עונה 7, פרק 8: כולם רוצים יותר

"That's not a coincidence, that’s a sign"

-"Of what?"

"The life not lived"

למרות שהוא באמצע העונה, הפרק החדש מתחיל כמו פתיחת עונה לכל דבר. הפרק הקודם התרחש ביוני 1969, ולמרות שאין התייחסות מדויקת לתאריך, נראה שקפצנו כמה חודשים קדימה, והשינויים שהתחוללו במקום ניכרים. החברה כבר נמכרה למקאן אריקסון, השותפים קיבלו את המיליונים שלהם, ג'ים קאטלר ולו אייברי נעלמו, ולפי הסגנון (והשפמים האיומים של רוג'ר וטד) נראה שגם אם 1970 עוד לא התחילה – היא בהחלט בפתח.

הפרק, שנקרא "פיצויים" נפתח בשיר "Is that all there is?" של פגי לי, ושניהם יחד מסגירים די מיידית את הנושא שכולם מסתובבים סביבו בפרק הזה. אחרי הסערה הגדולה בחברה, כולם מצאו את מקומם ומתחילים לחפש קצת יותר ממה שיש להם בחיים. אבל כמו תמיד ב"מד מן", השאיפה לשינוי כנראה לא תביא לשינוי עצמו, בטח שלא בקלות, וכולם חוזרים למה שהם יודעים לעשות, גם אם הבחירה מאמללת את חייהם יותר ויותר.

דון כבר לא צריך להלחם על מקומו בחברה. הוא חזר למשרד הישן שלו והוא שוב זה שמנהל את העניינים בקריאייטיב, ואת העובדה הזו אפשר לראות כבר בסצינה הראשונה. הוא ורוג'ר מבלים יחד עם כמה נשים, וקל לראות עד כמה דון הופך לרוג'ר השני – גם דון מתגרש עכשיו בפעם השנייה, בדיוק כמו רוג'ר, וגם הוא מוותר ופונה לחיי השכרות והנשים המזדמנות (דיילות, מלצריות, דוגמניות וכנראה כל מי שמעוניינת), והפעם גם אין שום אשה חוקית שתעמוד בדרכו, ולכן הוא יכול להתמסר לחיים האלה ולהביא אותם לתוך ביתו.

הופכים דומים יותר ויותר. דון ורוג'ר מבלים (צילום מהאתר הרשמי)

אבל כנראה שגם אם הוא לא מודע לכך, דון רוצה יותר. לכן הוא חולם על רייצ'ל, המאהבת היחידה שלו שהוא באמת אהב, ואיתה רצה גם לברוח. בחלום, רייצ'ל אומרת לו "אני אמורה להגיד לך שהחמצת את הטיסה שלך", ומיד לאחר מכן דון מגלה שהיא מתה – הוא החמיץ אותה, ואת ההזדמנות שלו, והפעם לתמיד. כל שנותר לו הוא לנסות ולהבין מה קרה לה (ואולי גם להבין שאסור לו לפספס הזדמנויות נוספות לשפר את חייו, אבל כשמדובר בדון, הסיכויים לא גדולים). "היא חייתה את החיים שהיא רצתה, והיה לה הכל", אומרת אחותה של רייצ'ל. דון הוא המקרה ההפוך בדיוק. דון מנסה לחפש תשובות אצל המלצרית שהוא מכיר או לא מכיר בדיינר, והיא אומרת לו ש"אולי חלמת עליה תמיד". "אולי", מסכים דון. אולי הוא לא היה מודע לחלומות שלו עד שנהיה מאוחר מדי.

נראה שג'ואן גם סיימה את המלחמות שלה. היא שותפה בחברה, היא תקציבאית שרחוקה שנות אור מתפקיד המזכירה והיא בעיקר עשירה מאוד, אחרי מכירת החברה. אבל דווקא בפגישה עסקית, ג'ואן מקבלת יחס משפיל (שפעם היה בשבילה עניין שבשגרה) שמזכיר לה שלא משנה כמה היא תנסה לצאת ממשבצת הבחורה הסקסית, ולהיראות מקצועית, תמיד יהיה מי שישיב אותה לשם. גם ג'ואן רוצה יותר, אבל עם כל צעד שהיא מתקדמת, יש גם מכשולים קשים מאוד. ג'ואן ופגי שוב מתווכחות במעלית, כמו שכבר ראינו בעבר, ופגי אפילו מעזה לטעון שג'ואן מבקשת יחס סקסיסטי בגלל צורת הלבוש שלה. אבל בניגוד לפעמים קודמות, הפעם ג'ואן נמצאת בעמדת כח על פני פגי – היא שותפה, היא מיליונרית (כמו שפגי ציינה במרמור) ולכן כשהיא מקבלת טלפון ממקאן, במקום לעשות את מה שהיא הכי רוצה – להעמיד את מי שמשפיל אותה במקומו, להתעצבן ולדרוש את הכבוד שמגיע לה, היא בוחרת בפתרון הקל יותר, ויוצאת "להתנקם" בפגי על ידי קניית בגדים יקרים. יותר מכך, היא בוחרת בחנות בה היא עבדה בעבר, כדי להוכיח לעצמה כמה היא התקדמה בחיים.

שוב מריבה במעלית, אבל הפעם יחסי הכוחות אחרים. פגי וג'ואן (צילום מהאתר הרשמי)

מכירת החברה למקאן, שהייתה אמורה לעבור ללא התערבות מיוחדת מצד משרד הפרסום הענק, גובה מחיר מקן, שלא רק שאינו שותף ולא קיבל שום דבר מהרכישה, אלא גם מפוטר. במכירת סטרלינג קופר, ממנה ברח דון ובעקבותיה הקים את SCDP, קן נשאר בעבודתו והפך לעובד של מקאן, עד שהצטרף למשרד החדש. על ה"בגידה" הזו הוא משלם כעת. קן חושב שהוא ראה סימן בכך שאשתו ביקשה ממנו לעזוב את העבודה ומיד אחריה הוא מפוטר, הוא מבין שהוא צריך לחיות את החיים כמו שהוא רוצה, להיות יותר מתקציבאי שלא אוהב את העבודה שלו, ושההזדמנות שלו הגיעה. אבל רגע לפני שהוא בוחר להגשים את החלומות שלו, קן בוחר דווקא בנקמה – הוא הופך להיות הלקוח ומתכנן למרר את חייהם של רוג'ר ופיט. אלו בהחלט לא החיים שהוא רוצה, אבל כנראה שכרגע הרצון להעניש את מי שהשפיל אותו, חזק יותר.

האחרונה שמחפשת חיים אחרים היא פגי. בתחילת העונה כבר ראינו עד כמה היא בודדה ואומללה, ואנחנו יודעים שפגי כבר ויתרה על התחום הרומנטי כמעט לחלוטין. להצעה לצאת לדייט היא מוותרת מיד, אבל דווקא המריבה עם ג'ואן, שמזכירה לה שאליה אף אחד לא מתייחס כאל בחורה מושכת, גורמת לה לרצות להשיג את מה שאין לה. זה מתחיל בבחור, אבל ממשיך לחלומות שלה – חופשה, שלא לקחה מעולם, הנסיעה לפריז שעליה היא כנראה חושבת כבר שנים. פגי כל כך נואשת לשינוי שהיא מוכנה לקום ולנסוע לחו"ל באופן ספונטני, עם בחור שהיא בקושי מכירה, אבל כמובן שזו לא פגי האמיתית, וברגע שהשפעת האלכוהול פגה, היא מוצאת את עצמה באותו מקום, באותו מצב. הרחק מפריז ומהחלומות, ובתחושת בושה על הדרך שבה התנהגה. בשליטה מלאה וללא שמץ של הרפתקנות. רגע לפני סיום הסדרה, זו ההזדמנות האחרונה של הדמויות לשנות את חייהן ולהיות מאושרות באמת. עד עכשיו, הכשלונות עולים על ההצלחות. האם הן ישיגו את מה שהן מחפשות?

נקודות למחשבה

- דון חזר למשרד הישן שלו, אבל תלה את דגל ה"מטס" של ליין פרייס גם שם

- רוג'ר מכנה את המלצרית "מילדרד פירס" – דמות מספר וסרט, שהופכת למלצרית אחרי גירושין שמובילים אותה לחיי עוני

- על מה דון חושב כשהוא נכנס הביתה, שגורם לו לכבות את האור? (מייגן?)

- המלצרית קוראת את The 42nd Parallel מתוך טרילוגיית USA של ג'ון דוס פסוס. אני לא מכירה את הסיפור, אשמח אם מישהו יספר לי איך הוא רלוונטי לפרק

- לא בדקתי, אבל יש מי שאומר שנאום ניקסון שבפרק מתרחש כבר ב - 1970 ולכן עברנו לעשור החדש

אין עתידות, יש שאלות

- מה יהיה עם המוות שרודף את הסדרה שוב ושוב? האם דמות מרכזית תמות לקראת סיום?

- האם פגי סוף סוף מצאה אהבה?

- האם נראה שינוי אמיתי ורציני אצל הדמויות, או שהסוף יהיה צפוי, וכולם ימשיכו באותה דרך ללא מוצא?

והפרומו

לפרק הבא