"I think it looks good now, but I think it will become messy"
הפרק שפותח את העונה השנייה נותן תמונת מצב של חיי הדמויות בהווה, אבל בעיקר מעלה שאלות חדשות ולא עונה עליהן. אנחנו מגלים שכל אחת מהדמויות התבגרה או מתבגרת באופן מסוים, כולן מנסות להעמיד פנים שהכל נפלא בחייהן כדי להסתיר את הכאוס, אבל בדרך צצים סימנים קטנים לבעיות שיתחזקו בהמשך. הציטוט שבכותרת הוא של לויס, מזכירתו החדשה של דון, בנוגע למיקומה של מכונת הצילום החדשה במסדרון, אבל דבריה נכונים לגבי הפרק והמשך העונה: זה נראה טוב עכשיו, אבל תכף יתחיל הבלגן.
העלילה מתרחשת ביום ולנטיין, 14.2.1962, כלומר – קצת יותר משנה אחרי סוף העונה הראשונה. הפרק נפתח בהצצה חטופה בעובדי המשרד מתארגנים ליום העבודה (ג'ואן היא עדיין היצור הסקסי והמפתה בחבורה, פיט וטרודי מציגים זוגיות מאושרת, פגי רזה, יפה ומחייכת), ממשיך בבטי הרוכבת על סוס (תחביב שלא ידענו שיש לה עד עכשיו, ושמקבל הרבה זמן מסך בעונה הזו) ובסופו של דבר מגיעים אל דון.
ציון ההתבגרות הראשון הוא דווקא פיזי. דון עובר בדיקות רפואיות, ומקבל נזיפה מהרופא על אורח חייו הלחוץ, רווי האלכוהול והסיגריות. אתה בן 36, הוא אומר לו, אתה חי קשה מדי וכדאי שתתחיל לשים לב לעצמך.
למשרד מגיעה מכונת צילום – הפלא החדש, שבפרק הראשון של העונה הקודמת, דון טען שאינו קיים, ועם כל השמחה, ג'ואן מתלבטת איפה להניח את מכשיר הקסמים הענקי. פול מברך את המזכירות המתפעלות מהמכונה ב"יום אהבה שמח" שממקם אותנו ב – 14 בפברואר.
כולם מחכים לדון שמאחר לישיבה. הגברים בעיקר מעוניינים לאכול, פרדי כמובן רוצה לשתות. פגי היא היחידה שמעוניינת לעבוד. בניגוד לפול, שחושב שהוא יכול לבוא עם שני משפטים משורבטים על נייר ויהיה בסדר, לה יש אפילו סקיצות מוכנות. הנוכחים מתייחסים אליה כאילו היא עדיין מזכירה, ושולחים אותה לבדוק אם דון מגיע בקרוב. כשהיא בחוץ, הם מרכלים עליה – דייל מעלה את האפשרות שדון הכניס אותה להריון ולכן היא נעלמה לכמה חודשים וחזרה עם קידום. פיט נכנס בדיוק בזמן כדי להשתעשע ברעיון שהיא פשוט נסעה ל"חוות שמנים". פגי מחזירה לעצמה את כבודה האבוד בכך שהיא נוזפת בלויס על צורת הדיבור שלה ("אני רוצה שתדברי על מר דרייפר כאילו הוא עומד פה מאחורייך") ומביאה אותה לידי דמעות. פגי עדיין לא יכולה לנצח בחזית הגברית, אבל רוצה שלפחות הנשים יסתכלו עליה אחרת.
 |
| תגידי, לא היית פעם שמנה? פגי וסאל (צילום מהאתר הרשמי) |
במקום להגיע לישיבה, דון אוכל ארוחת צהריים (לא נראה שהפנים את הערות הרופא בנוגע לתזונה ושתייה). לידו יושב סועד אחר שקורא את Meditations is an emergency של פרנק אוהרה. כשדון שואל עליו, הביטניק הצעיר עונה שהוא לא חושב שדון יאהב את הספר. זה כנראה לא מה שאמור לעניין אנשים בגילו.
ג'ואן נכנסת למשרד של רוג'ר, וכך אנו מגלים שהוא חזר לעבודה, ומספיק בריא כדי לפלרטט. אבל ג'ואן, מסתבר, המשיכה הלאה ויש לה רופא צמוד שכנראה יציע בקרוב. רוג'ר מנסה להתנהג בבגרות ואומר שהוא שמח בשבילה, אבל כשהיא יוצאת ודאק נכנס, הוא סוקר את הישבן שלה בצורה מוגזמת, למרות שהוא לא לבד בחדר.
דאק מוטרד מהעובדה שסטרלינג קופר אמורים לפרסם קפה, בעידן שבו אנשים מתחת לגיל 25 שותים רק פפסי. רוג'ר מיד מצטט את הסלוגן "For those who think young" (כדי להדגיש עד כמה הקמפיין מוצלח). למרות שהוא מבקש לסמוך על המקצועיות של דון, הוא נכנע לדרישתו של דאק להביא אנשי קריאייטיב שטרם הגיעו לגיל 25 המופלג.
כשדון סוף סוף מגיע לישיבה, כולם מתנפלים על האוכל ומתחילים בעבודה: פול מקריא את הרעיונות שלו לקמפיין מוהוק איירליינס, ופגי מציגה בפניו את הסקיצות. דון נותן להם שיעור קצר בפרסום: אל תכתבו לכותבים אחרים, משחקי מילים הם טיפשיים, לכו על החוויה, ההרפתקה שבנסיעה. ומהי הרפתקה אם לא פנטזיה גברית על זוג רגליים מציצות מחצאית של אשה. מה הקשר לחברת תעופה, אף אחד לא תוהה.
בטי מוכיחה אמהות למופת ומעירה לקרלה שבובי "הופך כחול" בחוץ. להכניס אותו בעצמה הביתה להתחמם, היא לא יכולה. היא כן מוצאת זמן להבטיח לסאלי שתמסור לדון את מתנת הוולנטיין שהכינה לו. סאלי מתהלכת במגפי הרכיבה של בטי ומבקשת להצטרף אליה לרכיבה (כלומר, היא גם רוצה להתבגר). בטי מסרבת. זה מסוכן. לילדה שלה היא דווקא כן טורחת לדאוג.
רוג'ר מספר לדון על הדרישה לצוות צעיר. דון מתנגד לרעיון ובאופן כללי לא מחבב במיוחד את הדור הצעיר – הם לא יודעים כלום, הם לא יותר טובים מאיתנו והכי גרוע, הם לא יודעים שהם צעירים. בסופו של דבר אין לו ברירה והוא מסכים. בינתיים, עולה השאלה למה אף אחד לא מזכיר את גילה של פגי.
בערב, דון ובטי נפגשים לארוחה ומציגים זוגיות מושלמת. הוא מחכה, היא יורדת במדרגות בדרמטיות לצלילי מוזיקה, ונראית נפלא. הסצנה מעלה בעיקר את התהייה מה לכל הרוחות קרה מסוף העונה שעברה? האם זו אותה בטי שהבינה שבעלה בוגד בה? האם בטי חזרה להדחיק? או שאולי היא בטוחה שאחרי העברת המסר לדון דרך המטפל שלה, הוא השתנה?
בטי נתקלת בחואניטה, שותפתה לדירה לשעבר (בתקופת הדוגמנות, כמובן. בטי לא נותנת לנו לשכוח שהיא הייתה דוגמנית). חואניטה מבלה עם גבר מבוגר ונבוך למראה. הן עוצרות להתעדכן. לחואניטה יש קריירה, לבטי יש ילדה קטנה. ואז היא נזכרת להוסיף "וילד". שוב, בטי זונחת את בובי ולא ברור מדוע.
בטי מופתעת לראות בחורה בגילה בדייט, ועוד עם גבר כל כך מבוגר. דון צוחק על תמימותה ומסביר לה שחואניטה היא נערת שעשועים. בטי בהלם, ודון עונה לה "כמה טיפש את חושבת שאני?" במקום להיעלב על שדון בעצם כינה אותה טיפשה, היא מצחקקת במבוכה. כשהם עולים לחדרם, בטי נותנת לדון את המתנה של סאלי ומניחה שחואניטה בודדה לבד בוולנטיין (עוד שאלה, עד כמה בטי בודדה כדי להעמיד פנים שהכל בסדר עם בעלה הבוגדני?).
פיט מגיע הביתה עם שוקולד לטרודי, ומיד מנפץ את אשליית הבעל האוהב ואומר לה שקיבל את "הפתק הקטן שלך" שלה – יותר נכון, הילדי קיבלה אותו, תיזהרי עם מה שאת מכניסה לתיק שלי. לא תודה, לא נשיקה. רק זלזול ונו כבר, תפתחי את השוקולד, אני רוצה אחד. טרודי בוכה מכיוון שגילתה שג'ניפר, אשתו של הארי, בהריון (כנראה שהעניינים הסתדרו להם יפה והוא כבר לא צריך לישון במשרד). מרוב עצב על שכולן בהריון חוץ ממנה, היא לא הספיקה להכין את ארוחת הערב בזמן. פיט מנסה לנחם אותה בכך שלאף אחת אין מה שיש לה. צודק, מה זה תינוק לעומת חיי זוגיות עם גבר בלתי מתחשב שגם בוגד בך מדי פעם. ובאשר להריון המתעכב, אנחנו הרי יודעים שהבעיה אינה אצל פיט.
תמונת הזוגיות המושלמת של בטי ודון נהרסת, כשהוא לא מצליח למלא את משימתו במיטה. בטי מטילה את האשמה על עצמה ("הלוואי והיית אומר לי מה לעשות" – האם יש פה רמז שזו לא הפעם הראשונה?) – עם כל הרצון להתנהג כרגיל, הגוף לא משתף פעולה. הם נכנעים ומזמינים אוכל לחדר, וצופים בטלוויזיה בסיור של ג'קלין קנדי בבית הלבן, שממקם אותנו סופית בזמן – לא עברו רק שלושה חודשים, אנחנו כבר בשנת 1962.
ולא רק הדרייפרים, במשדר ההיסטורי צופים כל הזוגות הלא מתפקדים - כך אנחנו גם מגלים שסאל התחתן עם אשה (אבל עדיין מתעניין בבעלה של הגברת קנדי ושואל היכן הוא), וג'ואן ובן זוגה, שדווקא עסוק בלנשק אותה. אם היא יותר מתעניינת במתרחש על המסך, כנראה שמשהו באמת לא בסדר שם.
ההתייחסות לשידור הספציפי הזה, אינה מקרית, כמובן. הגברת הראשונה הזמינה את צוות CBS לבית הלבן כדי להרגיע את טענת הציבור שכספי מסים בוזבזו על שיפוץ וריהוט הבית. קנדי ביקשה להראות שהכל נעשה כדי להאדיר את מוסד הנשיאות ולהפוך את אזרחי העם לאמריקאים טובים יותר. גם היא מאמינה שחזות יפה מספיקה כדי שהכל יהיה בסדר והביקורת תיעלם (ממש כמו היחסים בין בטי ודון, הסוד של פגי, הקשר החדש של ג'ואן ומה לא).
למחרת בבוקר, בטי מתנצלת בפני פרנסין ומשקרת בחיוך שובב שלא היה לה זמן לצפות בשידור, ופרנסין מספרת על קורות יום האהבה עם בעלה. בדיוק אותו אחד שבגד בה וגרם לה להרגיש מטומטמת. המצב בינתיים הוא ששלוש נשים גילו בגידה, אפס פרידות. בטי משקרת גם כשהיא מספרת על חואניטה – אני הבנתי, ודון הסכים איתי, שמדובר בנערת ליווי. כמו פגי, גם בטי מנסה לצאת חזקה מול חלשים.
 |
| משקרת בלי הפסקה. בטי ופרנסין (צילום מהאתר הרשמי) |
פול מכנס את הגברים במסדרון כדי לצפות במועמדים הצעירים שמגיעים להתראיין. הוא אכול קנאה. כולם סביבו מגיבים באופן דומה וחוששים למקומם בחברה. פגי מגיעה ומתלוננת על כך שמתקיימת פגישה ואף אחד לא טרח להזמין אותה – כולם ממשיכים עדיין להתייחס אליה כאילו היא האשה הנודניקית והלא חשובה.
ג'ואן נוזפת בלויס על שבכתה בחדר המנוחה, בניגוד להנחיותיה ("יש מקום לעשות את זה – הדירה שלך"). היא מתקנת את ה"פגי" של לויס ב"מיס אולסן" ודורשת ממנה לדבר בכבוד על העובדת הבכירה ממנה. כל זה מתרחש בזמן שג'ואן עדיין מתלבטת היכן להציב את המכונה. היא שואלת לדעתה של לויס, וזו עונה לה את המשפט שבכותרת.
פיט, פגי, סאל והארי יושבים במשרד ועובדים על קמפיין לקלירסל, ממש אותו תקציב שהפך את פגי לקופירייטרית. פול מתפרץ ומודיע שמגיעים עוד צעירים לפגישות. פגי לא מבינה למה אף אחד לא סופר אותה, היא הרי רק בת 22. את לא נחשבת, אומר לה פול. ולא אומר, את אשה.
כשכולם יוצאים לחגוג עם הארי את ההריון, פיט שואל את פגי אם היא רוצה ילדים. "בסופו של דבר", היא עונה לו והוא מסכים. בעוד שאלת "איפה התינוק?" מרחפת לה לאורך כל הפרק, עכשיו אנחנו יודעים סופית שלפיט אין מושג על מה שקרה.
דון קורא את הספר שראה בתחילת הפרק (ודווקא נראה מתעניין, אבל דון מעולם לא היה מה שהוא נראה כלפי חוץ) כשפגי וסאל נכנסים להציג בפניו את הרעיונות החדשים למוהוק איירליינס. למרות שהם ביצעו בדיוק את מה שסוכם, דון לא מתרשם בכלל. בסצנה הזו דון מראה לראשונה סוג של בגרות נפשית, וטוען שסקס זה לא בהכרח מה שמוכר. הוא רוצה רגש - You, feeling something, that's what sells. דון מניח את המתנה של סאלי על הסקיצה, ופגי מבינה אותו מיד. אולי דון לא מתייחס אליה כאל צעירה, כי היא דווקא חכמה. ובניגוד למה שאמר על אנשים צעירים, אותה הוא אפילו מחבב. ואולי הוא יודע שעברה אירוע שגרם לה להתבגר, אחרי הכל, היא חזרה לעבודה אחרי כמה חודשים, רק הגיוני שדון שמר לה את המשרה.
פגי נכנסת בחזרה לחדרה ומגלה שם את מכונת הצילום, כמובן מוקפת במזכירות נרגשות. שוב, למרות שהיא חושבת שהתקדמה, היא כל הזמן מגלה שיש לה עדיין דרך ארוכה. ואם נראה לה שלפחות אצל המזכירות היא הצליחה, ג'ואן מוכיחה לה אחרת כשהיא מארגנת את הנקמה הקטנה הזו על היחס כלפי לויס.
דון נכנס למעלית, שבה שני גברים צעירים מנהלים שיחה על מין בצורה מפורשת ולא עוצרים, גם בנוכחות אשה. דון מתרגז על השניים (שמוכיחים שהוא לא שונא צעירים לשווא) ומסיר את הכובע מראשו של אחד מהם, שלא עושה זאת בעצמו. הוא מפנה לאשה את הדרך כשהם יוצאים מהמעלית. דון לא מתנהג כך כי הוא כל כך מלא כבוד לנשים, אלא חשוב לו איך נראה שהוא מתנהג, חיצונית. ואם על הדרך אפשר להראות שהוא צודק ביחסו כלפי הדור הצעיר, למה לא.
בטי נתקעת עם האוטו בדרך להביא את סאלי מחוג בלט. היא משאירה את בובי לבד עם קרלה בבית, וכשדון מגיע, בובי אומר לו שהוא לא אוהב את האוכל. דון, היחיד בכל הפרק שמתייחס לילד, מבצע מחווה קטנה כשהוא אוכל במקומו את הארוחה ולא מכריח אותו לאכול. למרות שהוא מתנהג כמו המבוגר האחראי לאורך הפרק, בסוף הוא דווקא מבין את הילד הקטן שלו.
בדרך, הרכב של בטי מתקלקל. אין לה מספיק כסף כדי לקנות את החלק הדרוש, ולכן היא מחליטה לפלרטט עם המכונאי כדי להשיג הנחה. כשהיא משלמת לו את מעט הכסף שיש לה, הוא מחזיק בידה. בטי אולי לא מבינה איך החברה שלה הפכה לנערת ליווי, אבל היא מבינה דבר או שניים בשימוש במיניות שלה כדי להשיג את מה שהיא רוצה.
סאלי ובטי מגיעות הביתה. בטי שוב משקרת, והפעם בנוגע לסיבת האיחור שלה. היא לא רוצה שדון ידע מה קרה בדרך, ומעוניינת שהוא ימשיך לחשוב שהיא האשה התמימה שלו. שניהם יושבים וצופים בסאלי מדגימה בפניהם את מה שלמדה בחוג הבלט. שוב, תמונה משפחתית מושלמת, אבל שוב, בובי הוא לא חלק ממנה.
דון חוזר לספר, ומצטט את חלקו האחרון של השיר "מיאקובסקי", שמתחיל במילים "עכשיו אני מחכה בשקט שהאסון שבאישיותי ישוב וייראה יפהפה" – בדיוק המשפט שמסכם את רעיון הפרק כולו. הוא מקדיש את הספר לנמען לא ידוע ("הזכיר לי אותך"), שולח אותו בדואר ונעלם מעבר לפינה. התהייה האחרונה לפרק היא, האם ייתכן שבכל זאת, דון לא לבד?
עתידות (ספוילרים, בלע"ז):
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד
המשך עונה 2:
- אמנם ג'ואן לא מעוניינת כל כך בחבר שלה, ויותר מעוניינת בריהוט של משפחת קנדי, אבל היא נחושה בדעתה להתחתן איתו. בהמשך העונה הוא אפילו אונס אותה והיא עדיין לא זזה מעמדתה.
Meditations is an emergency - הוא גם שמו של הפרק האחרון בעונה, שבו היופי נעלם והקטסטרופה בעיצומה.
- דון כנראה שולח את הספר לאנה, חברתו היחידה.
אחלה פרק
השבמחקפרק מצוין!
השבמחקויסקי בזמן העבודה היה נורמה באותם ימים?
וואו, אני ממש לא זוכרת את הפרקים האלו כבר וזה חבל, כי ככ הרבה מהקטעים, הבדיחות הקטנות והשחורות והמבטים מבוססים על העבר של הדמויות. צריכה להתחיל לצפות מחדש, מסתבר!
השבמחק