"why did you leave me?"
- "I couldn’t go back there"
בפרק החמישי לומדים קן, פיט ובעיקר דון, על מחיר התהילה. דון זוכה בפרס, קן מפרסם סיפור קצר בעיתון ופיט הקנאי דואג שגם סיפור שלו יתפרסם. כל אחד מהם מקבל בתמורה בעיה להתמודד איתה.
דון ובטי חוזרים הביתה שיכורים ומצחקקים, אחרי שדון זכה בפרס. כשהם מתעוררים בבוקר, הלומי אלכוהול, דון נכנס למקלחת וטורק את הדלת, שגורמת לפרס שלו ליפול ולרמוז שמשהו רע עוד יצא מהזכייה הזו.
 |
| אני שיכור, את שיכורה. בא לך... להירדם בבגדים? דון ובטי (צילום מהאתר הרשמי) |
כשהוא מגיע למשרד, דון מקבל איחולים מכל מי שבסביבה. המזכירה בקבלה מדווחת ש"שמעתי שיש תמונה בAdvertising Age", והוא עונה בחיוך "מזל שאף אחד לא קורא אותו". בחדרו הוא מגלה שהוא לא היחיד שמגיעים לו איחולים. סיפור קצר של קן מתפרסם בעיתון והוא מתרוצץ בין עובדי החברה ומשוויץ. פול ופיט, שמגלים שמדובר בסוֹפר מנוסה, מתחילים לקנא.
ומיד לאחר הפגישה, בה הוא ממציא חשבון בנק פרטי ללקוחות שרוצים לנהל חיים הרחק מהאישה, דון מתפנה להמחיש חיים פרטיים מהם, כשמידג' מתקשרת אליו למשרד בשם בדוי. למרבה הצער, פגי מרימה את הטלפון בדיוק בזמן כדי לשמוע את דברי המאהבת הפרועה:
"I want you to pull my hair and ravish me, and leave me for dead". הנה הלכה לה עוד פיסת תמימות. דון דווקא מוטרד מהעובדה שמידג' חופשייה להתקשר אליו לעבודה, עכשיו כשיש לה טלפון בבית. הוא לא מבין שהבעיה האמיתית עוד לפניו, וממש לא קוראים לה מידג'.
הבעיה האמיתית מגיעה כשפגי מודיעה לדון שבחור בשם אדם וויטמן מחכה לו בקבלה. וויטמן. בדיוק כמו השם שבו קרא הנוסע ברכבת לדון לפני שני פרקים. בשנייה הזו, כל בטחונו של דון מתערער והוא לא יודע מה לומר. לאדם הוא דווקא פונה בשאלה "אפשר לעזור לך?" – שאלה מאוד לא משכנעת מבן אדם שנמצא על סף התמוטטות עצבים.
אז מסתבר שיש מי שקורא את Advertising Age, ומשליך אותו לפח האשפה בבניין האמפייר סטייט. כשהשרת מוצא את העיתון בפח, הוא מגלה בו את דון דרייפר. אבל הוא מתעקש לקרוא לו דיק. דון מנסה את תרגיל ה"אני לא יודע מי אתה ומה אתה רוצה ממני", אבל ללא הצלחה.
דון ואדם נפגשים והסיפור מתחיל להתבהר: דון דרייפר לא באמת קיים. דיק וויטמן ביים את מותו, כנראה בתור חייל ("ראיתי אותך מתחבא ברכבת במדים", אדם אומר לו) כדי לברוח ממקום לא ברור. פתאום אנחנו מגלים שדון בעצם לא באמת שייך לשדרות מדיסון. שהוא יצור קטן מבית עני ומלוכלך שהתגלגל לפסגה הניו יורקית (ממש כמו פח אשפה בבניין האמפייר סטייט, אגב). האשה שהוא מתעקש להדגיש שלא הייתה אמו, מתה, וזה כנראה דבר טוב. הדוד גם איננו וזה לא מטריד את דון. להפך, נראה שדון להוט להיפטר מכל זכר לחייו הישנים, כולל אחיו שיושב מולו. גם אם התגעגע אליו.
 |
| איחוד הוויטמנים. דון/דיק ואדם (צילום מהאתר הרשמי) |
בעוד כל הדרמה הזו מתחוללת, במשרדי סטרלינג קופר עדיין עסוקים בסיפור ובסוֹפר. פיט מחליט שגם סיפור שלו חייב להתפרסם. אחרי הכל, אבא שלו, שבז למקצוע שלו, ודאי קרא את הסיפור של קן בעיתון, ואם יקרא סיפור שכתב בנו, אולי ישוב לכבד אותו. חוסר הגבולות של פיט מגיח שוב, כשהוא שולח את טרודי אשתו אל צ'רלי, בן זוגה לשעבר (וגם, אבוי, הראשון שלה - דבר שכבר הכעיס את פיט בעבר) כדי לנסות ולשכנע אותו לפרסם סיפור באחד מהעיתונים שהוא מוציא לאור. אבל צ'רלי מתוודה על אהבתו לטרודי ומבקש ממנה לחזור אליו, ולו רק לרומן מחוץ לנישואין. מה שמפתיע הוא שטרודי לא פוסלת את הרעיון לחלוטין, אלא רק כרגע, כשהיא נשואה טרייה. בסופו של דבר היא מצליחה להשיג לפיט פרסום בעיתון הרבה פחות נחשב ובשכר נמוך משל קן, וכשהוא מתעצבן על כך, היא מסבירה שיכלה להשיג עבורו כל עיתון שיבחר, אם רק רצתה. פיט אמנם מוכר את אשתו כדי להשיג פרסום, אבל גם היא לא תמימה ולא פוסלת על הסף אפשרות של בגידה. זוג משמים.
למרות שהיא מחכה לדון לא מעט זמן במשרד, מה שמטריד את בטי יותר מכל הוא הפורטרט המשפחתי הכושל. קצת לא מפתיע שהתמונה לא יצאה מושלמת, כשבעלך לא באמת שם אלא עסוק בבעיה משפחתית מסוג אחר לגמרי. כדי להרגיע את עקרת הבית הנסערת, פרנסין אומרת לה "לא היית רוצה להיות בתמונה המשפחתית של הלן בישופ, שבה יש חור גדול". אין ספק שמה שחשוב זה איך הכל נראה, לא מה יש באמת בפנים.
כשדון ואדם נפגשים במלון ומדברים, דון חוזר להיות דיק וויטמן הקטן והמפוחד. הוא יושב על כסא בזמן שאדם עומד, ותמיד נראה קטן ונמוך ממנו (גם כשהם עומדים). דון טוען שחייו הולכים רק לכיוון אחד – קדימה. כשאדם מסתובב להכין קפה, דון מביט שוב אל התיק ובשלב הזה ברור שדון עומד לשלוף אקדח ולהפטר מהעבר סופית. אבל למרות שבפרק הזה מסתבר שאנחנו לא מכירים את דון בכלל, כנראה שרוצח הוא לא. הוא נותן לאדם 5000 דולר (או 5 grand, או 5G , אם תרצו) ומבקש ממנו לעזוב את העיר ולא לחזור. בבית, כשבטי שואלת אותו אם הם יכולים לקנות בית קיץ משלהם, דון אומר שאין להם הרבה כסף כרגע (היי, הרגע הוצאתי 5000 דולר שלא ידעת על קיומם בכלל, ממקום שהוא ההשראה, כנראה, לחשבון הפרטי).
עתידות (ספוילרים, בלע"ז):
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד
המשך עונה 1:
אמנם לא היה רצח בפרק הזה, אבל בסופו של דבר הסירוב של דון להכיר באחיו הוא מה שגורם לאדם להתאבד בהמשך העונה.
כרגיל, מרתק!!!
השבמחקאגב- דון לא זוכה בסתם פרס, אלא פרס בצורה של פרסה של סוס, הקלישאה האולטימטיבית של מזל..והפרס לא סתם נשבר, אלא מתהפך כלפי מטה...
אגב, מתי מנתחים את הפתיחה??
הו, לא חשבתי על עניין המזל. אצלנו אין פרסות... :)
השבמחקתודה.
לא יודעת לגבי הפתיחה. צריך לדון בזה קצת.