יום ראשון, 19 באפריל 2015

עונה 7, פרק 9: ניצול וכסף, פשטות ואהבה

 "She's a hustler"

שינויי אופי הם לא דבר נפוץ אצל הדמויות ב"מד מן", וודאי שלא אצל דון דרייפר, שפעמים נדירות מאוד ראינו אותו מנסה לשנות את חייו, אך עדיין חוזר שוב ושוב לאותו מקום. בפרק התשיעי בעונה, אנחנו רואים שינוי אצל דון, שמבקש לשלם על "חטאיו", לעבור מהם הלאה ולחזור אל הפשטות והאהבה האמיתית. זה שינוי שמתרחש על רקע העולם שממשיך להיות מלא בחמדנות, ניצול, רכושנות ומשחקי שליטה, כשהפעם גם מושג הזנות נרמז בו מספר פעמים. באופן בלתי צפוי, נראה שדון בוחר להרחיק את עצמו מהעולם הזה ולהפוך לניגוד המוחלט של מה שקורה לכל שאר הדמויות בפרק. ייתכן שהסצנה הראשונה, בה הוא עוזב את בית פרנסיס, אחרי כמה דקות של אשליית אושר, ומסתכל בעצב על בטי וילדיו כמשפחה, היא זו שגורמת לו להתנהג כך, ולחפש את הדרך חזרה לשלמות הזו. במקרה של דון, השאלה הגדולה היא האם הרצון לתיקון ושינוי יחזיק מעמד.


אשלייה רגעית של משפחה ואושר. דון, בטי ובובי (צילום מדף הפייסבוק הרשמי) 





מייגן, שכזכור נפרדה מדון בחלק הראשון של העונה, במילים "אתה לא חייב לי כלום", כנראה שינתה את דעתה, כי מסתבר שהיא חיה על חשבונו של דון ואפילו דורשת את הכסף. מה שנראה כמו פרידה ידידותית ואצילית באותה שיחת טלפון, נראה בשיחת הטלפון החדשה כמו הגירושין הכי מכוערים שיש. דון עוד ממשיך לנסות ולשמור על יחסים טובים, אבל נראה שמייגן רוצה את ההפך. כשהיא מגיעה לקחת את החפצים שלה מהדירה, היא משלמת על הכל מכספו של דון, אבל כועסת כשאמא שלה מכנה אותה "זונה" על שהיא לוקחת ממנו תשלום. נראה שמייגן, שהייתה בחורה פשוטה ונעימה כשרק התחתנה, ראתה איפה הכסף ("היית מיליונר כשהכרתי אותך") והסתנוורה קשות. בארוחת הצהריים שלה עם הארי היא אמנם מגלה קו אדום ולא מסכימה להפוך באמת לזונה, תמורת עזרה לקריירה שלה, אבל קשה מאוד להתעלם מהעובדה שהיא התלבשה כמו בובה בעטיפת מתנה וגם צחקקה והתחנפה אליו קשות, כשכולנו יודעים – כמו שהארי עצמו אומר אחר כך – שהיא שונאת אותו. הארי אולי ניסה לנצל את המצב יותר משהיה צריך, אבל מייגן בהחלט ניסתה להשיג את מטרתה באמצעים לא תמימים במיוחד. מארי, אגב, ויתרה על האשמות הזנות שלה, כשהיא בעצמה שכבה עם רוג'ר בדירה הריקה של דון, תמורת כסף שהביא לה.

גם בסיפור של פגי, סטן והצלמת המכנה את עצמה "פימה", יש חתירה להשגת שליטה ושימוש במין כאמצעי כוחני. פימה רוצה לשלוט ביצירה שלה, ולכן היא עושה את כל מה שצריך בדרך לשם. זה מתחיל בסטן, שהיה ממורמר מאוד על כך שלא הוא זה שקיבל את עבודת הצילום, אבל לפחות מרגיש שהוא זה ששולט בעניינים, כיוון שהעבודה הסופית שייכת לו. פימה לא מעוניינת לתת לו ולפגי להיות בעלי הנגטיבים וההחלטה הסופית על השימוש בתמונות שלה, ולכן היא מתחנפת לשניהם. כשהיא מציעה לבדוק את עבודתו של סטן, אנחנו מגלים שהוא בעצם מעריץ אותה והגיב בזלזול מתוך קנאה בלבד, אבל בסופו של דבר, העבודה שלו לא מספיק טובה ("ציור הוא כשרון נדיר יותר") וכדי להשיג את מה שרצתה, פימה צריכה לגייס אמצעי שכנוע אחרים, וסטן משתכנע בשמחה. מאוחר יותר, עם פגי, אנחנו מבינים שהיא קיבלה את השליטה בשלב פיתוח סרט הצילום, והיא מנסה את אותו תרגיל גם עכשיו, כדי לדחוף את ההעדפה האישית שלה לבחירה של פגי (שכמובן לא מרוצה כמו סטן מהסידור הזה). ההערצה של פגי הופכת לסלידה, כשגילתה ש"היא זונה".


הדרך לשליטה עוברת בניצול. פימה, פגי וסטן

מול שפע האירועים הללו, שמתבססים על כסף, כח, שליטה וכמובן גם פיתוי מיני, נמצא דון. לא במקרה, דון פוגש בפרק גם את בטי, גם את מייגן ואפילו את סילביה, שצצה משום מקום, כשהן כולן לבושות בשמלות מפוארות ונראות מדהים במיוחד. כי המראה הזה עומד בניגוד מושלם לבחירה של דון בדיאנה. בחורה פשוטה, מלצרית גרושה עם הרבה תסביכים, שהריח הנפלא שלה מגיע משמפו. גם היא כמוהו, מגיעה מחווה, וגם היא מבקשת לברוח מהעבר, במקום להתמודד איתו. ולמרות שהיא רואה את סגנון החיים שלו, היא לא מנסה לקחת ממנו כלום, בשום אמצעי. דון עושה הכל כדי לתת לה את התחושה שהיא בסדר, שהוא לחלוטין שלה ואיתה, ובסופו של דבר גם נותן למייגן, שמשמיצה ומשפילה אותו, מיליון דולר כדי לסיים את הגירושין כמה שיותר מהר וכמובן בנסיון לפצות על הסבל, שהוא יודע שגרם לה – כסף שמייגן לוקחת בלי שום בעיה, כמובן. אבל בניגוד אליה, שמצהירה "אני לא רוצה שום דבר שלך" ורגע אחר כך לוקחת את המיליון, דיאנה שואלת בסוף הפרק "אתה לא רואה שאני לא רוצה שום דבר?" והיא באמת לא רוצה ממנו שום דבר.

למרות שדון מצהיר ש"הוא מוכן" ובאמת מעוניין בה ובקשר איתה, מסתבר שהם לא כל כך דומים כמו שהוא חשב, כי דיאנה באמת לא רוצה לשכוח את העבר ואת המעשים שלה, אלא לזכור ולחיות את הכאב, ובסופו של דבר, כשדון מבקש לכפר על מעשי העבר, הוא לא יכול להשאר עם מישהי שביצעה מעשה כל כך בלתי נסלח, כמו נטישת בתה. אחרי שתי נשים ושפע של מאהבות, דון מצליח אמנם למצוא את האחת שאיתה הוא יכול להזדהות, ואת הקשר שבו לא הוא ולא היא צריכים למכור זה לזה שום דבר, אבל דווקא הבחירה הזו, שנראית כנה ואמיתית, מסתיימת בפרידה ובשאלה – האם עד שדון דרייפר סוף סוף רוצה ומתחיל לבצע שינוי שיכול להוביל אותו לחיים טובים יותר, האושר פשוט נמנע ממנו בכח?

נקודות למחשבה

- יכול להיות שגם בטי סוף סוף עושה שינוי מהותי בחייה? אחרי שהתלוננה על כך שלא לוקחים אותה ברצינות, היא נרשמת ללימודים. הגיע הזמן (וכמובן שההופעה המושלמת שלה בפגישה עם הדיקן יכולה רק לעזור)  

- בהמשך לחוסר הבהירות לגבי הזמן, בפרק הקודם: התאריך על הצ'ק שמייגן מקבלת הוא 27 במאי 1970

- דון אומר לרוג'ר שמייגן היא לא כמו ג'יין, אבל מסתמן שמייגן היא בדיוק כמו ג'יין. מזכירה שמצאה גבר עשיר והפכה למפונקת וחמדנית

- אחרי שנים של רביצה בחוסר מעש במשרד – לרוג'ר יש המון עבודה!

- והאם כשמייגן מביטה בפעם האחרונה על הדירה של דון, רק אני חשבתי מיד על סצנת ה"זו ביזו"?

אין עתידות, יש שאלות

- דון מסיים את הפרק עם פחות מיליון דולר, פחות שתי נשים ועם דירה ריקה, שגם אמר שימכור. יכול להיות שהדרך לגאולה מתחילה בחוסר כל?

- מרדית מזכירה את כנופיית מנסון – האם בכל זאת תרחיש רצח מייגן עלול להתקיים?

- או שאולי זהו סיום תפקידה של מייגן בסדרה כולה?

- ומתי כבר נראה את סאלי???


והפרומו
לפרק הבא

תגובה 1: