר, שמשמש כדינוזאור המשרדי, אדם מתקופה אחרת שלא ברור
מה הוא עוד עושה במשרד, כבר אין מקום בעולם שהולך אל העתיד. אבל ממש לפני שהוא מת
בפתאומיות, הוא מספיק להסביר לרוג'ר על מנהיגות, ולעורר אותו להשתנות.
משמעות מותו של קופר היא שדון יפוטר מהחברה, ולכן במטרה לשמור עליו,
רוג'ר מבין שזה הזמן שלו לקחת את העניינים לידיים. הוא זה שצריך לקבוע את עתיד
החברה, ולכן הוא נפגש עם ג'ים הוברט ממקאן ולוקח צעד אמיץ – משכנע אותו לרכוש את משרד
הפרסום. כדי שנדע שהוא אכן המנהיג החדש, הוא גם משתמש בביטוי "יש לי
חזון" – בדיוק המילה בה קופר השתמש כדי לתאר את ג'ים קאטלר כמנהיג.
דון חושש שהוא עומד להיות מפוטר, ולכן מעביר את הפרזנטציה שלו אל פגי.
עד עכשיו פגי הייתה "קול האמהות" בלבד, העזר כנגדו של דון, ולא השחקנית
הראשית. אבל בדיוק בסמוך לעזיבה המתוכננת של "הבן שלה", חוליו, היא
יוצאת ממשבצת האמא, האישה, והופכת לזו שמובילה את הישיבה (שבה כל אנשי העסקים הם
גברים, והאשה הנוספת היחידה בחדר היא מזכירה). פגי מצליחה להגיע להישג ראשון בעונה
הזו, בכך שהיא משיגה את תקציב הענק של בורגר שף בעצמה, וסוף סוף נראית מרוצה באמת.
למרות שג'ים קאטלר לא מפסיק לקשקש על המחשב החדש שלו, לנו – וגם לדון – ברור שפגי
היא העתיד האמיתי של סטרלינג קופר ושות'.
 |
| העתיד האמיתי בחברה. פגי (צילום מהאתר הרשמי) |
סאלי, מתוקף היותה נערה צעירה, מסמלת גם היא את העתיד. אבל היא כל כך
אדישה ועצובה, ששום דבר לא מרגש אותה. לסאלי קורה משהו מעניין בזמן הצפייה בנחיתה
על הירח. כשהיא קוראת לבובי וג'ין להכנס הביתה, היא מתרגשת ממה שעומד לקרות, אך
כשהנער שמוצא חן בעיניה אומר שזה "סתם בזבוז של כסף", היא מיד חוזרת על
דבריו באוזני דון, כדי להסביר עד כמה לא אכפת לה מהמעמד. דון מבקש ממנה לא להיות
כל כך צינית, ובסופו של דבר היא מקבלת את העצה שלו, ובוחרת לנשק דווקא את הילד
שמראה לה את הכוכבים והחלל, ולא את הנער השלילי שעניין אותה עד עכשיו. בעצם אנחנו
מגלים שסאלי עדיין נשארת הילדה הסקרנית והשמחה שהיא הייתה, אבל מאמצת את הגישה
הצינית, כי היא מרגישה צורך להיות כמו כולם (בדיוק כמו בפנימייה, שבה אימצה את
התנהגות הבנות האחרות במהירות רבה). מי שמשחרר אותה מהתפיסה הזו, גם אם (אולי) רק לרגע,
זה דון.
בסוף הפרק, דון מדמיין את קופר שר "The
best things in life are free" וזה כנראה מה שדון מתחיל, סוף סוף,
להבין. בפרק הזה, דון הצליח לגרום לכל כך הרבה דברים טובים (הקלה, הצלחה, רגש, אחריות) ולשנות תפיסה אצל כמה אנשים,
בכך שפשוט יצא נגד האופי הרגיל שלו, שעד היום הביא לו מלחמות ואכזבות. האושר של
הסובבים אותו לא רק ניתן בחינם, אלא גם משחרר אותם ואותו לחופשי.
 |
| שחרור, הקלה, רגש - חינם. מופע הסיום של קופר |
בפרק הזה, דון לא התנהג באופן הטיפוסי לו. הוא יכל להלחם על מקומו
בחברה ולהעביר את הפרזנטציה כדי להראות לכולם עד כמה הוא נחוץ, אבל בחר לוותר על
האגו למען פגי, והעתיד שלה. הוא יכל להתעקש ולהמשיך להעמיד פנים שהכל בסדר עם
מייגן, אבל בחר לוותר גם עליה, כדי שיהיה לה טוב יותר בלעדיו. הוא יכל לפתוח
במריבה נוספת עם טד צ'ו ולנסות לכפות עליו את הסכם מכירת החברה, אבל בחר לחשוף
בפניו ובפני כל השותפים, את החולשה והעצב שבחוסר עבודה, ולרגע ויתר על התדמית
הקשוחה שלו, כדי שטד לא יהיה אומלל אפילו יותר. הוא אפילו הצליח לשחרר את ההתעקשות
שלו שלא להצטרף למקאן לעולם. אותו דון שהעדיף להקים חברה חדשה ולא לחבור למשרד הפרסום
שרדף אחריו שוב ושוב, מחליט סוף סוף לוותר, כדי להשיג את השקט שהוא מייחל לו. הוויתור
הזה גורם לדון בעצם לחסל את כל מי ומה שהוא היה בעבר, למען העתיד של כולם. דון הישן, בדיוק כמו קופר, כבר לא רלוונטי.
נקודות למחשבה
- דון אומר לפגי שהוא חוזר לעבוד, אבל כל סצנת הסיום שלו עם קופר מתרחשת
כשהוא עומד מחוץ למשרד הישן שלו (של לו, היום), ולא מחוץ למשרד של ליין. כנראה
כרמז לכך שדון בדרך חזרה למקומו הטבעי
- עוד התייחסות לאנשי העבר שנגמר - מייגן הולכת לראות את "חבורת
הפראים" של סם פקינפה – סרט על חבורת פורעי חוק במערב הפרוע, שיוצאים להרפתקה
אחרונה לפני שהעולם שהכירו נעלם סופית.
אין עתידות, יש שאלות
- מה יעלה בגורל החברה לאחר שיעברו לשליטת מקאן?
- האם נפטרנו מלו אייברי וג'ים קאטלר המעיקים?
- האם הפעם דון ומייגן באמת נפרדו סופית?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה