יום שלישי, 10 במאי 2011

עונה 1, פרק 13: שלום לתמימות

"It’s all there in my face every day. The hotel rooms. Sometimes perfume, or worse...  He makes me feel sorry for him, when in fact it…I should be angry. Very angry, you know? But I put up with it like some ostrich".


אחרי עונה שלמה שבה כולם מדחיקים, מתכחשים, מעמידים פנים, משקרים ובוגדים, מגיע פרק 13 ואחרון לעונה, ומביא את גיבורי הסדרה להתעמת עם המציאות, וככל שהדמות מרכזית יותר, כך המציאות שלה כואבת ומורכבת יותר. בראש המתפכחים עומד דון, שבשלושה שלבים, מהרחוק אל הקרוב, מבין את מצבו האמיתי.

לאורך כל הפרק משמש המתח בין עבודה לחיים אישיים כטריגר להתמוטטות האשליות. 


בפתיחת הפרק, פיט וטום, אביה של טרודי, מנהלים שיחה בענייני הבחירות, בעוד הנשים יושבות בצד ומדברות על עיצוב הדירה. טום שמע מטרודי על הקידום שפיט לא הצליח להשיג, והוא מציע לו להניח את העבודה בצד ולהתמקד ב"ייצור" ילד, כפי שהוא מכנה את המשימה. פיט דווקא מעוניין לטפל בתקציב הפרסום בחברה החדשה של טום, Clearasil. טרודי אומרת לאביה שהדרישה שלו מביכה אותם ובזאת נגמר העניין. או ככה לפחות היא חושבת, לפיט יש תובנה אחרת. 


בטי מצטערת שדון לא יגיע איתה ועם הילדים לחגוג את חג ההודיה בחיק המשפחה המורחבת. הוא טוען שבתור שותף הוא חייב לעבוד בשבוע כל כך עמוס, היא שואלת מה עם זכרונות הילדות של סאלי ובובי, ולמה הוא לא יכול להפוך את המשפחה שלה לשלו. דון לא עונה לה והולך לישון.


הארי קריין יושב בחדר חשוך ומספר לאשתו בטלפון שהוא מתארח אצל קן. אחרי מספר שניות אנחנו מבינים שהוא נמצא במשרד, ושהיא זרקה אותו מהבית. אם אתפטר, תקבלי אותי בחזרה? הוא שואל. מה שאומר שג'ניפר כנראה גילתה על הבגידה במקום העבודה, או שהיא חיה באשליות שהוא עובד קשה מדי. בכל מקרה, הארי עוד לא מבין שהבעיה שלו היא לא אשה נודניקית עם עקרונות.


השבירה הראשונה אצל דון מתרחשת כשקופר קורא לו למשרד ומספר לו שאברהם מנקן התקשר למסור שבתו לא תהיה זמינה בחודשים הקרובים, כיוון שנסעה לחו"ל. דון מנסה להיראות כאילו כל זה לא נוגע לו, אבל לרגע קטן הוא מסגיר מבט של כאב. אני לא מוכן שענייניך האישיים ישפיעו על העסקים פה, קופר אומר לו. שמעתי את זה בטון שלו, הוא אבא שלה. דון לא מתווכח, קופר לא כועס, ובזאת דון מאבד באופן סופי את המאהבת שלו.


פרנסין מגיעה לבקר את בטי, אחרי שחיכתה לה במונית שתחזור הביתה. היא מספרת לה על חשבון טלפון שנחשפה אליו במקרה (וכך אנחנו מגלים שתשלום חשבונות זה לא עסק לנשים) ושכיכבו בו מספרי טלפון במנהטן. פרנסין העזה והתקשרה, וכך גילתה שלבעלה יש רומן עם אשה אחרת, כנראה לא מאוד מכובדת, כי "לאיזה אשה הוא יתקשר במנהטן שעונה לטלפון של עצמה?" בטי, עדיין בתמימות, מנסה לשכנע אותה שאולי היא טועה, אבל פרנסין יודעת שאין פה טעות. זו היא שהייתה תמימה מדי להאמין שבעלה מבלה לבד שני לילות בשבוע בבית מלון. "חשבתי שאת תדעי מה לעשות" היא אומרת לבטי, שלא מבינה למה דווקא היא. פרנסין עונה בבלבול "אני לא יודעת", אבל המבט שלה אומר "כי כולם יודעים שבעלך בוגד בך". 


המבט הזה כנראה מזיז סוף סוף משהו בראש של בטי, ולכן היא משחררת את קרלה המטפלת הביתה ומיד מאתרת את חשבון הטלפון בחדר העבודה של דון. היא לא בודקת אותו מיד, אולי היא עדיין לא מוכנה להתמודד עם האמת?


דאק פיליפס עורך ישיבה ראשונה עם הצוות, ומתלונן על רמת הלקוחות: אין לנו יצרני מכוניות, אין לנו חברות תעופה ותרופות. הוא נותן להם רשימה של אנשים שצריך ליצור איתם קשרים, וכדוגמה אישית מספר שהוא גילה שקודאק לא מרוצים מהרעיונות לפרסום מקרן השקופיות החדש שלהם. 


קן ופגי עובדים באולפן על הקלטת התשדיר למכשיר ההרזיה. הם חלוקים בדעתם לגבי הבחורה הנבחרת לתפקיד. פגי רוצה את אנני, קן בעד ריטה. פגי היא זו שלוקחת יוזמה ומשחררת את הבחורה השלישית הביתה, והיא גם מנצחת את קן ומקבלת את מי שרצתה. הסיבה שלה – הבחורה הזו משדרת בטחון, היא יפה. בעיני פגי, נשים יפות חייבות להיות בעלות בטחון עצמי. הרי יש להן הכל. 


עובדת על פרסומת, ממש כמו אחד מהגברים. פגי (צילום מהאתר הרשמי)


בעקבות הלחצים מצד אביה של טרודי, פיט עושה עוד צעד בדרך לחוסר מוסריות מוחלט, כשהוא מבין שאם הוא רוצה את תקציב החברה החדשה, הוא יצטרך להפסיק להיות נחמד ולהתחיל להיות תחמן. הוא מסביר לטרודי שהוא לא מרוויח מספיק כסף כדי לפרנס ילד, והיא מיד אומרת לו שאין מה לדאוג. זהו, העניין סגור. אפשר לסמוך על האשה שתרוץ לאבא, ואבא יסדר.


בטי מחכה לדון בבית, ומספרת לו על היום הנורא שעבר עליה, ועל הבגידה של קרלטון. היא פחות רוצה לעדכן אותו, כמו שהיא רוצה להוציא ממנו איזו שהיא התנגדות למעשה הבגידה. איך בן אדם יכול לעשות כזה דבר למישהו שהוא אוהב? היא שואלת. אין לזה שום משמעות? ודון, במקום לעשות את מה שהיא מצפה ולגנות את הבוגד, אומר לה פשוט, מי יודע למה אנשים עושים את מה שהם עושים? בטי מבינה שהיא לא תקבל את מבוקשה מהשיחה הזו.


אנני מגיעה להקליט את תשדיר הפרסומת עם קן ופגי. כשהיא מקריאה את הטקסט, דמותה משתקפת על הזכוכית, בדיוק לצד פגי, שיושבת מאחוריה. פגי היא זו שרוצה להרגיש כמו בטקסט שכתבה: יפה, מושכת, בעלת בטחון עצמי. היא עוצרת את אנני שוב ושוב ומפנה כלפיה את כל התסכולים שהיא חשה על כך שכרגע אין לה אף אחת מהתכונות הללו. קן מסביר לה שאנני היא לא מסוג הבנות שבטוח בעצמו. פגי מבטלת מיד את דבריו. היא בחורה יפה ולכן היא חייבת להתפוצץ מבטחון עצמי. אבל אנני נפגעת ובוכה, ופגי מפטרת אותה בלי רחמים. אחר כך היא נותנת הוראות לקן: לך לנחם אותה ותביא את הבחורה השנייה. קן דווקא נראה מרוצה מהסמכותיות שנפלה על המזכירה החביבה.


דון בוחן את מקרן השקופיות החדש והעגול של קודאק, ומסתכל על שקופיות מול האור. הוא מוציא את התמונה שלו ושל אדם ומתקשר למלון שבו התגורר. הפקיד מספר לו שאדם תלה את עצמו, ודון נכנס להלם ובוכה. השבירה השנייה הגיעה, הוא איבד גם את בן המשפחה היחיד שהיה לו.


בטי מתקשרת למספר במנהטן שמצאה בחשבון הטלפון, ומצפה לשמוע קול של אשה. במקומו, היא מגיעה אל דוקטור וויין, המטפל שלה. היא מבינה שדון עוקב אחריה ומגלה את הסודות שלה דרכו, והיא פגועה מאוד. כשהיא יוצאת לסידורים למחרת בבוקר, היא מגלה את גלן מחכה לאמו ברכב ומנסה לדבר איתו ולומר לו עד כמה היא אומללה. הלוואי והייתי מבוגר יותר, הוא עונה לה. 


דון, שנרדם במשרד, מתעורר באמצע הלילה ומגלה את הארי מסתובב במסדרון בתחתונים. הוא לוקח אותו לחדר ואפילו לא שואל למה הוא גר במשרד (בתור בוגד מנוסה, יכול להיות שהוא הבין את הכל לבד). הוא שואל אותו על מקרן השקופיות, והארי מספר לו על התקופה בה צילם תמונות אמנותיות של טביעות ידיים. בעיניו הן היו כמו מישהו שאומר "הייתי פה". דון חוזר לישון אבל מקבל השראה מהשיחה.


למחרת, פיט נכנס לחדרו של דון ומספר לו שהביא תקציב חדש לחברה – אנחנו מבינים שהתכנית עבדה ושטרודי עשתה את המצופה ממנה. הוא לא מתבייש לומר שחמו עומד בראש החברה, ושהוא "מאמין בעתיד שלי". חשוב לי שתתרשם, הוא מציק. אני מתרשם, דון עונה. 


בטי מגיעה לטיפול אצל דוקטור וויין ומתחילה בסיפור משעמם על כמה קשה לאסוף את כל המשפחה יחד לחג. היא מודעת היטב לעובדה שדבריה כנראה יעברו הלאה, ולכן היא אומרת לו שהייתה שמחה יותר אם בעלה היה נאמן לה. בשלב הזה וויין המופתע מתחיל לכתוב לעצמו במרץ, שלא לפספס שום דיווח. בטי מתוודה שהיא רואה את הסימנים כל הזמן, אבל מתעלמת ומדחיקה אותם. אני מניחה שכל זה אומר שאני לא מספיקה לו, היא מהרהרת. אבל אולי הבעיה היא אצלו. בטי אולי מתפרקת, אבל טיפשה היא לא. הדוקטור לא עושה שום דבר חוץ מלכתוב, ודי מוכיח את העובדה שכשבטי אומרת שהטיפול עוזר לה, היא סתם מנסה לזכות באמונו של המטפל שלה, כדי שלא יחשוד שהיא יודעת מה מתרחש.


בפגישה עם אנשי קודאק, הלקוחות מגיעים בציפייה למצגת שמפארת את הטכנולוגיה והקדמה, אבל לדון יש תכניות אחרות. הוא מדבר על קשר רגשי למוצר, שמתקיים לעתים נדירות, ועל הנוסטלגיה, הצביטה בלב מזכרונות שיש לכולנו. הוא מקרין על המסך תמונות משפחתיות שלו, ומסביר שהמכשיר הזה אינו חללית, הוא מכונת זמן. הוא לוקח אותנו קדימה ואחורה למקום שאליו אנחנו רוצים להגיע שוב. זה לא גלגל אלא קרוסלה, שסוחפת אותנו כמו ילדים קטנים ומחזירה אותנו הביתה. כשהארי רואה את התמונות המשפחתיות והזוגיות ה(כביכול) מושלמות, הוא מבין שעשה טעות כשבגד באשתו ויוצא מהחדר בבכי.


אבל דון מביט בתמונות בצורה רגשנית לא פחות. הוא מסתכל על המשפחה שלו ועל אשתו, בהם הוא בוגד, והמבט המתרגש שלו מגלה שהוא אמנם משקר להם ובעיקר לבטי, אבל הוא אוהב אותם, למרות הכל. כמו שבטי אומרת לדוקטור וויין, הוא בסך הכל בן אדם טוב שצריך לרחם עליו. 


עוד רגע מושלם בקרוסלה של קודאק. דון ובטי (צילום מהאתר הרשמי)


המצגת הופכת להצלחה גדולה וכולם חוגגים. בניצול המומנטום היצירתי, דון מציע לפיט לקחת את פגי לטפל בקריאייטיב של Clearasil, שבמוצריה משתמשות בעיקר נשים צעירות. כשהוא אומר שהיא מושלמת לתפקיד, פיט מתעצבן וחושב שדון צוחק איתו. קן מגבה את ההצעה וטוען שהיא מוכשרת ומקצועית. זה אביה של אשתי ושנינו מצפים לטוב ביותר, ולא לילדה קטנה, הוא אומר. פגי היא אפילו לא קופירייטרית. את הבעיה הזו דון פותר מיד. הוא קורא לפגי לחדר, ממנה אותה לתפקיד לעיני כולם ונותן לה את האחריות לתקציב המדובר. היא בהלם, ופול עונה לה בקנאה "אל תעמידי פנים שאת מופתעת". פגי מקבלת את הקידום בהתרגשות ופיט יוצא מהחדר בעצבים. 


ג'ואן לוקחת את פגי למשרדה החדש, וטורחת להסביר שלפעמים כשמישהו מקבל את מה שרצה הוא מגלה עד כמה השאיפות שלו היו נמוכות. בשנייה שבה פגי נכנסת לחדר, היא מכריזה שאינה מרגישה טוב ושהבטן שלה כואבת. היא הולכת לרופא וחושבת שאכלה כריך מקולקל. כשהרופא בודק אותה הוא שואל למה לא אמרה שהיא מצפה לתינוק. פגי נכנסת להלם ולא מבינה כיצד זה אפשרי, והרופא מעמת אותה עם ההדחקה שלה, סוף סוף – הוא לוקח את ידה ומניח על הבטן. את מרגישה את זה? הוא שואל. היא מנסה להמשיך ולהדחיק עד הרגע האחרון ולעזוב את המרפאה, אבל צירים חזקים תוקפים אותה והיא מובלת לחדר לידה, כשהרופא מבקש להביא גם פסיכיאטר. לאורך כל העונה ובפרט בפרק האחרון, פגי מנסה להכנס לעולם הגברי ולהתנהג כאילו היא אחד מהבחורים – מקצועית, סמכותית, ראויה לתפקיד חשוב יותר ממזכירה. כשהיא מצליחה לקבל את מה שרצתה, היא מקבלת את התזכורת הגדולה ביותר לעובדה שלמרות הכל, היא עדיין אשה. לא משנה כמה תנסה לשנות את העובדה הזו או להתעלם ממנה.


אחות נכנסת לחדר עם התינוק בידיה, התינוק הוא כמובן של פיט, אותו אחד שהמשפחה שלו יושבת ומחכה לו בבית כדי לוודא שהוא ממלא את חלקו בהסכם, יצירת תינוק. פגי מסרבת להחזיק את התינוק ואפילו להסתכל עליו. היא מפנה את הראש הצידה. אולי היא לא מוכנה להתמודד עם חיים של בושה כאם חד הורית, אולי היא לא רוצה להתמודד עם פיט ואולי היא לא מוכנה שתינוק יהרוס לה את הקריירה החדשה שלה. אולי זה הכל יחד. 


דון חוזר הביתה ברכבת. הוא נכנס הביתה ומודיע לבטי שהוא נוסע איתה ועם הילדים לחג. כולם מאושרים. במציאות, דון נכנס לבית ריק ונשבר בפעם השלישית, כשהוא מגלה שגם המשפחה שלו כבר עזבה. הוא נשאר לבד, ואין לו את מי להאשים מלבד עצמו.  




עתידות (ספוילרים, בלע"ז):
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד

עונה 2:

פיט הולך ויורד נמוך יותר, מהאיום על דון ועכשיו גם הניצול של אשתו כדי לקבל תקציב בעבודה. בתחילת העונה השנייה הוא עושה את הגרוע ביותר ומשתמש במוות הטרי של אביו כדי לפרסם חברת תעופה.


עונה 3:

פול יודע למה הוא מקנא בפגי כשהיא מתמנה לקופירייטרית. לא רק שהיא מאיימת על מעמדו, היא בסוף גם זו שדון בוחר לקחת איתו לחברה החדשה, כשפול נשאר מאחור. 


עונה 4:


אגב תינוק, אגב הדחקות תמימות – טרודי ההריונית פוגשת את פגי שחוגגת יום הולדת, ובחיוך צבוע אומרת שיש לה עוד הרבה זמן להתחתן וללדת ילדים, כשהיא בעצם מרחמת עליה. 4 עונות חולפות וטרודי עוד לא מבינה שהיא זו שראויה לרחמים.

   

 


2 תגובות:

  1. סוף סוף סיימתי את העונה הראשונה!
    זה לא היה אותו דבר בלי לקרוא את הבלוג שלך אח"כ :)

    השבמחק
  2. תודה יקירתי :)
    אני לא יודעת אם אי פעם אסיים לכתוב על עונה 2... אללי.

    השבמחק