עונה 1, פרק 4: פיט והעיר הגדולה

"There’s a Pete Campbell at every agency out there."
- "Well, let’s get one of the other ones".

הפרק מתהדר בשם "ניו אמסטרדם", שהיה שמה הקודם של ניו יורק והוחלף כשההולנדים איבדו את העיר לטובת האנגלים. כמעט 300 שנה מאוחר יותר, פיט קמפבל נלחם על מקומו בעיר, שהייתה פעם בשליטת משפחתו. לאורך הפרק, שעוסק גם ביחסי הורים וילדים, הנשים עסוקות בעולם של זוגיות והורות והגברים שקועים בעבודה. הוא נלחם בשתי החזיתות.

הפרק נפתח בפלישתה של טרודי, אשתו של פיט, למעוז הגבריות - המשרד. היא חושבת שהם עובדים כל כך קשה, הם יודעים שלשמוע תקליטים זו לא עבודה. טרודי מוצגת בפני דון, ובזמן שהוא משבח את בעלה ("הוא כל כך חשוב לנו כאן, את בחורה בת מזל"), פגי, המזכירה שאף אחד לא טורח להציג בפני הרעייה, מחליפה איתו מבטים רבי משמעות וקנאה.

"ופה אני רוצה לשים את הטלוויזיה..." טרודי ופיט (צילום מהאתר הרשמי)

פיט לא יכול להרשות לעצמו לקנות את הדירה שטרודי רוצה, אבל מספר לה שהוא לא ניסה לקבל עזרה מאביו כי אינו בריא. "מה לא בסדר איתו?" היא שואלת. הוא עונה ש"אף אחד לא יודע". גם פיט היה רוצה להבין מה לעזאזל לא בסדר עם אבא שלו, שגורם לו לצאת מהנסיון הראשון להוכיח את עצמו, בהפסד.

בבית משפחת דרייפר, בטי מקריאה לסאלי ובובי סיפור, מנשקת ומשכיבה לישון כמו אמא למופת. כשהיא יוצאת לטייל עם הכלב, היא רואה את הניגוד המוחלט: בעלה לשעבר של הלן דופק בדלת ודורש בצעקות להכנס. היא מסרבת לעזור לו ובורחת במהירות האפשרית. הלן מגיעה מאוחר יותר להודות לה ולהתנצל והן מנהלות שיחה שבה בטי מגלה את נסיבות הגירושין: בעלה, דן (נשמע דומה לשם של בעל אחר...?) בגד בה עם כל נשות ניו יורק בערך, והיא זרקה אותו. למרות שהלן דווקא מפגינה פה כח, בטי בעיקר מרחמת עליה ונראית מפוחדת מהסיפור. בתזמון מושלם, דון מגיע ובטי מיד מציינת ש"הוא עובד מאוד קשה", שיהיה ברור למה בעלה הנפלא חוזר הביתה בשעה כה מאוחרת.

הלן מנצלת את החברוּת החדשה ומתקשרת לבקש עזרה מבטי. שתיהן באמצע הכנת ארוחת הערב – בטי בשמלה יפה, תכשיטים ושיער לתפארת, הלן בגופייה ורולים, מכינה אוכל מקופסה. בעוד בטי צופה מהמטבח על בעלה והילדים, הלן "נוטשת" אותם לטובת ערב של פעילות פוליטית וזקוקה לשמרטף. כיוון שעקרת הבית המושלמת לא יכולה לסרב לבקשתה של חסרת המזל, היא מגיעה לבית להשגיח על הילדים. 

בארוחת הערב בין פיט, טרודי והוריה, מורגש קודם כל ההבדל הגדול בין שתי המשפחות. בעוד פיט מתבייש לבוא לבקש כסף מהוריו בנוכחות אשתו, והם יושבים בבית הפשוט ומתווכחים על מקצוע הפרסום, ההורים של טרודי מארחים את הזוג הצעיר במסעדה יוקרתית שבה כולם לבושים יפה וטום, האבא, מיד מצהיר שהוא היה רוצה להיות איש פרסום (בדיוק מהסיבות שבגללן אביו של פיט פוסל את המקצוע). טרודי מנותקת לחלוטין ממה שקורה באמת בחייו המקצועיים של בעלה ("פגשנו את הבוס שלו, הוא כל כך נחמד") אבל מוכיחה שמבין שניהם, היא זו שטובה יותר עם אנשים: היא מבקשת מאביה כסף לדירה, מבט אחד והוא משתכנע. פיט מנסה להתנגד אבל  גם פה הוא נכשל. בדרך הביתה הוא מאוכזב. "את תמיד מקבלת את מה שאת רוצה", הוא אומר לטרודי. אם יש משהו שיותר גרוע בעיני פיט מהפסד, זה הפסד לאשה. 

פיט נופל ונופל, אבל לא מוותר. בפגישה עם וולטר, הלקוח מפלדת "בית לחם", ובנוכחות שתי "בנות דודות" בבר, הוא מעלה בפניו את הרעיון שלו לקמפיין, אחרי שהתאכזב מהרעיון של דון – "עמוד השדרה של אמריקה" (מעניין שדווקא פיט חושב על עמוד שדרה. אולי כי אין לו אחד). למחרת, כשדון מציע לו רעיון אחר לגמרי, הלקוח מודיע שהוא דווקא מרוצה מהרעיון שפיט העלה בפניו. אחרי שתי שניות של מבוכה, כולם יוצאים מרוצים למראה מהפגישה. בשלב הזה, כשפיט חושב שסוף סוף הוא מנצח, דון (הידוע גם כ"הוא לא הבוס שלי") מתחרפן לחלוטין ומפטר את פיט. הפסד נוסף.

בבית משפחת בישופ, לבטי מותר לחטט במגירות התרופות בשירותים. אבל כשגלן נכנס פנימה היא דורשת התנצלות ("החדר הזה פרטי מאוד". אהה. וזו הסיבה שאת מחטטת שם בארונות). בטי מגלה לשמחתה שהיא צעירה מהלן. עוד נקודה לזכות האשה המושלמת. עוד נקודה לרעת הגרושה האומללה. 

מסכן, לאמא שלו אין אפילו זמן לצעוק עליו. בטי וגלן (צילום מהאתר הרשמי)

אבל הכל מתרחש בראש של בטי. כשהיא מספרת למטפל שלה כמה הלן מסכנה עם העבודה הקטנה שלה, האוכל הקפוא, הילד שלא מקבל אהבה (אמרה אם השנה) והנסיונות להעמיד פני אמיצה, היא שוכחת שהלן היא אשה עצמאית, מציאותית, שמעדיפה לזרוק את הגבר הבוגדני במקום לחיות בשקר, שיש לה דעה פוליטית יציבה (בטי לא יודעת למי להצביע) והיא פעילה למען המועמד שלה. שהוא במקרה גם דמוקרטי, צעיר וחתיך. בתוך הבועה של בטי, הלן היא אשה מסכנה שמקנאה במשפחה המאושרת שלה. 

דון ורוג'ר הולכים אל קופר כדי לקבל את רשותו לפטר את פיט. גם פה, כמו בכל משפחה, יש אמא ותרנית (רוג'ר), ילד שעושה מה שבא לו (דון) ואבא קשוח שמחליט את ההחלטות האמיתיות. גם קופר לא מפספס הזדמנות להתפייט על ניו יורק, המכונה המופלאה שבה לכל אחד יש תפקיד וחייבת לתקתק כמו שעון גדול. וחלק מהמכונה הזו הוא קשרים וקליקות שבלא מעט מהם, מסתבר, מעורבת המשפחה של פיט. והדבר האחרון שהחברה רוצה הוא שאמו המיוחסת של פיט תלכלך עליהם בחופשת הקיץ ותחריב את העסק. או במילים אחרות – קופר הורס את החגיגה המשפחתית. אתה עדיין צריך ללמוד איך העסק עובד, אומר קופר, שפולש כל הזמן לפריים של דון, מגביל אותו ואת החופש שלו. "הוא ילד גדול והוא יתגבר", הוא אומר על דון. ממש כמו אמא טובה. 

כאן שוב מתגלה חולשתו של פיט – הוא לא מודע לקשרים שיש לו ולמשפחה שלו, שבה הוא מזלזל. הוא חושב שכוח מתבטא בכסף ובשליטה שלו בלבד ורואה את ההיעזרות באחרים כפגם. וזה שוב מוכיח שהוא באמת עדיין לא מספיק טוב ביחסים עם אנשים ולכן לא יכול להתקדם באף תחום. 

בדירה החדשה שהם קונים בסיוע ההורים, השכנות מגיעות להתפעל מפיט וטרודי המיוחסים ונסחפות בסיפורים מהעבר. טרודי מבקשת מפיט לספר את הסיפור על קרובת משפחה רחוקה שלו, והוא עונה לה "את מספרת את זה הרבה יותר טוב ממני". פיט, המותש מקרבות והפסדים פונה לחלון, לצפות על העיר שניתנה לו בחסדם של אחרים. מי שמספרת ויוצרת את הסיפור המשפחתי בבית קמפבל היא בהחלט טרודי. לפחות, כמו שדון אמר עליו במשרד, הוא יודע להפסיד בחן. 

עתידות (ספוילרים, בלע"ז):

שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד

עונה 4:

-          הערב של גלן ובטי הוא רק ההתחלה של מערכת היחסים המוזרה ביניהם. גלן הוא בעצם מראה מול האושר של בטי – כל עוד היא מאושרת, היא מרחמת עליו ועוזרת לו. אפילו אם היא עושה דבר חולני כמו לתת לו חתיכה מהשיער שלה. ברגע שהחלום האידיאלי שלה מתפרק, היא מתחילה לראות אותו כילד מוזר ושלילי ולגרש אותו מחייה. זה מגיע לפיצוץ בפרק האחרון בעונה הרביעית. 

-          אנחנו מקבלים בפרק הזה את פיט בגרסה הראשונית מאוד שלו. אבל למרות שעד עונה 4 הוא כבר מספיק להתפתח מאוד, הוא לא נפטר מעולם מהשליטה של אשתו.