"It
was perfect in every way except it couldn't make music"
"כינור
הזהב", כך נקרא הפרק, על שם הסיפור השני שכותב קן. "הוא היה מושלם בכל
מובן, מלבד העובדה שלא יכל לנגן מוסיקה". וכמו הכינור, כך גם בעלילת הפרק,
מוצגות תמונות מושלמות למראה, כולן פגומות וחסרות תכלית.
דון הולך לקנות קאדילק, בהמלצת רוג'ר. הבהייה במכונית מזכירה לו את
העבר, ואנחנו מגלים שהוא עבד בצעירותו כמוכר מכוניות משומשות. זה לא אותו דון
שאנחנו מכירים – הוא לובש חליפה זולה, חייכני ותמים למראה. לחנות נכנסת אשה שמחפשת
את דון דרייפר, ויודעת שזה לא הבחור שעומד לפניה וטוען שזה הוא. סיפור הכיסוי
והדמות שדון מאמץ לעצמו, נסדקים ועומדים בסכנה. בהשפעת הזכרון, דון מחליט שלא לקחת
את המכונית אפילו לנסיעת מבחן ולא קונה אותה.
 |
| בא לי קאדילק? לא בא לי קאדילק? החיים קשים. דון (צילום מסך) |
במשרד, רוג'ר מנסה לפלרטט עם ג'יין ולגלות היכן היא גרה. עושה רושם
שג'יין לא מתרגשת במיוחד מהבוס הגדול ומפנה אותו לרישומים שלה בתיק העובד. מה שכן מעניין את ג'יין, זה לפרוץ למשרד של
קופר כדי לראות את הציור החדש שלו, שכולם מדברים עליו. והיא מנדבת למשימה בשמחה את
קן, סאל והארי, שמצטרפים אליה. פול מפחד להצטרף ונשאר בחוץ.
מעניין לראות את התגובות של כל אחד מהם לציור: הארי הוא איש של
מספרים, ולכן מתייחס רק למחיר, ג'יין מחזקת את התדמית שלה כבחורה לא אינטליגנטית
במיוחד, היא רואה רק "ריבועים מרוחים". סאל האמן אמנם מזהה שזו יצירה של
רותקו, אבל לא מצליח להבין מה משמעותה, ורק קן שוב חושף את האופי היצירתי שלו,
ומבקש להרגיש את היצירה, לחוות אותה ולא רק להסתכל.
מי שמבחין ביצירתיות הזו הוא סאל, שמחמיא לקן על הסיפור שכתב, שהיה
לדעתו יפה ועצוב, וכשקן מודה לו הוא משתמש במילים "אתה לא כמו כולם פה".
סאל אמנם נחרד מהמשפט הזה, אבל מזמין את קן לדון בסיפור החדש שלו בארוחת ערב. סאל
אולי לא רוצה להודות שהוא לא כמו כולם, אבל כן מפגין רגשנות וגם מנסה להתקרב אל קן
בתירוץ ידידותי.
הארי נכנס לפגישה עם קופר, ומעמיד פנים שהוא רואה את הציור בפעם
הראשונה. למרות שהוא מנסה לעשות רושם על קופר ואפילו מנסה להראות שהוא מבין משהו
באמנות, קופר מודה שקנה את הציור רק להשקעה – הוא לא באמת הטיפוס האמנותי והאינטליגנט
כפי שהוא נתפס בעיני אחרים – הוא קפיטליסט ומתעניין בעיקר בכסף.
ג'ימי בארט מזמין את דון ובטי למסיבה לרגל השקת הסדרה החדשה שלו. הוא
לא מתקשר למשרד של דון, אלא לבית, ומדבר עם בטי, מתוך ידיעה שדון ינסה להתחמק ממנו.
הוא חייב לגרום להם להגיע ולכן הוא מעמיד פנים שמניעיו ידידותיים בלבד.
בפגישה עם קפה מרטינסון, מוצג הקמפיין החדש לצעירים – באופן מפתיע,
הוא לא כולל שום עבודת ארט, אלא ג'ינגל בלבד. הצעירים, כך מסתבר, לא רוצים שיגידו
להם מה לעשות או איך להתנהג ולכן היעדרה של תמונה לקמפיין היא סמלית – לצעירים אין
תמונה מושלמת שנבנתה עבורם ושהם צריכים להשיג, כמו למבוגרים – הם רואים איך האידיליה
הזו נכשלה ולכן הדרך שלהם תהיה שונה.
קופר מחמיא לדון בעקבות בחירתו לוועד המנהל של המוזיאון לאמנות עממית
(שרק נוסד ב – 1961) ואומר לו שעכשיו הוא חלק מהאנשים שמחליטים מה יקרה בעולם. הוא
רומז שלמרות שהוא יודע שדון אינו באמת דון, את הזכות הזו הוא הרוויח בעצמו באמת
(ולא גנב גם אותה, כנראה). מכאן דון הולך לקנות את הקאדילק שראה בתחילת הפרק. מה שעצר
אותו קודם היה בדיוק הידיעה שהוא לא באמת דון דרייפר ושהגיע לאן שהגיע בגניבה,
וכעת קופר נתן לו את ה"אישור" שהוא בסדר ושמגיע לו ליהנות ממה שהשיג.
גם בטי מרוצה מהרכישה החדשה. כשדון קורא לה לראות את הקאדילק, אנחנו
רואים את כל הסביבה – הבית, הגינה, השכונה והחלק שעד עכשיו היה חסר בתמונה הבורגנית
המושלמת – המכונית.
ג'ואן מתעצבנת על המסע הקטן של ג'יין אל משרדו של קופר. ג'יין לא
מתרגשת ושואלת "את היחידה שמותר לה לעשות פה כיף?" – היא היורשת של
ג'ואן והיא יודעת את זה. כשג'ואן מפטרת אותה, היא הולכת להשתמש במעמד הזה עד הסוף
אצל מי שזקוק לו יותר מכל – רוג'ר . ההתחנפות הבוטה שלה, פלוס כמה דמעות, עושים את העבודה וג'יין
מקבלת את תפקידה בחזרה.
קן מגיע לארוחת הערב בבית של סאל וקיטי, שם אנחנו מגלים שסאל הוא זה
שמבשל, שיודע איך לשמור על טריות הפרחים באגרטל ושספגטי צריך לשתות עם יין – לא בדיוק
ההתנהגות הגברית שהורגלנו לראות. מסיפור ההיכרות של הזוג אנחנו מגלים שקיטי הבינה
שהיא אוהבת גברים מבוגרים, ושסאל התחתן איתה פשוט כי היא הייתה שם, יחד עם אמא
שלו. בהמשך הארוחה הוא מתעלם לחלוטין
מאשתו ומתרכז אך ורק באורח – מתחנף אליו, מבטל את דבריה של קיטי ומביט רק בו. הרגע
שבו קן מדליק לו סיגריה היה יכול להיראות אפילו אינטימי, אם קיטי לא הייתה ברקע.
מה שיותר עצוב הוא שברור לנו שהיא יודעת בדיוק למי היא נשואה, והוא יודע שהיא
יודעת, ומצטער על כך. לאחר סוף השבוע, קן אומר לסאל שמבחינתו הוא וקיטי הם הזוג
המושלם וכך הוא היה רוצה שהבית שלו ייראה בעתיד.
 |
| איזה כיף ששנינו נפגשים לבד לארוחה. אה, זאת? תתעלם ממנה. קן, סאל וקיטי (צילום מהאתר הרשמי) |
משפחת דרייפר יוצאת לפיקניק בסוף השבוע. האידיליה המשפחתית בשיאה
כשסאלי שואלת "אנחנו עשירים?" ונענית "לא מנומס לדבר על כסף".
כאלה אנחנו. יפים, מושלמים ומנומסים. אבל הכל נהרס ברגע שבו המשפחה קמה מהדשא,
משאירה אחריה לכלוך ופריים עקום – עוד תמונה לא מושלמת בכלל.
דון ובטי הולכים למסיבה של ג'ימי בארט. כשג'ימי תופס את בטי לבד בעוד
השאר מדברים על עסקים, הוא אפילו לא צריך להגיד לה שדון בוגד בה עם בובי. מספיקות
המילים "אני מכיר אותה, את מכירה אותו" – היא אכן מכירה אותו, ולא משנה
כמה היא תנסה להעמיד פנים שהכל בסדר. כשהם נוסעים הביתה, הגוף שלה מסרב לשתף פעולה
עם הראש, ובאופן לא מודע היא מראה לדון בדיוק מה היא חושבת עליו – מקיאה ברכב החדש,
והורסת את הגשמת החלום האמריקאי שלהם. זה שדון הרס הרבה לפניה. אם דון התלבט בתחילת הפרק האם הוא ראוי לקאדילק הזו - על כל מה שהיא מסמלת - בטי נותנת לו את התשובה.
נקודות למחשבה:
-
כל
הסיפור של ג'יין מתנהל גם בצורה ויזואלית – בשיחה הראשונה שלה עם רוג'ר, היא יושבת
בכסא המזכירה, הוא עומד ומתנשא מעליה. בשיחה השנייה ביניהם, שניהם כבר שווים –
עומדים זה מול זו. כשג'ואן מפטרת אותה, היא לבושה בצורה מוקפדת ומבוגרת, שממחישה
עד כמה היא כבר לא רלוונטית בתור המזכירה השובבה של המשרד - תפקיד שנלקח ממנה רשמית בפרק הזה.
-
בפרק הזה
אנחנו רואים את החידוש התקופתי: חיתולים חד פעמיים. לכאורה, מוצר אידיאלי וגאוני,
אבל למעשה יחד עם הקדמה הזו מגיע גם זיהום סביבתי אדיר.
-
סאל אולי
רודף אחרי קן, אבל כשהם יוצאים מהמעלית, קן חוסם את דרכו של סאל כדי לפנות את הדרך
לג'יין – מעדיף אותה על פניו.
עתידות (ספויילרים, בלע"ז):
שזה בעצם, דברים שקרו בפרק ויש להם קשר לעתיד
המשך עונה 2:
-
לאט לאט
אנחנו נחשפים לעברו של דון, והאשה שהוא רואה בפלאשבק היא כמובן אנה, אשתו של דון
דרייפר האמיתי.
-
אם
למישהו היה ספק, בפרק הזה אנחנו רואים בדיוק מדוע ג'יין מתחתנת עם רוג'ר: הוא לא
באמת מעניין אותה (כמו שאפשר לראות בשיחה הראשונה שלהם) אבל היא יכולה להשיג דרכו
את מה שהיא רוצה.
-
רק עכשיו
בטי מתחילה להשלים עם האמת, ולכן בפרק הבא היא סוף סוף תזרוק את דון מהבית.
