"I don't care if it's 500 years old. It's just another testimony to how most people think marriage is a joke"
הפרק השלישי בעונה נקרא "נישואי פיגארו", וכמו האופרה המפורסמת ההיא, גם הוא סובב סביב שקרים, צביעות, מניפולציות ונישואין. אחרי שהכרנו את עולם הגברים ואת עולם הנשים, רק הגיוני שניכנס לחיבור בין השניים. הפרק העמוס מתאר את היחס לחיי הנישואין מנקודת המבט של כולם: הנשים, הגברים, הרווקים, הנשואים, הבוגדים והנבגדים.
אבל שנייה לפני שהעניין המרכזי מתחיל, הסצנה הראשונה בפרק היא מעין טיזר למה שיתרחש בפרקים הבאים: בעוד דון שקוע ברכבת במודעה של פולקסווגן (נחזור לזה בהמשך), ניגש אליו נוסע אלמוני ופונה אליו בשם דיק. כשהוא מתעלם, הנוסע נוקב בשם "ריצ'רד ויטמן" ודון משתף פעולה עם אותו שם, וקשה שלא לשים לב שהוא חש אי נוחות ומספר שהתחנה שלו נמצאת באפסטייט ניו יורק (שאפילו בשנות השישים מנהטן לא הייתה חלק ממנה). אין שום הסבר לסצנה הזו בפרק, אבל ברור שבפרקים הבאים העניין יתבהר.
אז אחרי המסתורין הקל, מגיע הנושא שלשמו התכנסנו. ואיזה מקום טוב יותר להתכנסות ממעלית. הגברים מתאחדים עם פיט, שחוזר מירח הדבש שלו, ולא מבזבזים זמן – חיי נישואין הם סקס, וסקס בלבד, והם חייבים לדעת הכל. פיט נשבר מהנסיון להיות ג'נטלמן אחרי שלוש שניות בערך וכולם נהנים.
אחרי שהחתן הטרי מסתגל מחדש למשרד ולמשפחה ה"אוריינטלית" שחיכתה לו בפתח, הוא פונה לסגירת פינה קטנה – העניין עם פגי, שקרה לפני החתונה, בעצם לא קרה מעולם, וזה לא יכול לקרות שוב מפאת קדושת הנישואין. חמש שניות של חוסר נוחות ואפשר להמשיך הלאה לישיבה. פגי מנסה להיראות אדישה אבל זה לא ממש הולך לה.
 |
| זוכרת שבאתי אלייך באמצע הלילה? שכחי מזה. פיט ופגי (צילום מהאתר הרשמי) |
בישיבה במשרד של דון, מתרחשת ההפסקה השנייה בעלילה, לצורך מחווה לעולם הפרסום האמיתי בשנות השישים - מתקיים דיון סוער בקמפיין "Lemon" של פולקסווגן. דון לא יכול להחליט אם הוא שונא יותר את המודעה או את המכונית, הארי לא מבין איך אפשר לפרסם כשכמעט ולא רואים את המוצר (מזכיר גם את מודעת Think small המפורסמת) וכשפיט אומר שלדעתו זה מבריק, רוג'ר טוען שהברקה בפרסום היא 99 סנט. ממש כמו בפגישת הקופונים עם רייצ'ל, גם כאן הגישה של סטרלינג קופר עדיין מיושנת, עדיין לא מבינה את השינוי – נגמרו ימי הדיווח על המוצר, מה שחשוב מעכשיו זו החוויה.
ולענייננו, בעוד פיט מרגיש שעכשיו כשהוא נשוי הוא לא יכול לבגוד באשתו, דון כבר עבר את השלב הזה מזמן. הוא שואל את פיט איך חיי הנישואין ופיט עונה שהם "די נהדרים". בדיוק באותו רגע נופל אחד החפתים מהשרוול של דון, והוא אומר "זו הסיבה שגברים לא צריכים לענוד תכשיטים". החפת של דון בא להחליף את טבעת הנישואין שלו, בתור התכשיט היחיד שהוא עונד, ולכן בשם הסמליות הוא נופל כשמדברים על נישואין. בהמשך הוא נופל שוב בדיוק באמצע סשן החלפת מבטים מלאי משמעות עם רייצ'ל (שגם מחזירה לו אותו) שבה דון מנצל את ההזדמנות ליזום ביקור בחנות שלה.
שיאו של "משל החפת" מגיע בביקור בחנות שבו רייצ'ל נותנת לדון חפתים חדשים במקום זה שנופל (ולא סתם חפתים, אלא חפתים של אביר - גלי שוורץ הנהדרת האירה את עיני ותודה :) וכמובן שדי ברור מה רייצ'ל מנסה לרמוז פה). אחר כך היא לוקחת אותו לגג ומראה לו את כלבי השמירה של החנות, "כל מה שילדה קטנה צריכה זה כלב", היא אומרת. היא בהלם כשהוא מנשק אותה ומספר לה שהוא נשוי. ברור שהיא עדיין לא יודעת עם מי יש לה עסק.
הבנות מדברות על "מאהבה של ליידי צ'טרלי", ספר מלא בתיאורי סקס שכולו שיר הלל לאהבה חופשית ומנוגדת למוסכמות חברתיות, שהיה אסור לפרסום עד שנת 1960. שערורייתי עד כדי כך שג'ואן מפחדת שהוא יפגע בתומתה של פגי (אבל יותר מיועד לנשים כמוה, שמסתובבות עם בגדים להחלפה ומברשת שיניים בתיק). בעיני ג'ואן, כמו שאומר הציטוט בראש הפוסט, זו רק עוד עדות לקשקוש שהוא חיי נישואין. בדיוק כמו שאנחנו רואים אצל דון ופיט.
החלק השני של הפרק מתרחש בבית משפחת דרייפר שבו חוגגים את יום ההולדת של סאלי. דון מתעורר בבוקר ורואה מולו את אשתו עומדת בקצה החדר, ואת החפתים שקנתה לו רייצ'ל, קרובים אליו יותר. בהכנות למסיבה חלוקת התפקידים ברורה: דון בונה את בית המשחקים בחצר, בטי וחברתה הטובה פרנסין מארגנות את הבית, את האוכל, את הקישוטים ואת ההתפעלות מהגבר המסוקס שעובד קשה בחצר ("That man" - "I know"), דרך חלון המטבח, כמובן. בינתיים הנושא החם הוא עדיין הגרושה הטרייה בשכונה, שמסתבר שהוזמנה למסיבה כי "לא היה נעים, היא ראתה אותי עושה קניות". אז התעליתי על עצמי והזמנתי את המשפחה המפורקת, איזה צדיקה אני.
 |
| טפו, גרושה. שלא נדע. הלן בישופ (צילום מהאתר הרשמי) |
האורחים זורמים פנימה ומספקים תמונת מצב של חיי הנישואין בפרברים: בעלה של פרנסין אומר לדון ש"יש לנו הכל" ודון מסכים. אנחנו יודעים יפה מאוד שדון לא מסתפק במה שיש לו וכמה דקות אח"כ מגלים שגם מר בעל מושלם מס' 2 לא בדיוק תמים ועט על הלן בהצעות עזרה "תמימות".
ובעוד הגברים פוזלים לצדדים, הנשים במטבח מנהלות שיחה ברומו של עולם על מה שמעסיק כל אשה: החופשה המושלמת, זכרונות מירח הדבש ובעיקר נסיון להבין מה לא בסדר עם הגברת בישופ: לאן היא הולכת, כשהיא צועדת לה ברחוב? מה זאת אומרת "אני סתם הולכת, זה מרגיע אותי", אבל לאן?? ולמה הבגדים של הילד שלה לא מגוהצים? הו, החיים בלי גבר בבית כל כך קשים, שאת עוד עלולה לעשות טעות כה קריטית ולהביא מתנת יום הולדת באריזת חג המולד.
הילדים משחקים בחוץ במשפחה (וכשסאלי, בתפקיד האמא, יוצאת מהבית הקטן שלה וצועקת "אני לא אוהבת את הטון שלך!" ברור לנו שכנראה זה מה שהיא רואה כזוגיות נורמלית). כשהלן עומדת בחוץ ומדברת עם דון, בטי דואגת להרחיק אותו מהמקום ולהביא את עוגת יום ההולדת. דון מביא את העוגה, עוצר ליד הבית, וממשיך לנסוע. אחרי הכל, מה כבר מחכה לו שם.
הלן אולי גרושה, אבל מה שכולם מסרבים לראות הוא שהיא טובה מהם ומתקדמת הרבה יותר: היא לא חיה באשליות על גבר מושלם שלא באמת קיים ומעדיפה לחיות לבדה, היא לא צריכה שאף בעל ילך להביא בשבילה שום דבר (יש לה עוגה בבית וכך היא מצילה את יום ההולדת של סאלי), והיא נוסעת בפולקסווגן – רכב שלאורך כל הפרק אף אחד לא מבין מה הרעש סביבו וסביב הקמפיין שלו. היא ההוכחה לכך שחיי הנישואין הם כנראה באמת חסרי תועלת.
אחרי שהמסיבה נגמרת וכולם הולכים, דון חוזר ומביא לסאלי כלב. בטי כועסת על הרס המסיבה המושלמת שלה, לסאלי זה לא חשוב בכלל. כל מה שילדה קטנה צריכה זה כלב.
עתידות (ספוילרים, בלע"ז):
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד
עונה 1:
- בפרק הזה נראה שאצל חלק מהדמויות עוד יש ערך לחיי הנישואין, אבל מיד בפרקים הבאים הכל יתפרק וכולם יבגדו בעקרונות, באמירות ובבני הזוג שלהם (פיט, פגי, הארי, רייצ'ל).
- אחרי שהוא מודה שאף אחד לא ביקר בחנות שלה, רייצ'ל אומרת לדון ש"קשה להתפס בשקר". הוא עונה לה "זה לא שקר, זו טיפשות שאין לה הצדקה" – כדאי לשים לב שזו כבר הפעם השנייה שבה רייצ'ל רומזת לדון על סוד שהוא מסתיר (גם בפרק הראשון). הם בעצם מדברים פחות על המקרה במשרד ויותר עליו.
- הארי אומר שדון יכול להיות באטמן. הוא כמובן מגזים אבל אנחנו נגלה בהמשך שדון אכן מסתיר את הזהות האמיתית שלו, ממש כמו גיבור העל.
עונה 2:
- ג'ואן היא לא סתם זו שאומרת שחיי הנישואין הם בדיחה. מצד אחד היא יודעת שזה נכון כי היא מנהלת רומן עם רוג'ר הנשוי, מצד שני היא כמהה לחיי משפחה. משהו בסגנון "מי רוצה את זה בכלל?" שצועק "אני, אני, אני!".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה